Lior: אני לא אכעס על מי ש... לא עזר לי, אבל רק אתה פה, סתם.

Omri Dvir: את מסתכלת עליי? וואו. רק אני לא עוזר. אוקיי, היי וברוכים הבאים לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב קריירה ורעיונות עבודה, בשיתוף עם קהילת סטארט-אפ דיזיינרס. אני עמרי דביר, Head of X בנוקס, והיום סירוב בתהליך, מה עושים שמקבלים לו. ואיתנו ליאור ברטל, staff product designer at Glot.

Lior: היוש

Omri Dvir: בואו נתחיל. אז ליאור. אני חזרתי עכשיו מחופשה, בגלל זה גם לא היה פרק, זה מהמקרים הנדירים האלה שגם אני וגם תמר לא פה, כל אחד מסיבותיו, אחד מסיבה של להשאיר בן אדם בחיים, אחד מכאילו, הוא רצה פשוט לנסוע ולהיות בחופש, אבל רציתי להגיד לך, שאת יודעת, אנחנו מדברים המון על כזה טיפים על עיצוב, ורנט על עיצוב, הנה טיפ לנסיעות, ו-take it or live it, את לא חייבת, אבל מה שאני עושה בכל נסיעה שהיא כזה חמישה ימים ומעלה, התחלתי לעשות כביסה, וזה משנה את החיים.

Lior: מה, כאילו שאתה מגיע לשם, אתה נותן את הדברים לפני שאתה חוזר, ואז אתה חוזר בדברים מקופלים כבר ב...

Omri Dvir: אוקיי, שאלה טובה. לא, את לא נותנת את זה למלון, כי המלון לוקח 20 דולר לגרב. כמו בהודו. כמו

Lior: לא, לא למלון, כמו בהודו, שאתה נותן את זה למכבסה בחוץ.

Omri Dvir: בהודו, אתה הולך לנהר.

Lior: אתה מבין כמה זמן לא הייתי בחופשה שהיא מעל חמישה ימים?

Omri Dvir: לא, אז זהו, אז אני הולך למכבסה בחוץ. עכשיו, כן, זה לוקח שעה, שעה וחצי מהיום, אבל את יודעת, אני לא צריך, יש לך את ה... אני אומר לך בתור גבר, שיש את הרגע הזה שאני כזה, אוקיי, אין לי יותר תחתונים. אני הופך אותם פנימה החוצה, אני עושה שמאל-ימין, אני עושה, הולך בלי, לא צריך את זה יותר. אני לוקח את כל הדברים, לוקח שק, מכבס את זה, ואני חוזר, ואני כמו מלך, אני יכול, תן לי עוד שבוע עכשיו.

Lior: אני מבינה שלא היה חנויות איפה שהיית. היית בהודו.

Omri Dvir: תקשיבי, אני הייתי בהונג קונג ותאילנד, משנה שלקנות כאילו תחתונים בתאילנד זה עשרה בשקל. אני לא רוצה לחזור עם יותר דברים שהגעתי, אז אני עושה כביסה, זה ממש כיף. אני יודע, הדבר היחיד ש...

Lior: מה? מי אתה? מי אומר דבר כזה? אתה גבר ממש.

Omri Dvir: אני אחי גבר, אני נכנס לקניון ואני מתחיל להזיע, זה כאילו, אני לא אמור להיות פה, זה לא המקום שלי. אבל

Lior: חחח

Omri Dvir: רגע, נו ליאור, טיפים לטיולים, תני לנו משהו.

Lior: וואי, לא נעים לי להגיד, אבל אנחנו בדיוק חזרנו מאתונה כזה פעם ראשונה אחרי 200 שנה שהיינו לבד, וכל מה שהתלהבתי ממנו זה שאני לא צריכה יותר לארגן את הטיול שלי מראש, אני פשוט, יש לי כאילו את חברי, לא משנה, gpt כלשהו, והוא פשוט, זה כמו שכאילו יש לך יווני שיושב לך על הכתף, ואתה כאילו אומר לו, אבל

Omri Dvir: חחחח

Lior: בא לי, אבל בא לי עכשיו לאכול המבורגר, איפה יש פה המבורגר? אבל חמש דקות הליכה, כי אין לי כוח. רגע, ואחרי זה בא לי אדידס. ובא לי גלידה בסוף, כזה. אבל אתה יודע מה? אבל בא לי כאילו שההמבורגר הוא לא יהיה המבורגר רגיל. אני אוהבת סמשבורגר, אבל אני אוהבת שיש עליו גבינה, כזה.

Omri Dvir: חחחח

Lior: וכאילו אני לא צריכה להטריד אף אחד בכל שעה אני יכולה להטריד אותו, כאילו זה מדהים. או בא לשבת ברופטופ, אבל בא לי שיראו את הנופש, שלא יהיה כזה סגור. ויהיה לי מוחיטו, כי אני אוהבת רק מוחיטו. קיצר, וואו. תקשיב,

Omri Dvir: אהההה

Lior: ה-AI, אני מניחה שכאילו אני לא מגלה לאף אחד כלום. פשוט לא הייתי בחו"ל בלי הילדים שלי.

Omri Dvir: לא, לא, לא, לא.

Lior: ובלי איזה אגדו בבריכה שאני לא צריכה אף אחד שיגיד

Omri Dvir: חחחח

Lior: לי מה עושים.

Omri Dvir: אני, את יודעת מה שמפחיד אותי זה שאני נסעתי אני ואבא שלי, זה היה כזה נסיעה גברית ואת יודעת, אני הולך, אני עושה כביסה, חוזר ואז הוא אומר לי, תקשיב, עשיתי תוכנית למחר, אני וצ'אט ג'יפיטי ואני כזה, מאיפה אתה יודע את הדברים האלה? אתה עוד רגע בן 80, אתה לא אמור להיות בעולם הזה אז ברגע שזה חלחל, זה קצת כמו פייסבוק, כשזה מחלחל להורים זה כבר לא מגניב אנחנו צריכים

Lior: לגמרי.

Omri Dvir: למצוא כאילו עוזר אישי חדש

Lior: נכון, כאילו אף אחד עכשיו כבר לא בפייסבוק, כי זה פשוט קבוצה של הורים, של סבתות. זה אפילו לא הורים, זה סבתות. סבתא של בעלי נמצאת בפייסבוק.

Omri Dvir: זהו, ו... אפ... זהו, אפילו... אפילו אני נהיה סכן מדי לפייסבוק, אני מתבייש בזה. זה הכל, זה הכל אימא שלי שעושה... שעושה ריפוסט לכל דבר פוליטי. זה כל מה ש...

Lior: נכון, יש לך כזה על הוול רק איזה מזל טובים שאנשים אחרים כתבו לך. כל הוול שלך

Omri Dvir: חחחח

Lior: זה רק מזל טובים מכל השנים האחרונות שלא נכנסת לפייסבוק.

Omri Dvir: זהו, זה בית קברות למסיבות יום הולדת. אז יאללה, ליאור, בואי נגיע לנושא העיקרי, והיום, בנושא מדוכדך וקשה, אנחנו הולכים לדבר על איך זה לקבל לא. וזה יכול להיות, את יודעת, אנחנו נפתח קצת את היריעה, בוא נראה לאן השיחה תלך, אבל זה יכול להיות לא בעיקר בראיונות עבודה, כי זה בשם של הפודקאסט, אבל גם לפעמים אנחנו מקבלים לא בעבודה, מקבלים לא בפרויקטים, את יודעת, קידומים, כסף. אז נקבל על כל היקום הזה של מה קורה כשמקבלים לא, איך זה משפיע על הנפש, על העבודה, ו- hopefully גם נדבר קצת על מה לעשות עם זה. אז בואי נתחיל מהבסיס, בסיס, בסיס, וניגע רגע בחוויה האנושית, האמיתית, שאנחנו הולכים לרעיון עבודה, אנחנו עוברים תהליכים, אולי בשלב הראשון, אולי בשלב האחרון, מגיע הלא. ליאור, בואי תכניסי אותנו לנבחי הנפש. מה קורה במקום הזה?

Lior: קודם כל, אני מניחה שזה תלוי באיזה שלב אתה מקבל את הלא. כאילו, בתלות, זה איך אתה מרגיש. זאת אומרת, אני מניחה, וגם מתוך ניסיון, שככל שאתה נכנס יותר עמוק לתהליך, הלא נהיה יותר קשה. כי כשאתה שולח קורות חיים ואתה מקבל לא, זה פחות, אתה מרגיש פחות אישי, אתה כבר פחות מחובר לאנשים, אתה כבר פחות מושקע. מאשר כשאתה מקבל לא אחרי נגיד מבחן בית או וייד בורד או משהו שאתה כבר מרגיש שאתה שכבר יש איזשהו קליק שכמו שאנחנו קוראים לזה הדייטים כבר נהיים כזה זה קצת כמו לקבל לא אחרי דייט שני. הוא שונה מלקבל לא כאילו שעושים לך סווייפ נוט.

Omri Dvir: אני מנ... בואי תספרי לנו כי אני אף פעם לא הגעתי לדייט שני, אז איך זה מרגיש?

Lior: ככה, אז בוא נגיד שכאילו, אם אתה מקבל לא, כשאתה בקורות חיים, אז אתה כאילו מרגיש כזה, מה? מין לא נעים, מנסה להבין, לרוב אם כותבים לך מה הסיבה זה עוזר, נגיד אין לך בקורות חיים איזשהו פן שאנחנו כבר עובדים בו ולאחרים יש, נגיד אתה, אין לך נגיד ניסיון בסייבר וכבר עוד אנשים, מועמדים אחרים יש להם. אז אתה אומר, אוקיי, אני יכול להבין את זה, מבאס, אבל אני יודע מה אני צריך לעשות לשלב הבא, אבל אין פה שום כזה היקשרות שפה, כאילו שהאגו שלי מתחיל להיכנס לתמונה. לעומת דייט שני, שבוא נגיד שזה כבר אחרי שעברתי ראיון עם HR ודיברתי, סיפרתי על עצמי ככה חצי שעה, דיברנו כזה על הנושא, ואיפה זה תופס אותי ומתאים לי, אוקיי, גם שם נגיד, שם אני לא מכירה אנשים שנפלו. אבל אני בטוחה שאפשר ליפול שם, אולי אתה מכיר קצת יותר. אבל... לא, לא אתה, אבל

Omri Dvir: אולי אתה נפלת שם.

