Hadas: אני הדס שיינפלד, והיום בעל החיים ועל המוצר, הפודקאסט שלי שמדבר על מוצרים ועל החיים מנקודת המבט שמנהלת המוצר. היום אני רוצה לדבר על מוצר בעולם האמיתי, שיש לו גם נגיעות דיגיטליות, אבל בעיקר אני חושבת שיש לו מקום בעולם האמיתי, שחשבתי עליו כבר המון זמן כמוצר שאני רוצה לנתח כאן. ואני אשמח כמובן לשמוע את הפידבק שלכם. אנחנו היום נדבר על כרטיסי אשראי. כרטיסי אשראי שבעצם הבסיס של מה המוצר הזה אמור לתת, זה בסיס באמת ברור, נכון? כולם יודעים, זה פשוט לשלם, זה מחליף לכסף מזומן. חוסך לנו את העניין של ללכת לבנק, להוציא כסף מזומן, לשלם, לקבל עודף, חוסך את כל הדבר הזה. מי מכם שעתיק קפמוני זוכר או זוכרת שפעם היו מין מגהצים כאלה שהיו מגהצים את הכרטיסי אשראי בגלל זה השם וכל המספרים היו מוטבעים עליהם בצורה בולטת ואז היו מין פתקים כאלה שחברת האשראי הייתה מקבלת זה ממש נשמע עכשיו הזוי שזה היה עשוי מפתקים משהו באמת יוצא דופן היום אנחנו כמובן אפילו לא משתמשים בכרטיס הפלסטיק אלא הכל בתוך הטלפון שלנו אז באמת נעשה סיבוב ארוך. וכדי לחשוב על כרטיסי אשראי כמוצר, ומתוך חשיבה מוצרית של מניית מוצר, אני היום אתרכז בענייני היוס קייסים, היוס קייסים השונים של המוצר הזה, ונדבר עליהם אחד אחד, ונסתכל על מה קורה איתם, מה טוב בהם, מה לא טוב בהם. אני חושבת שזה אחד המוצרים שיש בו ממש התנגשות בין... סוגי היוזרים וסוגי הסטייק הולדרים השונים. אם נגדיר את זה בצורה מאוד מאוד בסיסית, מי המשתמשים המשתמשים? אנחנו האנד יוזרים שמחזיקים את הכרטיס בארנק שלנו ומשתמשים בו כדי לשלם. מי שני הסטייק הולדרים הגדולים מסביב? אחד זה כמובן בעל העסק שרוצה לקבל את התשלום, והשני זה חברת האשראי. חברת האשראי, הסליקה. מי שמעבירה, מקבלת את הסיגנל של אני רוצה לשלם בארגון הזה ובאיזשהו שלב מורידה את הכסף מהחשבון שלי ומעבירה את הכסף לבעל העסק. והנקודה היא, וזו הנקודה שבה אני אתחיל ואני מניחה שגם אסיים, שבאמת יש פה קונפליקט מאוד גדול, ממש חוסר התאמה בין הצורך... גדול, העיקרי, אני לא יודעת, שלי, האנד יוזר, לבין הצורך של חברות האשראי. אם נניח בצד את הצורך של באמת לשלם כשצריך, אוקיי? זה ברור, זה היוז קייס הכי קלאסי, אני צריכה לשלם, אני לא רוצה לשלם בכסף מזומן, אני מוציאה את כרטיס האשראי, ברור. מעבר לזה, חברת האשראי רוצה שאני אוציא כמה שיותר, כמה שיותר כסף. ואני, זה לא בהכרח האינטרס שלי, ואפילו אעז ואומר שברוב המקרים... זה לא האינטרס שלי. אז בואו נתחיל באמת. מה מקרי השימוש, מה ה-use cases הקלאסיים? הראשון זה כמובן תשלום, דרך נוכל שלם, בחנות או באינטרנט, הכי קל שבעולם. זה יותר מהר ממזומן או צ'ק, זה מתקבל כמעט בכל מקום. זה ממש, אין עניין של... נו, תשלום בחזרה של עודף, אין עניין של עודף. אין עניין של שיהיה לי זמין וזה, זה תמיד זמין, זה תמיד אפשרי. פעם הייתה בעיית אמון בתשלום בכרטיס אשראי באינטרנט, היום אני חושבת שאין שום בעיה כזאת. להפך, אני חושבת שחברות האשראיים, יש דבר שהן עושות מצוין, זה את העניין של לגבות אותי ולזהות עסקאות מפוקפקות, בעייתיות, כל הדברים