Lior: לא ישנתי כל הלילה, רק כאילו... דחפתי שם מלא, מניסי הכל, כאילו זה היה, זה באמת, היה מרגש. לא, Omri: אם למישהו ספק של יורי חנונית, להלן, Exzivot A. היי וברוכים הבאים לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב, קריירה וראיונות עבודה, בשיתוף עם קהילת סטארט-אפ דיזיינרס. אני עמרי דביר, Head of UX בנאקס, והשבוע דווקא תמר היא זאת שטבעה בלב ים, היום איתנו אורחת חוזרת וייב קודרית על מלא, ליאור ברטל. Lior: היי, מה העניינים? Omri: בואו נתחיל. אז ליאור, קודם כל, ברוכה השבה. את כבר גרה פה. את מאלה שיכולים להיכנס למטבח ופשוט לקחת כאילו שתייה מהמקרר בלי לשאול אפילו. אז כיף שאת כאן. עוד פעם, רציתי לשאול, אם את כבר פה שוב. את זוכרת את התקופה הזאת, בדיוק דיברנו על זה שאת קצת פספסת את זה, אבל היה את המעבר הזה של להיות מעצב זה היה פוטושופ, נכון? זה כאילו, זה כאילו זה היה הכלי, זה היה כמו ורב, היה כזה, תעשה לי פוטושופ, בוא נעשה את זה בפוטושופ. ואז עברנו מהדבר הזה לתוך סקאץ', וסקאץ' היה מפלצת כאילו מאוד מאוד שונה, אני לא יודע אם את זוכרת את התקופה הזאת. Lior: כן, לא, זה היה טירוף, זה היה מלהפוך דברים להיות וקטורים לפתאום הכל וקטורי. זה היה, כאילו, הכל היה אז פיקסלים, עבדנו בפיקסלים, בתוך, כאילו, וואו, Omri: יחחחח Lior: זה היה קשוח. היינו צריכים לייצר, קוראים לזה, לייצר את המחברות האלה למפתחים, כדי שהם יבינו מה המרווחים בין כל דבר, והכל היה, והכל בפוטושופ, גם בפוטושופ את זה עשינו. Omri: איזה כיף זה היה לשים, מה שנקרא אז רדליינס בפוטושופ, שפשוט היה כאילו שכבה מעל זה, מלאה בקווים אדומים, והכל כזה, מנסים לעשות איזה פיקסל פרפקט, ואז משהו אחד זז, והכל נשבר, וכל קובץ הוא חמישה ג'יגאבייט. זה היה, זו הייתה תקופה מאוד מאוד משונה. Lior: אני רק חושבת על החלון הקטן הזה שהיה בשביל מלא מלא מלא שכבות של ריבועים לבנים, וכל דבר היה כזה מין סימון קטן קטן, והיית צריך לגלול בין השכבות. אימא'לה. Omri: ואני זוכר, אני זוכר ש... כש... לפני שעברתי לסקאץ', עשיתי פרויקט מאוד מאוד גדול בפוטושופ, וניסיתי, ניסיתי כאילו להפוך את פוטושופ לסקאץ', ופשוט הפכתי כל דבר לסמארט אובייקט, והיה לי כזה כפתור בסמארט אובייקט, ואת הרקע בסמארט אובייקט, והקובץ, באמת, כאילו, המחשב הוציא עשן בבוקר כשניסיתי לפתוח אותו, זה כזה, כל כך מתחנו את פוטושופ לעשות משהו שהוא לא אמור לעשות, אבל אז, אני לא יודע מה את הרגשת את עכשיו, פתאום הפכתי לסקאץ' ואני כזה, יש פה, איפה כל הכלים שלי? איפה הפילדרים? איפה כל הדברים? Lior: אהה Omri: איך אני אעשה חמישה דרופ שטאוז? יש לי רק ריבוע ועיגול, התוכנה הזאת גרועה. Lior: וואו, ולאמת שדי הדחקתי את סקץ', אני זוכרת פוטושאב אפילו יותר מזה, כי כאילו אחר כך הייתי צריכה להעביר את כל, כשפיגמה יצא אני זוכרת את הימים שהייתי צריכה להעביר את דיזיין סיסטם מסקץ' לפיגמה, וזה לא ידע לעשות את זה טוב, הכל היה במסכות בסקץ', Omri: אהההה Lior: וואו וזה היה קשה, זה היה מגרד בכל הגוף, היה כבר עדיף לעשות, להתחיל כאילו מההתחלה בפיגמה מאשר לנסות לעשות את המעבר הזה. Omri: היה כבר עדיף לעבור לעבודה אחרת, זה פשוט לא שווה את זה. בואו כולנו נלך לנקות משהו. Lior: וואו, אבל איזה טיל זה היה. כאילו המעברים האלה, תחשוב פוטושופ, סקייטש, פיגמה, איזה כאילו, איזה מהר זה היה. Omri: וזה כל פעם היה מכה. האמת היא שאני חושב שפוטושופ שלט, עשינו פוטושופ פרי-הנד ואז אילוסטרטור, אבל היה כאילו את תקופת הפוטושופ, סליחה, היה, אבל בצייר, Lior: צייר. מפריעד. Omri: אני זוכר שהצבנו בצייר של ווינדאוס. כן, Lior: אתה צוחק אבל הפי.אמים היו עושים לנו, לא היה הרי מירו וכאלה, הפי.אמים היו מנסים להראות דברים בצייר. הם הרי לא ידעו לעבוד פוטו של פה משהו כזה. Omri: זה נכון, או בפאוורפוינט, הם היו עושים לנו עיצובים בפאוורפוינט ושולחים לנו, וזה עושה לנו כאב רעש. אז רגע, לפני שאנחנו ניכנס עמוק מדי על הדברים האלה, אז קודם כל, אנחנו הולכים לדבר השבוע על הנושא הזה של כזה תקופת מעבר משיטת עבודה אחת לשיטת עבודה אחרת, זה לא רק תוכנה, זה דרך חשיבה אחרת, זה דרך עבודה אחרת, דרך קולברציה אחרת. וניגע בזה, אבל קודם כל בוא נציג אותך כמו שצריך, שוב ליאור ברטל, סטאפ פרודקט דיזיינר, ברטל, סטאפ פרודקט דיזיינר בגלוט, וחברה לשעבר לצוות, וחברה רגילה נוכחית, אז ברוכה, ברוכה שבה. מתי דיברנו בפודקאסט פעם שעברה? זה היה שנה? עבר שנה מאז? Lior: נראה לי ביוני לפני שנה, כן. Omri: אוקיי, וואו, הזמן טס כשמזדקנים. אז ברוכה, Lior: כן. Omri: שווה, אז שוב, את יודעת איפה השירותים ואיפה המטבח, תסתובבי חופשי. והיום אנחנו הולכים לדבר על אחד מהדברים שהרבה מאוד אנשים חווים, אם לא חווים עכשיו, אז הם חושבים על זה, אם לא חושבים על זה, אז הם קוראים על זה, על המעבר ממה שנקרא עיצוב עם הידיים, עיצוב ללכלך את הידיים עם פיגמה ותואמיה. ומעבר לעולם AI, עולם Vibe Coding, כשאנחנו, חצי ספוילר, אנחנו גם נדבר על הרעיון הזה, שזה לא רק איך אנחנו מייצרים את העיצוב, אלא זה איזשהו אקו-סיסטם גדול יותר, של איך עובדים עם engineering, איך עובדים עם product, איך עובדים עם leadership, כלומר, המעבר הזה ל-Vibe Coding זה לא רק, אוקיי, אני לא מייצר את הפיקסלים פה, אלא אני מייצר פיקסלים כאן, זה נושא רחב יותר. והסיבה, ואגב, הסיבה שאני מאוד שמח שאני מדבר איתך על זה, כי את, קודם כל, אמרתי את זה בכמה פרקים כבר, שאת סוג של ה-Mentorית AI שלי, וכל פעם שיש לי שאלות, אני הולך אלייך, פשוט, כי את כאילו, את הפכת לנמר של AI, ואני תמיד אוהב לשמוע את הדעה שלך, אבל גם בגלל שהמעבר שאת עשית, היה מעבר, כמו את יודעת, יש הרבה מאוד כזה... הרבה אנשים שאני מדבר איתם, זה כזה טוב, החברה שלי עברה, אז אני והצוות של השרה מעצבים והמנהלים, כולנו עשינו את המעבר הזה. אבל את עשית את המעבר הזה בתור מעצבת יחידה, בתור חברה, שאני חושב שזה מעבר, הוא מאוד מעניין, כי את היית צריכה לעשות את זה אקטיבית, גם להחליט, גם לייצר את התהליכים. ובסופו של דבר, אני חושב שזה יכול להיות גם מאוד רלוונטי להרבה אנשים שמקשיבים, שהם כן, או בצוותים קטנים. או מעצבים יחידים, לראות איך הם יכולים לעשות את זה בעצמם. זהו, אז אחרי כל הפתיחה הארוכה הזאתי, Lior: חחח Omri: ליאור, וולקאם. ובואי נתחיל דווקא מהמסגור. בואי נמסגר את זה קצת ונחזור כמה שנים אחורה, כשאנחנו, או כשעבדנו ביחד, או את יכולה כבר למחוק אותי מההיסטוריה שלך, אבל בואי Lior: חחחח Omri: נדבר על ימי פיגמה עליזים, ואיך נראו החיים אז. Lior: איך נראו החיים אז כשהיינו בצוות לפני שהייתי סולו לימי הקשיים הצוות. בעצם אתה מקבל איזשהו אפיון מהמנהל מוצר שלך, באזור מאוד ספציפי שאתה כנראה יושב בו. מקבל אפיון, הולך למחקר, חוזרים לדבר על זה, מייצר איזה שהם פרוטוטייפים או אפילו... פחות מזה, מייצר איזשהו מסך שניים, מדברים על זה כל הזמן הלוך ושם עם ה-RPM, מגיעים לשיחה אם צריך, אם זה משהו קצת יותר מסובך, מצרפים איזה פרונט-אנד או בק-אנד כדי לראות שכזה אנחנו לא זזים מגבולות הגזרה של האפיון והכל אפשרי ולא ממציאים פה את הדרגה, כשזה מוכן יש כמובן את ה-kick off, מראים את זה לכולם, אם אין שום דבר, hand off ו... מסיימים ומשאירים איזשהו עמוד של פיגמה עם השם של ה... אנחנו ספציפית היינו עושים, פשוט גושמים את השם של הטיקט ומתי זה נוצר ופשוט סוגרים ככה אזור וגם בכלל באופן כללי כל הפרויקט היה תחת... נגיד אני הייתי באזור מסוים אז הייתי, הפרויקט שלי היה לו עמוד וזה אפילו לא עמוד, וואי זה עצוב שאני אפילו