Lior: אתה עוזר, אתה המנטור, אז אתה אולי מכיר יותר מקרים כאלה, אבל בוא נגיד שהנפילה הכי כואבת בעיניי היא אחרי המבחן בית. כי אז שם אתה באמת מושקע, אני חושבת שזה אולי עדיין השני או השלישי. בדרך כלל לפני עבודת בית אתה נפגש לאיזשהו רעיון מקצועי, ואז אתה באמת ככה מכיר את הבן אדם ש... אולי אתה תעבוד איתו, אולי יהיה בצוות איתך, ואז כזה באמת מתחיל איזשהו כזה להבין משני הצדדים, שנינו מרגישים את הקליק, אם אנחנו מרגישים שכזה יש לאן להמשיך, אם יש לזה אופק, ואז כשאתה מקבל את העבודת בית, אתה כאילו מקבל מהצד השני איזושהי תחושה שאתה מתאים, שאתה רצוי, שיש

Omri Dvir: אהה

Lior: על מה לדבר, אז אתה כבר מרגיש טוב. אתה כבר יודע שאתה רוצה, כי לא היית נכנס ל... אגב, כבר יצא לי גם להגיד שאני לא מעוניינת לעשות מבחן בית, כי אחרי הרעיון המקצועי החלטתי שאני, זה לא מתאים לי מה ששמעתי.

Omri Dvir: אהה

Lior: אבל בוא נגיד שאנחנו בצד הדחוי הרי, אז אתה כבר משקיע בעבודת בית, זה לא משנה כמה יגידו לך שזה בין 6 ל-8 שעות. לא יודעת, אני לפחות משקיעה בזה. אני מתאפרת המון המון שעות לפני הדייט השלישי

Omri Dvir: לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא,

Lior: הזה. אני נותנת את כולי, אני משקיעה, אני מפנה את כל הערב, מצידי כאילו לגור בבית אחר לשלושה ימים, לתת את כל כולי.

Omri Dvir: ‫כן.

Lior: ואז לפעמים אתה מקבל לא עוד לפני שמישהו הסכים לבוא ולדבר איתך על זה. זה קצת כמו לקבל, זה קצת כמו לקבל לא בהודעה. כאילו, זה לא מה... כאילו לקבל סירוב בהודעה מ... שוב, איך מדברים על דייטים.

Omri Dvir: זהו, זה קצת כמו לצאת לדייט, ואז אחרי הסלט, זה כאילו הבחורה אומרת, אהההה בוא נחתוך פה, זהו, זהו, זה חשיבון אחרי הסלט. ואת אמרת המון דברים שאני נורא מסכים איתם, אז קודם כל באמת, יש לנו את הפאנל הזה, והוא גם פאנל רגשי, וזה משהו שאנחנו דיברנו עליו בכמה פרקים, על הרעיון הזה של, את יודעת, אפילו משלב שאת רואה את המודע בלינקדאין, את כבר מתחילה להתחבר, את כבר מתחילה כזה, וואי איזה ילדים יפים יהיו לנו, ואיך אנחנו נעשה

Lior: חחחח

Omri Dvir: שנה בפריז, וכאילו אנחנו באמת מתחילים לתכנן את החיים האלה, וכל שלב שהולך זה מתחיל כזה, אוקיי, ואיך אני הולך להגיד לכל החברים שאני עובר לעבוד בחברה הזאת, ואיזה אוטובוס אני אקח, ואיפה אני אכנה, ומי יהיו החברים שלי.

Lior: וואי, לגמרי. ואתה מתחיל להסתכל עליהם ב-life at, נכון? כאילו, באינסטגרם,

Omri Dvir: אהההה

Lior: אתה מתחיל להסתכל כזה מה הם עושים בכיף שלהם, ומי האנשים שנמצאים שם, וכזה...

Omri Dvir: זהו, ובאמת ככל שמתקדמים ומתקדמים זה נהיה יותר ויותר כואב, ואני חושב שלא יודע אם כולנו, אבל אני בטוח הגעתי גם למקומות שזה כזה, סיימנו את הכל, אנחנו כבר רגע לפני, כאילו, אתה כבר, אני כבר יושב ומחכה לחוזה, אני רגע, אני שואלים אותי איך הולך, אני מחכה לחוזה, ואז משהו משתנה, וזה, זה יכול לשבור אותך, כי את יודעת, זה כבר, באמת, זה לקבוע את האולם. ולהתחיל להכין את ההזמנות, ואז החזרה לנקודת אפס. אז אני נורא מסכים שהחיבור הרגשי הולך וגדל עם הזמן, חשוב להגיד שזה גם משהו שאנחנו אומרים הרבה, אנחנו נקבל הרבה יותר לא מכן בחיים, וזה פשוט טבע הדבר, וזה, את כמו שאומרים, כאילו, המפתח תמיד במקום האחרון שאתה מחפש אותו. כי אז אתה

Lior: חחח

Omri Dvir: מפסיק לחפש, וכאילו, אף אחד לא מוצא עבודה חותם על חוזה וממשיך ללכת לראיונות, זה לא הגיוני ואף אחד לא רוצה את זה. אז פשוט מספרית, סטטיסטית, אנחנו נצטרך לקבל הרבה מאוד לאים לפני שנקבל כן אחד.

Lior: זה תמיד מזכיר לי את הריאליטי של התוכניות שירה, שיש, כאילו, שאתה תמיד הרי יושב, אתה רואה את זה מהצד של הבוחנים, ואז אומרים כאילו לא, ואז יש את ה, אתה יודע, את האנשים שלוקחים את זה מאוד קשה, ואז אומרים להם, אבל זה שאנחנו אמרנו לא, זה לא אומר שמישהו אחר יחי להגיד

Omri Dvir: חה חה חה

Lior: לך לא, וזה שאנחנו אמרנו לך לא, לא אומר שאתה לא טוב, זה רק אומר שכאלה. כאילו אני תמיד, תמיד אני יושבת ואני מרגישה, גם כשאני הייתי בצד השני, אני ממש מרגישה כאילו שזה כמו בתוכנית ריאליטי של שירה.

Omri Dvir: וזה בדיוק ככה, כי בסופו של דבר יש משהו שהוא, בראיונות עבודה שהוא מאוד פרפורמטיב, ואת גם נגעת ברעיון הזה של כאילו, וואו, הם רוצים אותי, הם רוצים אותי, והצורה שהעולם המודרני, של עולם הרעיונות ועולם העבודה המודרני עובד בו, תמיד אנחנו כמראיינים, ואת היית בשני הצדדים, אנחנו תמיד רוצים להראות כמה אנחנו רוצים את המועמד. כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שתהיה לו חוויה טובה, וכשמועמד מגיע לקו הסיום יכול להיות שיהיה לו כמה אפשרויות, וכמו בדייטינג, אתה תלך למי שגם רוצה אותך חזרה. אז יכול להיות שאתה תעבור, את יודעת, רעיון טלפוני, ואז רעיון עם מנהל מגייס, ואז דריל בית, ואתה מציג, ו-HR, וכולם כזה, אתה מדהים, אתה הכי טוב, לא ראינו מעצבים כאלה בחיים, ואז אתה מקבל טלפון, שומע, הלכנו עם מישהו אחר. וזה מגיע, זה מגיע ככזאת הפתעה, כי... אף אחד, אף אחד בראיון עבודה לא יגיד לך, כאילו, תקשיב, אתה מה זה גבולי? אתה, כאילו, אנחנו עושים לך טוב, אנחנו עושים לך טובה?

Lior: למרות שאני חייבת להגיד שכבר שמעתי, יש סביבי המון אנשים שמחפשים עבודה, גם שמעתי כאלה שאמרו להם, כאילו תשמע, אתה נמצא, אנחנו חושבים חיובי עליך, אבל חסר לך ככה וככה, ואנחנו עדיין שוקלים אם לעשות לך עוד שלב. ואז אני חייבת להגיד לך שהתחושות הן קשות, כי אתה אומר, מה,

Omri Dvir: שם

Lior: זה לא מספיק? אני לא מספיק לכם, אתם רוצים עוד? כאילו עוד לבחון אותי בעוד צורה, ואז זה גם, אתה מתחיל לחשוב על עוד דברים, כאילו כמה אני צמא לעבודה כרגע, או כאילו האגו פה משחק, משחק מאוד. תחשוב, איזה תחושה קשה הזאת שמישהו אומר לך, אנחנו חושבים שאנחנו רוצים אותך ואנחנו לא בטוחים, וזה כן קורה.

Omri Dvir: לגמרי, לגמרי, ואני רוצה להניח שמבחינת המראיינים, הם מרגישים שהם עוזרים לו. כי כאילו, תקשיב, יש פה אזור שאתה חלש בו, או לפחות שתבין איפה אתה עומד, אבל אתה אחר כך מגיע כמועמד עם חוסר ביטחון, וזה שוב, זה להגיע לדייט שלישי ואומר, תקשיב, אתה בסדר? מה שאתה עושה שם עם השיער, הוא לא נראה לי, ובפגישה האחרונה עשית איזה בדיחה שהייתה כאילו חצי-חצי, אז שים לב להומור. איך אתה תגיע ל.. איך אתה תגיע לדייט בפעם הבאה? אתה משקשק כל הדייט.

Lior: נכון, זה מאוד משפיע, אז יש בזה משהו כאילו, נכון, מצד אחד, בדרך כלל עושים את זה כשבעדך, זאת אומרת שיש, שכמה אנשים בחדר, כי לצערנו זה לא דייט אחד על אחד, זה דייט של אחד על שלושה, לפעמים אחד על ארבעה.

Omri Dvir: אנחנו לא שופטים כל אחד בצורת החיים שלו, זה בסדר?

Lior: אבל בסוף אתה לא אחד על אחד, זה לא שמישהו ספציפי. יכול להיות ששניים בחדר היו מאוד בעדך, ואחד שאולי טיפה יש לו יותר say, חושב אחרת, והוא יכול כאילו לנענע שם את כל הסיפון, ואז זה בעייתי. אבל כן, ואז אתה, לפעמים אתה גם מרגיש אם מי היה לך קליק ומי לא היה לך קליק, ואז אתה גם מפחד שהוא יהיה, הבן אדם הבא שיהיה בחדר.

