Omri Dvir: בפגישה הבאה שלכם.

Omer Morag: עכשיו אנשים יקחו את זה ויגידו, אני רוצה להיות סיניור. למה? אני יפה. כאילו, אני חתיך. יפה.

Omri Dvir: כי אני חתיך, מה זאת אומרת? היי וברוכים הבאים לרעיון טוב, פודקאסט על ייצוב קריירה ורעיונות עבודה, בשיתוף עם קהילת סטארט-אפ דיזיינרס, אני עמרי דביר, הד אופי אקס בנוקס, והיום להיות סיניור, מה זה אומר להיות מעצב בכיר, ואיתנו שוב עומר מורג, סיניור פרודקט דיזיינרס, אד ג'י פוג. מה, נהנים? בואו נתחיל.

Omer Morag: מעניינים? מה קורה?

Omri Dvir: ניוטין, אז עומר, צילשול. אני בטוח שיצא לך להתקשר לתמיכה טכנית, לממשלה,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אתה יודע, לעורך דין שלך, כי זה קורה הרבה, אני מכיר אותך, זה דברים שקורים, ואתה, אתה יודע, עונה לך איזה איש תמיכה טכני, ואתה מהר מאוד מבין שהוא לא היפרון הכי מחודד בתוך קלמר המשרד הזה, אז קורא לך שכזה... אתה אומר, תגידו, יש שם עוד מישהו? יש עוד מישהו שאפשר לדבר איתו?

Omer Morag: הייתה נוסחה טובה, אבל יש מישהו איתך בחדר? כן.

Omri Dvir: היה נעים, היה נחמד, swipe left.

Omer Morag: יש מישהו שיכול לעזור לי?

Omri Dvir: זה שאלה, זהו. מישהו שבאמת יכול לעזור לי? אתה עושה את אתה מנתק ומתקשר?

Omer Morag: אתה כאילו כמו רולטה, אתה אומר אני אתקשר שוב, יענה מישהו אחר. לגמרי.

Omri Dvir: כן, כן, זה כן קורה לי, כי אין לי את הלב, זה כזה, אתה יודע, אני מגיע ממקום של מנטורינג, ואני כזה, בוא ביחד, אתה כן תצליח לעזור לי, אני מאמין בך, אבל לפעמים אני כזה, אוקיי, תודה, כן, עזרת, עזרתם, אני מנתק, ואז אחרי דקה אני מתקשר עוד פעם, ואני מקווה שמישהו אחר יענה, ולפעמים זה כזה, אתה יודע, מישהו עונה שלום, ברוכים הבאים לבזק, ואני כזה, היי, זה אומר, זה כן, דיברנו הרגע, אני כזה, God damn it.

Omer Morag: אוי, שוב חייגתי אליך? סליחה, סליחה, טעות, טעות,

Omri Dvir: אולי

Omer Morag: סליחה.

Omri Dvir: זה זמן לצאת לארוחת צהריים? אולי תיקח הפסקה? תיקח הפסקה.

Omer Morag: לגמרי. לגמרי.

Omri Dvir: לי את הלב לעשות את הדברים האלה, ואז אני תקוע בין שני מקומות, כי מצד אחד יש לי, כאילו, אני לא רוצה לפגוע בבחור, איזה סטודנט מסכן שלא מבין כלום בנושא הזה, ומצד שני יש לי מעל הכתפת אשתי, שהיא כאילו, עכשיו אתה

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: מבקש את המנהל, עכשיו אתה מבקש את המנהל, ואני מפחד משניהם, אותו דבר.

Omer Morag: פחות או יותר, 51-49

Omri Dvir: זהו, זה מאוד קרוב לאחד הכיוונים. אני, אבל בגדול, אני פשוט חי בפחד. החיים שלי הם בפחד. אז יאללה, עומר, בואו ניכנס לנושא העיקרי. שוב, ברוך הבא, איזה כיף שאתה כאן. ולפני שנדבר על זה, בואו, אגב, שיש לנו את עומר פה, אין לנו את תמר פה, וכמו שאמרנו לפני כמה פרקים, תמר יצאה לחופשת כואב לי, אגב, ואני לא יכולה לסחוב את הדבר הזה בבטן יותר. אז הנה מיני עדכון, זה כבר לא בבטן, היא עשתה שיפ למוצר

Omer Morag: חוט

Omri Dvir: הזה, היה מאוד מרגש, ראיתי את התמונות, אז אתם יודעים, מזל טוב גדול, ומעכשיו זה הספירה לאחורה עד שהיא כאילו... אתה יודע, כולנו היינו במצב הזה של כזה, אני עכשיו בבית, ואני הורה, וזה הדבר הכי חשוב בעולם, ואז כזה עובר חודש, חודשיים, שלושה, וכזה, אוקיי, אוקיי. אם אני אראה עוד קפה ויחליף עוד כאילו חיתול, אני אשתגע. ואז אני מתחיל לקבל את ההודעות של, טוב, אז מתי מקליטים? מתי מקליטים? עדיין אני חוזרת. אז

Omer Morag: חחחח

Omri Dvir: התחלנו את הספירה לאחור. אז תמר, אי שם, אם את מקשיבה, מזל טוב, מאוד מרגש. וברוכה הבאה לקץ החיים שלך. עכשיו שיש לך שני ילדים, ניסיתי להזהיר אותך, את לא הקשבת, ובכל זאת הלכת לסיבוב שני. אז תשכחי מכל מה שידעת, מעכשיו זה נגמר. עומר, אתה עם שניים בבית, נכון?

Omer Morag: רון

Omri Dvir: אז הנה, יש לנו yet another example. תראו את המוות בעיניים.

Omer Morag: I was a k 2 kids ago

Omri Dvir: I used to be a human. אגב, הפתרון זה מספר 3. זה מה שאני עשיתי, וזה, תראו אותי. אני פשוט זומבי. Anyway, אז מוזלת ותמר, מחכים שכבר תחזרי. עומר, בואי נגיע לנושא העיקרי, והיום אנחנו יכולים לדבר על המעבר הזה בין מישהו שהוא יוסלס למישהו שכן יכול לעזור לנו, על הגדילה, על הצמיחה לתוך סיניור וכל מה שזה כולל. אז נדבר קצת על מה זה סיניור, מה זה הדרגה הזאת, מה זה אומר, כי אני חושב, וזה עוד אחד הדברים שניגע, זה סוג של אחת התחנות הכי פופולריות. בקריירה, זה אחד המקומות שאנשים מבלים בהם הכי הרבה זמן ואין לי את המספרים ואני מרגיש שאם נפרוס את כל המעצבים בארץ, אני חושב שזה איפה שרוב השומן נמצא, איפה שרוב האנשים

Omer Morag: מטאפורי, מטאפורי אבל, לא איפה שהשומן נמצא. לא,

Omri Dvir: מטפורי, מטפורי, מטפורי, לא פיזית

Omer Morag: אבל אני מסכים עם מה שאתה אומר, זה לא בדיוק יוסלס, זה בעצם העולם הזה של ג'וניור

Omri Dvir: חחחח

Omer Morag: הוא מאוד יוספול, אבל זה בעצם עולם של חדש לי, הכל חדש. לרוב אנחנו מגיעים לשם, מגיע ממקומות שלמדתי בתיאוריה, עשיתי כמה פרויקטים עם עצמי, הגעתי מהלימודים, מהתואר, מהתעודה. ובעצם אז אנחנו נתקלים בעולם האמיתי. והעולם האמיתי

Omri Dvir: אהה

Omer Morag: מלא באילוצים, כן? לא כולם באמת עובדים באפליקציה לגידול צמחים. כאילו זה נשמע... זה היה פרויקט מדהים.

