Hadas: שלום לכולם, אני הדס שיינפלד, והיום בעל החיים ועל המוצר, הפודקאסט שלי שמסתכל על החיים ועל מוצרים מהפרספקטיבה של מנהלת מוצר. היום נדבר על מוצר שאולי לא נשמע סופר מעניין, אבל ככל שחשבתי עליו יותר בשבוע האחרון, הגעתי למסקנה שיש בו דברים מאוד מאוד מעניינים, והמוצר הוא Drive. או ליתר דיוק גוגל דרייב, הוא האחד שאני משתמשת בו, ואני מניחה שרובכם משתמשים בו, ולכן עליו אני מדברת היום. אז גוגל דרייב כמוצר, בואו נדבר רק שנייה על מה ה-value, מה ה-value שהוא נותן, כי מבחינת היוזרים אני חושבת שזה לא מאוד מסובך, כן? יש שני סוגים של יוזרים, יש את היוזרים העסקיים, ויש את היוזרים הפרטיים, נכון? אין פה יותר מדי שונות. בהקשרים האלה, אבל בואו נתחיל הפעם מהערך שהמוצר הזה נותן. אז דבר ראשון כמובן, storage, נכון? storage, האיחסון של הקבצים, פעם זה היה מאוד מאוד עניין, איחסון היה מאוד יקר, על המחשבים המקומיים שלנו זה היה יקר, ולשים את זה ב-cloud הפך את זה ליותר זול, אז זה התחיל מהמחיר, אני חושבת שזה גם הפך להיות העניין של לסמוך על זה. לדעת שזה תמיד שם. אני בכל זאת סומכת על גוגל יותר מאשר על החומרה שיש לי בבית. אבל הערך השלישי שהגענו אליו עכשיו, אבל בעיניי הוא הראשון, זה הסיפור של העובדה שזה זמין בכל מקום, מכל מחשב, הקונספט הזה של קלאוד, אוקיי? הקונספט של קלאוד, של הענן. זה לא יושב על המחשב שלי, אני לא צריכה את המחשב שלי. זמין לי בכל מקום שאני הולך אליו, אני יכולה להתחבר לזה מכל מקום ולהגיע לקבצים שלי, אני חושבת שזה דבר מאוד מאוד גדול. אז דיברנו על שלושה סוגים של value, אחד באמת על ה-storage, שתיים על ה- trust, על זה שאני יודעת שזה יהיה שם, ושלוש על העניין של הענן. עכשיו, עם הענן מגיע גם העניין של ה-collaboration ושל השיתוף, שדיברנו עליו בפרק קודם, שאני חושבת שהוא אחד הכוחות הגדולים ביותר שגוגל הביאו למוצרים, הסיפור הזה שאפשר לשתף ואנשים יערכו את אותו מסמך ו-comments ועניינים, ואני יודעת ש-drive חושבים שזה אחד הכוחות גם שלהם, כי הם מאגדים את זה, ובתיאוריה הם יכולים לתת לי סיכום של כל ה-comments שנכתבו על כל המסמכים שלי שיושבים שם, ואני יכולה להשתמש בהם בתור דסקטופ שממנו אני מנהלת את העבודה שלי, אבל אני רוצה להגיד שאני חושדת, חוששת, שרוב האנשים לא משתמשים בדרייב ככה, ותקנו אותי כמובן אם אני טועה, אני רוצה להגיד שהקומנטס שלכם, שמגיעים בכל מיני דרכים ומקומות, החל מקבוצת הוואטסאפ ועד וואטסאפ אישיים ובתוך ספוטיפיי ובכל מקום, משמחים אותי מאוד מאוד מאוד, אז אם יש לכם מה להגיד, אל תתביישו, תגידו, תגידו, זה מאוד מאוד, אני מאוד מאוד שמחה לשיחה הזאת. אז אני רוצה לטעון שהסיפור של השארינג ולהיות ההאב של העבודה שלי, רייב יכול היה להיות המקום הזה, אבל הוא לא, הוא לא עושה את העבודה בצורה הזו. ונשאלת השאלה למה, הרי הוא בעצם יודע, הוא יכול היה להיות הדסקטופ שלי, נכון? אני יכולה להתחיל את הבוקר שלי משם, לראות שם את כל המסמכים שהתחלתי לעבוד עליהם, לראות שם את כל המסמכים שאנשים הגיבו לי עליהם במהלך הלילה ואני צריכה לחזור אליהם, הוא יכול היה להיות מערכת ההפעלה שלי כביכול, והוא לא עושה את זה. תכף נגיע ללמה. עוד מקום שהוא יכול היה