Omri Dvir: זהו, ובוא הנה אנחנו כבר, זה זורם אותנו לשקוע עמוק יותר, ובוא נתחיל לדבר באמת על הרעיון הזה של כאילו, אני קורא לזה to de-mustify, כי אני חושב שמארבה בחינות, כשאנחנו מקבלים לא באיזשהו תהליך, את יודעת, אנחנו מקבלים פידבק, אבל הפידבק נוטה להיות די כאילו useless, אני מרגיש, אלא אם, יש חברות שיותר טובות בפידבק, יש כאלה שפחות טובות בפידבק. אבל הרבה פעמים הפידבק זה כזה, תקשיב, היו לנו מועמדים יותר טובים, לא הייתה התאמה הכי טובה, כמו שאמרנו, אין לך מספיק סייבר, וזה כאילו, זה לא בהכרח משהו שעוזר, אבל אנחנו מקווים לקבל פידבק שעוזר, אז בואי נדבר קצת על מה קורה מאחורי הקלעים, וכל מיני סיבות למה אנחנו מקבלים את הלא, כי שוב, יש פה את הגשר הזה שאנחנו צריכים לבנות בין הרגשי ל... לפסיכולוגי, בין הרגשי לפרקטי, כי שוב, לקבל לא בכל שלב, הרגש תמיד אומר לנו, אני גרוע, אני חייב כאילו לפרוש, אני המעצב הכי גרוע בעולם. אבל יש פה, אם בונים את הגשר על זה, כאילו, אוקיי, בואו נבין למה הדבר הזה קרה. אני חושב שיש דברים קצת יותר שימושיים שאנחנו יכולים להוציא. ו-hopefully גם לא להרגיש כל כך גרוע אחרי זה, כאילו זה קצת פחות גלידה וקצת פחות כאילו לשבת במיטה ולבכות. אז ליאור, בוא נדבר קצת על סיבות, למה מועמד יכול לקבל לא בכל שלב בתהליך.

Lior: נגיד שבשלב הקורות חיים, פעמים זה אם אתה לא מגיש דרך מישהו שאתה מכיר מבפנים, אז אתה יכול לקבל לא, פשוט כי לא התאמת מספיק טוב את היכולות שלך או מה שכתבת בקורות חיים, פשוט אחד לאחד למה שכתוב במשרה שהם מחפשים, ואז יכול להיות שאתה פשוט נופל כי... מהסיבות הכי, באמת יכול להיות שזה סתם פספוסים, גם יכול להיות שאתה פשוט אחד מתוך 200, ואז לפעמים פשוט הרפרל הזה זה הדבר שיקפיץ אותך, כאילו זה יכול להיות אפילו טיפשי ככל שזה נשמע, כאילו, רק אם בן אדם ממליץ עליי אני אכנס. זה יכול להיות כי חסר לך באמת משהו שקשור, ולא 100 % בדקת שאתה 100 % למשרה, כמו שנים, כמו ניסיון עבר באותו תחום, דברים מהסגנון הזה. להיות שהתיק עבודות שלך לא מספיק מזמין ואתה פשוט נופל כי יש כאלה שהתיק עבודות שלהם יותר מזמין. פשוט זה הכרטיס ביקור שלך לא טוב, פחות טוב.

Omri Dvir: אהה

Lior: זה נראה לי הסיבות הגדולות אלא אם כן אני מפספסת משהו.

Omri Dvir: נורא מסכים, ואני חושב, בואי אני אוסיף אחד משלי, שאני אומר מזווית המנטור, כי באמת יוצא לי לעשות מנטורינג להרבה אנשים. אני רואה כל כך הרבה אנשים שמוזמנים לחזור לפרק מספר 2 של חבילת הגשה, שהחבילת הגשה שלהם לא טובה. ואגב, זה לא רק מעצבים, יצא לי, דיברתי על זה גם, שיצא לי למנטר אנשים שהם לא מעצבים, אנשים לא יודעים לכתוב קורות חיים. וגם עם צ'אט-שיפיטי, וגם עם ג'מיני, וגם עם כל הטריקים והשטיקים, אנשים לא יודעים איך לכתוב קורות חיים טובים, שמספרים סיפור, שמעבירים, והקטע העצוב הוא שברגע שהקורות חיים, ולפעמים גם התיק עבודות, לא טובים, אז אתם מקבלים סריה כואבת של לא. זה יכול להיות, אתה יודע, וכמה פוסטים אנחנו רואים של כאילו, שלחתי למאה מקומות, קיבלתי מאה לא, התעשייה השבורה, אין מקצוע, לא, הבעיה לפעמים היא שהמפתח שלך פשוט שחוק, הוא לא טוב. אתם לא משתמשים במפתח הנכון. וזה הנה עוד הזדמנות לדבר על הספונסרים שלנו, שנותנים לנו כל כך הרבה כסף. לכו למנטור, כלומר, זה גם עניין, שוב, זה משהו שאמרנו הרבה, זה הראייה העיצובית הזאת, הפרודקטית של, אוקיי, שלחתי קורות חיים לעשרה, חמש עשרה, עשרים מקומות שאני מאמין שאני מתאים להם. לא הצלחתי לעבור, אני הבעיה, הבעיה במפתח, וזה המקום ללכת לחפש מנטור. מערכת מינטור בחינם, בסטארט-אפ דיזיינר, הם ימצאו לכם אנשים. הנה לי אור פה, תשמח מאוד לדבר איתכם. אמרת שיש לך המון המון זמן פנוי, נכון? זה היה האמירה?

Lior: אבל אני גם עושה את זה ממש ממש בכיף. לכל מי שרק רוצה,

Omri Dvir: נכון.

Lior: אני מסתכלת לו על התיק עבודות, ואני מנסה להיות הכי נעימה ולהגיד איפה אני... וגם בקבוצות אחרות עשיתי את זה.

Omri Dvir: וואו וואו וואו וואו וואו לחתוך לחתוך אני כתוב לי לחתוך דקה זה אוקיי.

Lior: אני בכיף, בכיף, בכיף, כל מי שאני יכולה וגם אתה וגם עוד, כל מי שאתם מכירים באופן כללי שהוא בעולם של העיצוב סביבכם ושיש לו עין, תנו לו, תנו לכמה אנשים לראות, תנו לאנשים לתת לכם פידבקים, כאילו אין מה להפסיד מזה. אגב, גם אם יש לכם חברים מגייסים שיעברו לכם לקורות חיים רק כדי, זה פשוט שווה את זה, כאילו זה... אנשים נופלים כל כך הרבה רק עוד לפני שכאילו הם הגיעו, שיתנו להם צ'אנס.

Omri Dvir: יצא לך פעם, ואני חושב שאנחנו לא בדיוק בגיל הזה, למרות שאני מגיע לגיל שאני רואה את זה מהצד השני, יצא לך לתת למישהו או מישהי פידבק על הפרופיל טינדר שלהם? לא, אני מגיע לשלב שכאילו החברים שלי מתחילים להתגרש, אז כאילו הם נכנסים עוד פעם ללופ, אבל כאילו זה גם, אנשים צריכים עין טרייה, עין חיצונית לדברים

Lior: חיצונית, כן.

Omri Dvir: האלה, הצורה שאנחנו חושבים שאנחנו מציגים את עצמנו מאוד שונה מאיך שאנשים מקבלים את זה.

Lior: אבל זה גם, גם בתוך פרויקטים, גם כשאתה בתוך פרויקט לבד הרבה מאוד זמן, אתה צריך שעוד רגע, כאילו אתה נמצא במין בועה כזאת, אתה כבר לא רואה מרוב שאתה קרוב, כאילו, לדבר. תמיד אנחנו צריכים עוד בן אדם שיסתכל לנו על הדברים ויגיד לנו בכל דבר, אני חושבת.

Omri Dvir: וזה שוב, זה נורא מצחיק, כי אנחנו כמעצבים, כאילו, כמה מעצבים יוצא לך למנטר או לדבר איתם, שאומרים כאילו, אני מת לעבוד בצוות, אני עכשיו מעצב יחיד, ואין לי עם מי להתייעץ, אני מת לפידבקים. ואז, כשזה מגיע לרעיונות עבודה, שוב, חוזרים למערה, וכאילו, אף אחד לא להסתכל, זה מושלם. אז אני, אז שוב, המקום הזה שאנחנו כמעצבים, זה כזה, זה אמור להיות הטבע שלנו, אבל אנחנו לא עושים את זה, אז זה נורא, זה נורא מצחיק. אז אני נורא מסכים, אז יש לנו, יש לנו את ה... יש לנו כשהחומר לא מספיק טוב, יש לנו כשאנחנו פשוט לא מתאימים למשרה מבחינת ניסיון, כאילו, וקורה, אנשים כאילו הולכים על משרות סיניור, משרות פרינסיפל, כשיש להם שנה ניסיון, good luck, אתם פשוט לא שם. ואני חושב ששווה גם לדבר בדקה על הרעיון של התאמה, שזה יכול לקרות בשלב קורות חיים, אני חושב שזה קורה יותר בשלבים יותר מתקדמים, שזה פשוט, ואנחנו הולכים, שוב, כל מי שעם שוט גלאס ווויסקי, בבקשה למלא, כי אנחנו הולכים להגיד את זה עוד פעם, זה כמו דייטינג. לפעמים אין התאמה בין מועמד למשרה, ואני חושב שגם את יכולה לדבר על זה, עם בעלך של כאילו, אנחנו מגיעים למקום שאנחנו אולי מאוד רוצים אותו, אולי לא, ואנחנו יכולים להיות מעצבים מאוד טובים, להציג את עצמנו בצורה מצוינת, לעשות תרגיל בית טוב, להציג פורטפוליו מעולה. ובסופו של דבר, התשובה של המקום היא, תקשיב, אין לנו התאמה. כי אנחנו חברה גדולה ואת יותר מתאימה לסטארט-אפ. כי אנחנו סטארט-אפ ואתם יותר מותאמים למקום עם תהליכים. כי נשמע שאתם מאוד אוהבים תה ואנחנו מקום של קפה ואנחנו לא יכולים לערבב את הדברים, אבל לפעמים אין התאמה וזה לא אומר, שוב, כמה שאנחנו מקבלים לא וזה כואב, זה לא אומר שום דבר עלינו כמקצוענים.