Omri Dvir: או למצוא מוליכי כלבים, גם זה לא, זה לא בול.

Omer Morag: או פרטנר לטיול בחו"ל. אבל ששם כאילו זה פרויקט חלומי ובאמת עוזר לאנשים, אבל זה לא פוגש את המציאות. ולכן כאילו אנחנו נמצאים במקום שבו לא באמת יוסלס, אבל זה עדיין לא יוספול. אוקיי, הדברים בעצם קורים לראשונה, הרבה פעמים מלאים בהנחיה ובהובלה, וצריך כאילו להניע את הדברים.

Omri Dvir: אני נורא מסכים, ואני אוהב את ההבדל, אתה יודע, אנחנו צוחקים, we have fun, גם בפוסטקאסט,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אבל אנחנו, אנחנו באמת, יש את ההבדל החשוב הזה בין, בין, כאילו, זה לא useless, אבל זה לא useful. ואחד

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: הדברים שאני אומר, אני אומר כמנהל, וכולנו חווינו את זה בחיים שלנו, עם אנשים מסביבנו, שכשמכניסים מישהו חדש, וחדש מבחינת ניסיון, לא כאילו חדש לחברה, יש תקופה, ובוא נשים על זה מספר בין שנה לשנתיים, בשנה או שנתיים

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: הראשונות של בן אדם בעולם המקצועי של ההייטקס, שהם כנראה, הם לא עובדים ב-100 % תפוקה, הם לא מגיעים ל-100 % שהם מסוגלים לעשות, ולא רק זה,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אלא הם גם מורידים תפוקה מאנשים מסביבם. והנה, אגב, דיברנו על ילדים, אם אי פעם, לא יודע אם זה קורה אצלך, אבל... אתה יודע, אחד הילדים אומר, כאילו, אני רעב, אני רוצה סנדוויץ'. אוקיי, אז עכשיו נתן לי 30 שניות של עבודה, ואז הוא אומר לי, אבל אני רוצה לעזור לך. הלך אחרי הצהריים. כי עכשיו זה 20 דקות של, כאילו, השוקולד נשפך, והדבש על הרצפה, וחצי מהלחם, כאילו, מתחת למקרר. כי, ושוב, אנחנו צוחקים, אבל חלק מהבסיס הזה של להיות ג'יוניור, ולהיות מתחיל בתוך הקריירה, זה שזה דורש המון עזרה, זה דורש הרבה עזרה ממי שמסביב, וכן, זה הרבה מאוד לשים אצבע על הכתף של המעצב לידך ולהגיד כאילו, תגיד איך עושים את זה, או תזכיר לי איך עושים את זה, או בוא תסתכל על זה. ושוב, זה פיצ'ר, זה לא באג, זה חלק מתהליך הגדילה, לא צריך להתבייש בזה, אבל באמת פה אחד ההבדלים הגדולים, אם אנחנו מדברים על הבדלים ברמות.

Omer Morag: נכון, אז הרבה פעמים כאילו גם אנשים שואלים למה לא מגייסים ג'וניורים, הרי זה ווין ווין, השכר נמוך יותר, אני רוצה עבודה, וכאילו למה בעצם כאילו כולם מחפשים סניורים כל הזמן? והדבר הזה באמת כמו שאתה אומר, אם אני עכשיו מגייס ג'וניור, אז אני גם צריך ללוות אותו לפני שהוא עושה, לעזור לו תוך כדי שהוא עושה ולפעמים לנקות אחריו אחרי שהוא עושה. השיחה הלכה למקום אחר, כי אבל חזרנו לילד,

Omri Dvir: חזרנו לתינוקות.

Omer Morag: אבל... תשמע, זה באיזשהו מקום, לא כל חברה יכולה להרשות לעצמה את אפקט המנטורינג הזה, את החממה הזאת שאומרת, אוקיי, בוא אני אלווה אותך, אני אגדל אותך, ואז מן הסתם אתה כבר תהיה אחד מהחברה ותדע, יהיה לך את הידע. והרבה פעמים, מה שחברות רוצות זה כאילו פלאג אנד פליי, אני רוצה לקחת מישהו שפשוט יעשה את העבודה. ולכן הזמן שבעצם מישהו יצטרך להשקיע, הוא כפול אם הוא נגייס ג'וניור, בהרבה מהמקרים. לא תמיד זה רע, לפעמים זה גם טוב, גם חברות אוהבות לקחת ג'וניורים, כי אז אתה יכול לעצב אותם בדרך שלך ובדרך שבה אתה עובד. הרבה פעמים אנשים שמגיעים עם ניסיון, הם מגיעים, פה אני יודע מה אני עושה, אני עושה הכי טוב, ככה עושים,

Omri Dvir: חחחח

Omer Morag: ובעצם זה לא נכון. כי בעצם כל חברה עובדת בדרך שלה. אתה יכול לראות את זה כאילו, אתה יכול להיות בריסטה מעולה, אבל פה אנשים שותים קפה בצורה מסוימת. אם לא תלמד להכין

Omri Dvir: שם

Omer Morag: את הקפה הזה, אף אחד לא ישתה בבית קפה הזה. ולכן זה מאוד טריקי, הנוסחה הזאת של האם אנחנו יכולים לגדל את הג'וניור הזה, או אין לנו זמן ואנחנו חייבים להתקדם מהר.