האלה. אני זוכרת שלפני שנים, שנים, 15 שנה, טיילתי באוסטרליה, ואחרי שבפעם הראשונה השתמשתי בכרטיס האשראי שלי באוסטרליה, קיבלתי שיחת טלפון לנייד, אוטומטית כזאת, שאומרת, זיהינו שהכרטיס אשראי שלך השתמשו בו באוסטרליה, האם לחסום אותו מיד, או שזאת את ואת מאשרת. ואני זוכרת שבאמת, לפני 15 שנה זה הימם אותי, שהם בכזאת מהירות, מיד זיהו, מיד התקשרו, מיד הכל קרה, ומאז הדברים הרבה הרבה יותר התפתחו. אז מבחינה זאת אני חושבת שהעניין של טרנזקציה קלה, מהירה, נוחה, מעולה לכל הצדדים, נהדר. איפה הדאונסייד של זה בצד שלי, האנד יוזר? הדאונסייד של זה הוא כמובן האלמנט הפסיכולוגי של כסף. כשאני מוציאה שטרות מהארנק, אני רואה את המספרים, אני מרגישה את הדבר הזה של לתת את זה ביד של מישהו אחר, יותר זה לא יהיה שלי, עכשיו זה שלהם. באמת יש תחושה של הוצאה. הכרטיס אשראי... מרחיק אותנו מעניין הזה מאוד מאוד, אפילו לרמה של בעצם זה לא יורד מחשבון הבנק היום, זה ירד בסוף החודש ועד אז, אלוהים גדול, אתם יודעים, ההדס של העתיד היא כבר מיליארדרת מזמן. אז הסיפור הזה של הניתוק, של התחושה של ההוצאה, של הערך של הכסף, אני חושבת שזאת נקודה ראשונה באיפה כרטיסי אשראי, קשה לנו, האינטרסים שלנו ושל חברות האשראי מתנגשים. אני אגיד יותר מזה, שגם פה, כמו בעוד מקרים שנראה, חברת האשראי הייתה יכולה לעזור לי. היא הייתה יכולה להגיד לי, שימי לב, עם האישור, אני מבקשת אישור מחברת כרטיסי אשראי כל פעם שנעשה טרנזקציה, היא הייתה יכולה להגיד לי, שימי לב, סך הכל הטרנזקציות שלך החודש לחיוב הקרוב הן איקס. הופה, זה פתאום נותן לי שירות מאוד משמעותי שאומר, הדס, כאילו, את ממש בסדר החודש, את מאוד ככה on top of ההוצאות שלך, או חמודה. מה קורה החודש? איך הגענו? השבוע השני של החודש ואיך הגענו לסכום הזה? זה היה עוזר לי מאוד מאוד לנהל את זה. זה לא מסובך להם, זה מאוד קל להם לעשות, אבל אין להם שום אינטרס. אני כן אגיד שבכרטיסי השראה שהיום נותנים לילדים, אתם מכירים את זה? נותנים לילד כרטיס השראה שיושב בעצם על החשבון של ההורים, ואנחנו ההורים מפקידים לשם כסף. שם הם כן מקבלים, הילדים מקבלים הודעה בדיוק כמה כסף נשאר בהפקדה של ההורים. תגידו, בסדר, יש כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, חברת האשראי לא יודעת כמה כסף נשאר לי בבנק אחרי ההוצאה הזאת, fair enough, הכל בסדר. אני לא דיברתי על הדבר הזה, אני דיברתי על זה שהם יגידו לי כמה כבר יש לי חובות בכרטיס אשראי הזה. ולזה אין להם שום אינטרס לעשות והם אכן לא עושים. וחבל בעיניי. הלאה. מה עוד אנחנו עושים עם כרטיסי אשראי? אז אנחנו עושים את כל המסחר הבינלאומי. קל לשכוח, אבל כמה זה עדיין, נגמר הימים של להוציא כסף זר. מטבע זר, ולהסתובב עם כסף שאני לא יודעת מה זה המטבעות האלה וכולי, נגמר, זהו, היום נגיעה והכול משולם, שזה באמת ברמת השימושיות והנוחות, פצצה. איפה הבעיה פה? אני בטוחה שאתם יודעים. עמלות, שער ההמרה וכל זה, אם אתם מאלה שיודעים בנסיעה לחו"ל באיזה כרטיס להשתמש, איזה כרטיס יש בו את העמלות הכי טובות, איזה כרטיס יש בו הכי