להיות בו והוא לא הולך לשם. זה הסיפור שעכשיו הוא מאוד מאוד חזק, אבל כבר כמה שנים מדברים על זה, של ה-Second Brain. אני בונה לעצמי Second Brain, מקום שבו אני עושה דמפינג של כל הדברים שלי, של כל הידע שלי, של כל המסמכים שלי, של כל המחשבות שלי, של כל הדברים שאני בונה, והם יושבים שם. דוגמה קלאסית למוצר שהוא Second Brain היא Notion. אנשים מאוד מאוד אוהבים את Notion, משתמשים בזה, מכורים ל-Notion כ-Second Brain. ובאמת בונים שם את כל מערך הידע שלהם וזה, בתוך נושן. למה גוגל דרייב לא יכול להיות נושן? זה ממש, אני חושבת, מתבקש, שהוא לא יהיה איזשהו סטורג' פיילינג סיסטם, אלא יהיה באמת הסקנד בריין שלי, וגם לשם הם לא הולכים. אז שני המקומות האלה של להיות ה-OS שלי ולהיות הסקנד בריין שלי, אפשר לטעון שזה לשני צדדים של אותו מטבע, זה מקומות שגוגל דרייב לא הולך אליהם בכלל. הוא הולך למקומות של סטורג', להבנתי, שוב. תתווכחו איתי, בשמחה. אבל להבנתי, הוא הולך למקומות של סטורג' והאם הוא עושה את זה טוב, בשביל לשאול האם הוא עושה את זה טוב, מה אנחנו צריכים לשאול, אתם כבר מכירים אותי ואת הפורמט של איך אני מנתחת מוצרים, דיברנו על ה-value שהוא נותן, דיברנו על היוזרים, צריך לשאול איך מודדים הצלחה, מה המדדים של הצלחה של המוצר הזה, וזאת שאלה מאוד טובה, האם המדד הוא כמות הסטורג' שאני צורכת? כי תראו, פעם חשבתי שגוגל דרייב נותן לי את כל הסטורג' שאני אצטרך לעולמי עולמים, והיום אני כבר משלמת על אקסטרה סטורג', וגם היום נראה לי שאני כאילו בעשרה אחוז של הלא יודעת מה קניתי שלושה טרה, אבל ברור לי שאני אמלא אותו באיזשהו שלב. אז האם באמת זה הדבר, זה הערך, הם צריכים למדוד את כמות הסטורג' שהם מחזיקים, כי זה הערך שהם נותנים לעולם. או שהם רוצים באמת למדוד גם איזושהי אינטראקציה שאני עושה עם גוגל דרייב, לראות שזה מוצר שמספק לי עוד ערך. חוץ מזה שהוא מחסן, אוקיי? כמה פעמים אני נכנסת דרכו? מה אני עושה דרכו? איזה פעולות אני עושה דרכו? האם גם זה מטרה של גוגל דרייב? וזאת שאלה מאוד טובה, כי אם מסתכלים על המוצר כמו שדיברנו עליו לפני דקה, לא נראה שהם הולכים בכיוון הזה, נכון? יש לי דרייב נוטיפיקיישנס, אבל אז נשאלת השאלה למה שאני אקבל את הנוטיפיקיישנס שלי מדרייב, ולא מהמוצר עצמו שעשו, שהעירו בו הערות, כן? מדוקס או משיטס, כשמישהו העיר הערה, למה שאני לא אקבל את זה ישירות משם, למה אני צריכה לקבל את זה בדרייב? תחזרו לסיפור של ה-OS שלי וכולי, אז אם אני רואה אותם את הכל במקום מסודר, אז זה יכול להיות נחמד, אבל יש פה איזשהו קונפליקט. הבנדלינג הזה של מוצרי, מה שנקרא פרודקטיביטי, שתחת הפרודקטיביטיסוויט יושבים שיטס סלאש אקסל, פאורפוינט סלאש סליידס, דוקס סלאש וורד. זה המוצרי ה-productivity, ככה הם נקראים בחברות האלה, הבנדינינג של הדבר הזה הוא לא ברור, והוא כאילו אמור לשבת תחת Drive, אבל אני לא בטוחה שהוא עושה את זה. אז אם אנחנו חושבים מה יכולים להיות מדדי ההצלחה של מוצר כמו Drive, אז כמובן שהראשון הוא באמת ה-storage, כמה storage יש שם, save a file וכולי, השני הוא Active Users. כמה אנשים נכנסים, או שאולי יש גם, הרי יש גם סינכרון אוטומטי, האם זה נחשב כאקטיב יוזר או