Omri Dvir: לגמרי, ובוא נחזור, אם כבר דיברנו על הדברים האלה, נחזור באמת לרעיון של דרגות בעבודה, כי זה גם אחד הנושאים שנגענו היום בפרק שמו, שמו, שמו, שמו. ודבר שאני ותמר מדברים עליו די הרבה, אני חושב שגם אתה, הליין ביחד איתנו, הרעיון שביום שאתה מסיים את הלימודים ואתה זורק את הכובע ומוריד את השוטים, אתה עוד לא ג'וניור, שוב ג'וניור זה חגורה שצריך להרוויח, אני אומר הרבה שחסר לנו הבנה של ה-entry level, שאתה נכנס לתעשייה, אתה לומד להיות ג'וניור, ואז אתה באמת מתחיל לתת את הערך, ואז אתה יכול לעבור לדרגה הבאה. ובאמת הדרגות האלה, יש להם עד כמה שאנשים אוהבים ללכת ללינקדאין, וכל מיני כזה הרצאות מלאות השראה של כאילו עזבו אתכם טייטלים, טייטלים זה לא משנה. לא, טייטלים זה משנה. זה משנה איך הארגון תופס אתכם, זה משנה כמה כסף

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אתם מקבלים, זה משנה מה הבונוס שלכם, זה משנה איך מסתכלים עליכם, זה מאוד משנה כשהגיע הזמן לעבור עבודה, וזה לא

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: מפתיע מקומות שאם הם מגייסים סניור והם רואים שאתם לא סניור היום, הם פשוט לא יסתכלו עליכם. אז לדבר הזה, אומנם, זה לא שכאילו, עכשיו אתה סניור, או, אני פתאום יודע פיגמה הרבה יותר טוב, פתאום קיבלתי הרבה יותר טוקנים, לא, אתה אותו אדם. אבל יש לזה משמעויות אמיתיות, ואני חושב שבוא ניכנס, זה מין כזה מעבר טוב, ל... אז מה המשמעויות? אנחנו מדברים המון על תארים, ותארים זה באמת נשמע כזה... כאילו, אני יכול להכתיר את עצמי לסיניור, או החברה יכולה להכתיר אותי לסיניור, מה זה משנה? אז בואו נדבר מה זה משנה.

Omer Morag: אז קודם כל זה כמו, תראה, יש הרבה מוצרים שיש להם הרבה לייבלים, כן? קח קולה לדוגמה, יש לך דייד קולה, יש לך קולה זירו, יש לך קולה רגיל, בסופו של יום אתה רוצה לדעת מה אתה קונה, אתה רוצה לדעת שאם אתה מגייס מישהו, מה ה-level שלו. אני מסכים איתך שבארץ אנחנו פחות משתמשים ב-entry level, כולם ג'וניורים, איך שהם מסיימים את הלימודים, אבל למעשה הג'וניור הוא חגורה צהובה, זאת אומרת, אתה מסיים את הלימודים, החגורה הלבנה, בעיקר אחרי התיאוריה, למדת עמידות מוצא, למדת איך נותנים

Omri Dvir: הממ

Omer Morag: אגרוף, אבל עדיין לא עברת את ההכשרה וקיבלת את ה... חגורה לבנה יש לכולם. איך שאתה מתחיל את החוג ואת המרשם, אתה משלם את הדמי מנוי, אתה מקבל חגורה לבנה, כי צריך משהו שיחזיק. אבל בסופו

Omri Dvir: זה יחזיר לך את המכנסה היום, כן?

Omer Morag: של דבר, ה-level הראשון שלך הוא ג'וניור, הוא חגורה צהובה. ובשביל זה צריך כאילו לעבור כמה דברים, אתה צריך כזה להוכיח למאמן שלך שאתה יודע לבעוט כמו שצריך, ומבחן הקרש או וואטאבר, וגם בעיצוב זה ככה. זאת אומרת, כשאנחנו מסיימים את התואר, יש לנו את העבודות שלנו מהתואר, לרוב, אלא אם כן עבדת בשנה הרביעית, או תוך כדי ויצרת משהו, לרוב העבודות שלנו אינפקטיביות. העבודות שנוצרו לכל. ואין מה לעשות, אתה צריך למצוא את המקום הזה שייתן לך את הניסיון הראשון הזה.

Omri Dvir: ועכשיו, ואני סופר מסכים, שומעים שהיית בג'יודו כילד, אתה מכיר את כל השלבים, את כל החיבורים, ובאמת, בגלל זה, ושוב, אנחנו שמים מספרים רכים על זה, כי כל חברה היא קצת אחרת, כל מקום קצת אחר, אבל אני באמת מאמין שבוא נגיד כשנתיים, אתה מבלה כג'וניור, לומד את העבודה, זה כמעט התמחות, כן? זה כאילו ה... הפעם הראשונה שאתה יוצא מהספרים ונכנס לעולם האמיתי ואתה

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: תיארת את כל הדברים האלה שפתאום כאילו, אה, יש הגבלות, יש engineering, יש לקוחות, יש כאילו כל מיני בעיות שמשנות, זה לא לשבת בבית ולעשות מה שבראש שלך ואתה לומד את הארגון, אתה פתאום לומד פוליטיקה ארגונית, אתה פתאום לומד כאילו, אה, רגע, אני צריך לשכנע אנשים? לא פשוט עושים מה שאני אומר? או, אה, רגע. אני לא פשוט מגיע בבוקר ועושה מה שאומרים לי? לא, יש המון מקומות שם באמצע, ואז אתה גדל וגדל וגדל, ואחרי בערך שנתיים, אני נורא נזהר, כי אצל כל אחד זה יהיה אחרת, מזל טוב, באים עם החרב על הכתף, אתה עכשיו סיניור. עכשיו, בוא נתחיל לפרק מה זה אומר, ומה בכלל ההבדל בין ג'וניור וסיניור, כי הרבה מאוד אנשים, כמו שאמרנו בהתחלה, יכולים להגיד, טוב, זה סתם תואר. זה לא משנה, אין לזה משמעות, אבל אני חושב שהם, אם, אתה יודע, שנינו בתעשייה מספיק זמן כדי שיהיה לנו תפיסה של כאילו,

Omer Morag: כן.

Omri Dvir: אתה יודע, זה כמו שאמרת, זה כזה, אתה שותה קולה ואתה שותה דיאט קולה, ואתה מגלגל את זה בפה כמו יין, ואתה אומר, אוקיי, אוקיי, אין לי שום ספק שזה הדיאט קולה. ואני חושב שאם מעצבים זה אותו דבר, אני יכול לפגוש שני מעצבים, לעשות פגישות איתם, ומיד להגיד, אוקיי, הבחור הזה יודע מה הוא עושה, הבחור הזה אין לו

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: שמץ. סיניור ג'וניור, ג'וניור סיניור, אז בוא נדבר, מה זה כולל, איך אנחנו מבדילים?

Omer Morag: אוקיי, אז קודם כל, לפני שאתה צולל פנימה, על פני הר קרקע, חשוב לי, כי נצמדת לעובדה של, אתה אומר, אחרי שנה, שנתיים והכל, זמן הוא לא פקטור בהכרח, אוקיי? זמן הוא המקום שבו אתה יכול לצבור את הניסיון הזה, ויש לי לפעמים מחשבה שאומרת, טוב, אני ארבע שנים פה, אז אני כנראה סיניור, נכון?

Omri Dvir: איפה התואר שלי? לגמרי.

Omer Morag: כן, כאילו, אני כבר חיכיתי הרבה זמן. ואני חושב שסיניוריטי לא מגיעה אחרי זמן, הוא מגיע אחרי יכולת. הוא מגיע אחרי יכולת שכנראה, כשאתה אומר שנה, שנתיים, בין מעצב שעכשיו יצא מהתואר לבין מעצב שיש לו שנה, אין יותר מדי הבדל, בסדר? יכול להיות שזה ששנה בחברה כבר נחשף לדברים וראה מפתחים, וראה פיצ'רים, וראה קרייסס. לעומת מי שרק יצא מהתואר, אבל למעשה מה שהופך סיניור לסיניור הוא בעצם היכולת, הדברים שהוא עושה ולא הזמן שהוא נמצא.

