Hadas: שלום לכולם, אני ידע שיינפל, ואתם בעל החיים ועל המוצר. הפודקאסט שמדבר על החיים ועל מוצרים, ואנחנו בפרק 25, שאני מאוד מאוד צניחה, מצד שני אנחנו עדיין בפרק מלחמה, פחות כיף, אבל אמרתי את מה שהיה לי להגיד על זה כבר בשבוע שעבר, אז בואו פשוט נתקדם. בשבוע שעבר דיברנו על אקסל, מוצר מאוד מאוד מעניין, והיום נדבר על אחותו הקטנה, הגדולה, פאור פוינט כמובן. אני לא חושבת שצריך להציג את פאורפוינט, נכון? כולם מכירים? אז אני רק רוצה לספר לכם קצת על ההיסטוריה שעשיתי עליה קצת ההכנה במסגרת ההכנות להקלטה הזאת. מי זוכר מה היה לפני פאורפוינט? האם גדלתם בבתי ספר שעדיין לא היו בהם מקרינים ומחשבים אישיים ומצגות? אני גדלתי בכזה בצפר. ומה שהיה, מי זוכר איך קראו לו מכשיר הזה? היה מכשיר שקראו לו בזמנו פרו-ג'קטור. או ברקו, נכון? היה דבר כזה ברקו? ושם הציגו שקפים. שקפים מחומר כזה, מחומר שקוף, שהיו מציירים עליהם ביד, או אפילו היו מדפיסים, לדעתי אפשר היה גם להדפיס, והיו מציירים עליהם, וככה היו מציגים דברים בשנות האבן, בימי האבן. וכשנכנס לחיינו המחשב האישי והאינטרנט כמובן, נכנסו גם התוכנות. פארפוינט מסתבר, כמובן לא פותחה מראש במייקרוסופט, אלא בחברה אחרת. קראו לה פרודג'קטור, לתוכנה בשלב הראשון שלה, היא הושקה ב-1987 למאק, כאופציה ראשונה, מי שזוכר גם אקסל זה קרה, ומייקרוסופט קנו אותם באותה שנה. באותה שנה הם קנו את החברה הזאת, ומאז המוצר הזה שייך למייקרוסופט, וכמובן שהכוח העיקרי של הדבר הזה הוא היכולת של מייקרוסופט לעשות מה שנקרא בנדל. ולמכור את זה בתוך אותה חבילה ביחד עם אקסל ועם וורד, וזה באמת הכוח, הוודאי היא שהמוצר הזה היה מספיק טוב, והחזיק המון המון שנים כמוביל בשוק, ואני חושבת שעד היום, לא בטוחה כבר, אבל זה באמת הפך להיות סטנדרט באיך שמציגים דברים. ממש. ואני רוצה לדבר דבר ראשון על העניין המוצרי של מוצר שהופך לסטנדרט, ומה זה אומר. ובמקרה הזה זה באמת הפך לסטנדרט בתהליכים שהם כל כך חשובים ומהותיים באיך שאנחנו מציגים דברים, בעיקר בעולמות העבודה כמובן אני מדברת עליהם, אני יודעת שמשתמשים במצגות גם בחינוך וגם ילדים, אבל אני מדברת על מקומות העבודה, והסיפור שזה הסטנדרט וכך מציגים דברים, שמעתי עליו גם הרבה ביקורת, תחשבו על כמה לדחוס את המחשבות שלנו לתוך הצורה הזאת של המצגת, לתוך... טמפלייט הזה, אפילו שהוא טמפלייט רק צורני, כן, של הגודל וכו'. כמה זה משפיע על איך שאנחנו מציגים דברים? למשל, כמות התוכן שיכולה להיכנס בתוך כל סלייד. הרי כל ה-best practices אומרים, אל תכניס יותר מדי וכו'. בולטים, כמה בולטים אנחנו יכולים להכנין? אנחנו ממש מקווצ'ים את הליכי המחשבה שלנו