Lior: נכון, זה גם לא... שוב, זה גם... זה כמו אנשים, זאת אומרת, נכון, יש... אנחנו סירים ומכסים, אנחנו פשוט... אני מגילה את עצמי

Omri Dvir: חחחח

Lior: כבר, אבל כאילו, נכון, הרי... אתה לפעמים שם כאילו על סיר פסטה, מכסה, כאילו, נכון? שהוא לא של הסיר שלו, כזה, אבל הוא מתאים לו, נכון? לפעמים הוא יושב בול. אוקיי, אז לפעמים יושבים בול, נכון? ואז אתה אומר כאילו, אה, איזה מגניב. שיש לי כאילו מכסה שמתאים לכמה סירים. ואז אתה אומר, אוקיי, יכול להיות שאני באמת מתאים לכמה עבודות, לכמה מקומות, ויש מצב שלא. כאילו, זה כמו שאתה יכול להתאהב בכמה אנשים בחיים שלך. נכון, כשאתה ילד קטן, אתה חושב שכאילו יש את הבן אדם האחד הזה שאתה יכול להתאהב בו, נכון? כאילו, האחד שאתה תתחתן איתו, ואתה לא יכול להתאהב בכמה אנשים. ואז במהלך חיים אתה מתאהב בכמה אנשים, נכון?

Omri Dvir: לא בו זמנית? לא בו זמנית? זה גם נכון.

Lior: לא בו זמנית, אבל אתה גם לא עובד בעוד כמה מקומות בו זמנית, כאילו כזה, בסוף אתה מוצא את המקום שלך, זה לא אומר שזה המקום היחידי שאתה יכול להיות בו, זה לא אומר שבן אדם היחידי שאתה תתאהב בו, וזה לא אומר שגם תתאכזב.

Omri Dvir: זה נכון, ובואי אני אתן דוגמה ממני, כי באמת, אני אומר הרבה שליפול אחרי רעיון טלפוני, זה לרוב כי אתה פסיכי, זה כי אתה לא יודע להציג את עצמך, וכאילו אין סיבה ליפול ברעיון טלפוני, אבל אני זוכר פעם אחת שנפלתי ברעיון טלפוני, כי דיברנו ודיברנו ודיברנו, ואז קיבלתי אימייל חזרה, ואמרו לי, תקשיב, כאילו, אתה אחלה, אתה מאוד חמוד. יש לך יופי של אישיות?

Lior: אחלה וחמודה.

Omri Dvir: זהו, אתה, אתה, אנחנו מאחלים לך המון הצלחה, אבל אנחנו, אנחנו סטארט-אפ, יש פה צוות קטן, אנחנו רואים מהרקע שלך והצורה שאתה מדבר שזה לא מתאים לך, אתה צריך להיות במקום אחר, אז אנחנו לא נתקדם. ואמרתי להם, צודקים, אתם צודקים לגמרי.

Lior: נו, כן, נגיד, לזה אני, עם זה אני מזדהה, גם לי אתה ראית את הסיטואציה הזאתי, שלפעמים אתה מגיש את עצמך למקום, גם מרצון לפעמים להוכיח לעצמך משהו, או כי אתה רוצה איזשהו שם של חברה בקורות חיים שלך, או... ואז אתה חושב לעצמך, כאילו, ממש בדיעבד, רגע, למה עשיתי את אנחנו לא באמת מתאימים, כאילו, סתם היה לי

Omri Dvir: אהה

Lior: בה להיות עם מלך הכיתה, אבל תכלס, אני בכלל לא חושבת שהוא... כאילו כזה,

Omri Dvir: חחחח

Lior: אני לא באמת אוהבת אותו, סתם רציתי שאני אוכל להגיד שיצאתי איתו. וזה לא מתאים גם לי, אז כאילו זה לפעמים שמים לך מראה, והאמת שעדיף שהצד השני ישים לך את המראה הזאת מאשר שתתחיל לעבוד במקום. זה לא מתאים.

Omri Dvir: את צודקת לגמרי, ובשבילי זה אומר שזאת חברה עם תהליך גיוס טוב וחזק,

Lior: נכון?

Omri Dvir: כשהם יודעים מישהו שהוא לא מתאים להם, כי כמו שאת אומרת, להתחיל עבודה ואחרי חודשיים לראות שזה לא זה, זה חתונמי, זה כאילו עכשיו אנחנו גרים ביחד, זה לא מתאים. ואני חושב שהמקום שבו הרעיון הזה של דייטינג הוא נורא מתחבר, זה כי אנחנו, ושוב זה... אני לא יודע אם זה מאגו או בגלל הצורה שאנחנו תופסים משרה ורעיונות עבודה, אנחנו תמיד רואים רעיונות עבודה כמבחן. ואנחנו אומרים, אם אני מעצב טוב, אני אעבור כל מבחן. תן לי חברה גדולה, תן לי חברה קטנה, תן לי קורפרט, תן לי סטיילת, אני עובר הכל. אבל אף אחד לא ניגש ככה לדייטינג, אף אחד לא בא לדייט ואומר, אני חתיך מדהים, אין דייט שאני לא כאילו... מחזיר אותה אליי הביתה, אבל זה לא באמת, זה לא עובד ככה, זה לא אמור לעבוד ככה. אנחנו,

Lior: נכון

Omri Dvir: אנחנו מחפשים התאמה, וזה שאני, אני לא אדבר על דייטים ישנים שלי, אבל אם אתה יוצא לדייט והוא לא הולך טוב, זה לא בהכרח אומר שאתה לא בן אדם טוב, זה פשוט אין, אין קליק, אין התאמה. עכשיו, בעולם העבודה זה כואב יותר, כי אולי אנחנו נורא רוצים לצאת מהמקום שאנחנו עובדים בו, אולי אין לנו עבודה ואנחנו מתים לקצת כסף, אולי...

Lior: אתה אומר שזה כואב יותר, אבל זה רק בגלל ששנינו נשואים, וכאילו הצליח לנו בתחום הזה, אבל תכלס, אם היית עכשיו רווק, בן 40, והיית מנסה בעולם הדייטינג, וכאילו לא היית מצליח, ולא היית מגיע לשום מקום שאתה מצליח להחזיק פה יותר מ... לא יודעת מה, כמה חודשים. אתה היית מרגיש ככה גם בעולם הדייטינג, לא רק בעולם ה...

Omri Dvir: ליאור, אני לא רוצה אפילו לדמיין אותי יוצא לעולם דייטינג. אני לא רוצה לדעת. אני לא רוצה לדעת את השווי שוק שלי. אני עושה את זה במקביל.

Lior: אבל אתה עושה את זה במקביל, אתה עושה את זה במקביל, לא, כאילו אתה עושה את זה במקביל, כאילו בעולם המקביל של עבודה, אתה כן עושה את זה, זה בסוף כן.

Omri Dvir: אני לא יודע מה, שאנשים לא יקחו את הרמז זה לא נכון. אה, אבל אתה מקבל, נכון?

Lior: אנחנו גם מגבילים דייטינג בעבודה, מה?

Omri Dvir: זה נכון, אבל אני חושב שבאמת הסירובים, בגלל הדמיון הזה שאנחנו בונים, בגלל כמה שאנחנו רוצים, וכמה שאנחנו מרגישים ששופטים אותנו, כי מה שהוא לא דומה לדייטינג, תהליך הרעיונות הוא לא בדיוק שווה ערך, כלומר הכוח נמצא אצל המגייסים, הם אלה שבדרך כלל מחליטים אם אתה מתקדם או לא מתקדם, ובגלל זה זה מרגיש כאילו נפלנו באיזשהו מבחן. מה שאנחנו מנסים להגיד פה, זה בסופו של דבר, לפעמים, לקבל לא, זה לא דבר רע וזה לא אומר שאתם לא בסדר. עכשיו, לפעמים, בואי נסגור את הרעיון הזה, שכאילו את כל הספקטרום של סיבות שאנחנו אומרים לא, אז שאמרת, ואני חושב שאת אמרת את בשלב מוקדם, והנה אנחנו חוזרים לזה, פעמים, ואני הראשון שיגיד שזה קרה לי, מספר פעמים, שאנחנו עוברים תהליך רעיונות, ואנחנו פוגשים, שבעה עד שמונה אנשים בקלות, אם זה תהליך ארנות, אם זה משרות יותר בכירות, זה יכול להיות עוד אנשים, וכולם אוהבים אותך, כולם רוצים לאמץ אותך, הם כבר, אתה יודע, הם מגיעים כבר עם שמלת כלה, ואומרים, בואו כבר נשבור את הכוס, ויש בן אדם אחד, אחד, בכל התהליך, שפשוט לא מתחבר אליך, לא רוצה אותך, לא מבין אותך, לא יודע מי זה הבן אדם הזה, והרבה פעמים הבן אדם האחד הזה, אתה יודע, אתם אומרים שב... כל פגישה יש כאילו עשרה אנשים, בדרך כלל יש בן אדם אחד שמחליט. כאילו, זה לא משנה מה כולם חושבים, זהו, והוא הבן אדם, ולפעמים קורה שכולם רוצים אותך, ובן אדם אחד אומר, לא, על גופתי המת, אז או אני או הוא. וגם במקרה הזה, לפעמים זה פאשלה שלנו כמועמדים, לפעמים חיבור, כימיה. אני לאט, שוב, אני עכשיו אמרתי את זה גם, ככל שאני מתבגר ורואה יותר יותר דברים בעולם, אני רואה כמה מתהליכי רעיונות נופל וכמה לכימיה בין שני אנשים.

Lior: לגמרי, כי בסוף הם יודעים שהם הולכים לעבוד איתך, זאת אומרת, אתה אולי לא יודע מה המבנה הארגוני, ואם מי התורך לעבוד בדיוק, ומי יכניסו לך לחדר, כבר קרה לי שהייתי בראיונות עבודה שכזה, הביאו מישהו כזה, איזה מוצר שלא ידע אפילו לאיזה, זה אני מתמיינת, אלא פשוט חיפשו מישהו פנוי והכניסו אותו לחדר איתי, בלי לדעת אפילו אם אני הולכת להיות מהצוות לצידו, או בצוות שלו בכלל, אבל כאילו היה צריך מישהו. אז הם יודעים מה המבנה הארגוני, הם יודעים שהם הולכים לעבוד איתך, הם יודעים איפה אתה מתברג, ואתה מבחינתך, כל בן אדם שאתה פוגש, אתה צריך כאילו איכשהו להרשים אותו. ואתה לא יכול להרשים את כולם, כי אתה בסוף גם, אתה טיפוס, בסוף. אתה לא יכול להיות של כולם. גם על זה

Omri Dvir: לא, זה שאתה מתאים.