Omri Dvir: מסכים מאוד, ואגב, אולי ניגע בזה בסוף, אבל זה אתה יודע, בוא נגיד, אני חושב שהצבא, באופן מפתיע, זו דוגמה טובה, כי זה כזה, בהתחלה, כשאתה בסדיר, אתה מקבל תקוות אנקוות תואר כל כמה זמן, כן? אתה יכול להיות הידיוט הכי מוחלט, אבל אוקיי, עכשיו אתה רבט, ואז אתה אידיוט עוד יותר מוחלט, בסדר, סמל. ואז באיזשהו שלב אתה מגיע למקום שכאילו... אם אתה רוצה להתקדם,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אתה צריך לקבל קידום אמיתי, אתה צריך להרוויח את זה. ובגלל זה אנחנו רואים אנשים שכאילו, שוב, שני מעצבים או מעצבות יושבים אחת ליד השנייה, אחת עם ארבע שנות ניסיון, אחת עם שלוש עשרה שנות ניסיון, שתיהן סניורים. עכשיו, זה לא אומר שהם אותו דבר, אבל יש איזושהי תקרת זכוכית שצריך לשיבור ולראות איך מתקדמים לדבר הבא, איך מתקדמים לתואר הבא, אז אני חושב, אני נורא מסכים ש... תארים ולבלים ששוב הם באים עם הטבות, זה מה שצריך להרוויח,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: זה לא לשבת וכאילו, אתה יודע, כמו בכדורסל, לחכות שהשעון ייגמר.

Omer Morag: נכון. אז נגענו בזה, כאילו, בכל מיני, זרקנו פה ושם מילים ל... עד עכשיו בשיחה, אבל בואו נדבר באמת מה סניור עושה, או מה צריך לעשות כדי לקבל את הסניורטי. אז דבר ראשון, זה המקום שבו צריך להתחיל לשחרר את היד, אוקיי? אם עד עכשיו מישהו מחזיק לך את היד, ומלווה אותך, והכול, צריך להתחיל לשחרר את היד, ולעשות לבד. להצליח, קודם כל לרכוש גם את האמון של המעסיק, כל אחד עובד עם חברה אחרת, בין אם זה גם גודל חברה, חברת פרויקטים, חברת מוצר, אבל להתחיל לשחרר את היד. מה שעשיתם עד עכשיו עם בן אדם, עכשיו לבד. להתחיל להבין מה אני יכול לעשות כדי לקדם את הפיצ'ר הזה, לבד. לכל אורך הדרך, לא משנה איפה, ברגע שתרימו דגל, מישהו אמור להיות שם ולעזור לכם. ככל שתרימו את הדגל בזמן, זה יהיה יותר טוב, אבל ככל שתעשו דברים יותר לבד, זה יהיה עוד יותר טוב. כי זה בעצם יגרום לבן אדם להבין, למי שמנהל אתכם, להבין, אפשר לסמוך פה על מי שעובד, הוא יודע מה הוא עושה, עכשיו אני יכול להתפנות לדברים אחרים בזמן שהוא עושה את מה שהוא עושה, ויהיה פה עבודה יותר אפקטיבית, לכולם.

Omri Dvir: זהו, זה... ותשובה, אני מביא את זווית המנהל. היכולת לתת משימה, או... תשובה, לתת משימות זה קצת עולם ה... לא יודע, כי כאילו אנחנו מתארים מסעדה, כן? כאילו, טוב, המנה הזאת לשולחן שלוש, המנה הזאת... אבל אנחנו לא באמת עובדים ככה, כלומר, הרבה מאוד מקומות יותר עובדים במין כזה, אוקיי, עומר, זה המוצר שלך, הנה ה-PM שלך, אתה איתם, ו... ואם אתה סיניור, אז באמת הרעיון הוא שכאילו, אוקיי, אתה איתם, נדבר עוד חודש. כאילו, רוץ. ואז אני כמנהל, אני יכול להיות יותר במקום של תמיכה, של פידבק, של אליימנט. ושוב, יצא לנו לעבוד עם ג'יוניורים, וגם אנחנו, כשהיינו יותר ציונים, כאילו, אתה יודע, מאוד קל לנו לדבר,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: כאילו, הא, הג'יוניורים האלו, לא, אנחנו היינו שם, אנחנו לגמרי היינו שם, אי אפשר לדלג על זה, כולנו צריכים להיות שם.

Omer Morag: זה נכון, זה קרה.

Omri Dvir: ויוצא, אתה יודע, אתה רואה חבר'ה יותר צעירים, ויש שוב צעירים בקריירה, שהם צריכים המון המון תשומת לב, ובוא ניקח צעד אחורה, אני לא יודע, שנינו מרצים ומלמדים, וכאילו, אין יותר ג'וניור מזה, זה כאילו הג'וניור של הג'וניור, שיש לך סטודנטים, וכמה פעמים קרה לך שיש כאילו, אתה יודע, יש קריטיק, יש פגישה, אנשים מציגים, ואתה נותן פידבק, ואתה יוצא מהסשן הזה כל כך דואג. שאתה כזה, אוי לא, מה הולך לקרות בשבוע הזה? אני ממש מפחד. אתה אומר,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: עזוב, תשלח לי באמצע השבוע, בוא נדבר תוך כדי, אתה חייב את הצ'קפוינטים האלה, כי זה

Omer Morag: נכון.

Omri Dvir: מה שאנשים בשלב יותר מוקדם בקריירה צריכים. וכמו שאתה אומר, ברגע שהם מגיעים לאיזושהי רמה, שוב, ה-code name senior, זה

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אומר שהם יכולים לפעול הרבה יותר עצמאית, הם יכולים לרוץ לבד, הם יכולים לייצר דברים באיכות הנכונה. וזה משחרר את כולם, זה משחרר את ה-PMים שלהם, את ה-Engineers שלהם, את המנהלים שלהם, ואז כולם יכולים להתפנות לדברים אחרים. יש לזה המון המון ערך לצוות.