לא זוכרת איך זה נקרא יש הרי עמודים בתוך הפיגמיי, איזה פרויקט, פייל, ואימא Omri: שנייה סבתא אני אעזור לך. Lior: שאני כאילו לא זוכרת, אבל היה קוראים לאזור, לפייל עצמו באזור, ואז כל עמוד היה בעצם איזשהו פיצ'ר או שינוי של האזור הזה במוצר. וככה בעצם אנחנו בונים בעצם את כל התיקיות בפיגמה שלנו לפי הפרויקטים של אזורים ומוצרים וכל עמוד הוא פשוט פיצ'ר שמבקשים לשינוי בו ואז אחרי ש... כאילו ברגע שמעבירים את זה הלאה למפתחים לא משנים את זה יותר בעצם זה עובר ככה גם למפתחים הפיגמה מצויגת בתוך הטיקט וזהו לא נוגעים ביותר עושים משהו חדש פותחים עמוד חדש אם מעתיקים גם לנו היה איזשהו קובץ מאסטר כזה שבעצם כל כמה זמן אנחנו מעדכנים אותו זה בעצם העמוד הראשי עם כל הפיצ'רים, כל הפלואוים המרכזיים אז בעצם היית יכול לקחת את העמוד, את הפיצ'ר הספציפי שאתה רוצה לעבוד עליו להעתיק אותו מהמאסטר לעמוד החדש ולהתחיל בעצם לעבוד לגביו Omri: ויש פה כמה דברים, את יודעת, מה שבטוח מוכר להרבה מאוד אנשים זה כמה סיבוכיות יש מסביב ל-workflow הזה, כלומר, אחד, כמו שאת אמרת, מה שנקרא source of truth, וכאילו, הרי קובץ פיגמה, אם לא נוגעים בו, הוא לא משתנה, זה כאילו הפיקסלים ישבו שם במקרר עד שנשנה אותם, וכל הזמן יש שאלה של עוד אוקיי, אז... איך מעדכנים, איך חוזרים אחורה, אם מישהו אחר עושה שינוי, איך אנחנו מאחדים את זה. אם פתאום אנחנו חוזרים גרסה, דוחפים גרסה, אז יש המון המון עבודה של כאילו maintenance, של להשאיר את הקבצים טריים, וכן, וכמה פעמים אנחנו מקבלים הודעה מהמנכ״ל, סלאש ויפי פרודקט, סלאש וואבר, של כאילו, איפה הכי עדכני? וזה כזה, אל תשאל Lior: אהה Omri: אותי דברים קשים, כי אין הכי עדכני. Lior: גם הרבה פעמים אני מפנה אותם לפרודקשן כי מה שבפרודקשן הוא תמיד הכי עדכני והפיגמה אם צריך הייתי לפעמים גם מצלמת מהפרודקשן ומעתיקה רגע ומעדכנת את הקובץ הספציפי שאני הולכת לעבוד עליו עכשיו לפי מה שיש היום. לפעמים מורידים דברים תוך כדי לפעמים קורים דברים שכאילו לפעמים לא עוברים אותך כזה או מוסיפים טו"ל טיפים או כל מיני דברים הפרודקשן הוא תמיד תמיד תמיד יהיה את ה... כאילו האמת. חושבת שהפיגמר פשוט לא מצליחה לעקוב כל הזמן במיוחד אם אתה עכשיו חוזר לאיזשהו אם לא עדכנת את המאסטר וקראו כמה דברים בפיצ'רים קודמים ששינו אפילו דברים ברמת הטקסט כאילו העמוד השתנה לו השם ולא עדכנת את זה אתה הרי לא תעדכן את זה אחורה מספיק שעכשיו לקחת משהו מפיצ'ר מכמה עמודים קודם שלא עודכן אתה יכול כאילו טעות נגררת יכולה לעלות למעלה כאילו לפיצ'ר החדש Omri: לגמרי, ואני תמיד הרגשתי שיש את השלב שכאילו מין כזה, עשינו עיצוב, עיצוב, עיצוב, אתה וה PM והEngineering, כולם כאילו high-fives, כזה משולש, כמו בסרט בשנות ה-80, ואז אומרים יאללה בוא נתחיל לבנות, ואז זה תמיד הרגיש לי כמו שאת לוקחה, את שמה כזה פאזל על מגש, ואת רוצה להעביר אותו מהשולחן בסלון לשולחן כאילו במטבח, והוא זז קצת, כאילו לא משנה כמה את מנסה. יש שם תנועות קטנות, ככה תמיד הרגישו לי הנדופים לאנג'ינרינג, כאילו לא משנה כמה הכל מדויק וכתוב וברור ודיזיין סיסטם, תמיד משהו יהיה שני פיקסלים הצידה, משהו יהיה אות אחת הצידה, משהו יהיה כאילו לא בדיוק בדיוק כמו שאתה רוצה, והדברים האלה נגררים ונגררים, ובגלל זה, כמו שאת אומרת, הרבה פעמים פשוט, כאילו, the hell with it, screenshot מהפרודקשן ונתחיל לעבוד משם, עד כמה שזה, עד כמה שזה, שוב, זה שנות התשעים, אבל לפעמים אין ברירה. Lior: אמת. נכון? כאילו גם כל העניין הזה של לא משנה כמה הדיזיין סיסטם והסטורייבוק יהיו מחוברים תמיד אני אשים סרצ' בתוך דרופדאון אבל הסרצ' שלהם יהיה תמיד בתוך השורה של הטקסט שכותבים בו כאילו אין הלימה אף פעם אין הלימה Omri: כן, ובסוף יש לנו איקס אנרגיה, אנחנו לא יכולים כאילו את ה... מה שנקרא ה-Wackamול הזה, לגמרי, Lior: choosing our battles, אין ספק. Omri: אנחנו יודעים שכאילו, בוא נגיד 50 אחוז מהבקשות שלנו יקרו, אנחנו צריכים לבחור מה יהיו ה-50 אחוז האלה, ועל מה אנחנו מוותרים. והאמת שזה לוקח אותנו ל... אם זה היה כאילו העולם של פעם, ואגב, לא אצל כולם זה העולם של פעם, יש הרבה מאוד מקומות שעדיין עובדים ככה, זה עדיין פיגמה. עדיין לא עשו את השינוי, אבל אז אנחנו מגיעים שנה או שנתיים אחורה, מגיע הסינגולריטי, ואת יודעת, אני זוכר ש-AI רק התחיל, ואני הייתי נורא כזה, לא יודע אם סקפטי, אבל הייתי כזה מביט מרחוק בזהירות, וזה התחיל עם כל ה-mid journeys וכל האלה, שאת יודעת, אנשים עשו, הנה, הנה, וויל סמית' אוכל כאילו פסטה, וזה כאילו, אוקיי, מגניב, זה לא קשור אלינו. ואז הגיע צ'אט GPT ותואמה, ופתאום כזה, אוקיי, טקסט, יש לנו המון המון טקסט, ואפשר לייצר טקסט, ואולי אפשר לייצר קונטנט, ואולי אפשר לעשות מחקר, ואז זה כמעט הרגיש ברגע אחד, הגיע הרגע הזה שאנחנו נכנסים לכלי AI, והוא מייצר לנו UI. ובואי... Lior: חושבת שאצלנו זה יותר נכנס בעולמות ה-lovable, כאילו, מה זאת אומרת אצלנו, כאילו אצלנו כמעצבים נראה לי, שם זה יותר, כאילו ציפו שניקח את זה לשם, וגם, אני חושבת שגם הפיגמה מייק בדיוק יצא, וואו אני לא אשכח את הלילה שקיבלתי את הבטא, שהייתי חלק מה... שיכולתי לנסות אותה, לא ישנתי כל הלילה, רק כאילו... דחפתי שם מלא, מניסי הכל, כאילו זה היה, זה באמת, היה מרגש. לא, Omri: אם למישהו היה ספק של יורי חנונית, להלן, Exzivot A. Lior: די, נו באמת, כאילו אומרים לך, עכשיו אתה יכול לקחת את כל הייצור שלך ולייצר פרוטוטייפ בדקה, כאילו שפרוטוטייפ זה באמת השנאה הכי גדולה, נראה לי, של כל מעצב, כי כאילו, זה לייצר ולשכפל כל כך הרבה פעמים את הקומפוננטות, כדי שהם יגדלו ויקטנו ויעברו ממקום למקום ושיקראו להם באותו שם, ו... כזה, באמת Omri: חחחח Lior: כאילו או נגיד פתאום לשים מלא טקסטים נכון עד עכשיו לא עבדנו ממש עם טקסטים אמיתיים אני אפילו זוכרת את התקופה שהייתם מייצרים לנו כזה בלק של כל מיני שמות כדי שירוץ שמות בתוך האבטרים שלנו שזה לא יהיה סתם כזה לא רמיבסום Omri: יפ יפ יפ יפ, היו מלא, הכנו כל מיני פלאגינים עם קונטנטים כזה, קבצי אקסל ענקיים עם מלא מלא שמות ומלא מלא תארים ומלא מלא תפקידים כדי שיהיה לנו יותר קל לעשות את זה. Lior: וזה היה בעיקר בשביל לייצר דמוים, איך היה לנו קשה הימים האלה שידענו שעכשיו הולכת להיות תערוכה ענקית והולכים לעשות מלא דמוים ואז אנחנו צריכים לייצר מלא מלא דברים שלא קיימים עדיין במוצר ולעשות אותם כאילו גם חיים ולייצר פרוטוטייפ שלהם, אז כשפיגממייק יצא והבנתי שאני יכולה כי גם באותו זמן היינו בדיוק בשלב כזה שהיה צריך לייצר דמו ממש ממש גדול איזשהו פיצ'ר ענק זה כבר היה מיני מוצר בתוך המוצר שלנו פיגמה מייק יצא וזה היה כאילו זה לא היה לאווה בל זה היה בתוך הפיגמה שלי כאילו זה לקח את כל המסכים שלי זה לא הייתי צריכה עכשיו לא יודעת משהו חיצוני משהו שלא כאילו לא מכיר אותי הרגשתי שזה בתוך הבית שלי פתאום אז זה היה מדהים כאילו Omri: חחחח Lior: באמת לא אני אני כל כך התלהבתי מזה וגם זה כבר היה השלב שהייתי מעצבת בתקודה וכאילו היה עליי המון אז כאילו פתאום הרגישתי ש... שזה מוריד ממני, שזה יכול להוריד ממני, אז הייתי חייבת לנסות את זה. Omri: אז בואי אז בואי נדבר באמת על הרגע הזה, כי זה נורא מעניין. את יודעת, לכל אחד יש את ה... יש א... זה מה שנקרא טיפינג פוינט. כלומר, את יודעת, אני מדבר על זה הרבה בנושא של סיילס וקניות, או את יודעת, את רוצה לקנות אוטו חדש. זה מתחיל מכזה, אני לא יודעת, אני אסתכל, מה אכפת לי לבדוק? ואז נכנסת, ואת מדברת, ואז