כך שהם יתאימו להצגה בעזרת המצגות האלה. וזה לא דבר של מה בכך. כלומר, אני חושבת שיכולה להיות על זה באמת השפעה מאוד מאוד גדולה על איך שאנחנו חושבים, על איך שאנחנו בונים טיעון. זה יכול גם מאוד לעזור, סטנדרטיזציה וכו', אבל זה גם יכול מאוד מאוד להגביל אותנו. כמה נקודות יהיו בדף, כמה טקסטים יהיו, כמה סליידים יהיו, עד כמה רחוק נלך עם תהליך המחשבה ולהכניס אנשים לתוך התהליך שלנו, זה לא פשוט בכלל, מבינה שמניחה. שרובכם מכירים את הביטוי death by powerpoint. אנחנו יושבים ורואים הוצגת, ארוכה, ארוכה, ארוכה, לא נגמרת, כבר די, לי למות. מונח אחד, יש עליו סיפור מאוד מעניין, ששל זנברג, שהיא עוד הייתה ה-COO של פייסבוק, מנהלת של מטא, זה היה מטא או פייסבוק, המנהלת של כל כל הצד העסקי, באיזשהו שב באחת הישיבות נשבר לה, נשבר לה מהעניין הזה של המצגות ושאנשים... רק מדבררים מצגות ומביאים לה הכל כזה מאוד מאוד לאוס, מוכן, מטומצת, והם אמרו להם די די, אין יותר מצגות, נגמר, אני לא רוצה יותר מצגות, אני לא מסכימה יותר עם מצגות, דיון, אני רוצה דיון, אני רוצה שיהיה דיון. ואז היא מספרת שבאותה שנה, אחרי כמה חודשים, היה כנס של אנשי המחירות, והיא קלטה שיש איזה לחץ בקהל ואנשים ככה, משהו לא רגוע כמו שהיה כל שנה ואז היא שאלה שם איזה מישהו, תגיד מה העניין, מה הסיפור? ואז אמרו לה, תראי, כאילו, את לא מרשה יותר מצגות, אז אנשים לחוצים כי הם לא רגילים לעבוד בצורה הזאת. אז היא אמרה, אני לא מרשה יותר מצגות? והיא לא הבינה את הכוח שלה שכשהיא יושבת בפגישה ואומרת, די, אני לא מוכנה יותר מצגות, אני רוצה דיון, זה מחלחל מיד לתוך כל הארגון ועושה שם בלאגן מאוד מאוד גדול כי באמת ארגונים רגילים לעבוד עם מצגות. דרך, אגב, היוצא דופן ממה שאני שומעת ולא עובדתי שם בעצמי, זה כמובן אמזון ששם... מתנגדים למצגות. ג'אפ בזוס ממש ממש מתנגד למצגות והפורמט שלו זה פורמט של הכנה במסמך. צריך להכין לכל דיון מסמך הכנה ואנחנו אפילו לא סומכים על אנשים שיקראו אותו לפני הדיון אלא מקדישים זמן בתחילת הדיון שכולם יושבים ביחד בשקט, קוראים את המסמך ומשם ממשיכים. תראו, יש לי הרבה דברים להגיד על דרך הניהול הזאת שקצת לא סומכת על אנשים שיקראו מסמכים מראש, אבל הוא כמובן צודק. אף אחד לא קורא את המסמכים האלה. ולשבת ולהתעמק בהם ביחד מכריך אנשים לקרוא ואז לפחות יש איזשהו base ground, איזשהו רמה הבסיסית של הדיון שאנחנו יודעים שקורית אני כן אגיד שאין זמן לחשוב, אוקיי אני מקווה שאנשים עדיין מקבלים את המסמכים האלה מראש כי לי לפעמים לא קח זמן לעכל דברים ולחשוב על דברים ולהבין מה אני רוצה להגיד לקרוא את זה ומיד להגיב יש אנשים שמאוד