Omer Morag: כן, זה מגיע מהמקום של, כמו שאמרנו קודם, plug and play. אני רוצה לקחת מישהו, להגיד לו, זה הפרויקט שלך, רוץ. בסדר, אתם כמובן לומדים את התחום, לומדים את הכל, אבל אם אתם חושבים על זה, מה שאתם עושים במקום אחד, הוא אותו דבר גם בחברה אחרת. זאת אומרת, מה שאני עשיתי בחברה הקודמת, היה טכנולוגיה אחרת לגמרי. תעשייה אחרת לגמרי, אבל העבודה שאני עושה היא אותה עבודה. והרעיון הוא שיהיה יכולת להבין. הנה, עומר יודע מה הוא עושה, בסדר? הוא הבין את המשימה, או הוא הבין את הבעיה. והרבה פעמים חלק מהסניורטי זה לא להגיד, אה, צריך כפתור? טוב, הנה, אני עושה את הכפתור הכי טוב בעולם. למה אנחנו צריכים כפתור? מה הבעיה? למה

Omri Dvir: אהה

Omer Morag: אנחנו צריכים אותו בכלל? מה זה בא לפתור? האם באמת צריך כפתור? אולי פשוט הדף נטען לאט מדי ולא צריך כפתור הפרש? אולי אפשר בלי כפתור? חלק מהבגרות הזאת היא להבין מה בכלל הבעיה לפני שרצים לפתור אותה. הרבה פעמים גישה של ג'וניורים היא להגיד, אוקיי, אני לא משנה מה יזרקו עליי, אני יודע לעשות את זה, אני רק תנו לי, תנו לי את הבריף, תנו לי את המשימה. עכשיו... ברגע שאנחנו מסתכלים על זה לא כבריף, לא כמשימה של היום ולא יודע מה יהיה שבוע הבא, אלא החשיבה צריכה להיות יותר רוחבית וקדימה. למה צריך כפתור? האם אני שם כפתור? מה זה יעשה אחר כך? מה זה בא לפתור? לחשוב כל הזמן קדימה וגם לרוחב. זאת אומרת, זה לא רק המסך הזה שאנחנו עובדים עליו היום. איפה זה פוגש את המוצר? איך הדבר הזה משתלב בשאר המערכת?

Omri Dvir: יש בזה משהו מאוד מאוד חשוב של, ושוב, מהניסיון שלי, כשאתה בשלב מוקדם יותר בקריירה, ושוב, הייתי שם, אני אגיד את זה עכשיו, ותדמיינו שאני אומר את זה לפני כל שברה, אבל אנחנו מאוד מפוקסים על ביצוע, וזה מגיע, חלק זה מגיע מחוסר ניסיון, חלק זה מגיע מחרדה קיומית, של כאילו, רק תנו לי להמשיך לעבוד עד שהצלחתי לעבור את כל הרעיונות הארורים האלה, אבל אנחנו מאוד מפוקסים על ביצוע, זה... זה תן לי, תן לי טיקט ואני אכין את הקפה, כן? ואני חושב שכמו שאתה מתאר פה, חלק מהצמיחה המקצועית זה כאילו, רגע, רגע, רגע, זה לא רק, אני לא רק מכונת פיקסלים שהכנס PRD ויוצא איזשהו, אתה יודע, איזשהו JPEG, אבל אנחנו במקום של... שרגע, זה עובר דרכי, אבל גם לי יש point of view והבנה שיש ownership. עכשיו, ושוב, מה הכוונה ב ownership? זה הכוונה שזה, התחום הזה, והוא הולך וגדל עם הקריירה, אם זה המוצר הזה, העמוד הזה, הכפתור הזה, זה באחריות שלי. ומה שיוצא, אני צריך לעמוד מאחוריו, זה לא רק, אוקיי, ה PM, שהוא המלך של היקום הזה, אומר מה לעשות, ואם engineer אומר שאי אפשר, אז אוקיי, הם המלכים של הארגון הזה. גם אני מלך של איזשהו ארגון, אני הסיניור של הארגון הזה, ובתוך האזור שלי אני לפעמים יכול להגיד, רגע, בואו נעצור, בואו נחשוב, יש לי דעה, יש לי משהו לתת, וזה חלק מאוד גדול מהיקום הזה של כאילו 1 פלוס 1 שווה 3, כלומר אנחנו מקבלים את התוכן, אנחנו מייצרים תוכן, אבל מה שאנחנו מייצרים

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: הוא אמור להיות מועשר עם משהו משלנו.

Omer Morag: האמת שהנקודה הזאת של ה-PMים זה נקודה מאוד חשובה כי באיזשהו מקום היכולת של PM גם לסמוך עליך? בואו נלך שניה למקום הזה. יש PM שיכול לבוא להגיד לך, אני רוצה את זה, שזה יהיה ככה בדיוק, בצבע הזה, שים פה כפתור. רוב הסיכויים שזה תהיה גישה לכיוון הג'וניור, כי הוא בעצם לא סומך עליך. הוא רוצה שתעשה

Omri Dvir: אהה

Omer Morag: פשוט את מה שהוא רוצה, יש לו שלו vision בראש.

Omri Dvir: חחחח

Omer Morag: וככל שאנחנו מתקדמים בתהליך העיצוב שלנו ובבגרות העיצובית שלנו, אתם תשמעו מה PMים פחות מה לעשות ויותר תפתרו לי את הבעיה, אוקיי? הם מתחילים יותר לשחרר, הם יותר מכווינים, הם אומרים מה הם באים לפתור, על מה זה אמור להשפיע, למי זה מיועד, אבל הפתרון עצמו הוא אצל המעצב. מה אנחנו צריכים שיהיה פה, מה הפתרון? אם המעצב יבוא ויגיד כפתור, אבל שיסביר למה. בסדר? כאילו... לא, אין פה, אין פה פתרון קסמים, אבל היכולת שלנו כסניורים היא פשוט להבין מה הבעיה מהלקוחות שלנו, במקרה הזה זה מנהלי המוצר, מה הם באים לפתור, מה הם רוצים להשפיע, איך אנחנו יכולים לעזור. ואם אתם קולטים שמאוד עושים לכם מיקרו-מנג'מנט, וממש מישהו מחזיק אתכם את היד ומזיז את העיפרון, תלמדו שנייה לנסות להבין איפה... איפה אתם יכולים להשרות יותר ביטחון? עכשיו, הביטחון הזה הוא מגיע מכמה מקומות. מנהל מוצר הוא יחד איתכם. הוא רואה את המוצר בדיוק כמו שאנחנו אמורים לראות אותו. פשוט הוא מסתכל על עוד דברים מסביב, כמו ביזנס, דאטה, כל מיני דברים שמלווים מוצר. בהרבה חברות מוצר, המעצב יש לו ownership מסוים, כמו שאמרת. זה הבית שלו. הוא מכיר כל חדר בו. הוא אמור להבין איך דברים עובדים, וכל פעם שאנחנו עושים הרי עוד פיצ'ר ועוד פיצ'ר, אנחנו מטפחים את הבית, אנחנו מסדרים אותו, משדרגים אותו, וכמו שמנהלי המוצר רצים על כל המידעים בבית, גם המעצב צריך להכיר ו-to own it. והרגע שאנחנו owning, אז זה כבר יותר ביטחון ויותר הכרה, ויותר משוחרר.