Lior: צריך לעבוד, אגב. זאת אומרת, זה לא משהו שאי אפשר לעבוד עליו, להיות לייקאבל לשעה.

Omri Dvir: זה נכון, ויש, ושוב, יש, אני חושב שבישראלית אנחנו אומרים כוסברה, אני חושב שבאנגליה אנחנו קוראים לזה מרמייט, וזה כזה, או שאוהבים אותך או ששונאים אותך. וזה סוג בן אדם כזה, עכשיו, זה מצוין אם נפלת על החמישים אחוז שאוהבים אותך, אבל לפעמים הבן אדם האחד הזה, פשוט אתה לא יורד לו בגרון. וזה קורה, וגם, לפעמים יש מה ללמוד מזה, אפשר כאילו, אוקיי, מה אני יכול לעשות יותר טוב, בשביל שסוג כזה של בן אדם יוכל לאהוב אותי, ולפעמים זה כאילו, מינג'אר, מה אני אעשה? אלוהים, לא אוהב אותי, זה החיים.

Lior: נכון, אז זה יכול להיות גם זה, אבל תלוי איפה אתה מגיע, כאילו אנחנו מדברים על זה שכאילו זה רק ברמת הכימיה, לפעמים יש בהמשכי, זאת אומרת, זה גם יכול להיות מן הסתם מקצועי, כאילו יכול להיות שממש מקצועית, לא קלעת למה שניסו לכוון אותך, או לא התכוננת מספיק טוב ל-white board, או שהיה לך מבחן ש... שמת דגש על משהו שאולי הוא לא היה מה שציפו שתשים עליו דגש, גם אם ניסו לכוון אותך ופספסת את זה, וכאילו לפעמים אתה יכול ליפול על דברים שבעיניך ייראו כאילו, די נו באמת, על זה נפלתי, אולי תתנו לי בבקשה עוד איזשהו צ'אנס רק להראות שכאילו יש לי, ולא, ולא ייתנו, אני יכולה להגיד שזה פעמיים קרה לי ולא, לא נותנים עוד צ'אנס שאתה כאילו מפספס את העניין המקצועי. אז גם על מקצועיות אפשר ליפול, גם אם אנחנו הכי מקצועיים בעולם, ושוב, וזה יראה לנו טיפשי אפילו. אגב, שם האגו שלנו ייפגע הכי הרבה כשזה, לדעתי, כשזה מגיע למקצועיות, כי בסוף אנחנו מדברים על דייטינג וכימיה, אבל לא יכאב לי שמישהו לא אוהב אותי, כי זה בעיה שלו. אבל אם מישהו יפסול אותי על משהו מקצועי, אז זה יכאב לי, כי אז זה באמת ירגיש שם, שאני... אופיס או מפספסת משהו או התפספסתי או לא מספיק מקצועית ושם אני אתחיל להרגיש את כל ה... אולי קצת מתחזה, אולי עוד לא במקום של... כאילו ללכת למקומות מהסוג הזה או כאילו שם

Omri Dvir: צ'אנ

Lior: אני אתחיל לאכול את הסרטים.

Omri Dvir: ומה שבאמת יאכיל אותך סרטים, כי זה קרה לי, שבאתי עם פורטפוליו לחברה ענקית, עצומה, וזה כמעט ולא תמצאי חברה יותר גדולה ממנה. וזה עבר, אנשים עפו עליי, מאוד מאוד אהבו את זה. אז אותו פורטפוליו, אותו PDF, הלכתי לחברה פיצית ומצ'וקמקת, ועל המקום אמרו, תקשיב, אנחנו לא מבינים, מה אתה מראה לנו בכלל? כאילו, מה זה הג'יבריש הזה? וזה מאכיל אותך סרטים, זה כזה, אוקיי, אז זה טוב? זה לא טוב? זה מספיק טוב לאלה ולא מספיק טוב לאלה? אז באמת הרבה פעמים מאוד מאוד קשה, כאילו, to pass את הלא הזה, מה אני עושה איתו? כי שוב, זה כאילו, הנה תמונה, בחורה אחת אוהבת, בחורה אחת לא אוהבת, וזה כזה, תחליטו, אתן יכולות, אפשר כל הבנות בעולם לשבת ביחד ולהחליט אם זה טוב או לא טוב, אבל

Lior: אהההה

Omri Dvir: זה לא עובד ככה. וליאור, בואי ניקח באמת, כי אנחנו כבר נכנסים לחלק הבא, אז דיברנו על כל הסיבות שלו, ואגב, מה שלא דיברנו, לפעמים פשוט יש מועמד אחר יותר טוב, וזה לא שאנחנו לא טובים, פשוט היה מישהו אחר שכאילו קצת יותר מתאים, או קצת יותר טוב, או קצת יותר במקום, ו...

Lior: אגב, בכל שלב. אני הגעתי לשלב החוזה, ואמרו לי שיש עוד כמה אנשים במקביל אליי שהם בשלב איתי. זאת אומרת, בכל שלב יכול להיות איתכם עוד אנשים שגם יושב לכם בראש, רגע, אולי הם יותר טובים ממני, הם כאילו עברו את כל השלבים כמוני, ואולי הם אפילו יותר טובים ממני. כאילו, זה גם איזה משהו שמתרוצץ בראש כזה, שצריך לחשוב, כאילו, להשקיט.

Omri Dvir: כן, כי זה באמת הדבר, זה הדבר העיקרי, שאין לנו מה לעשות איתו. זה לא כאילו אנחנו הולכים, ניקח רובה ונתחיל לעבור בין בתים, ונתחיל לחסל את המתחרים. ניסיתי, זה לא עובד, אבל, אבל, כאילו, אנחנו מודעים לזה שיש עוד מועמדים, אין לנו המון מה לעשות עם זה, חוץ מלהיות הכי טובים שאנחנו יכולים. וכן, לפעמים נגיע לסוף, וקיבלתי גם פעמים שאמרו לי, תקשיב, אתה לא יכולת לעשות שום דבר יותר טוב, והיית מדהים. אבל הנה מישהו עם קצת יותר ניסיון, או קצת יותר מתאים, או קצת יותר נכון למה שהחברה עוברת כרגע. אז... ושוב, זה מבאס, אבל it is what it is.

Lior: האמת היא שגם הייתי בשלב כזה שהיו שני מועמדים שאני הייתי צריכה להחליט ביניהם ואני חייבת להגיד שהיה מישהו בחדר שלא היה, היינו שלושה שהיינו צריכים להחליט ואחד היה נגד ואני ועוד מישהו היינו בעד והוא לא, הוא לא היה מספיק חזק בחדר. כאילו ואנחנו לקחנו מישהו ואז המישהו השני שלא לקחנו אותו, תכלס לא היה לנו הרבה מה להגיד לו. זה היה פשוט, שם זה באמת העניין של כימיה, כאילו, או של דלבור בצורה מסוימת של השני, שהיה יותר טוב.

Omri Dvir: אני כל כך הרבה פעמים, כשזה מגיע לשני מועמדים האחרונים, אני אומר מהצד של המגייס, זה פשוט מרגיש כמו הטלת מטבע. זה כזה, אם אני הייתי מחליט עכשיו, הייתי בוחר את א', אבל תשאלו אותי אחרי ארוחת צהריים, אולי זה היה ב'? אני לא יודע.

Lior: לגמרי, אתה גם מתפלל שעשית את הבחירה הנכונה, כי זה

Omri Dvir: צ'אנד

Lior: לא מספיק זמן לדעתי, כאילו עם כמה שזה מרגיש כאילו ארוך לפעמים ומייגע, לא תמיד זה מספיק זמן בשביל להבין איך הבן אדם באמת עובד. גם גיוסים שיכולים להיות כאילו שחשבת משהו על בן אדם ובסוף אתה מגלה שפספסת.

Omri Dvir: לגמרי, לגמרי, לגמרי. ובואי, אז בואי נעבור עכשיו ל... דיברנו על כל ה... הנה כל הסיבות למה החיים שלנו מבאסים. בואי נדבר מה עושים עם זה, אוקיי? קיבלנו את הלא בכל אחד מהשלבים. בואי נראה מה אנחנו, את יודעת, לבכות לגיטימי, פיילוט של גלידה, סופר לגיטימי, להתעצבן על העולם ולעשות פוסטים כועסים בסטארט-אפ דיזיינרס, פחות לגיטימי, אל תעשו את זה, ובואי ניגע גם בזה. אבל בואו נדבר על החוויה הזאת ומה עושים ברגע הזה, ואני חושב שבגלל זה אני קופץ לזה, כי את אמרת, כאילו הדבר הראשון שאנחנו עושים זה לקחת נשימה ולעצור ולמרכז את עצמנו, כי שוב, זה מהרגעים האלה שהרגש עולה ומשתלט, וכשהרגש משתלט, אנחנו יכולים לעשות המון טעויות.

Lior: וואו, לגמרי, לגמרי. משהו שנראה לי למדתי עם החיים זה שצריך, לא משנה כמה אתה עצבני, וזה אפילו עכשיו הבת שלי נכנסה לכיתה א', אז אני פתאום מכירה את הג'ונגל של מערכת החינוך של הבית הספר, ועם כמה שלפעמים בא לי להתעצבן על המורק הזה, על שטויות שהיא עושה ואני לא מסכימה איתם, אז אני למדתי קודם כל לפרוק את זה אצל כל האנשים מסביבי.

Omri Dvir: חחחח

Lior: להוציא את זה החוצה, את כל התחושות הלא טובות ולנשום הרבה אוויר ואז לחשוב רגע מה אני עושה עם זה. ורוב המקרים אני פשוט כאילו נותנת לזה כזה let it go פשוט. פה, אני חושבת שכל פעם שקיבלתי לא, בכל שלב שהוא זה, שוב, ככל שזה שלב יותר מתקדם אז אתה מרגיש כאילו יותר נבגד כזה, כאילו

Omri Dvir: אהה

Lior: כאילו, אבל נתתם לי את התחושה שכאילו, שאתם בעדי, שאתם רוצים אותי, שלפחות תנו לי להציג את העבודה, אתה יודע, כזה מין, רגע, למה אתם אומרים לי לא בסמס? כאילו, למה אתם

Omri Dvir: לא, לא, לא, לא.