באיזשהו רגע יש את הטיפינג פוינט הזה של כאילו... אוקיי, החלטתי. אני עושה את זה, אני עושה את הקנייה הגדולה, ואני עובר, אני קונה אוטו, אני עובר את דירה, לא משנה, לוקחת עבודה. ואני חושב ש... את יודעת, גם אצלנו בצורות עבודה או בתוכנות, יש טיפינג, יש כזה... אני בודקת, כמו שאמרת, נשארת כל הלילה, משחקת עם כל הכלים, ואז מגיע הרגע שכאילו, אוקיי, סיימנו עם המשחקים, עכשיו בואו נהיה רצינים, כי לעשות שינוי כזה, זה... יש לזה המון משמעויות, ובואי גם נדבר על... בואי נדבר על המשמעות. של להחליף שיטת עבודה, כי כמו שאנחנו יודעים, עיצוב זה לא רק עיצוב, לא רק, אתה יודע, לפעמים את מגיעה ל PM ואומרת לו, תקשיב, לקחתי את החלק הזה, הפכתי אותו לקומפוננט עבור כזה, מה את מבזבזת לי את הזמן, תעשי מה שאת רוצה, את המעצבת. אבל לעבור לעבור לאיזשהו כלי של vibe coding, את התחלת מפיגמה מק, אפילו בוא נגיד, אתה צריך ליצור איזשהו פרוטוטייפ בפיגמה מק. Lior: ‫התקדם במיוחד. ‫-תודה ‫-תודה ‫התקדם ‫-תודה ‫-תודה רבה. ‫-תודה רבה. רבה. ‫-התודה ‫-התודה ‫-התודה Omri: רק השינוי הזה משפיע על המון המון אנשים, אז בואי נדבר קצת על איך קורה התהליך הזה של את מחליטה, מעכשיו ככה אנחנו עובדים, ושוב, בתור מעצבת יחידה, מה שאת מחליטה זה כאילו הזווית העיצובית של החברה, בואי נדבר קצת מה קורה אז. Lior: אני חייבת להגיד שכאילו אני מנסה להיזכר איך זה היה כי אני כאילו זוכרת את הישיבה שבה זה קרה כאילו היה לנו איזשהו אוף סייט ממש גדול ש... דיברנו כאילו על הדבר הבא שאנחנו הולכים לעשות ואני בדיוק כאילו עובדת עליו כי כמובן שאנחנו תמיד עובדים על זה לפני שמראים את זה לכולם זה כאילו אנחנו אנשי הסוד הקטנים האלה נכון שכאילו אנחנו יודעים הכל אז זהו Omri: כן, כן, כן. יושבים בבונקר ומתכננים. Lior: אז זה היה כזה ממש בישיבה ענקית כזאת אוף סייד שסיפרו לכולם שאנחנו כאילו זה מה שהולך להיות והתחילו להראות מין מסכים ואז קיבלתי את זה ואני כזה אומייגאד אומייגאד אני חייבת לעשות את זה כאילו Omri: חחחח Lior: אני חייבת לעשות את זה עכשיו ואז אני מתחילה, אתה יודע, ואז אתה מתחיל כאילו להסביר למה זה יכול להיות יותר טוב, אני רק הולכת לנסות את זה, כאילו למה זה יותר נכון, ועכשיו אני אשקיע בזה את הזמן, ולא נגיד עכשיו אני אעשה את כל הפרוטוטייפ בצורה מאוד זה, אבל אני חושבת שהיה מאוד קל לשכנע לעשות את זה, כי היה אז את כל ה-base for 24 ואת loveable והכל, זה היה די קל כשזה בא מבפנים. מתוך פיגמה ולא צריך לקנות משהו חדש או לא צריך עכשיו להשקיע בדברים חדשים אז מהבחינה הזאת לא שאחר כך הבנתי רק בזה או משהו כזה זאת אומרת הפיגמה מהקזר לי בעיקר לעשות את הפרוטוטייפים הרציניים בשביל הדמויים גם מאוד קל היה גם להחזיר את הכל להיות נסחים או לפחות לנסות לעשות דברים לבדוק אותם מאוד מהר להרגיש אותם ואז להחליט מה נכון ולהמשיך לעבוד בזה בפיגמה זאת אומרת ברגע שמשהו היה נכון היית יכול להחזיר את המסך לפיגמה ולהגיד לו אוקיי מפה אני רוצה כאילו להמשיך בפיגמה עדיין לא יכולתי לתת ככה מסכים למפתחים לא יכולתי להעביר את זה הלאה אבל יכולתי כן לתת את התחושה להראות את המין אינטראקציות כאילו ממש להראות את הפלואו זאת אומרת בהתחלה זה אולי גם היה לדמון אבל אחר זה גם הפך להיות ממש בשביל להציג למפתחים את התכלס מה הולך להיות כאילו איך זה הולך לעבוד, מערכת הפלואו, ברמת הטולטיפים, כאילו זה עזר על כל דבר קטן שהייתי צריכה עכשיו לבנות עוד מסך, רק בשביל להראות טולטיפ או רק בשביל להראות זה, זה קיצר לי, זאת אומרת עכשיו התחלתי לעשות נגיד רק את העמודים המרכזיים, כל שאר הדברים האחרים הייתי אומרת להם פשוט תסתכלו רגע בפרוטוטייפ ואת כל הטקסטים תיקחו משם, זאת אומרת אני לא אתחיל עכשיו לעשות מסך לכל לכל טולטיפ קטן שיש. צמצם לי את העבודה. Omri: שאנחנו היום מדברים על זה, כי לא חשבנו על זה אפילו לפני שלוש-ארבע שנים. הרי פיגמה זה כמו לראות סרט פרוס על גבי פריימים. אתה פעם לא רואה את הסרט. זה... Lior: זה כמו שעשו ככה פעם, נכון פעם שעשו אם אני עושה לך עם היד אבל שהיו כזה עושים על כל עמוד את האיש רץ לאט לאט את הרגל שלו עולה עולה עולה למעלה כזה ואז Omri: זהו, בפינה של הספר מתמטיקה. Lior: כן, כזה, אז ככה זה פיגמה, זה ממש עמוד עמוד עמוד עמוד לכל דבר. הנה העכבר על ההוור, הנה העכבר מראה מה קורה כשיש האוור, הנה העכבר לחץ, הנה... וואו, באמת. זה מתיש, זה עבודה שחורה מאוד. Omri: וגם, והנה עוד סיבה למה אני אוהב לדבר איתך על זה, כי את כל כך כועסת על איך שעשינו את זה פעם, ואני חושב ש... לפני ארבע שעות יש לי את זה. אז אני נורא מסכים איתך, נורא אהבתי את החלק הסיזיפי. זה כמו זן כזה, כמו הנזירים שיושבים וגורפים כאילו אבנים בגינה. היה משהו כיף בלהעביר יום שלם ולחבר נודלים, אבל כמו... Lior: וואי לי זה עושה עצבים בכל הגוף, אני אין לי סבלנות. אתה צוחק אבל אני הייתי פעם מנהלת משמרת, המון המון שנים, אני חושבת שכבר עכשיו כבר רכבתי את כמות הזמן שהייתי בעולמות המלצרות, אבל הייתי מנהלת משמרת וחוסר יעילות עד היום כל כך כל כך מציק לי ומעצבן אותי, כאילו ברמה שאני יכולה לראות אנשים כשאני יושבת בבית קפה, ואני רואה את המלצרים מסתכלים על משהו ואני אומרת מי יגיד להם שהם צריכים לזוז, מי יגיד להם שעומדת שם כפית. Omri: חחחח Lior: מי יגיד להם את זה? וואי, אני כאילו, אז מהמקומות האלה באמת חוסר יעילות מבחינתי זה כאילו זה עושה ניצבים בכל הגוף אז כן, לעשות עמוד עמוד עמוד לי זה לא עושה זן Omri: אז בואי ניקח את זה לשלב הבא, כי עכשיו, מה שאת מספרת עד עכשיו זה כאילו, לקחתי כלי ונתתי לו לעשות את ה... כאילו, בוא נגיד, נקרא לזה את העבודה השחורה, את כל המסביב. זה כאילו, אני מחליטה, אז הנה אני יושבת בפיג מסך, הנה אני יושבת מסך, החיבורים בין לבין זה כאילו, זה משהו שהייתי נותנת למתלמד שהגיע משנה שנייה בשנקר, כי זו עבודה שהיא מבאסת, נכון? עכשיו, אנחנו, אז זה היה עולם הפיג... ועכשיו אנחנו, בואו ניקח את השלב הבא, שהגיע לשכונה חדש, קלוד, וקלוד קוד, ותואמיו, ועכשיו פתאום העבודה היא זזה עוד צעד אחד, שבו גם את הדברים העיקריים הם קורים בתוך, שיהיו ב-Quot on-Quot Vibe Coding, אז בואו נדבר על המעבר הזה. Lior: אז בהתחלה זה היה קצת קשה בעיקר כי נתנו קלוד קוד רק למפתחים וגם קלוד קוד היה בטרמינל וגם הוא היה כאילו כל השפה שלו היא לא משהו שאני מתחברת אליו, נוח לי לקרוא אותו, נוח לי לדבר איתו, אתה יודע, הכל פשוט נראה, טרמינל למי שאתה לא מכיר, זה פשוט נראה כמו דוס של פעם. זה כאילו שפת תכנות בתוך מסך עם המון כזה, צריך לחרוץ על כל מיני קיצורים שרק הם מבינים, וזה לא עולם שאני, כאילו, אני מאוד אוהבת את הממשק. סדרו לנו את פיגמה בצורה או את סקייט או וואטאבר, את כולם בצורה מאוד מאוד דומה, לעבוד בזה זה מאוד רחוק ממני. אני אגיד שאני כאילו אולי זה יישמע קצת לא מתאים, לא יודעת, לא פופולרי, אבל אני נגיד הרבה יותר מעדיפה לדבר עם האדיינטים שלי בעברית, כי זאת השפה שאני... מדברת בה ביום יום, אני גם לא מבינה אנשים שמדברים אחד עם השני בסלאק או בטימס באנגלית כשכאילו Omri: חחחח Lior: אני לא מבינה את הסיבה כשאנחנו סתם שואלים מה נשמע או אפילו מדברים על עבודה אני לא רואה כאן, זו השפה שאני רגילה לדבר בה וגם אני מתבטאת בהכי כאילו אני כועסת בהכי טוב, אני אוהבת בהכי טוב ואני כן Omri: אני אוהב שזה התחיל מכועסת כאילו האם אני יכול לצעוק על מישהי בזה אוקיי עברית קבענו. Lior: זה כמו זוגות שהם כאילו שמגיעים משני שפות שונות, אני לא מבינה כאילו איך אפשר כשזה לא השפה שאתה