Omri Dvir: אני מת על הנקודה הזאת, ואני אעשה את החטא הגדול של לספר בדיחה פעמיים, כי סיפרתי את בפרק קודם, אבל זה פשוט נורא מזכיר לי את זה, של כמה מעצבים צריך כדי להחליף נורה, והתשובה היא, זה חייב להיות נורה, וזה בשבילי באמת בלב של המעצב המודרני, של ההבדל בין מעצב מתחיל למעצב יותר מתקדם. וזה המקום שבו אנחנו מביאים משהו נוסף, כלומר, וזה עוד יותר ב-2026, שבו היכולת הטכנית כמעט נהיית לא רלוונטית. כלומר, אם מישהו מגיע לרעיון עבודה והוא כאילו, אני אשף הפיגמה, והוא כזה מסובב פיגמה על האצבע, וכזה מאחורי הגב ובין הרגליים, וזה כזה, למי אכפת? פיגמה, או UI, די קורה בלחיצת כפתור, וגם סבתא שלי, אם היא הייתה בחיים, הייתה יכולה לייצר UI סביר. זה לא מעניין. מה שמעניין זה הדברים האקסטרה שאנחנו נותנים, ואם דיברת באמת על המערכת יחסים הזאת עם ה-PMים, האנג'ינירינג, אז

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אחד זה לא רק המייקרו-מנג'ינג, ואני מסכים איתך נורא, כל מעצב שהוא במקום של ה-PM מזיז לו את הידיים במילים, ואומר אוגה, תזיזי לי שמאלה, תזיזי לי ימינה, תגדילי, תקטיני, אתם במקום לא טוב, וזה מין כזה, עכשיו אתם יודעים שאתם ג'וניורים, אבל חלק מזה, וזה כזה, נמס לדבר הבא שאנחנו מדברים עליו, זה הרעיון הזה של אמון ושליטה, ובאמת, אם אתם במקום טוב, ואתם, שוב, אם אתם סיניורים שהם באמת סיניורים, ה-PM לא יבוא אליכם ב"הנה הבעיה", הוא יבוא אליכם ב"אז מה אתם חושבים?" בואו

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: תביאו אתם את הזווית שלכם, ואתה באמת נגעת ברעיון הזה של... אתה יודע, ג'וניוריות באה עם המון למידה טכנית של להבין

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: באמת את הפונדמנטלס, זה מין כזה, אה רגע, ככה מוסרים כדור, ככה בועטים כדור, עכשיו אני מבין מה זה נבדל, כי חוויתי את זה. זה מטאפורת ספורט שאני מבין המון בספורט. אבל אתה יודע, כשאתה מסיים את הדבר הזה, שהוא בקו הרך הזה של שנתיים, פתאום אתה, אוקיי, אז מה עוד יש במקצוע הזה? ויש הבנה מוצרית, ויש הבנה עסקית. ויש הבנה טכנית, ופתאום העולם שלנו הולך וגדל, ואנחנו מדברים הרבה על הוונדאייגרם הזה של עיצוב, ויש פרודקט, אבל הם חופפים קצת, ואנחנו חיים בעולם החופף הזה, וה-Engineering, ואיפה אנחנו חופפים פה. ושוב, ב-2026 הכל הופך לקווץ' אחד גדול, לפלסטלינה בשלושה צבעים, שקשה להפריד אותה, וזה אחת מהצמיחות. שצריך לצמוח בשביל לעבור מג'יוניור, שהוא כזה עיצוב, עיצוב, עיצוב, פיקסלים, פיקסלים, פיקסלים, רגע, רגע, אני סיניור, יש עוד דברים שנכנסים, ואולי פתאום אני זה שאומר, רגע, רגע, רגע, אולי נשנה את העיצוב בגלל ביזנס, בגלל engineering, אני חושב שזה עולם מרתק.

Omer Morag: נכון. אז כאילו קודם כל היוזמה הזאת מבורכת, כן? אנשים שעובדים על מוצר, מנהלי מוצר, הם התפקיד שלהם זה לחשוב קדימה על עתיד המוצר, לאן הוא הולך, מה הוא עושה, איך אנחנו רואים אותו בעוד שנה, ברבעון הזה, מה קורה איתו. אז קודם כל היוזמה של מעצב לבוא וגם להציע ולשנות היא מבורכת, בסדר? בהתחלה אולי זה קצת מלכית, כאילו... סליחה, יש לי רעיון. חשבתי אם אפשר כן לא קשה שני קטן אז כאילו לא משנה לא משנה

Omri Dvir: ככה אני הייתי. לא, לא, לא משנה. יש דקה... לא משנה, לא משנה, לא משנה, לא משנה, לא משנה, אני לא פה.

Omer Morag: אז קודם כל, היוזמה הזאת היא מבורכת. עכשיו, יוזמה אחרת שאני חושב שצריך לעשות, היא להבין שעיצוב הוא לא רק עיצוב כבר. כמו שאתה אומר, הכל פה מיש-מש, פלסטלינה, צבעי פנדה, כל אחד עם דברים גמישים שעולים לו בראש. והייתה לי דרך לצורך העניין, כשהייתי ג'וניור, אני רציתי להבין, אוקיי, יש לי מנהל מוצר, כותבים PRD. מה זה בעצם PRD? איך כותבים אותו?

Omri Dvir: אההה

Omer Morag: מי כותב אותו? למה כותב אותו? ומה שעשיתי היה פשוט ללכת למנהלי מוצר בחברה שעבדתי בה אז ולשאול אתה יכול לקחת חצי שעה אחר להסביר לי מה זה PRD? איך אתה כותב אותו? מה כתוב שם? איך אתה מתייחס? אז לא עשיתי את זה עם אחד, עשיתי את זה עם ארבעה מנהלי מוצר ופשוט הבנתי שכל אחד כותב בדרך שלו כל אחד כותב באמת אחרת לגמרי ופשוט מה שעשיתי זה היה לקחת קצת מכל אחד, אבל להבין איך החשיבה עובדת. כשאני עכשיו מציע פיצ'ר, אני לא יכול להגיד, תראו, זה הרבה יותר יפה ממה שיש לנו היום בפלטפורמה, אלא זה צריך גם לענות על שאלות מוצריות. זה יתרום לנו שימוש, זה יעלה לנו את האחוז שימוש בדבר הזה, משתמשים יתלוננו על זה, זה יוריד את התלונות. מה הvalue? בסדר? בכל פעם שאנחנו באים, ודיברת על גם קצת קודם, אנחנו לא רק מבצעים את המשימות שלנו, אני מדבר על זה הרבה גם עם סטודנטים. חלק מאוד גדול מהעבודה שלנו היא גם הסטורי טלינג, ואיך אנחנו מוכרים את העיצוב שלנו, ואנחנו כאילו, זה לא מוכרים אותו למרבה במחיר, זה מוכרים אותו למנהלי מוצר שלנו. למה מה שעשיתם טוב? למה הפתרון הזה נכון? למה הוא עובד? הרבה ממה שאנחנו עושים ביום יום שלנו, הוא למכור ולהסביר את הפתרון שלנו. אני חושב שהפתרון הזה עובד, כי זה עונה על הצורך הזה וישפיע על זה, וזה מתאים פה, וזה אפשר להרחיב את זה עוד אחר כך. וזה חלק מהמהות של מעצב, סניור. פעם הייתה לי מנהלת בחברה, לא חשוב שמות.