לא נחשב כאקטיב יוזר? עדכונים של קבצים, כמה השתמשנו בהם? ואם המטרה היא בעצם הסיפור של ה-collaboration, אז אולי כמה files were shared, כמה collaborated, כמה edits יש ברמת ה-collaboration, האם אני מצליחה לחפש ולמצוא את מה שאני מחפשת בתוך דרייב? ואם אתם משתמשים בדרייב כמוני, אז אתם יודעים שכל החלקים האחרונים שדיברתי עליהם, של העניין של הקולבוריישן, ופתיחה של קבצים, והחיפוש, הם פשוט גרועים. סליחה, כן? יש מישהו בקבוצת הוואטסאפ שלי של ניהול מוצר, שתמיד כשמישהו אומר על מוצר אחר שהוא גרוע או שהוא לא טוב, הוא מיד נזעק. הוא אומר, אל תגידו, אל תגידו, זה לא יפה להגיד מוצרים גרועים, אבל סליחה. כל הסיפור של ניהול הקולבוריישן, אפילו ברמת השארינג של המוצר, כל הממשק ואיך שהוא נראה, באמת, זה נראה נורא. אם מישהו מכם ניסה לעשות שייר של קובץ מתוך דרייב, אתם יודעים, צריך לעשות מן קליק ימני, יש מניו שבאמת נראה כאילו הוא עוצב לפני עשר שנים, ואז שייר, ואז, ואין שום אינדיקציה בטבלה של כל הקבצים, של האם הקובץ הזה הוא שיירד, ועם כמה אנשים הוא שיירד, או לפחות, או עם מי. כל הדבר הזה כאילו לא מכוסה, זה כאילו איזה afterthought, מה שנקרא, משהו שעושים אותו בדיעבד, והוא לא המהות של המוצר. כלומר, אם אנחנו מנתחים את המוצר מאיך שהוא נראה ומאיך שהוא עוזר לנו לעשות את הדברים, אפילו את הסטורג' הוא לא עושה לי בצורה נוחה, אוקיי? הסיפור של שהוא לא מסודר בצורת קבצים נוחה, אם כבר הלכתם על העניין של קבצים והחלטתם שזאת המטאפורה שאתם משתמשים בה, שזה מובן לי לחלוטין, כי באמת, זאת המטאפורה שכולנו רגילים אליה, אז תעשו שיהיה לי נוח. אני מעלה המון המון קבצים בתוך פולדר. לחפש לפי פולדרים זה לא קל, לסדר את הפולדרים זה לא קל. זה כאילו מין מש כזה, ערבוב של סידור של פולדרים והמטאפורה שאנחנו כולנו רגילים אליה, ביחד עם איזשהו מנוע חיפוש שהם אומרים, עזבו, הסידור לא מאוד מאוד חשוב כי יש לכם מנוע חיפוש גוגל, ותסתדרו איתו, אבל הוא לא מספיק טוב, הוא לא מוצא את מה שאני צריכה, ונשארנו עם מוצר שסליחה, אבל הוא נורא נורא בינוני. הוא נורא בינוני, הוא לא נותן את כל הערך שהוא יכול לתת, אין פה את כל הערך שהוא יכול לתת. וזה קצת עצוב, זה קצת עצוב שהמוצר הזה הוא כל כך בינוני ומדשדש. אז זה המצב הנוכחי, אוקיי? אם אני מסתכלת על המצב הנוכחי, אני חושבת שזה הדבר. ואז נשאלת השאלה, לאן הולך הדבר הזה? לאן הולך הדבר הזה? כשאני מזכירה לכם, כי אולי מישהו שכח, שאנחנו בעיצומה של מהפכה, נכון? של עולמות ה-AI ומהפכת ה-AI. ומה יקרה עם כל הדאטה הזה? והאם יש עוד מקום? אחד הדברים שאנחנו מאוד בקלות מפסידים כרגע, כשאנחנו בונים מצגות ומסמכים וכולי עם ה-LLMים, זה את כל העולם של השארינג. הרבה הרבה יותר מסובך לעשות שיירינג. אפילו ברמה הכי פשוטה של צריך להוציא את הקובץ, לייבא אותו, לשים אותו באיזשהו דרייב ולעשות לו שיירינג. וגם ברמה יותר מהותית של... ה-LLM מציע לי, והוא עושה יותר טוב, מוציא את המצגות כבר כ-HTML, ולא באיזה פורמט שקל לערוך אותו. עכשיו תראו, אם מישהו עכשיו שומע אותי באוטו ומתעצבן ואומר, די, עדס, נו, זה כאבי גדילה, המוצרים האלה עוד קטנים, הם יעבדו על השארינג, זה יהיה הרבה יותר