Lior: זורקים אותי בטלפון? כזה, תנו לי רגע שנייה צ'אנס, אבל תראה, הרבה פעמים גם, אם אני לא מקבלת פידבק, זה ממש חשוב לי לבקש אותו, כי זה, אני חושבת שמהמקומות האלה אני צמחתי, כאילו, ממבחן למבחן אתה פשוט מבין, בהתחלה אתה לא מבין למה, כי אתה כזה כועס ובטוח שעשית את הדבר הכי מדהים בעולם. וראית את זה לכל האנשים, אני מאלה שכן דווקא משתפים וכן מעדיפים שעוד מישהו ייתן לי פידבק, כי זה המאני טיים שלי, וכאילו אם יש למישהו משהו להגיד, זה הזמן להגיד, כמו חתונה, זה הרגע להגיד

Omri Dvir: אהההה

Lior: לפני שאני אתחרט. לא, כדי שאני אדע שאני יוצאת, שאני באמת לא, כאילו לא עיוורת כבר למה שאני עושה. לפעמים זה גם לא עוזר, אני לא אכעס על מי ש... לא עזר לי, אבל רק אתה פה, סתם.

Omri Dvir: את מסתכלת עליי? וואו. רק אני לא עוזר.

Lior: ואז אתה פשוט עם הזמן, אתה כאילו שנייה רגע לוקח נשימה ומתחיל להבין, רגע, אוקיי, אני מתחיל להבין על מה הם דיברו, אוקיי, אולי יש משהו במה שהם אמרו. זה לא בא משום מקום, פידבק לא בא משום מקום, זה לא שכאילו הם מחפשים כזה במין מאגר של פידבקים, עושים אנד אנדינו ומוכרים איזה פידבק לתת לך. יש לזה סיבה, אתה צריך שנייה לנשום, להבין אותה ולהתקדם, פשוט לא יעזור להתמרמר בבית, זה לא יעשה כלום, זה לא יניע שום דבר, זה כאילו...

Omri Dvir: זהו, וזה המקום שאני חושב שטעויות קורות, זה הרגש, הוא יגיד לנו, את יודעת, כשאנחנו מרגישים מותקפים, האינסטינקט זה לתקוף חזרה, ובין אם זה לשלוח אימייל כועס של כאילו, אתם לא יודעים מה פספסתם, איך אתם חותכים אותי אחרי רעיון אחד, זה קורה, או ש... מגייסת מתקשרת ונותן לכם פידבק, ואתה יודע, היא עומד, היא עומד, יש לנו את המשפט הזה של תקשיב, ואתה מאוד אהבנו אותך, אבל הרגשנו שחסר לך ניסיון, וגם אז אנחנו עלולים להתפוצץ ולהגיד, כאילו, מה את מדברת? אתם לא מבינים כלום, איזה מין חברת שיקימוקי אתם? והשלב הבא זה כל הסושיאל מדיה, של כאילו, אני עברתי רעיון בשם ושם ושם, והם לא, הם כולם חבורה של ליצנים. כל הדברים האלה, כמו שאת אומרת, צריכים... זה כמו בהארי פוטר, לשים בהרוקרקס, ולהחביא את זה במשהו שיחזיק לנו את כל הזעם, ולספר לחברים, ולכתוב ליומן מה שאתם רוצים, כשמגיע הזמן לענות, אנחנו סופר מקצועיים, את יודעת, ראית פעם טקס אוסקר או גולדון גלובס, וכזה מראים את כל הפרצופים, ואחד זוכה, וכל האחרים, איך הם מגיבים, כזה, כל הכבוד. מגיע לו, מגיע לו. עכשיו, ברור שבלב הם רוצים להוציא לו אוויר מהצמיגים, אבל אנחנו חייבים, כאילו, קומפוזג'ר, ואנחנו נגיד תודה רבה, אני מעריך את הפידבק, היה,

Lior: לגמרי.

Omri Dvir: אהבתי, תודה, מאוד נהניתי מהתהליך, תודה על ההזדמנות.

Lior: תודה על ההזדמנות, אולי ניפגש בהמשך.

Omri Dvir: תסתכל על הכתף שלך כשאתה הולך במקומות חשוכים. אבל אנחנו חייבים להיות מקצוענים, כי אין שום דבר, ואני אומר את זה כחבר, בתור בן אדם שעבר תהליכים נוראים, ושהרגיש שנעשה לו עוול, אין שום משהו להרוויח בלצאת נגד, בלתקוף לגמרי.

Lior: אפילו להפך, כאילו, אחר כך מגייסות יושבות לכם על הסושיאל, כי הן מחפשות לדעת עוד לפני, אם אתם מתאימים, אם יש כאילו, מי אתם בעולם הלינקדין, מי אתם בעולם, אפילו גם פייסבוק, הם כאילו, הם עושות את זה, כאילו, אני, אגב, אני חייבת להגיד, ולא נעים לי להגיד, אני מרגישה עכשיו שאני כזה פותחת פה משהו, אבל גם כשאני גייסתי, כשלמישהו, נגיד, לא היה פתומה בלינקדין, או רציתי קצת טיפה להבין עליו, טיפה יותר, כן הלכתי לאסושיאל זכר שלו כדי לראות טיפה איך הוא נראה, איך הוא... אם יש איזושהי טיפה של חוט לראות קצת את הבן אדם, אם הוא כזה חברותי, אם הוא נעים, אם לא יודעת, הדברים הכי כאילו בסיסיים. כי לפעמים תמונה שמישהו צילם אותך כזה, אתה יודע, מאוד פורמלי, בלינקדאין לא נותנת, לא מעבירה לי על הבן אדם. אני גם מאוד אוהבת שאנשים שמים תמונה שלהם ב... בקורות חיים, אני יודעת שזה כזה שנוי במחלוקת, אבל אני נגיד אוהבת, כי אני רואה את הבן אדם רגע, זה שנייה, אני יכולה לדמיין את הבן אדם שהולך להיכנס, יש לי איזשהו רגע, נכון, אולי מראה זה לא הדבר, אבל בגלל זה אני גם אוהבת להסתכל בזה, אבל אם אתם מתחילים להתנהג בצורה שהיא לא מכבדת מקומות אחרים של עבודה, או מדברת בסגנון לא נעים, או יפה, או לא יודע, או קצת ילדותי, של כאילו, שנייה רגע. יש את הספר שנקרא "מה תהיה מתרתח", מי שלא מכיר. מלמדים שם כמה שלבים כל חיי יודעת ל... נותנת אופציה לאיך מורידים את הזעם של עצמכם. תיקחו נשימה, תספרו את הסרט, לכו לרוץ ואל תפרקו את זה בסושיאל מדיה. זה באמת יכול רק לכם. כי אנשים מסתכלים גם על זה, כאילו זה סבבה שיש לכם דעה, זה ממש ממש ממש מקובל, הכל טוב, אבל לא לשרוף מקומות עבודה, לא לשרוף אנשים, לא לשרוף תהליכים, בסדר.

Omri Dvir: כן, וזה שיר כמו בדייטינג, אם אתה יוצא לדייטינג מישהו שאתה רואה שהוא מלכלך על האקסיט שלו, אז כאילו, זה יגיע גם אליך, ואתה אמרת, מגייסות מדברות, ומגייסות עוברות, ואולי מגייסת שעכשיו במקום אחד, מחר היא תהיה בחברה אחרת, והיא תזכור, אני מבטיח לכם, שמגייסות זוכרות, הן כמו פיל, לא שוכחות כלום, הן לא שוכחות אף מועמד גרוע, והן גם לא שוכחות מועמדים טובים.

Lior: נכון, זה גם מה שאני רוצה להגיד, שמגייסות מאוד אוהבות להעביר שמות אחד בין השני, אני מכירה את זה. לפעמים אני מקבלת הודעה ממגייסת, שקיבלה הודעה ממגייסת אחרת, שאני עברתי אצלה ושהם מאוד התרשמו ממני, ואני או הם או לא זוכרת אפילו מה, או עבר זמן. זה באמת עולם קטן, ישראל קטנה מדי. לא, כאילו אל תשרפו את עצמכם על הלא אם.

Omri Dvir: כן, ואז אמרנו, תהיו מקצוענים, תהיו הדמות של הבן אדם, שהוא לא כועס, שהוא מקצוען, תסיימו את זה יפה, תגידו תודה, לא משנה איזה עוול עשו לכם, רק יתרונות יכולים לצאת מזה, ואני חושב שהדבר הבא, אם דיברת על פידבקים, זה לשים את הכובע המוצרי, הפרודקטי, העיצובי שלנו, ולהשתמש בפידבק, ואני חושב שאת אמרת את זה, כשאנחנו מקבלים פידבק, שוב, כשהם מתקיפים אותנו, אנחנו מעלים חומה ותוקפים חזרה, וזה מאוד קל להגיד, כאילו, מה זאת אומרת הפורטפוליו לא מראה עומק? אימא שלכם לא מראה עומק, אבל זה לא יעיל, ואני חושב שכל פידבק אנחנו צריכים, את יודעת, לעכל אותו, לפלטר אותו, במיוחד אם זה פידבק שאנחנו מקבלים פעמיים או שלוש. כלומר, יכול להיות שאנחנו מקבלים פידבק ממקום ספציפי, שאומרים, ה-UI שלך הוא לא משהו. עכשיו, אוקיי, פידבק שאני לא בדיוק יודע מה לעשות איתו, אבל אם אני מקבל את זה עוד פעמיים שלוש, יש פה בעיית UI, עכשיו יש לנו משהו אקשיינבילי לעשות, ושוב, זה הפלטיטוד הקבוע של חברנו היהודי הטוב, איינשטיין, מדנס, טירוף, זה לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה אחרת, ואם אנחנו ממשיכים עם אותו תיק עבודות, עם אותו תיק עבודות, אותה צורה שאנחנו מציגים את עצמנו, אותו שפיל, אותו סיפור, ואנחנו ממשיכים לקבל לו וממשיכים לו לעבור את השלב הזה, אנחנו חייבים לעשות שינוי, והפידבק זה אחלה של כלי להשתמש בו בשביל השינוי הזה.