מאוד טובים בזה, יש אנשים שקצת פחות התהליך הזה אכן מכריח את כולנו להיות בתוך אותו קונטקסט ומשחרר אותנו ממקבלות המצגת וכמות הבולטים וכולי, אבל יש לו גם דאונסייטס ואני בטוחה שאתם מכירים אותו. מי שעובד באמזון מוזמן לתקן אותי או לדייק את הדברים שאמרתי עכשיו. בואו נחזור למוצר, המוצר פאורפוינט שיש בו באמת המון המון פיטשרים, אפשר לעשות המון דברים, כרגיל אני חושבת שב-20 % מהיוזרים משתמשים ב-20 % מה... אופציות זה די ברור לי. אני אגיד שאנשים כמוני ואני בטוחה שאם אתם מאזנים של הפודקאסט הזה אתם כבר יודעים את זה ומכירים לא מצליחים לייצר בפארמפון מצגת שנראה טוב. אני יודעת שיש טמפליטים, אני יודעת שיש כל מיני מקומות שאפשר להשתמש בהם וכו' וכו' זה לא עובד לי, זה לא עובד לי וזה אף פעם לא עבד לי וכשאני צריכה מצגת טובה אני הולך לאש מקצוע שיעשה אותה. אז מבחינתי יש פה מגבלה ממש ממש גדולה בכלי הזה ועדיין לא ראינו במשך הרבה שנים תחליפים טובים. גוגל כמובן באו עם גוגל סליידס, אבל בינינו בשקט ואין מספיק מעזינים מהפודקאסט הזה, זה חיקוי, נכון? זה חיקוי של פארפוינט, זה ממש ממש חיקוי. היתרון הגדול שלהם הוא כמובן העניין של השארינג והקומנטינג. האדיטינג בלייב זה דבר מדהים, מדהים, מדהים. אני באמת חושבת שזה אחד התרומות הגדולות של גוגל לעולם העסקי ובכלל. אבל עדיין המוצר ברמת התוצרים שלו הוא אותו מוצר, הסטנדרט של הפורמט וכולי, זה הסטנדרט של מייקרוסוף. אז במשך שנים לא באמת הייתה תחרות, אבל כן דברים קרו. ובשנים האחרונות, אני כבר לא זוכרת מתי זה היה, אבל אני זוכרת שהפעם הראשונה שאמרת לעצמי, הו, חדשנות בעולם המצגות, הייתה כשראיתי את פרזי. זוכרים את פרזי? אני לא יודעת אם הוא עדיין קיים, אבל מה שפרזי עשה מבחינתי, היו בו כמה חידושים. החידוש הראשון היה הסיפור הזה של המעברים החכמים, היכולת שאפשר לעבור ממצב אחד למצב אחר בדרכים מאוד מאוד יצירתיות וזה לא חייב להיות flow lineari. זה גם היה נראה מאוד טוב. זה מייד שבר את הסטנדרטים של powerpoint שזה דבר חזק כי כולנו רגילים למשהו ופתאום רואים משהו אחר חזק מאוד אז אני זוכרת שמאוד מאוד התלהבתי מפרזי ואפילו הצלחתי לייצר במצגות צעת יותר טובות, אבל זה לא תפס, אני לא יודעת למה לא המשכתי להשתמש בו, לא יודעת אם הוא קיים עד היום, ואחר כך כמובן הגיעה המתחרה הגדולה, אני חושבת שבאמת אנשים עברו מפארפוינט בצורה מהותית להשתמש בו, וזה קאנווה. קאנווה זה מוצר מאוד מעניין, זה סיפור מאוד מעניין, אני ממש מעודד אתכם ללך לשמוע קצת על הסיפור של שני היזמים של קאנווה שהתחילו מלייצר ספרים מחזור בבתי ספר באוסטרליה. לא היה להם מושג באינטרנט, לא היה להם מושג, כאילו