פחות... שער ההמרה הכי טוב וכולי, אני מורידה בפניכם את הכובע. אני כולה, יש לי שני כרטיסי אשראי שאני מנהלת, ועדיין אני כל פעם צריכה להזכיר לעצמי ולבדוק לפני הנסיעה במה כדאי לי להשתמש בנסיעה לחול. גם כאן, חברות האשראי לא עוזרות לי. הן לא עוזרות לי, הן מודיעות לי כמובן שנעשה חיוב, אבל הן לא אומרות לי מה היה השער, כמה תהיה העמלה על החיוב הזה, מה שהן שוב יודעות. תעזרו לי, אתם יכולים לעזור לי, להיות צרכנית יותר טובה. אז אין את זה, אין את זה בכלל. אבל כן, העניין של שימוש קל ונוח מכוסה לחלוטין. עוד use case מאוד קלאסי בכרטיסי אשראי הוא הסיפור של הלוואות. לקחת הלוואה דרך הכרטיס אשראי, מי שלא יודע, בארצות הברית, הדיפולט של שימוש של כרטיס אשראי הוא כהלוואה. את מקבלת בסוף החודש את רשימת ההוצאות שלך, את הסכום, ואת מחליטה כמה מזה את רוצה לשלם החודש, ושולחת צ'ק. או כמה מזה את רוצה לדחות עכשיו, תפרסו לי תשלומים, ויש ממש עולם שלם של אנשים, שאני חושבת, תסלחו לי, שהם די אומללים, שמשחקים במעבר הזה בין כרטיסי אשראי, ומעבירים את כל החוב שלהם לכרטיס האשראי הבא, ופורסים את זה מחדש, וכל החיים שלהם הם בחובות, בגלל הדבר הזה שהוא יחסית מאוד מאוד קל לעשות. אז פריסת התשלומים, וחלוקה של התזרים, וכל הדבר הזה, חברות האשראי מאוד מאוד מעודדות אותנו לעשות את זה דרכם. כמובן ככה הן עושות כסף, פה אין שום שאלה. עוד use case של כרטיסי האשראי הוא כל הסיפור של ההטבות. הטבות, cashback, מיילים, עכשיו יש קמפיינים אדירים על כרטיסי טיסה שכרטיס האשראי ייתן לכם, נקודות וכל מיני דברים, גישה לטרקלין, מבצעים, סטטוסים, עניינים, כל הדבר הזה, זה אחד הכוחות של כרטיס האשראי בפיתוי שלהם שאנחנו נשתמש בכרטיס אשראי אחד ולא הרבה. מעניין אותי מאוד, ואני אשמח שתגידו לי בתגובות כמה כרטיסי אשראי יש לכם. כמה אתם מחזיקים בארנק, האם זה באמת, יש כרטיס הטבות של מועדון כזה או מועדון אחר, והאם אתם באמת זוכרים להשתמש בו בזמן הנכון. אני יודעת ששוב, בחברות שמתעסקות בדבר הזה יש ממש כאילו הריב, המרוץ, ללהיות מה שנקרא top of wallet, להיות הכרטיס שאני, האנד יוזר, שולפת כדיפולט, זה מה שהם כולם רוצים לעשות. כל הסיפור של קאשבק וכולי, אני יודעת שיש אנשים שעושים מזה. ממש כאילו זה, זה, זה, זו דרך לחסוך הרבה הרבה כסף ולהיות צרכנית הרבה הרבה יותר חכמה. יש שם, שם אולי, אולי, יש איזשהו יישור אליימנט בין הצרכים שלי כצרכנית לבין חברת האשראי, כי באמת הם רוצים שאני אשאר ואמשיך לעבוד שם, ואני אמשיך להשתמש בכרטיס, ואני מקבלת מזה איזשהם הטבות, אז אוקיי, יופי, יש לנו יוסקייס אחד כזה. עוד יוסקייס של הכרטיסי אשראי שאולי הוא פחות טריוויאלי זה הסיפור של היום משתמשים בכרטיס האשראי, בפרטים של כרטיס האשראי, אפילו לא בכסף, כאיזשהו סוג של פיקדון. איך בוקינג, למשל, עושים את כל ההזמנות שלי בלי שאני צריכה לשלם עכשיו? כי יש להם את הכרטיס האשראי שלי וזה הפיקדון, זה המזהה, זה מה שנותן את האמון שבסופו של דבר אני אשלם, שאני מי שאני ושיש לי את היכולת לשלם. אז באמת כל הדבר הזה של כרטיס האשראי הוא הדרך