Lior: נכון, לגמרי. אני מסכימה, ואני גם, אני אחזור ואומר שגם כשקיבלתי פידבקים, זה רק מחדד אותך להיות יותר טוב לפעם הבאה, ואם אתם לא לוקחים את זה, אתם ממש מפספסים. כי גם מי שהגיע איתכם לשלב, כי אם אתם כבר מקבלים פידבק, זה כנראה לא כי לא עברתם את שלב ה-hr, וגם אז... נתנו לך את הפידבק שאמר לך שאתה ידעת, טוב, אולי אני מתמהן על החברות הלא נכונות. כאילו, אולי אני לא שם לב שאני בן אדם מסוג מסוים וזה לא מתאים לי. כאילו, שמו לך מראה שם, למדת מזה. אחרי מבחן בית אמרו לך, לא יודעת, ה-UI שלך לא מספיק טוב, אז בהתחלה אולי זה נשמע כזה, אבל קחו את זה, לכו תראו את זה לעוד שני אנשים, תלמדו מזה, תגדלו מזה, תמשיכו הלאה, תנסו שוב, ושוב, ושוב, עד שאתם תקבלו את הקן שלכם. כאילו אם תלמדו מזה.

Omri Dvir: כן, ואומרים, פידבק זה מתנה, ואני חושב שבמקרה הזה זה עוד יותר מתנה, כי כבר השקעתם את הזמן, השקעתם את הרגש, וכשהם נותנים לכם פידבק, זה באמת מתנה כדי לעזור לכם לדבר הבא, זה לא בשביל להוריד אתכם, זה לא בשביל לצחוק עליכם. אנחנו לא בריאליטי אקס פקטור, שבו כאילו סאמן קארול רוצה כאילו to dunk on you סתם בשביל ליהנות מהטלוויזיה. אנשים רוצים לעזור לכם, נותנים פידבק כי... כי זה הדבר הכי מקצועי לעשות, לעזור לכם להיות יותר טובים לפעם הבאה.

Lior: זה נכון, גם אני הייתי במקום הזה שנתתי פידבק, ונתתי פידבק, כאילו זה לוקח לנו זמן לתת פידבק, אבל איפה שחשבתי, היה לי כזה מחשבה, זה שגם חברות היום, מאוד חשוב להן איך שהמועמדים תופסים אותן בחוץ, כי כן, כל מה שקורה, יש הרי, אני לא יודעת, אולי אתה מכיר, אבל יש כל מיני קבוצות בפייסבוק של האם כדאי לעבוד פה, האם כדאי לעבוד שם, שמלא פעמים מדובר שם על התהליכי גיוס. ויש הרבה מקומות שכותבים עליהם שהתהליך גיוס הוא ככה ולא נותנים פידבק או נעלמים או כל מיני דברים כאלה. ויש חברות שמאוד מאוד חשוב להם איך הם נתפסים גם בעיני המועמדים או הציבור של הפוטנציאלים, הטאלנטים פוטנציאלים, וכן מאוד מאוד משקיעים בזה וגם כדי להמשיך ולהתאפס כחברה טובה. זאת אומרת, חברה מקצועית, שתרצו אולי לבוא שוב, עוד פעם בפעם אחרת, כאילו זמן התקררות של לא יודעת מה, חצי שנה, שנה, אם לא תמצאו עבודה, אני מקווה שכן. זה... זה כי קיבלתם פידבק, ואם קיבלתם פידבק שאתם יכולים להתחבר אליו, אז מישהו ישקיע בכם מאחורה. וזו חברה ששווה לנסות שוב אם הפידבק היה כזה שרק גידל אתכם.

Omri Dvir: כן, כן, לגמרי, כאילו, פידבק זה מתנה, תקחו את זה, תהנו מזה, תחבקו את זה בלילה כמו כרית, ובאמת, העצה האחרונה היא פשוט להמשיך הלאה, כלומר, אנחנו לא יכולים לשקוע בקול לא, ואני גם, אני אומר את זה כבן אדם שנפל לדברים האלה, שקיבל לא, ואז חודש בקושי יוצא מהמיטה, אין לנו את הפריבילגיה הזאתי. קיבלתם לא, קחו 24 שעות, תיפלו ל... תשקעו בתוך הפיג'מה, ואז, dust yourself off, קומו ותמשיכו הלאה. יש עוד אפשרויות, עוד הזדמנויות, עוד משרות. אנחנו רוצים להביא אנרגיה לסיבוב הבא, ולא לבוא שפופים, אז קחו את הלא, תלמדו ממנו, תשתמשו בזה ככלי לדבר הבא, ואז תשכחו מזה. יש גם את הציטוט המפורסם שאני חושב שזה... אני לא מבין כלום בספורט, אבל בואו נדבר על ספורט. מייקל ג'ורדן, שאומרים לו, בוא תראו, אתה מדהים, אתה מדהים, אתה מדהים, והוא אומר, תקשיבו, אני פספסתי אלף זריקות, אני פספסתי את כל, כאילו, איזה 500 זריקות של הסל הקובע, הפסדתי 30 % מהמשחקים שלי, וכאילו, גם הספורטאים הכי טובים בעולם מפסידים ונופלים. אנחנו חייבים, אנחנו חייבים לקחת את זה כחלק מהעבודה, כחלק מהמסלול, ושוב, כל ה... קחו את המעצב הכי טוב בעולם, הוא קיבל יותר לא מכן. זה החיים. אז ליאור, בואי נקווה שעזרנו לכל האנשים שהם שמקבלים לו, זה טבעי, זה בריא, גם בדייטינג וגם בעבודה, ובואי נגיע לפינה העובה על כולם, שבה ליאור ועומרי עונים על שאלה שאף אחד לא שאל אותם, והנה שאלה שקצת קשורה, קצת לא קשורה, אבל בואי נשקע בזה רגע, שזה לא באמת שאלה כמו שזה מונולוג, חתכתי אותו טיפונת, כי הוא היה איזה ארבעה עמודים, אבל הג'יסט עדיין עובר, וזה הולך ככה. אני באמת לא מבינה למה צריך כל כך הרבה שלבים בקבלה לעבודה. תרגיל בית זה מתיש וגם שנוי במחלוקת, ואם כבר הבאתם תרגיל בית, למה צריך את השלב של להציג תיק עבודות? גם השלב הראשוני של השיחת טלפונים המגייסת, סתם שלב שנמרח עד שקובעים עוברים ימים ואפילו שבועות. למה זה כזה ארוך ומתיש? ליאור, למה זה כזה ארוך ומתיש?

Lior: אני חייבת להגיד שאם זה לא יהיה כזה, זה לא חייב להיות כזה ארוך ומתיש, אבל אני לא חושבת שהיא סיפרה פה איזה סיפור מתיש. זאת אומרת, יש איזשהו מינימום, שזה נגיד לדבר עם ה.ה.ר, שהוא בן אדם שמבין אנשים, קורא אותך רגע, ודיברנו על זה קודם, שנייה מנסה להבין, מנסה להבין עוד לפני שהיא כאילו, אני רוצה להגיד, מטריחה אנשים מהלו"ז שלהם, כי... כל רעיון כזה זה לקחת שעה מהלוז של בן אדם שנמצא עכשיו בלחץ עבודה, צריך להפסיק את העבודה שלו ולהיות איתך 100%, לעשות איתך מבחן. אז היא שנייה רגע בודקת שיש פה התאמה בסיסית של רצונות, שאנחנו באותו, כשאנחנו רואים באותו עין את הדברים, שאתה מבין לאן אתה נכנס לאיזה סוג של עבודה, שאתה מבין רגע גם את הבסיס, לא יודעת מה, כמה ימים בשבוע אתה צריך להיות במשרד, בערך מה השכר שתקבל. בודקת שנייה רגע, משהו מאוד מאוד בסיסי, בהתאמה הכי הכי הכי בסיסית, עוד לפני שהיא כאילו מפרקת את הנפש שלך לגורמים. בסדר?

Omri Dvir: אהה

Lior: הכי בסיסי, זה אחד. אחר כך, בדרך כלל יש איזשהו מבחן מקצועי, או איזשהו לא מבחן מקצועי, איזשהו שיח מקצועי עם בן אדם שכנראה אתה תעבוד איתו מולו או תחתיו. שידבר איתך רגע על התיק עבודות שלך, תציג איזשהו use case. למה? כדי לראות מה עשית עד עכשיו, מי אתה, מה אתה מביא, איפה אתה נכנסת בשלבים, ולא פשוט ללכת ולתת לך איזשהו מבחן לא קשור לכלום. רוצים לשאול אותך רגע על ה... מי אתה עד פה, מה אתה מביא עד לנקודה שפגשת אותנו. זה השלב השני בדרך כלל. השלב השלישי יכול להיות איזשהו מבחן, או וייד בורד, או משהו שמראה רגע, יכול להיות שלך... לא קשורות למה שלמדת עד עכשיו, שאתה יכול לקחת איזשהו נושא, לפרק אותו לגורמים, להבין בעיה ולתת פתרון. זה רק להבין את איך אתה עובד. כאילו, לא מה אתה מביא עד היום, אלא שנייה רגע לשים אותך באיזשהו כזה מין זכוכית כזאת, ולהגיד לך, הנה, אתה עכשיו בתוך מבחנה, בוא נראה מה אתה עושה בזמן הזה שאנחנו נותנים לך. אחרי זה יכול להיות לך, כן, יכול להיות לך עוד איזשהו מבחן עם VP. למה? זה הבן אדם שכנראה, או ויפי, או מנהל, יותר גבוה. כדי לראות את ההתאמה שלך לצוות כולו, לראות איך אתה והוא מתנהלים, מי אתה כבן אדם בצוות, או לצוות שלו, איך אתה רואה את המוצר באופן כללי, כאילו קצת יותר בגבוה, לראות אותך איך אתה מתחבר. ואז יהיה לך עוד פעמים HR, כי אז אתה באמת, מישהו עכשיו בודק שאתה מתאים ל... לחברה. זה כל פעם איזושהי התאמה קצת יותר גבוהה ברמת המקום. בסוף אין מה לעשות, אתה בן אדם אחד שצריך להיכנס לתוך איזשהו של חברה, שבונים אותה אחד-אחד, זה כמו פינצטה, לוקחים בן אדם, שמים אותו, לוקחים עוד בן אדם, שמים אותו, וצריך לראות שאתה בדיוק נכנס במקום הזה שחסר להם, והם צריכים לעשות את זה, כי יש המון המון המון אנשים. זה יכול להיות יותר מטרחן מזה, אבל פחות מזה, זה גם נראה לי אולי גם, אולי פחות מקצועי, או מקום יותר קטן. אני חושבת שככל שהמקום יותר קטן, התהליך יותר קצר, בדרך כלל יותר לחוצים להביא אנשים בהר, או פחות אנשים מועמדים, אני לא בטוחה לגמרי, אבל ככל שהמקום יותר גדול, אז יש יותר היררכיות.