הם באמת, הם לא יד כשהם באו לעשות פיטש לבי סיז בסיליקון ואלי, הם הביאו מצגות מודפסות. הם הביאו מסמכים מודפסים, עד כדי כך, הם באמת הם לא ידעו שום דבר, ואיזו הצלחה מטורפת את זה, ואיך הם מנהלים את החברה הזאת, ואיך הם באמת באמת הפכו להיות הסטנדרט החדש, וזה כשהמקור, הרעיון המקורי שלם היה לפשט את התהליך, ולגרום גם לאנשים כמוני, מוגבלים, לייצר דברים שנראים טוב. הם עבדו עם המון המון המון טמפליטים, הם עזרו בכל הדרכים שאפשר, גם שדברים יראו יפה, גם שאפלואים יראו טוב. באמת זה כלי שאפילו לי הוא עזר לעשות מצגות סבירות, זה עדיין לא היה מספיק טוב דרך כלל, אבל לבנתי שיש פה כבר צעד מאוד מאוד משמעותי, ולכן זה בהחלט היה מתחרם משמעותי ועד היום. ועד היום יש טענה ש... כלומר ראיתי בעצמי אנשים שהיו מומחים ל... לפרסנטציות בפארפוינט, והעברו לכאןווה. אם משתמשים בכאןווה זה נורא מצחיק, כי שוב, הם התחילו בפנייה לאנשים כמוני, שאינם מעצבים, שאינם מקצוענים, ולאט לאט זה הפך להיות כלי למקצוענים לגמרי, שעושים בו דברים מדהימים מדהימים. זה באמת מבינים, כשאת רואה מצגת של כאןווה, ברור לך שזה לא מצגת פארפוינט. עכשיו, מה שיפה גם בפרזי וגם בכאןווה, אני חושב את זה, שאנשים מאוד אהבו אותם, ואהבו לעבוד איתם. ואני לא מכיר הרבה אנשים שאוהב יכול להיות שזה כמו אנשים חושבים שכאן וזה הדבר, אז אני חושב שכבר פה כאן ועשו משהו טוב בהקשרים של D-Lite, והקשרים של באמת אפקט של וואו, ושאנשים יתחברו למוצר שלהם. אבל הנה הגענו לימינו אנו. ועכשיו איך נייצר מצגות בעתיד? שמעתם על הדבר הזה AI, בינה מלאכותית, אז אני חייבת להגיד שגם שם אני פתאום רואה כלים שעושים עבודה מאוד מאוד יפה. עבדתי עם איזו קבוצה של מנהלי מוצר שהכינו אופסייט של יאון מוצר, ובאמת התרשמנו מאוד, והם כולם אחד אחרי השני, ממש כמו הדומינק, אז הם נפלו בכסמם של הכלים כלי AI בדרך שלהם להכין מצגות. הכי מרשימה שראיתי הייתה של קרסר, וגם מההבנה שלי עם מנהלת המוצר על תהליך העבודה, הבנתי שהיא לא הייתה צריכה להסביר יותר מדי, וקרסר כבר בנה פנימה... כל מיני, אתם יודעים, בקטנה הדגשות במקום הנכון, מעברים נכונים, וזה קרסר עשה עבודה מאוד מאוד יפה. אני התחלתי לעבוד עם קלוד קודשי יצר מצגות, כרגיל מוגבלת, כן? זה עדיין לא יוצא מספיק טוב לתעמי, אבל כן, אגיד, זה יוצא יפה. זה יוצא יפה, זה נראה מקצועי, זה נראה נקי. חסר שם, חסרים שם דברים, אבל עדיין זה... שם משהו. והעניין הוא, כמובן בכדימה אלה, שהם גם עוזרים לי לחשוב, כלומר, אני יכולה להעלות אליהם את ה... טקסט שלי, ואני יכולה לבקש מצגת מסוג כזה או מסוג אחר ויש פה הרבה הרבה חופש. אני חושב שזה תקף לכל