רגיל לעבוד בה. בקיצור אז Omri: אל תדאגי, אשתי יודעת לצעוק עליי בכל שפה, אנגלית Lior: חחחח Omri: מעולה, עברית אחלה, ברומנית זה גם טוב, כי אני לא מבין, אז אל תדאגי לה. Lior: בהתחלה זה היה ככה, אז הייתי צריכה מאוד בגרילה למצוא דרך, קודם כל בכלל שייתנו לי את האפשרות להיכנס ל... כי למה אני בכלל צריכה את זה? זה קוד, מה זה קשור אליי? כאילו אני יכולה לעשות ב-lawable, הרי כי יש לנו גם lawable רישיון ולה בלה בלה, אבל אני מבינה שהמפתחים שלי עובדים בקוד ועובדים ב-cloud. אז אני גם צריכה לעבוד בזה כי אם אני רוצה שדברים יקרו מהר ואני רוצה אולי לנסות כבר להיכנס לתוך ה-Story Book או לעבוד עם קומפוננטיות אמיתיות או אם אני רוצה באמת לייעל את הדברים אני לא יכולה לעבוד במשהו מהצד שהוא לא Cloud אם זה מה שהם עובדים בו ואני חייבת למצוא את הדרך להיכנס לשם אז בהתחלה זה באמת היה איזשהו גרילה כזה שניסיתי להביא מפתח קצת יותר דירקטורי שהתחיל להכניס לי איזה ממש להכניס אותי ל-WS, לכל, ממש להכניס אותי לתוך הגיט, לרשום אותי לגיט, שאני אהיה ממש בתוך התיקייה של הפרונט-אנד, כאילו כל דבר שנכנסתי אליו, נכנסתי אליו כזה דרך חברים כזה. מי שיכולתי כאילו לרתום אליי, אין, זו הייתה הדרך הכי לה בהתחלה. Omri: אז רגע, אז רגע, אז את אומרת כמה דברים מעניינים, אז קודם כל, שוב, יש כל מיני ארגונים ברמות בשלות שונות של AI, יש ארגונים שזה כאילו, Cloud Code, ברור, כולם, אתה מנקה, Cloud Code, מזכירה, Cloud Code, יאללה. אז יש ארגונים כאלה, אבל יש ארגונים, כמו שאת אומרת, זה כאילו, קודם כל, engineering. המהנדסים מקבלים את זה ראשונים, והמעצבים וה-PMים, אתם כאילו, תשבו ותחכו כשאנחנו נרגיש מוכנים. Lior: כי יש gpt ויש כל מיני, יש אחרים שיכולים לעזור לנו, גם יחסית הפרו שלהם הוא יחסית סבבה, או נגיד כבר קנו לנו רישיון נגיד ל gpt או לא משנה gmine אז כאילו כן חיברו אותו לכל הקונפלואנס שלנו, לכל הרקע שיש לנו כדי שכאילו לג'ירות, כדי שהוא יקבל באמת רקע, אבל שוב אם אנחנו לא עובדים כיחידה אחת אני חושבת שזה הופך את זה להרבה פחות יעיל. Omri: וזה הנקודה הבאה של ייצוא, הרי זה מצחיק, כי שלמה, על איך, כמה שפיגמה ניסה להביא את כולם אליו, עם פיגמה קוד ופיגמה לאנג'ינירס, ובמקום שכולם יבואו אליו, עכשיו אנחנו עושים את המהלך ההפוך, שאנחנו רוצים ללכת לאנג'ינירים, אנחנו רוצים לשבת אצלם בבית. כאילו, נורא חשבנו שכולם יבואו לשבת אצלנו, ובעצם... התשובה, או לפחות התנועה עכשיו, זה שאנחנו נשב אצלם, וכמו שאת אומרת, אם אנחנו עובדים על אותם כלים, הכל הרבה יותר קל. ודווקא, את יודעת, את זרקת פה המון המון דברים שלאדם הרגיל יכולים להיות נורא מפחידים. ואני חושב שזה גם אחת הסיבות שיש המון פחד מ-AI ומ-vibe coding, ויש את כל ההרגשה הזאת שכאילו, פספסתי את רכבת ה-AI, את יודעת, לא... אני הסתכלתי שנייה בשעון, הרמתי את הראש, ופתאום כולם עובדים ב-AI ואני לא מבין. אז בואי Lior: תודה רבה Omri: נאט את הקצב, ובואי ממש תעברי איתנו כמעט צעד-צעד, מהרגע הזה שאמרתי לו, אוקיי, קורה פה משהו, וכנראה שקלוד קוד זה המקום שבו אני צריכה להיות. מה התהליכים שעשית מהשנייה שכאילו, אתה יודע, את באת לחבר מאחורי הפחים וכזה, היי, היי. יש לך גישה לקלוד קוד, קלוד קוד, הכניסו אותך פנימה. ושוב, Lior: אוקיי Omri: כל כך הרבה ממה שאני מנסה לעשות, ואני ותמר מדברים על זה הרבה, זה להוריד את רמת הפחד מ-AI Lior: ‫הוא נכנס לזה Omri: וההבנה של כאילו, לא, זה לא כזה קשה, לא, זה לא בלתי אפשרי, וכל אחד, תוך שבוע, שבועיים של לשחק, ללכלך את הידיים, יכול להיכנס לזה. אז בואי תספרי קצת על ממש... מכניקה, איך את התחלת את הדבר הזה? Lior: אני מרגישה שקצת לא הייתה לי הרבה ברירה ונדחקתי לזה בעצם מזה שכאילו אני מהצוות יחידה והחברה שאני עובדת בה החליטה לעשות פיבוט ממש במלחמה, אוקיי? כאילו באיראן לא זוכרת איזה שהיה לא זוכרת באחד מהם Omri: ארבע, חמש, מי יודע כבר. Lior: באחד מהם, אני פה עם הילדים על הראש ואנחנו צריכים להוציא מוצר מאפס אתמול כי זה כזה להיות או לחדול ואנחנו מחליטים לעשות פירוט משוגע שכל מוצר בעצם זה איג'נטיק, אנחנו בעצם הופכים להיות חברה שמסאס בעצם אנחנו עושים איזשהו איג'נט בילדר כזה ואני צריכה לעשות אותו מאפס, זאת אומרת אין כלום, אין עיצוב לדבר הזה זה מש חיה חדשה לגמרי זה לא גלואו שאנחנו עד עכשיו היינו אז יש שפה חדשה ויש מסכים מאפס חדשים וזה בכלל עולם אחר שאני אפילו לא מכירה כל כך כי עד עכשיו עבדתי בעולמות ה-HR ופתאום אני עובדת בעולמות על איג'נטים אז כל זה גרם לי כאילו להיות להבין שאני חייבת להאיץ את העבודה שלי בהבנה שזה מה שקורה עכשיו מסביבי כשאני כבר עם קלוד ביד, לא עם קלוד קוד, אבל יש לי קלוד ביד, שזה גם היה לי אם לא, כאילו היה לי גם בפרטי, זאת אומרת גם אם לא היו נותנים לי אז פשוט ניסיתי אותו. כאילו התחלתי להבין שאפשר לעשות מהם, Artifact. בעצם שזה בעצם urלים כאלה שאפשר בעצם לכתוב מה שרוצים וה-ident או-clode בעצם מייצר לך איזושהי ויזואליזציה של מה שאתה מדבר איתו. אז בהתחלה בהתחלה בגלל שהיינו צריכים כבר לדלבר משהו ולהראות איזשהו קונספט או להתחיל בכלל לתת משהו למפתחים לחשוב עליו כי מאוד קשה להם לדמיין דברים שהם לא רואים אותם. אז עוד לפני שבכלל הייתה לנו שפה ועוד הכל פשוט התחלנו מזה. התחלנו לאפיין, כאילו, הייתי מקבלת איפיונים של הדבר ואני כאילו התחלתי להגדיר את קלוד רגע שנייה, הכי בסיסי, פשוט הגדרתי אותו, הבנתי שיש אפשרות לעשות פרויקט ולפרויקט, כאילו, אני יכולה להגיד לו את הגבולות גזרה ומי הוא ומה אנחנו עושים ולתת לו רקע ואז התחלתי פשוט משם, פשוט אמרתי אוקיי, אני אבין את הפרויקט, אני אגיד לו שאנחנו עכשיו בונים אנגנטים ושזאת הפלטפורמה שאנחנו צריכים לבנות ושהוא המנהה או מעצב UX הגדול בעולם וזה מה שהוא יודע לעשות והתחלנו משם אז בהתחלה באמת הייתי עובדת מארטיפקט זאת אומרת המפתחים היו רואים מסתכלים פשוט על ארטיפקט שזה כאילו לא באמת קוד אני לא יודעת כמי שלא כל כך בעולם אז בעולם הזה אז ארטיפקט הוא לא ממש קוד כמו קלוד קוד שהוא כותב קוד ממש ברמת לא יודעת מה, ה-Layout והפיקסלים והכל הוא כזה מין קוד יותר, אני רוצה להגיד מרוח כזה, משהו שאי אפשר להעביר אותו ל-Cloud Code פשוט, והוא יכול לקרוא אותו כמו שאנחנו קוראים, כמו שהיום כאילו היום אני יכולה פשוט להביא Cloud Code ל-Cloud Code, זה בעצם קוד לקוד, והוא יודע לקרוא את זה באותה שפה, זה איזושהי שפה שונה, קצת קשה לי להסביר את זה כי אני לא מבינה את העומק הזה, Omri: ‫הצעה Lior: אבל בהבנה השטחית אולי שמספיקה למי שלא זה, Artifact וקוד הם לא אותו דבר. לפחות לאותה שפה של קוד. בקיצור זה התחיל מזה וזהו ואז פשוט התחלנו כאילו הם התחילו פשוט לקחת העיצוב ולפתח מה שהם רואים, וזה היה מאוד כזה ליד, וזה גם בלי ה... בלי ה... ממש עכשיו כמו איש העיצוב של היום, זה היה ממש התחלה. Omri: אז זה מגיעה החלפה של, כאילו, אוקיי, אני לא משתמש בפיגמא, אני משתמש בקלוד, אבל עדיין יש את השלב הזה של הנד אוף, והמפתחים יעשו עם זה מה שהם עושים עם זה, וזה, זה, זה, זה, זה כאילו, זה מזרז את החצי הראשון, אבל זה לא באמת מזרז את החצי השני. Lior: יותר הנדופים, כאילו מהנקודה הזאת הייתי מקבלת, מהנקודה הזאת פשוט התחלתי לייצר URLים לכל, כאילו בעצם Artifact, לכל עמוד שאני עושה. כל עמוד שהייתי עושה הייתי פותחת כאילו שיחה חדשה ומייצרת לו, כמו שהיינו עובדים פעם בפיגמה והיינו עושים פרויקט, אז עכשיו פרויקט לעמוד ואז כל עמוד היה בעצם, כל פיצ'ר היה עמוד בפני עצמו, אז עכשיו