שלי להזדהות וגם לדרוש אחר כך איזשהו פיצוי, צ'ארג'בק, אם יש איזושהי בעיה, כל הדבר הזה, כל האמון של בתי העסק שהם יקבלו בסופו של דבר את התשלום, מבוסס על יחידת הזיהוי שהיא כרטיס האשראי, עוד לפני יחידת המימוש של התשלום, קודם כל כיחידת זיהוי. אז כל הדבר הזה, אלה הם use cases שאנחנו רואים של כרטיסי אשראי. ונשאלת השאלה, עכשיו כשהכרטיס הפך להיות בעצם בארנק שלנו, האם ומה זה אומר ולאן זה הולך? עכשיו כשאולי כל עולם ההוצאות שלנו ואיך שאנחנו עושים קניות הולך להשתנות בעקבות הללמים והדרך שבה אנחנו עושים בראוזינג וכולי, איך זה ישפיע על כרטיסי האשראי? אני עוד יותר מזה שמעתי עכשיו באיזה סדנה שעשיתי שמישהו אמר שהוא הפסיק לקחת בך כרטיסי אשראי לחו"ל הוא מסתובב עם אפליקציה, אפליקציה שנכון שמאחור יש את כרטיסי אשראי אבל האפליקציה הזאת נותנת את כל השירותים שדיברתי עליהם היא מיד מחשבת לך כמה זה יעלה לך בשקלים, היא מיד מחשבת את העמלות, היא יודעת לבחור את האם לשלם בכזה מטבע או בכזה מטבע היא עושה את כל התהליך הזה שדיברנו עליו חברות האשראי היו יכולות לעשות, אבל הן לא עושות ולא נותנות לי את המידע הזה. ולכן מבחינתו, באיזשהו מקום כרטיס האשראי הוא כבר שקוף, הוא רק המנגנון של התשלום, אבל כל החלק שמעל זה עושה האפליקציה הזאת. האם זה העתיד? האם העתיד הוא שחברות שעוזרות לי לנהל את התקציב שלי, האם אין ערך רייזאפ וכאלה, יוציאו כרטיס אשראי משלהם? זה לא מופרך בכלל. כל העולם הזה של כרטיסי האשראי בעיניי הוא על סף של איזשהו שינוי גדול כי זה לא נראה לי סביר שיש כזה חוסר אליימנט בין הצורך שלי כמשתמשת לבין חברות האשראי ומה שהן רוצות לעשות. חוסר האישור הזה הוא לא הגיוני ויש שם המון המון מקום לשחקנים חדשים שיעזרו לנו. אני חושבת שכל העניין של ניהול התקציב הוא מאוד מאוד עדין. מי שעוקב אחרי RiseUp יודע שיש להם מוצר נהדר ועדיין קשה להם מאוד לחדור לשוק ולעשות שם ביזנס משמעותי. זה לא פשוט, זה לא פשוט כל העניין של ניהול תקציב, אבל שוב, אם אנחנו בוטחים ב-LL"מים, בבעיות אישיות שלנו, בבעיות נפשיות שלנו, בכל מיני דברים שבחיים לא חשבנו שנבטח בהם, יש מצב שגם משם תבוא המהפכה בהקשר של ניהול תקציב. ניהול המשכורת שלי, ניהול הכספים שלי, השקעות וכולי. כמו שאמרתי, כרטיסי האשראי בעיניי מוגבלים מאוד מאוד, ולא לטובתנו, לא לטובת היוזרים. אז זהו, 14 דקות כמעט על כרטיסי אשראי. מי שרואה אותי בווידאו יודע שעוד פעם אני מנסה לחדש בענייני הסאונד, כי באמת אני כבר, נמאס לי מהמיקרופון הגדול, הוא לא עושה את העבודה. חזרתי למיקרופונים הקטנים של המשפיעניות, ונראה אם זה כן עובד. אני מפצירה בכם, לעשות סאבסקרייב, לכתוב, להיות בקשר, לספר לי אם אתם נהנים או לא נהנים ומה המחשבות שלכם, האם פספסתי איזה use case אדיר בעולמות הכרטיסי אשראי, או שאתם רואים את זה אחרת לגמרי ממני. כל המטרה של הפודקאסט הזה היא אינטראקציה ולשמוע דעות ומחשבות על ניהול מוצר. זה הדבר שאני הכי אוהבת ומעניין אותי, ואשמח מאוד מאוד מאוד גם לשמוע מכם. תודה חברים, תודה שהייתם פה עד עכשיו, ולהתראות בשבוע הבא.