כלי הבינה המלאכותית בימינו, שהם נותנים המון המון חופש, אבל הצד השני של אותו מתביע הוא שצריך לדעת מה לבקש, אוקיי? צריך לדעת מה לבקש, צריך לדעת לערוך את זה, צריך לדעת להסתכל על זה בעין ביקורתית, אם תשתמשו במצגת כמו שכלי הבינה המלאכותית יצר לכם אותה, גם מבחינת התוכן וגם מבחינת העיצוב, הניסיון הראשון הוא בדרך כלל לא מספיק טוב. זה לפחות הניסיון שלי. הוא בדרך כלל לא מספיק טוב בוודאי שבעריכה ובתוכן, אבל גם בעיצוב, ויש פה עוד מקום לאנשי מקצוע ולטעם, וכמובן להבנה של מה אני רוצה להגיד ואיך אני רוצה לבנות את הטיעון שלי ואיך הוא יראה וכו'. שוב, זה נראה סופר מקצועני כבר בשלב הראשון, אבל כשקצת מגרדים מעל פני השטח, מגלים את החורים גם בעיצוב וגם בחשיבה. אז אין פתרונות כסם. שיחשבו במקומינו. אין פתרונות כסם שיבנו מצגות מהממות במקומינו, לא. אפילו בדברים קטנים הם עדיין נופלים, אבל אני לא רוצה להתאפס לדברים הקטנים, כי כולנו יודעים שמחר תהיה גרסה שכבר לא תתאפס אליהם. אבל נשאל את השאלה כשהולכים קדימה לעתיד, בעצם יש פה כמה שאלות. שאלה הראשונה היא האם מצגות עוד בכלל יהיו רלוונטיות, אוקיי? האם מסמכים יהיו רלוונטיים? האם זו הדרך? האם לשם העולם הולך? מי יציג למי? והאם מצגות עוד יהיו רלוונטיות? אם כן, איך הן צריכות לראות, עד כמה הן יהיו אינטראקטיביות חכמות וכו', ועד כמה הן יהיו טמפליטד. ואני רוצה להגיד שאני חושבת ששאלת המפתח פה בדבר הזה היא ההפרדה הזאת בין האקסל לדוקס לפאורפוינט. אני מבינה שיש הפרדה ברמת המורכבות של הטיעון ומה שאנחנו בעצם רוצים להגיד וכו', אבל העובדה שאין לנו איזושהי דרך לעשות מין... פולדר, מסמך מצורף שכולל בתוכו את כל ההקשרים ואפשר לקפוץ מאחד לשני ולהראות דברים בצורה שמקססנס ונראית טוב לא יודעת, לא ברור לי הרי תהליך החשיבה שלנו הוא אפשר לטעון שאנחנו מתחילים בניתוח של הרבה דאטה ואז כשיש לנו את הדברים אז אפשר לכתוב מסמך ואז מתוך המסמך מזקקים את המצגת אני חושבת שזה קצת, נכון, זה תהליך החשיבה אבל הייתי רוצה כשאני מציגה לאנשים להיות מסוגלת לעבור את כולו ולהראות להם בדברים בצורה הרבה הרבה יותר אינטגרטיבית וכמו שכל מי שניסה להכניס גרף או טבלה בתוך פאר פוינט יודע זה בדרך כלל נשבר ולא מציג מספיק טוב אז גם פה יש עוד אתגר שלדעתי הוא לא פתור ובעולמות האיי איי, יודע לאן זה הולך ללכת זהו חברים, כשקשתי כמעט רבע שעה על פאר פוינט אני חושבת שזה מוצר מרתק מאוד מאוד מאוד מעניין מאוד חשוב בעולמות שלנו מאוד מאוד חשוב ואם זאת לא אהוב ומועמד להחלפה כשאפשר וכשתהיה האופציה אני חושבת זה אשמח מאוד מאוד לשמוע מה אתם חושבים ותנחשבו על מה נדבר בשבוע הבא להתראות חברים