לא היה עמודים יותר, זה פשוט כל מה שהייתי מעדכן פה, שהוא היה מעדכן את כל ה-URL. ובעצם ככה הייתי מגישה את זה, כל פעם הייתי לוקחת את הטיקט ושמה בתוך ה... בתוך הטקט הייתי שמה את ה-URL פשוט של אותו עמוד. זה היה בהתחלה, עוד בכלל לא היה לי קשר לגיט, עוד לא היה לי... בסך הכל היה לי כלוד רגיל, זו הייתה התחלה. Omri: אז בואי נתקדם הלאה ונגיע לרגע שבו כאילו... אני נכנס לקלוד קוד. Lior: אוקיי, ואז אני מקבלת, אוקיי, אז ברגע שקיבלתי גישה לעוד קוד, גם החלטנו שאנחנו עושים דיזיין מאפס והכל, ואז כן נגיד, יש לי שאריות של פיגמה עדיין. זאת אומרת, כשאני צריכה לעשות, כשהייתי צריכה לעשות בעצם את ה... לחשוב על כל הדיזיין סיסטם מההתחלה, או בכלל על העיצוב, אז כן ירדתי, וזה קודם כל את העמוד הראשוני בכלל, עשיתי כן, את העיצוב של העמוד המרכזי, עשיתי אותו בפיגמה. ואז כל הקומפוננטות שאני יודעת שהן יכולות להיות, עשיתי אותן בפיגמה, וגם כל פעם שאם יש לי איזושהי קומפוננטה חדשה שהיא מורכבת, אני עדיין עושה אותה בפיגמה, כי אני חושבת שלצערי כל מה שקשור ב-UI עדיין ה-AI לא עושה מספיק טוב, זאת אומרת הוא כן מכיר קונבנציות, הוא כן מכיר, כן יודע איך דברים נראים באופן כללי, אבל אם אתה רוצה לעשות משהו שהוא טיפה יותר מיוחד, הוא לא יודע. אז אם אתה לא רוצה להיראות גנרי אתה חייב לרדת שנייה שוב פעם כאילו ללכלך את הידיים אבל זה שווה את זה ואז בעצם מה שעשיתי זה העליתי לו את העמוד הזה ואמרתי לו, זאת אומרת אז כשקיבלתי את ה-cloud code לקחנו את כל ה-url אמרתי לו, זה גם, אם שנייה רגע, בנקודה הזאת שהפסקתי לעבוד עם ה-urlים ועברתי ל-cloud code כבר קצת יותר הבנתי את העולם הזה וקצת יותר קראתי עליו והבנתי מה אני צריכה לעשות, זאת אומרת ידעתי ש... אני כבר לא עובדת עם פרויקטים כי קלוד עובד עם פרויקטים וקלוד קוד לא עובד עם פרויקטים אין לו את האפשרות הזאת למסגר פרויקט ולהגיד עכשיו אנחנו עובדים על משהו ספציפי ואז הוא אומר שכל שיחה היא מאפס היא מההתחלה הוא כאילו לא כל כך יודע לשמור את זה אלא אם כן אני אומרת לו שאני רוצה לשמור את מישהו ואז בעצם נחשפתי לכל מה זה בעצם הקלוד MD זאת אומרת התחלתי לשאול אותו האם יש לנו כאילו בתוך יש לו זיכרון האם הוא יודע מי הוא ואז כשהבנתי שאני צריכה לייצר לו Omri: חחחח Lior: את ה-memory שלו ולהגיד לו מי הוא ושיתחיל לכתוב מי הוא לעצמו זיכרון של מי הוא כי מי אני רוצה שהוא יהיה בפרויקט הזה יחד איתי ואז עם זה גם הייתי צריכה להגדיר לו design system, זאת אמרתי לו קח את כל ממש קישרתי אותו עם mcp של פיגמה ואמרתי לו שגם כל הדברים האלה אני לא ידעתי כן זה לא שאני איזה מומחית או לא יודעת באתי עם איזשהו רקע, פשוט התחלתי לשאול אותו, את קלוד, אמרתי לו יש לי דיזיין סיסטם איך אני עכשיו עושה שאנחנו שאתה תמיד תעבוד לפי הדיזיינגטיסטם הזה, איך הכי יהיה נוח שנעשה את זה בכלל? האם אני צריכה להעלות לך SVG' שלהם? האם אתה יודע להתחבר לי לפיגמה? מה יהיה הכי נוח לעשות? והוא עזר לי, כאילו הוא אמר לי מה יהיה הכי נוח שנעשה. Omri: וזהו, ואחד הדברים שאני גם מנסה להגיד לאנשים, כי אני כמוך, אני חוויתי את זה גם, איך אני נכנסתי, איך אני התחלתי לעבוד עם קלוד קוד, קודם כל באתי אלייך ואמרתי לך, בואי תראי לי, ואת ענית לי אותו דבר, אז כאילו זה, קלוד קוד הוא תוכנה שמלמדת אותך איך להשתמש בה, ואם אתה הולך לקלוד קוד, ועשיתי את זה כמה פעמים, אמרתי קלוד, אני אומרי, אני אידיוט מוחלט, תסביר לי כמו אידיוט מוחלט. איך אני עושה ככה וככה וככה, ולפעמים אני גם לא יודע מה אני רוצה לעשות, אני אומר לו, תקשיב, והיו לי כאילו פרומטים הכי מטומטמים של, אני רוצה לעבוד בקוד, והוא אומר לי כאילו, אוקיי, והוא כאילו, אני רואה אותו כאילו, clearly, אני מדבר פה עם ידיעות מוחלט. האם כשאתה אומר לזה לעבוד בקוד, אתה מתכוון לזה או לזה? ואני אומר, כן, הראשון, הראשון. ואז אנחנו עוברים את התהליכים, ואומר לי, אוקיי, שלב ראשון נתחבר ל-MCP. מה זה MCP? וזה כאילו סוג של הגשר בין... כאילו פיגמה לבין הקוד שלך, אז הוא אומר, אוקיי, עכשיו אנחנו צריכים להתחבר לגיט. מה זה גיט? אני לא מבין בגיט. ואז לפעמים הוא אומר לי, אוקיי, בוא תקרא לאבא, תביא מהנדס, וכאילו, בוא נדבר שלושתנו. אבל... יש פה מצד אחד, ותגידי לי אם זה גם החוויה שלך, מצד אחד אפשר לעשות את זה בביסים נורא קטנים, כאילו בוא נעשה את זה, בוא נעשה את זה, בוא נעשה את זה, וכל פעם יש לך כזה הצלחות קטנות. Lior: ככה גם כאילו לאט לאט הבנתי מה אני צריכה לעשות. כי היה לי URLים של עמודים, היה לי design system בפיגמה, ואני רציתי להתחיל לעבוד יחד עם המפתחים, כשאני לא אצטרך יותר כאילו לייצר את כל העמודים האלה שדיברנו עליהם קודם באופן סזיפי, כאילו אני רציתי להבין איך יהיה הדרך הטובה ביותר, שעכשיו אני לוקחת את... את הפלואים שיש לי בעיצוב אחר לגמרי, את העיצוב שיש לי ולהפוך את זה להיות ועכשיו להפוך את זה להיות באמת משהו שאני יכולה לרוץ איתו כאילו שאני יכולה מעכשיו פשוט להגיד לו פשוט להמשיך רק פשוט לדבר איתו ולהגיד לו מה אני רוצה שיהיה ומה שזה יהפוך להיות אז הוא אמר לי מה צריך לעשות זאת אומרת הוא לימד אותי שאני צריכה לייצר לו memory והוא לימד אותי שאני צריכה להתחבר לגיט למרות שכבר הייתי מחוברת מהגרילה הקודמת אבל שבעצם כדי שאנחנו נוכל לעבוד יחד איתם, יחד עם המפתחים, אני צריכה להתחבר בעצם ולהעלות את כל מה שאני יודעת, להעלות אותו שיישב במקום שבו כולם יכולים לראות אותו. ואז בעצם כשעשיתי את השילוב הזה בין הנה הפלואו, הנה העיצוב, בוא נהפוך אותם להיות אחד. זה הדיזיין סיסטם. עכשיו עוד קובץ ממש חשוב שאני ביקשתי ממנו שיעשה, זה שכל פעם שהיה לי איזשהו חוק UXי, שהחלטתי אותו, שלפעמים אתה... כשאתה גם עם צוות לפעמים זה דברים שלא אומרים אותם מספיק או לא מדברים אותם מספיק נגיד סתם איפה יהיה ה-X האם יש cancel ו-X ביחד ומגירה או האם יש אייקונים ליד כפתורים של אד או של לעבור אחורה או דברים כאלה אז ברגע שאתה אומר לו פעם אחת אין את זה אני לא רוצה שיהיה X ו-cancel ביחד הוא רושם את זה מבחינתו באיזשהו מאגר חוקים אנחנו קראנו לזה אני והוא קראנו לזה חוקי היו X שלי והרבה פעמים כשאני מתחילה אפיון חדש ואני פותחת את העמוד ואני אומרת לו אוקיי אנחנו מקבלים אפיון חדש שים לב שאתה עובר למרות שזה כתוב לו גם במורי אבל אין מה לעשות לפעמים אם אתה רוצה להיות בטוח אז אתה אומר לו שוב רק תעבור על חוקי UX ועל ה-Design System לפני שאתה פועל כי תמיד יש לו גליצ'ים אין מה לעשות כאילו אם ניכנס אפילו יותר עמוק אז אתה יודע זה עניין של כמות שיחה שיש לך על העמוד לפעמים אני עוצרת אותו ואומרת לו אוקיי דיברנו המון על העמוד הזה, היה לך מלא אפיונים, כאילו מלא כמו מלא טיקטים שכבר עברנו על העמוד הזה, בוא נפתח שיחה חדשה, בוא תסכם לי, כאילו עכשיו אנחנו עושים handoff למפתח אחר, לאג'נט אחר, בוא נעשה רגע הפסקה, תסכם את כל מה שאתה יודע ונעבור ל... ותעביר את ה... תעשה handoff לשיחה חדשה כדי שאני אוכל להתחיל מאפס ואולי פחות תתבלבל. Omri: ושם, זה באמת שאנחנו מדברים על הזיות של AI, הרבה מזה מגיע מהדברים האלה, שכאילו, זה כאילו, כמו לדבר עם, לא יודע אם אי פעם בפגישה נורא נורא ארוכה, שכזה פגישה של שעתיים, שלוש, ואז פתאום כזה, אנחנו כזה, אוקיי, חבר'ה, אנחנו חייבים לעצור לארוחת צהריים, כי אנחנו עושים פה דברים נוראיים. אנחנו צריכים לעצור, אנחנו צריכים לנוח, צריך לנקות את המוח, ובואו נחזור, בואו נחזור fresh, ו... הרבה פעמים, ואני לא לגמרי מבין למה זה, אבל אנחנו עושים המון