Omri Dvir: חה חה

Omer Morag: ובעצם אמרה, עומר, אין לי בעיה שתביא כל פתרון שאתה רוצה, בסדר? תביא מה שאתה רוצה כל עוד אתה יודע לנמק את זה. כל עוד אתה יודע להסביר לי למה עשית את זה ולמה זה טוב, תביא. אם אתה לא יודע להסביר, לפני שאתה פונה אליי, תסביר לעצמך, ואם אתה לא יודע להסביר,

Omri Dvir: אהה

Omer Morag: אל תראה לי את הפתרון הזה. והסיבה היא גם מאוד פשוטה. אחרי זה האנשים האלה צריכים להסביר הלאה מה הם עשו, והלאה והלאה והלאה והלאה.

Omri Dvir: זהו, זו נקודה סופר חשובה, ואני חושב שזה אחד המקומות, שזה גם אחד מהקירות שהרבה אנשים צריכים לעבור, או לשבור, או לא יודע, לחפור מתחת, כשהם עוברים מג'וניור לסיניור, והרעיון הזה של לא תמיד העיצוב הכי טוב ינצח, לא תמיד זה רק בוא נבנה דבר טוב, ואז כולם יהיו מאושרים, ואתה יודע, ומרשמלו, וקומביה, ופתאום... אנחנו מגיעים למקום הזה שצריך לשכנע, וצריך לעשות פוליטיקה קטנה, וצריך לעשות דיפלומטיה, ומין כזה, אתה יודע, כולנו זוכרים את הפעם הראשונה שהמנהל או המנהלת שלנו אומרים לנו, בוא נוותר על זה פה, ונרוויח בשיחה הבאה, ואני כזה, אבל מה זאת אומרת? אבל זה הרעיון הכי טוב, אבל יש עוד גורמים שנכנסים,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: ואתה יודע, זה אפילו יוצא מחוץ לייצוא, ואני זוכר באחת מהעבודות הראשונות שלי, ועכשיו... למי שזה מפתיע אותו לגמרי, אני לא הבן אדם הכי נחמד תמיד, ואני יודע, שוק מוחלט, כולם, כולם לעצור לכוס מים, ואני זוכר שעבדתי בצוות, והייתי, הייתי מאלה שאוהבים להתלונן, ותמיד אמרתי, אתה יודע, הייתי מאלה שכאילו זה דפוק, וזה מטומטם, ואלה לא מבינים, וההנהלה לא מבינה, ואז באיזשהו שלב המנהלת תפסה אותי ואמרה לי, תקשיב. זה בסדר שאתה מרגיש את הדברים האלה, אבל אתה חייב למצוא דרך אחרת להביע את עצמך. עכשיו, אני בתור ג'יוניור באותה תקופה, אני נורא התעצבנתי, אני לא הבנתי כאילו מה זאת אומרת, איך אני מדבר, מה זה פה, אנחנו כאילו, זה בטלוויזיה הממלכתית, מה, הכל צריך לעבור פילטר, ואתה יודע, לקח לי הרבה מאוד זמן להבין שלמילים שלנו יש משמעות, איך שאנחנו, מה שנקרא, how we carry ourselves, יש לזה משמעות. אני, אחד הדברים שאני מנסה ללמד מעצבים הרבה מאוד זה את הרעיון הזה של leadership mindset ואיך אנחנו יכולים להיות מנהיגים בתוך העולם שלנו וחלק מלהיות מנהיג זה לא לרחל כל הזמן, זה לא להתלונן כל הזמן, זה להצביע על פתרונות, להצביע על מה כן אפשר לעשות, להרים את המורל וזה, זה גם חלק מלהיות סיניור בעולם המודרני, זה לא רק עיצוב, עיצוב, עיצוב. ואני לא יודע איך זה במקומות אחרים, אני מרגיש שאתה יכול להיות מתכנת בן אדם, כאילו, מאוד מאוד מבאס, אבל כל עוד אתה עם אוזניות ומייצר קוד, הכל בסדר. בעולם שלנו, אני מרגיש שבעיצוב, אנחנו צריכים את הדמות העגולה הזאת של האחריות שלנו יוצאת מגבולות המוצר, וזה גם איך אנחנו עובדים עם אנשים אחרים, איך אנחנו עוזרים לאנשים אחרים, איך אנחנו משפיעים על דרכי עבודה של אנשים אחרים. כלומר, אם אני עכשיו צריך ליצור... דרך עבודה חדשה לצוות, אני אמצא את אחד הסניורים והם יוכלו לבנות את זה. ושוב, זה הרעיון הזה של ה-overseize impact, כלומר, איך אני כמעצב משפיע לא רק על הריבוע הקטן שלי שאני אחראי עליו, אלא איך אני משפיע על הצוות, איך אני משפיע על הארגון. שם הסניוריות באמת מראה את עצמה.

Omer Morag: נכון. היכולת שלנו לפעמים להבין בעיות תקשורת אפילו בין צדדים, כן? תמיד הפרודקט הם הנמסיס של הפיתוח, אין מה לעשות. אנחנו באיזשהו מקום באמצע. כי הרבה פעמים אני שומע את הדרישות המוצריות, והרבה פעמים אני שומע גם את האילוצים הפיתוחיים. עכשיו, דרך אחת היא לבוא ולהגיד, יש בעיה, יש בעיה ואין לנו מה לעשות. בסדר, זה בעיה, למה בעיה? כי הם אמרו, בעיה כי הם אמרו. ולהפך, הבגרות פה היא לקחת את הבעיות ופשוט להביא פתרון. בסדר? לחשוב

Omri Dvir: אהה

Omer Morag: על איזשהו פתרון שיענה לשני הצדדים. אוקיי, זה הפט שאתם רוצים לעשות? אתם לא יכולים ככה. אוקיי, הנה הכנתי עיצוב מסוים, או הפעלתי את קלוד וקרסר שעות נוספות. זה אמור לתת את המענה, ושוב, כמו שאמרנו קודם, להסביר למה. להסביר למה זה פותר, אבל זה פחות להצביע על בעיות, אלא יותר לבוא עם פתרונות. כי אם אנחנו מצביעים על בעיות, אנחנו פשוט ממשיכים לדחוק את זה קדימה. יש בעיה, כן, יש בעיה. אז מה הפתרון? לא יודע, יש בעיה.