Omri Dvir: כן, יש פחות, יש, במקומות קטנים יש פחות decision makers, גם רוצים לזוז מהר יותר, גם, גם ההשפעה קצת אחרת. את יודעת, השאלה הזאת בסופו של דבר, באותה מידה, אני יודע שזה יפיל אותך מהכיסא, אבל זה כמו דייטינג, זה כמו לשאול, למה אנחנו צריכים לצאת שנה או שנתיים? למה אי אפשר, יאללה, שידוך וקדימה, אבל, אבל זה לא בדיוק עובד ככה, אנחנו לאט לאט, כאילו, מתחילים...

Lior: פוגשים את החברים, פוגשים את ההורים, פוגשים עוד אנשים

Omri Dvir: זהו מת...

Lior: שיכולים לתת פידבק עליך, כאילו.

Omri Dvir: מתחילים מקפה קטן, הולכים לארוחת ערב, ואז יוצאים לחופש, ואת יודעת, לאט לאט אנחנו מגדילים ומגדילים את האקספושר בשביל לראות את ההתאמה, ובסופו של דבר, והנה עכשיו אני אדבר בתוך החברה, בתוך הצד המגייס, זה הכל עניין של ריסק. יש פה סיכון מאוד מאוד גדול לזכור את הבן אדם הלא נכון. ובגלל זה אנחנו עושים מיליון מיליון מבחנים, בגלל זה יש מיליון שלבים, בגלל זה אנחנו רוצים כמה שיותר אנשים שיראו את זה ויכולו לתת פידבק, כי אולי פספסנו משהו, ובאמת, אני אמרתי את זה גם, אנחנו לא פה בשנות ה-20 שכאילו, אתה כאילו, ג'ייסון, כנס אל המשרד, אתה מפוטר, קח את הדברים שלך ועוף מפה, לא היום, זה כנס אל המשרד. עכשיו לך תעשה תוכנית שיקום ביחד עם HR במשך שבועיים ואז ניתן לך פידבק ואם זה לא מצליח אנחנו נשים אותך על מבחן ואם זה לא יצליח אנחנו עכשיו ניתן לך חודש ונביא ונעשה כאילו פגישה פנימית. מאוד קשה להיפטר מאנשים. אם אתה זוכר בן אדם והוא לא מתאים אתה כנראה תקוע איתו לתקופה מאוד ארוכה וזה מאוד מאוד יקר. ואם אתה לוקח בן אדם לא נכון תחשבי על המועמדים האחרים שפספסת כי זה כבר עברו 3-4 חודשים. הסיכון עבור החברה הוא הרבה יותר גדול מאשר עבור המועמד. ובגלל זה החברה לוקחה את הזמן, ואת יודעת, בסופו של דבר, מה שמתואר פה ב-2026 לא שונה בהרבה מ-2010 או 2015, כאילו, שום דבר לא צמח, התהליך לא גדל, התהליך לא התנפח, אנחנו פחות או יותר עם התהליך הזה כבר 10-20 שנה, ושיהיה מאוד קל לנו להסתכל מזווית... יחידנית שלנו כמועמדים, כן, זה יכול לקחת חודשים וזה מבאס, אבל הסיכון בסופו של דבר הוא יותר גדול לחברה. אז אני חושב שהתשובה שלנו זה כאילו, it is what it is, כאילו, סאק איט, אז אני יודע שלא עזרנו, אבל זה המצב, וכמו שאמרת, לגיטימי להגיד אני לא רוצה לעשות תרגיל בית, לגיטימי להגיד אני לא רוצה להגיע לעוד רעיונות, יכול להיות, אולי שם זה ייחתך. אבל יש לכם את הכוח הזה, אתם מסוגלים. ושוב, לקחת נשימה, זה מה שזה, בגלל זה אנחנו מנהלים כמה תהליכים במקביל, כי גם אנחנו מנהלים סיכונים. והדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות, פשוט ללמוד להיות טובים ברעיונות עבודה, כדי שזה ייקח לנו פחות מקום רגשי ופחות זמן ופחות אנרגיה.

Lior: אני רוצה לתת איזשהו טיפ קטן שקיבלתי לאחרונה, אם מישהו בעבודה אצלי לאחרונה אמר לי, מאמצת את זה, לא יודעת אם אני אצליח ליישם את זה, אבל אני מאמצת את זה ואני מפיצה את זה.

Omri Dvir: להתקלח כל יום, ליאור אני שמח שמישהו אומר את זה, הגיע הזמן, פידבק, בוא נפעל על פידבק.

Lior: הוא אמר לי, אני מתראיין כל חצי שנה, גם אם אני מחפש עבודה וגם אם אני לא מחפש עבודה, אני כל חצי שנה מוצא לי איזושהי משרה, אני הולך להתראיין. עכשיו, אני לא יודעת אם זה באמת או לא באמת, אבל רק כרעיון, זה ממש ממש רעיון חכם. כי גם אם אתה לא מחפש, אתה אומר... לפי מה שהוא אומר, אני בודק שאני עדיין רלוונטי, אני יודע שהשריר הזה עדיין קיים אצלי, שכשאני ארצה באמת להתמיין על זה, אני לא אתחיל לרעוד או שאני אהיה

Omri Dvir: אהה

Lior: חלוד. אני תמיד שומר על הגחלת הזאת של אני יודע איך לדבר, אני יודע להגיד זה, אני גם בודק שבחוץ מה שאני עושה בעבודה זה מה שמחפשים בחוץ, לראות שאני תמיד רלוונטי.

Omri Dvir: אני עושה אותו דבר בבית, פעם בחצי שנה אני יוצא לדייט ואני רואה את השווי שלי בשוק, רוצה לראות שאני לא חלוד, כי את לא יודעת מתי תצטרכי להשתמש בזה. אשתי תומכת. אז אני

Lior: חחחח

Omri Dvir: חושב שזו עצה מצוינת, בין אם באמת לעשות את זה לבין אם כאילו רעיונית לעשות את זה, אנחנו תמיד צריכים לבדוק איפה אנחנו ואיך הסיפורים שאנחנו עוברים ואיך אנחנו בונים את הסיפור שלנו כל פעם, אז אני אוהב את העצה הזאת. אז כותבת מתוסכלת, לא יודע אם עזרנו, אבל בגדול זה המצב והסיבה העיקרית היא פשוט, יש פה ריסק משני הכיוונים. אז ליאור, לפני שאנחנו נסגור את המיקרופונים ונלך לישון, בוא נסיים עם עובדה מעניינת שהיא גם פאנד והיא גם פקט. אני אקח את זה עליי היום, ואם לא יקרה שום דבר לא צפוי במדינה הזאת, הפרק הזה יצא יום לפני הבחירות, והעמדה הרשמית... של רעיון טוב זה לכו לבחור, יש לכם יום חופש, מה כבר יש לכם לעשות בחיים? לכו לבית ספר המקומי, למתנס ותבחרו. אני מאוד בראש של כאילו, אם לא בחרתם, אל תתלוננו. אז כאילו, תקבלו מה שתקבלו. אז צאו ותבחרו, והנה עובדה שקשורה לבחירות. ורציתי לדבר על מה שנקרא The ballot order effect. מה אומר? האפקט הזה אומר שהסדר שבו כותבים שמות על הדף, שבו אנחנו צריכים לבחור, יש לו השפעה קטנה, מאוד קטנה, אבל סיגניפיקנט, מבחינה סטטיסטית, מי יקבל יותר קולות, ולרוב מי שיותר גבוה בדף, מי שראשון ברשימה, יקבל איזשהו קמצוץ יותר שמות. בישראל אנחנו עובדים עם כזה גריד גדול כזה של דפים, כי אנחנו הכי טכנולוגיים. ואתה לוקח חתיכת נייר ושם את זה בזה, בארצות הברית, בכל מיני מקומות כאלה יש פשוט רשימה שמית מלמעלה למטה, או שזה אלקטרוני או שאתה כזה עם דף, אבל מסתבר שככל שאתה יותר גבוה, יש לך, אתה מקבל בוסט קטן של קולות. אז לאהרון אהרוני, שהשם שלו מתחיל באלף, אז מוזמן ללשכת ראש הממשלה, כי כנראה שזה מה שבוחר בסוף.

Lior: מעניין, אתה צריך לחשוב על זה כשאתה נותן את השמות לילדים שלך.

Omri Dvir: זהו, אובמה מתחיל באלף, ברור שהוא זכה. אז טראמפ

Lior: חחחח

Omri Dvir: עם טי"ת, תראו אותו, תקוע באמצע. אז חברים, צאו להצביע, תשפיעו ותעשו את העולם טוב יותר, ובשלב הזה אנחנו נגיד תודה שהצטרפתם לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב, קריירה ורעיונות עבודה. אל תשארו לעקוב אחרינו בספוטיפיי, יוטיוב או כל מקום אחר שיש בפודקאסטים. ואם נהנתם, ברור שנהנתם, לכו תסברו לחבר. שבוע הבא, עמידה על במה. איך להיות כוכב? נתראה שם.

Lior: כאילו, אני תוהה לעצמי כאילו, כמה אפשר לעשות מהפרקים זה...

Omri Dvir: אה, לא, לא, זה סיוט, זה הסיוט שלי. אז אני מתחרט על היום שהתחלתי את בכלל. אבל הכסף טוב מדי. אז...

Lior: אתה מחויב כאילו?

Omri Dvir: מכרתי את נשמתי לשטן. נפגשנו על אם הדרך, והוא אמר, אתה רוצה פודקאסט? תן לי את הילדים שלך. אמרתי, טוב, אז אני מחויב.