המון המון שיחות והמון קרונטקסט, ופשוט זה מתמלא כל כך הרבה זבל שאנחנו צריכים, כאילו, אוקיי, בואו ניקח את מה שכן החלטנו, נתחיל מאפס ונעבור למשהו חדש, וזה בעיקר חשוב, כי אני ראיתי איך את גוערת ב-AI כשהוא לא עושה מה שאת רוצה, ולמי שלא מגיירת ליאור, בחורה נורא נכבדה, אבל... Lior: כבר אמרתי? Omri: לפעמים אני רוצה לקרוא לעובדת סוציאלית על איך שאת מדברת עם הקלונד שלך. Lior: כבר אמרנו שחוסר יעילות יכול להוציא אותי מהכלים. Omri: זהו, ולעזאזל עם המכונות. Lior: לפעמים אתה יודע אתה פשוט כאילו למה אתה עושה את זה אבל דיברנו אבל דיברנו מקודש שאנחנו כבר לא עושים את זה יותר נכון אמרנו שאין פלוס ליד add button לא עושים את זה למה אתה חוזר אחורה אז כאילו אין מה לעשות יש גליצ'ים וגם הם שוכחים והם עובדים 24 /7 ולא עובדים מהם לישון Omri: עכשיו זה, אגב, בוא, אני רוצה לשמוע ממך, אבל נגיד, אחת הצורות שאני עובד עם ועם... יודע, כמו שאמרת, אני בניתי איזשהו agent, וגם agentים זה לא כאילו, לפעמים אנשים מקשיבים ואומרים, agent, איזה מסובך זה, איזה קשה זה. זה לא קשה, זה נורא קל, וזה לוקח בדיוק עשר שניות לבנות agent. נכון. Lior: לא, כי המילה agent היא ממש מבלבלת, המילה agent, כאילו בסוף קלוד הוא האג'נט וכל שיחה איתו זאת שיחה, היא פשוט כאילו מפוצלת, אז במקום להגיד שיש לו פיצול אישיות, אתה קורא לכל שיחה agent, אבל כאילו כל עוד אתה לא מגדיר, הרי אתה קורא לסקילים, זאת אומרת הוא, יש לו הרבה, הוא איש אשכולות, ויש לו הרבה יכולות, וכל פעם אתה אומר, אוקיי עכשיו אנחנו באפיון, וכשאתה שומע את המילה אפיון, אתה שולח בקשה לקבל סקיל על אפיון כי אני הגדרתי לו כל מיני סקילים ואחד מהם היה אפיון אז כשאתה שומע יש לך איזשהו טריגר של מילה שמקפיצה אצלך את זה אז פתאום נכנס האיש המאפיין הזה כאילו בתוך השיחה הזאת קלוד הוא אג'נט של אפיון אבל זה לא באמת זאת אומרת נראה לי שהמילה אג'נט היא מה שמפחידה כי קצת Omri: יכול להיות, אני חושב שכל המונחים פה הם נורא מפחידים, אבל באמת עם ההבנה שקלוד, קלוד הוא מין כזה, כמו שאתה אומר, הוא יכול הכל, הוא יכול לארגן לך טיולים, ויכול לעזור לכם עם הכסף, והוא יכול להיות היועץ שלך, והוא יכול לעזור לך, כאילו, להיות הרופא שלך, אבל כשאני רוצה לדבר עם קלוד על Ux, אני לא מעניין אותי שהוא יודע להיות רופא, לא מעניין אותי שהוא יודע ריקוד. אני אומר לו, אוקיי, עבור השיחה הזאתי, אתה... ויש הרבה אנשים שנותנים להם שמות, כאילו, אתה דניאל, ודניאל היא מלכת ה-UX העולמית, וזה מי שאני רוצה שתהיה באותו רגע. ואחר כך אולי אני רוצה שהוא יהיה רותם, ורותם היא מעולה בקונטנט. וכל פעם הוא יכול להיות דבר אחד עבור שיחה אחת. אז באמת, זה דרך מאוד טובה לעבוד עם זה כמו שאמרתי, אחת הדרכים שאני עובד עם זה, אני מייצר איזה עיצוב, ואני אומר לו, אוקיי, עכשיו בוא נעשה פידבק. תסתכל על כל הדבר הזה ותגיד לי מה אתה חושב. והרבה פעמים אני מקבל, שוב, תלוי כמה קונטקסט יש לו, גם להבנה של המערכת הקיימת וכמה הגדרתי אותו, אבל הוא יכול להגיד, אוקיי, תקשיב, פה אתה לא קומפליינט, ופה שכחת אדג' קייס, ופה יש דברים שהם לא אחידים, תשקול, ואני חושב שזה נורא מזרז את כל ה-Back and Forth הזה, שאתה יושב אחר כך עם PM ואומר, כאילו, אה, רגע, לא הגדרנו את הדבר הזה, ופה יש שני דברים שהם לא לגמרי אחידים. אז זה דרך לזרז את זה, וכמו שאמרת, גם קורים מקרים שאומרים לי, תקשיב, אני חושב שזה לא צריך להיות drop-down, זה צריך להיות כאילו split-button, ואני אומר לו, על מה אתה מדבר, איבדת את השפיות. ואז הוא מחזיר לי, נכון, נכון, נכון, אתה צודק, אתה צודק, מחילה, מחילה, מחילה, אז ה-AI הוא לא קסם, והוא עושה טעויות. מה שנקרא ה-Human in the Loop, הבן אדם בתוך הדבר הזה, זה נהיה עוד יותר חשוב, כי עכשיו אנחנו עושים מין כזה QA תמידי, שלא יהיו טעויות. אני לא יודע אם זה גם החוויה שלך. Lior: אני חייבת להגיד שהרבה פעמים נגיד בהתחלה כשלא היה לי זמן כאילו הייתי באיזה כאילו איזה שהוא ספרינט מטורף לרוץ על כל מה שעשינו ולהפוך את זה לייצוב החדש וגם כאילו לעשות את כל העמודים והכל הכל הכל הכל אני זוכרת שהייתי מקבלת לפעמים אפיונים הייתי זורקת לו את האיפרין הייתי אומרת לו תעשה ואז הייתי מוצאת דברים שהייתי צריכה כאילו להגיד למה עשיתי אותם ואני זוכרת שאני הסתכלתי ואני אומרת וואלה לא עברתי על האזור הזה בכלל, כאילו, שנייה, hold it, תנו לי רגע לחזור אחורה, בואו לא נדבר על האזור הזה, כי הרבה פעמים הוא גם או מוסיף דברים על דעת עצמו, כי הרבה פעמים אתה אומר לו, לך תעשה מחקר, תחזור בכל הקונבנציות שאתה מכיר, או מודלים מנטליים, או כל מה שאנחנו זורקים לו רק, והוא עם כל ה-overload של מה שאנחנו מבקשים ממנו לעשות כדי להיות הכי הכי, הוא חוזר עם כל מיני דברים שהוא אומר, רגע, תראה איזה יופי, אני אוסיף לך, הוא כאילו מגדיל ראש, זאת אומרת שאתה לא מבקש ממנו להגדיל ראש, וגם אם אתה אומר לו אל תגדיל Omri: חחחח Lior: ראש, הוא לפעמים עושה את זה בלי כוונה כזה, עם כל כמה שזה מצחיק, אבל גם לו יש טעויות אנוש כאלה, כי אתה אומר לו, אתה מגדיר לו, תצמד לאפיון, אל תוסיף, זה ועדיין אתה אומר לו, רגע, מאיפה זה בא? אה, אופס, נכון, הוספתי לך את זה כי חשבתי שזה יהיה נחמד, זה לא נחמד? לא, זה לא נחמד, אז לפעמים כאילו... גם כשאנחנו מאוד מוגדרים וזה, אנחנו חייבים לעבור על כל מה שהוא עושה ולעבור על כל העמודים ולעמוד, כאילו בסוף אנחנו צריכים לחתום על זה. כאילו אנחנו עם איזה ג'יני על הכתף ואף אחד כזה, כולם יודעים שכאילו הוא עושה בשבילנו, אבל אנחנו עדיין חייבים לעבור על הכל הכל הכל, כי... וכן, וגם לרדות בה אם צריך, כאילו למרות שזה לא עובד. כאילו... אין, זה לא עובד, זה לא עובד. Omri: הנה, עצות ניהוליות מליאור. לא, אבל אני חושב שמה שאת אמרת הוא מאוד נכון, באמת עם כל זה שכאילו, עם כל זה שיש AI ויש Cloud ויש מערכות ויש agentים וסקילים וכל המילים המפחידות האלה, בסופו של דבר אנחנו מנהלים אותם. והרבה מאוד אנשים, יודעת, בדור הלינקדאין הזה, הרבה אנשים אוהבים ללכת ללינקדאין ולכתוב, אני מנהל 20 אנשים, מהאנשים האלה יש לי את האג'נט הזה ואת האג'נט הזה ואת האג'נט. זה אוקיי, זה נשמע נורא מגניב, אבל בסופו של דבר, אנחנו כמנהלים של הדבר הזה, כמו שאמרת, זה על הכתפיים שלנו, אם יש טעויות, אם יש עיצובים לא טובים, אם יש בעיות, אף אחד לא יבוא ויגיד, שומע, האג'נט שלך, אנחנו צריכים לדבר עליו, בוא נעשה לו שימוע. לא, זה אנחנו, זה החייבות שלנו, ומשהו שאני אומר הרבה, זה השיעור הניהול הכי טוב שקיבלתי מכאילו סרט של דיסני, זה ש... בסוף היום, כאילו, חוק מספר אחת של ניהול, הכל זה אשמתך. וגם אם אחד האג'נטים שלך, לא משנה כמה אתה רודה בהם או כמה אתה נחמד עליהם, אם הם עושים טעויות, אנחנו אחראים על זה, ובגלל זה אי אפשר לשחרר. זה לא... ואת יודעת, אנחנו נתחיל לגמר הזמן, אנחנו נצטרך איזשהו חלק ב' של הדבר הזה, כי אחת הסיבות שאני נורא התעניינתי לדבר איתך, והתחלתי לדבר איתך... חוץ לפודקאסט, זה הרעיון שאמרת לי שכאילו, את סוגרת שניים שלושה טיקטים ביום, כי יש לך דברים שרצים, וכאילו, זה לא כמו שהם בימי הפעם, שכאילו, אמרו לנו, אוקיי, צריך להוסיף כפתור. חברים, אני צריך שבועיים, אני צריך לנסות דברים, אני צריך לעשות עיצובים, אני צריך לפתוח מלא פייג'ים, ולא, היום אפשר לבוא לקלודקוד ולהגיד לו, אוקיי, קח את הטיקט הזה, תתחיל לעבוד. תחזור אליה שאתה מוכן, בינתיים אתה תתחיל לעבוד על הדבר הזה. Lior: נכון, נכון, ואני חייבת להגיד לך שזה אפילו ברמה