קל, אני מסכימה אתכם, אני מסכימה, אני מסכימה, השארינג יהיה יותר קל, האקספורט לפורמטים יהיה יותר קל, כל הדבר הזה זה עניין של כאבי גדילה ושל התחלות, אבל באמת באמת נשאלת השאלה, מה תהיה יחידת ה-storage או יחידת הערך שאותה אנחנו נרצה לשמור ואיפה היא תישמר? האם נמשיך לחזור לדרייב שלנו, או שנשים את זה באיזשהו storage ש-openAI או cloud או מישהו מאלה ייתנו לנו, וזה כבר לא יהיה בעולם של גוגל? באיזה יחידות של ערך אנחנו נשמור את זה? האם נשמור את זה עדיין כמצגות, או שנשמור את החומרים של הפרומפטים? לא יודעת, אני חושבת שצריך לחשוב על זה בצורה מאוד מאוד יצירתית ודברים ישתנו, דברים ישתנו. הדרך שאנחנו עושים את זה עכשיו היא לא תהיה הדרך שאנחנו נעשה את זה בעתיד. האם גוגל דרייב ימשיך להיות באמת פייל סיסטם או שהוא יהפוך להיות knowledge סיסטם? אם קראתם את הדברים שאני כותבת לאחרונה על AI, אני חושבת שכתבתי על זה בלינקדאין, אחד האתגרים הגדולים גדולים של ארגונים הוא הסיפור הזה של לסדר את הידע הארגוני כך שהמודלים יוכלו לקרוא אותו בצורה יעילה, בצורה טובה, בצורה מאורגנת, שלא יצא שכשביקשתי, כשמישהו מהשיווק ביקש מ-Chat GPT לכתוב לו מצגת על משהו מאוד בסיסי, Chat GPT משתמש בחומרים א' ישנים, ב' לא מעודכנים, ג' שחושפים דברים שאנחנו לא רוצים לחשוף. כל הסיפור הזה של ניהול הידע הופך להיות משהו שהוא מהותי בעולמות ה-AI. ולא ברור לי איך הדבר הזה משתלב עם Drive. זה לא ברור לי, זה מאוד מורכב, אני רואה שאנשים מבססים את ה-Knowledgebase שלהם בשביל ה-LLMים על Notion, על Obsidion, על מקומות שהם באמת מין Second Brain כזה, שיש בו יותר היררכיה ויותר ידע, ולא על Google Drive. ולכן נשאלת השאלה, לאן כל הדבר הזה הולך? אז אם אנחנו חושבים על זה שבפעם החזקנו דברים בפלופי דיסקס, ובזיפ דרייבס, ובזידיז, וב-USBיז, ואז הגיע גוגל דרייב, ונשאלת השאלה, אבל כולם עדיין השתמשו באותם פורמטים של הידע. נשאלת השאלה, האם אנחנו לא עכשיו, לפני מהפכה יותר גדולה, שמסתכלת לא רק על עניין הסטורג', איך אנחנו מאחסנים, איפה אנחנו מאחסנים, איך אנחנו עושים שרינג, אלא על באמת יחידות הידע. מהן יחידות הידע שאותן אנחנו שומרים? זהו, אז אני מקווה ששכנעתי אתכם שדרייב זה בעצם מוצר מאוד מעניין שעומד עכשיו בפני צומת דרכים ממש משמעותית ובכל שימוש שאנחנו עושים גם כאנשים פרטיים, גם כעסקים קטנים, גם בתור עסקים גדולים הדבר הזה הולך לעבור לדעתי איזושהי מהפכה לא ברור לי לאן זה הולך, הנבואה באמת אין לי אבל ברור לי שיש פה עניין יתרה מזאת אני אגיד שאפילו אם נמשיך להשתמש בדרייב כמו שהוא הגיע הזמן קצת לעשות לו אוברול, כי אני חושבת שהממשק שלו הוא, סליחה, זוועה. זוועה לא משרת אותנו, לא משרת את המוצר עצמו ברמת כל הדברים שהוא יכול לתת והוא לא נותן. אפשר לעשות שם אוברול רציני, והוא ייתן הרבה הרבה יותר ערך. זהו, סיימנו את ה-14 דקות על גוגל דרייב. אני רוצה להגיד תודה רבה רבה לכל מי שמגיב על הפודקאסט הזה. אני רוצה לבקש מכם, תשלחו אותו לעוד אנשים, כי אני מקבלת תגובות נהדרות, אבל כמות המאזינים קטנה. ואשמח מאוד שהוא יגיע לעוד אנשים. וחוץ מזה, שיהיה לכם שבוע טוב, וניפגש בעוד שבוע בניתוח של עוד מוצר. להתראות.