שאם פעם הייתי יושבת בישיבת קיקוף או הנדוף נראה לי בהנדופים, שאתה מראה כאילו עכשיו את העיצוב לכולם ויש עכשיו פתאום איזשהו, לא יודעת, ה-QA פתאום אומרת רגע אבל יש כאן איזושהי בעיה, אם אנחנו נעשה משהו ככה וככה וזה ומצאת איזה אדג' קייס וזה, אנחנו חייבים להוסיף פה איזה משהו תוך כדי, חייב להיות פה כפתור או משהו או חייב להיות פה איזה טול טיפ אתה תוך כדי במקום לכתוב את זה בצד, אם אתה מסכים כמובן וזה, אם זה משהו שהוא ממש קטן ואתה יכול לסגור את זה תוך כדי הפגישה, אתה כאילו ברמת המרפרש להם בעיניים ואומר אוקיי הנה זה. אם הטקסטים לא נכונים, הרי פעמים היינו הולכים, חוזרים לפיגמות, משנים את הטקסטים, ואז חוזרים, עושים עוד פעם הנדוף, רק מוודאים שהכל בסדר, שכולם על זה ראו. זה נעשה תוך כדי הפגישה. Omri: כן. ואם זה פורטרוטייפ מסובך, אתה צריך לעדכן את זה כאילו עכשיו בחמישים מסכים, ולדאוג ששום דבר לא נשבר. Lior: זהו זה מתעדכן פעם אחת בהכל זאת אומרת אם יש לי עמוד אחד שמופיע בכמה טיקטים שונים אז עכשיו הוא מתעדכן בכל המקומות איפה זה כן בעייתי לפעמים ב-QA כשאנחנו עושים דברים קדימה שעדיין לא קיימים וה-QA כאילו צריכים לעשות את ההפרדה בין מה קיים למה הולך להיות עתידי אבל זה כבר בעיה שלהם Omri: לא, ויש עוד המון המון נושאים שעוד דיברנו עליהם, ובאמת אנחנו נצטרך חלק ב', כי כאילו, רק לעשות הפריימינג, כאילו עד עכשיו נגענו בשכבה הכי עליונה, עוד לא נדחפנו פנימה לקולברציה, ואיך זה עובד, כמו שצריך, כאילו, יש פה המון מה לדבר, והנה עוד, רק הזדמנות להביא אותך עוד פעם, אבל אני חושב שרק הסיפור של התהליך הזה, ואיך שזה שינה את צורת העבודה, אני מקווה שזה ייתן לאנשים את המוטיבציה הזאתי. בואי במשפט אחרון, לפני שנעבור לשאלה מהקהל, לאנשים שמקשיבים ועדיין אומרים כאילו, אוקיי, זה אחלה בשבילך, אבל זה נשמע סופר מפחיד. מה היית אומרת למישהו שכאילו, א', שוקל לעשות את המעבר הזה, וב', איך להתחיל אותו. Lior: שקודם כל להתלכלך, לנסות על דברים אמיתיים, כאילו לקחת אפילו איזה שהם עמודים מהצד, לנסות לבד, כאילו רגע להבין, להחליט, אם הייתי עכשיו רוצה לקחת ולהעביר עכשיו דברים מהפיגמה שלי החוצה, את זה, אז אפילו אולי הייתי עושה את זה דרך הפיגמה, משהו כזה יותר קרוב אליי, משהו ש... לא הייתי עכשיו רצה לעשות את זה דרך קלוד וכאלה במיוחד אם זה לא משהו שרווח בארגון וכזה אבל כן לנסות בכלים שיש לנו להתחיל לשחק עם זה פשוט לראות איך זה יכול לייעל אותי בדברים אפילו הכי קטנים כאילו כמו שאמרתי קודם בהתחלה זה היה רק פרוטוטייפ של להראות למפתחים איך נראים כשלוחצים על האוור או טול טיפים או הדברים שכרגע סזיפים לנו בהעתקה ממש להתחיל מהדברים הקטנים אבל לא לשחק בכאילו, זאת אומרת לא להגיד עכשיו אני רוצה לעשות לוגו עם זה, כאילו לא קשור לכלום, זה לא ייתן לך כאילו את התחושה של אתה באמת עושה משהו בשביל לייעל לעצמך את הזמן, כאילו המחשבה תמיד צריכה על איך אני מייעל לעצמי את הדרך עבודה, עם זה, עם כל היכולות של זה, וגם אם זה סתם פשוט לפתוח dpt או gminey or cloud ולשאול אותו זה מה שאני עושה היום, זה הדרך העבודה שלי, איפה אני יכול טיפה לייעל את דרך העבודה שלי ולראות מה הם אומרים, כאילו לא לפחד לדבר איתם, כאילו מה שאני הכי אוהבת זה שהם עונים בכל שעה ואני יכולה לשאול אותם מה שבא לי ואני יכולה כאילו Omri: חחחח Lior: ליוצאת מטומטמת כמו שאתה אומר לי אדם, כאילו אני הרבה זמן בלי צוות אז כאילו נכון לפעמים אתה מחכה לפגישת צוות בשביל לשאול משהו את כולם או אפילו אם אתה לא כזה זוכר משהו שנאמר או אמרנו, אתה יכול לשאול אותם הכל בכל שעה ועל כל נושא ולא להרגיש מטומטם או לא להרגיש כאילו שאתה מאחור כי הם לא שופטים אותך והם תמיד זמינים זה מדהים. Omri: לפעמים, אני זוכר, זה קרה לי שאני, כאילו אני כבר מתנצל, אני אומר, תקשיב, אני יודע שאני שאלתי את זה עשר פעמים, אני הולך לשאול עוד פעם, איך עושים את זה ואת זה? והוא עונה לי כזה, הוא נורא מנסה לא להעליב אותי, וכזה, אוקיי, אני רואה אותו נושם, כזה, אוקיי, אני מבין, אתה איתי יותר מאנשים אחרים? בואי אני אסביר לך את זה לאט, אבל זה נכון, כאילו. שוב, זו מערכת שמלמדת אותך איך להשתמש בה, אפשר לשאול הכל, הם ייקחו אותך במהירות שאתה צריך, בקצב שאתה צריך, אז באמת שאין פה סודות גדולים, וימי סוד, פשוט תשאל כאילו, היי, ג'מיני, מה הסוד? והוא יגלה לך. אז איך שמבחינה הזאת יש המון מה לעשות. ליאור, אנחנו נצטרך להמשיך את השיחה הזאת, נעשה חצי שני, שניכנס אפילו עוד יותר עמוק לפרטים, אבל בואי ניקח את הרגע הזה. ואני רוצה שנספיק, נספיק ממש לדחוף שאלה מהקהל שאף אחד לא שאל אותנו, גם בנושא נושק ל-AI, והנה עוד שאלה אנונימית מקהילת סטארט דיסיינרס, והיא הולכת ככה, היי כולם, אני עבודה וממש אשמח לכל דעה או עצה. אני יחסית בתחילת הדרך בעולם של UX /UI ועיצוב מוצר, ואני שמה לב שכמעט ואין משרות ג'וניורים בתחום. אני תוהה לעצמי האם זה עדיין תפקיד שקיים בעולם של היום, או שיש מקום רק למאוד מנוסים ו-AI מחליף את רוב הג'וניורים. ואולי התפקיד הזה מתרחב ומשתנה לתפקיד אחר בשילוב עם AI. אני תוהה לעצמי אם תיק עבודות שנראה טוב עם case studies טובים, יחסית לג'וניור בכלל מספיקים כדי למצוא עבודה היום. מה הייתם ממליצים לעשות למי שמחפש היום עבודה בתחום? אז ליאור, דיברנו על... על איך להיכנס לענייני AI, אבל דיברנו יותר לאנשים שהם כבר בתחום, כבר עובדים, רוצים לעשות שיפט, לשים את פיגמה מאחוריהם, לעבוד אך ורק בווייב קודינג, לעבוד ישר על הקוד, אבל יש פה שאלה של ג'וניורים. האם ג'וניור, שרובם מסיימים לימודים אחרי, אתה יודע, שנתיים, שלוש, ארבע, שיושבים על פיגמה כל היום, והם נכנסים לעולם שכבר מסתכל על... שכבר... It's looking down על אנשים שעובדים רק עם פיגמה. איך ג'יוניור יכול להיכנס, להיכנס לעבוד בעולם של היום. Lior: כאילו חושבת בקול רם, אבל כאילו מה ההבדל בין כשהתחלנו את השיחה ודיברנו על פוטושופ ואז התחילה פיגמה, ואז כל מי שעבד עם פוטושופ עכשיו נגיד 10 שנים וכל מה שלמדו מסביבו היה פיגמה ואז פתאום הגיעו חדשים והם יודעים פיגמה ואנחנו ידענו רק פוטושופ, אז הייתה לנו הרגשה ככאילו אנשים שהם יותר מנוסים שכל מי שבא עכשיו מבחוץ הוא כזה רעב פיגמה, הוא יודע פיגמה, הוא, הוא, Omri: חחחח Lior: כאילו אני חושבת שדווקא כאילו נכון, ג'וניורים זה, זה מה שהם, זאת אומרת יש הרבה מקום ללמידה ושוב הלמידה היא, אז זה אומר, אז אם תעשו את התיק עבודות שלכם עם AI או עם, כאילו תרחיבו תעמיקו בתוך העולם הזה על דברים אמיתיים, כאילו ללכלך את הידיים על אמת ולא סתם, חושבת שזה בסוף מה שיעזור, כי כאילו זה כמו לדעת תוכנה בסוף, זאת אומרת זה עוד דרך עבודה, כאילו אם פעם היינו עובדים עם פוטושופים, היינו הולכים עם פיגמה, היום הולכים עובדים עם טקסטים, עם AI, כאילו כל דבר שהוציאו עם השנים פשוט ייעל לנו את העבודה. אני חושבת שזה פשוט עוד דרך לייעל את העבודה שלנו. הניסיון פה הוא בדרך עבודה, הוא לא ב... הניסיון עצמו זה משהו שצריך לרכוש, נכון, אבל הדבר הטוב הוא לעשות אותו, אני חושבת, הוא על הפרויקטים שכרגע אתם עובדים עליהם לתיק עבודות שלכם, במקום לעשות אותו עם פיגמה, תעשו אותו בשילוב של כלים. זה מה שחושבת, ואז הניסיון הוא... כמה הם כבר יודעים פיגמה? זה ברמת מה שהם עשו לתיק עבודות. גם אני כשהתחלתי הרי עשיתי הסבה, הייתי מעצבת תעשייתית, עשיתי איזשהו קורס, את כל התיק עבודות שלי עשיתי בפיגמה, כי זה היה החדש, למרות שכולם עבדו באותו זמן בסקץ', כבר עשיתי אותו בפיגמה. אז זאת אומרת, אם עכשיו הייתי חדשה עושה כאילו את הסוויץ' הזה, כנראה שהייתי עושה את כל התיק עבודות שלי ב-AI, כי זה היה הדבר החדש. ויכול להיות שעוד שנתיים מהיום יהיה אולטרה משהו ענק, ועשו טוב. בתהליך החדש הענק הזה, אני חושבת שזה בסך הכל עוד סוג של פורמט לעבוד בו. Omri: אני חושב שזה, אמרת משהו שהיה נורא מעניין, שנגיד בתקופה שכזה עברו כזה מסקט של פיגמה, אני חושב שאנשים בתוך התעשייה, היה לנו מין כזה פחד שכאילו, אנשים מבחוץ יבואו, אנשים שכאילו, הם גדלים על פיגמה, וזהו, הילדים יבואו ויחליפו אותנו, ואז הילדים מפחדים מהזקנים, והזקנים מפחדים מהילדים. אז אני חושב שזה מעניין שכולם תמיד מפחדים מהשני, ואני... אני, הנקודה שלי שאני חושב שיש, אנחנו באיזשהו חלון, אני לא יודע כמה זמן הוא יחזיק, שבו אנשים צעירים, צעירים, קוואט אנד קוואט, אנשים שהם פחות, כאילו יש להם פחות ניסיון תעסוקתי, אבל הם למדו AI בצורה מאוד מהירה ומאוד חזקה ומאוד עמוקה, יש להם איזשהו יתרון. ואם לכל מי שמסתכל על משרות היום, לא, עזבו שזה סיניור או... לא יודע, רוצים עשר שנות ניסיון, אחלה, בוא נתעלם מזה רגע. תמיד, תמיד בסקילס הם יבקשו אנשים שהם AI, הם AI native, או משתמשים ב-AI, או לפחות, את יודעת, כזה סקרנים לגבי AI, כי מה שחברות רוצות זה, שוב, נכנס, דיברנו הרבה על הנושא הזה של ה-build by borrow, כלומר, האם חברה בונה יכולות AI? האם היא קונה יכולות AI? שזה... to hire, כאילו בוא נסקור אנשים מ-AI, או to borrow, שזה להביא אנשים, ללמד, יש כאילו כל מיני דרכים להביא אנשים מארגונים אחרים. ואני חושב שיש הרבה ארגונים שמוכנים לפתוח את הארנק ולסקור אנשים שמבינים מ-AI בצורה מאוד עמוקה, כדי ללמד אותם, כדי שהם יביאו את הידע הזה. אז אני חושב שלג'וניורים, שאולי יש להם פחות ניסיון עיצובי, אבל יש להם המון הבנת AI, יש להם, זה... זה איזושהי דלת צדדית, שזה כזה, נכון, לא עבדתי על מוצר עם 30 מיליון משתמשים, ואין לי חמש שנות ניסיון בלבנות מערכות SAS, אבל אני ספץ, ספץ בקלוד קוד. אתם לא מבינים בכלל איזה ידע יש לי. כי כמו שאמרנו, אפשר ללמוד את זה לבד, בבית, כאילו בפיג'מה. אז אני חושב שדווקא מהבחינה הזאת, לבוא עם יכולות AI שמשלימות את ההבנה UXית וכל מה שזה דורש, לדעתי זה דלת מצוינת. דווקא עכשיו, ושוב, אני לא יודע כמה זמן זה יחזיק, יש חלון חדש, זה מין כזה סדק חדש שדרכו ג'יוניורים יכולים להיכנס לארגונים, זה מתקשר בדיוק למה שדיברנו. תפתחו Cloud, תפתחו Gemini, תפתחו ChatGPT, ותגידו, אני רוצה תוך חודשיים להיות תותח ב-AI, איך אנחנו עושים את בואו נבנה תוכנית, וכשמתחילים לבנות את זה משם, אז אני חושב ש... דווקא, כן, אין הרבה עבודות ג'וניורים, אבל יש דלת צדדית חדשה שהיא יכולות AI, יכולות וייב קודינג, שיכולות לפתוח הזדמנויות חדשות. זהו, אוקיי. ככה שיחות ליאורי, AI יושב וכותב ומכין לה עיצובים וכזה. אוקיי, בסדר, עשית מספיק, תודה. ליאור, בואי נגיע לחלק האחרון, שבו אנחנו נעשה איזשהו פאנפקט, שהוא גם פאנפקט, שהוא גם פאנפקט, אני אקח את זה היום, ויש לי איזשהו פאנפקט שהוא לא קשור לכלום, אבל למה לא? אני אוהב דברים שלא קשורים לכלום. אז אני, כמו מי שפספס את הפרק הקודם, אני, בשניות האלה, זה בעצם, זה הפרק הראשון שאנחנו... מקליטים ממים בינלאומיים. אני כרגע שט במימי הים התיכון, לא יודע אם הם בינלאומיים, אבל בואו ננסה לעשות את זה אינטראקטיבי, ואפשר לראות כלום חוץ מים, מחוץ לחלון. אז אני כרגע על איזושהי, אני כרגע על אונייה, עושה המון המון כיף, החלקתי על הקרח וירדתי במגלצות, ושחיתי בבריכה, וראיתי צ'ארלי ומפעל השוקולדה פה. ואחד הדברים שנורא עניינו אותי זה איך הדבר הזה עובד, משלמים כרטיס, כאילו משלמים לחדר, גם תוך כדי, אתה יודעת, את יכולה לקנות דברים בבר, ואת יכולה, יש פה מסעדות שאפשר להזמין, ונורא תהיתי, כאילו... כלכלית, איך הדבר הזה עובד? ומה עשיתי? הלכתי לAI, שאלתי אותו, ומסתבר שרק, תלוי באיפה את מסתכלת, אבל כשני שליש מההכנסות של אוניות זה מהתשלום על חדרים, ושליש מההכנסות זה אנשים שמוציאים כסף על האונייה. וזה הקזינו, וזה המשקאות, וזה המסעדות, וזה קניות של בגדים, כל מיני שטויות כאלה. ולמה אני אומר את זה? א', כי כאילו אותי זה הפתיע. לא חשבתי שכאילו, את יודעת, שליש מההכנסות זה הרבה, זה רגל גדולה מתחת לשולחן הזה. והסיבה שאני חושב שזה מעניין זה כי אני חושב שכל אחד בחברה שהוא עובד, שווה להבין, אתה יודע, אנחנו אומרים הרבה שמעצבים צריכים להיכנס לצד העסקי, הם צריכים כאילו להבין מאיפה הכסף מגיע, ואני חושב שהם... כשאנחנו מתחילים להסתכל על ה-Py chart של ההכנסות מגיעות מכל מיני חברות, זה נותן לנו איזשהו view חדש על איך חברה עובדת, ואתה יודע, סתם, מאוד קל לשכוח שכאילו, לא יודע, 98 % מההכנסות של פייסבוק זה פרסום, לעומת זאת אצל גוגל זה אחרת. בנטפליקס התחילו לעשות הכנסות מפרסום, זה אמנם כסף קטן, אבל... יש פה איזושהי הבנה שכשמבינים איפה כסף נכנס לחברה, זה גורם לנו לחשוב עליה אחרת. ואחד הדברים שגם אני מדבר עליהם מדי פעם, יש סוג של רעיונות עבודה בעולם העיצוב, שזה נקרא Appretic. אני לא יודע אם את עברת את זה, אבל זה שנותנים לך אפליקציה ואומרים לך, בוא נדבר על זה שעה, תבחר. ואז אתה אומר, אוקיי, בוא נדבר על גוגל מפס. ואני חושב שאחד, ברגע שהם מבינים מאיפה הכסף מגיע לגוגל מפס, פתאום מבינים, אה, אוקיי, בגלל זה הם נותנים לי המלצות ככה, ובגלל זה הם מראים לי מה לידי, ובגלל זה הם נותנים לי אפשרות להזמין מסעדה, אם אני מסתכל על מסעדה, או לראות מתי המשהו פתוח. כי המודל הכלכלי נורא משפיע על ה-UX ועל העיצוב, ועל מה מראים, מה לא מראים, מה קופץ, מה לא קופץ. אז זה מין, עשיתי מסע ארוך מהעובדה שכאילו, שליש מהכסף פה מגיע מאלכוהוליסטים. לרעיון זה שכאילו, כשאנחנו מעצבים, גם כשאנחנו מעצבים לעצב כאילו עבור הביזנס, אבל גם כשאנחנו חווים דברים, אז אנחנו נראות, אוקיי, ספוטיפיי, למה הם ממליצים לנו כל הזמן על דברים חדשים? אולי כי זה קשור למודל העסקי. אולי זה כי הכסף מגיע מפרסום, או מגיע מאנשים, או מגיע מהעובדה שאני חווה עוד דברים. אז לא יודע, אני חושב שכשמסתכלים על עיצוב מזווית, כלכלית, אפשר ללמוד המון המון דברים מעניינים. Lior: לגמרי, זה היה מאוד מעניין. Omri: אז זאת אז ליאור, איזה כיף שבאת, ברוכה השבה ומקווה שיהיה לנו עוד המון המון הזדמנויות לדבר, וכרגיל, אם מישהו שומע את זה ואומר, ליאור, אני גם רוצה להיות אכזרי ל-AI שלי, אני צריך לדבר עם ליאור, איפה אפשר להשיג אותך? Lior: אוי ווי ווי ממש לא, בן אדם נחמד, Omri: חחחח Lior: בכיף בכל, בלינקדאין, בלא יודעת, איפה מחפשים עוד היום, בלינקדאין נכון? אף אחד לא בפייסבוק היום, ממש בכיף, מישהו רוצה לפנות אליי, אני ממש בכיף, באהבה, בשמחה, אחלוק את מה שאני מצליחה עד היום להשיג איתו, באמת ממש בכיף ותודה שהזמנת אותי שוב, תמיד כיף במטבח שלך, שמע לי קינדר. אהההה Omri: המטבח מלא בשוקולדים. אז מאוד ממליץ לדבר עם ליאור, שוב, המנטורית AI שלי בימים האלה, וכמה שהיא אכזרית, היא גם נחמדה. אז ליאור, כיף שאת פה, ובשלב הזה אני אגיד תודה שהצטרפתם לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב, קריירה ורעיונות עבודה. אל תשכחו לעקוב אחרינו בספוטיפיי, יוטיוב או כל מקום אחר שיש פודקאסטים, ואם נהנתם... למה שלא תספרו לחבר? שבוע הבא חוזרים להקליט מאדמה יציבה. נתראה שם. פינק Lior: גם בכלל כאילו זה שיש לך כזה בחדר איך אני אגיד לזה אתה בהפלגה עכשיו? Omri: אני בלב ים, איזה מגניב זה. Lior: אני בהלם. כאילו אמרת שאתם עושים הפלגה. Omri: נו, וקיימתי. Lior: לא, בהלם של...