Omri Dvir: אז זהו, זהו, ומבחינה, אני יצא לדבר כמה פעמים בפודקאסט על הרעיון הזה של שיטת ה-131, של בעיה אחת, שלושה פתרונות, המלצה אחת. כלומר, זה מה שאני מצפה מסניורים לבוא אליי כמנהל,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: לבוא ולהגיד, אוקיי, יש לי בעיה, הנה שלוש דרכי פעולה, אני חושב מספר שתיים, מדהים, ואז לי כמנהל, אני אפילו לא צריך לחשוב, כל מה שאני צריך לעשות זה כן או לא, או לתת דעה. וגם משהו שאני אומר הרבה, כשאנחנו כמעצבים, או כעובדים, באים למנהלים שלנו עם בעיה, עכשיו אנחנו שווה שווה בעיה. כלומר, כי אנחנו עכשיו הוספנו בעיה חדשה על שולחן של מנהל שיש לו אלף בעיות, גם בלעדיכם. ושוב, זה היום בבוקר, אתה יודע, אני לא יודע אם זה גם אצלך בבית, אבל אני כזה... אוקיי, שלושה ילדים, כולם אוכלים, ארוחת בוקר, אני אכין את הסנדפצ'ים, פתאום לא שומע כזה, אבא! וכמובן שאני מסתכל, כאילו, קערת קורנפלקס הפוכה על הרצפה, וזה כזה, לא הייתי צריך את זה הבוקר, לא הייתי צריך את זה, וזה בדיוק ההרגשה כשמגיע מהצעה וכאילו, ה-PM לא אוהב את הרעיון שלי. אוקיי? יופי. אז אני נורא מסכים איתך, זה שיר, אנחנו מדברים על היכולת, ליזום, לפתור בעיות, ואני רק אגיד, אם יש שם אנשים שמקשיבים שהם עוד לא שם, הם כזה, הם רוצים להיות שם והם עוד לא שם, זה בדיוק המקום של זמן. ובואו נחליף אולי את המילה זמן בניסיון, כי

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: זה לא שאחרי שנתיים פתאום כאילו, או, עכשיו אני יכול לפתור בעיות, לא, זה אחרי שנה, שנתיים, נפגשתם במספיק בעיות. כדי שבבנק שלכם יהיה לכם מספיק סוגי פתרונות, אז פתאום אתם כאילו, אוקיי, יש את הפתרון של להוריד סקופ, לשנות עיצוב, להתמקח, לשנות את המיילסטון, פתאום יש לכם דרך לפתור את הדברים האלה עצמאים, וזה לוקח זמן, בגלל זה אנחנו מנסים להיות אדיבים עם עצמנו ולהגיד, ביום הראשון אני לא יכול לפתור הכל לבד.

Omer Morag: אני חושב שבזמן הזה, או בניסיון הזה, אנחנו צריכים לשאוף להגיע לניסיון הזה. בסדר, הניסיון, יש

Omri Dvir: אהה

Omer Morag: כאלה שיבואו ויפילו עליהם דברים, והם יחוו דברים, לטוב ולרע, ויש כאלה שפשוט יהיו באזור הנוחות. ובאזור נוחות, זה מין מעגל קסמים כזה, אין סופי, שפשוט באים והורסים את אותה עבודה, ואותה עבודה, ואותה עבודה. ואז לא נתקלים באתגרים חדשים. אז גם כמעצב, אתה צריך לשאוף ולהגיע למקומות האלה, אתה צריך להציע רעיונות לפיצ'רים חדשים, אתה צריך לאתגר פיצ'רים קיימים, אתה צריך לחפש בעיות ולהציע פתרונות, בסדר? לא רק להתחפש בעיות ולהגיד, הנה, יש לכם עוד בעיות, איך לא פתרתם אותן?

Omri Dvir: אהה, אהה,

Omer Morag: כי אחרת, מעגל הקסמים הזה פשוט ימשיך. אז אתה שוב תגיד, רגע, אני כבר ארבע שנים פה. כאילו מה... מה קורה?

Omri Dvir: ואני חושב שזה מין כזה מנחית את המטוס הזה של... דיברנו עכשיו חצי שעה, ארבעים דקות על כל הדברים שכלולים, כלול בלהיות סיניור, מה נמצא בתוך הבקבוק הזה. והאמת היא שבדיוק כמו שאתה אומר, זה לא מגיע לבד. אי אפשר לשבת על הכיסא. ולחכות, וזה גם משהו שאני מדבר עליו הרבה בשיחות קריירה, ההבדל בין קידום רודף לקידום מקדים, אני כזה מתרגם מאנגלית, וההבדל הוא בין קידום מקדים, שזה מין כזה, מה שאנחנו אוהבים לדמיין, שזה המיסטר מיאגי הזה של אני רואה בך המון פוטנציאל ילד, עכשיו אתה תהיה סיניור ואני יודע שאתה תגדל לתוך הדבר הזה, זה מה שאנחנו רוצים, זה מה שאנחנו רוצים שמישהו כזה, ישלוף אותנו. אז יש לנו את הקידום הרודף, שזה הרווח, זה מה שקורה ברוב המקומות, שקודם אנחנו פועלים ברמה הבאה, ואז הארגון אומר, אוקיי, אין שום ספק שאתה סיניור, כלומר אין, אין, אף אחד לא יכול לחלוק על זה, אז עכשיו אתה סיניור. וזאת הדרך באמת להתקדם, כלומר, אם אנחנו רוצים לתת עצה לכל אנשים שרוצים להיכנס להיות סיניור, זה תעברו על כל הדברים שאמרנו ותתחילו לבצע אותם. אף אחד לא עוצר אתכם, רק בגלל שאתם ג'וניורים, מלחשוב יותר, מלפתור יותר, מליזום יותר, מלשאול יותר, מללמוד יותר, העולם פתוח בפניכם. ואחרי שאתם תיגעו בכל הנקודות האלה, לא יש שם ספק, זה רק עניין של לתת לכם את הכתר. ואז הכל נהיה הרבה יותר קל, כי אף אחד לא ימשוך אתכם, ואתם יודעים, אתם לא לכלוכית, זה לא כאילו, הנה הוופידי בוופידי פופ, ועכשיו יש לכם כאילו כרכרה. לא, אתם קודם בונים את זה, ואז מקבלים את הכסף והכיסאות מסאג'ים.

Omer Morag: רק אל תהפכו לדלעת אה... שפה. לא להפוך את דלעת אחרי הקידום.

Omri Dvir: לא לעבור לדלת. ובאמת, אחד הדרכים, ובוא נגיד גם את זה, לשבת על הכיסא ולחכות שזה יקרה, זה גם לא מספיק. בוא נדבר בדקה על הרגע הזה שאתה אומר, אוקיי, אני רוצה להשיל את אור הג'וניור וללבוש את מעיל הסיניור, וזה אומר

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: להגיע למנהלת, למנהל, ולבקש את זה. ולבקש את זה לא מספיק, אלא צריך לבוא עם כאילו תכלס, אז מה, איך התכלס הזה נראה?

Omer Morag: אני חושב שבסופו של דבר אנחנו עושים הרבה עבודה, אוקיי? אנחנו גם, ככל שאתם יותר עצמאיים, אתם יותר ערים לפרטים. אחת הדרכים זה פשוט לנהל לעצמכם מין יומן, יומן אישי מסוים. או הנה פיצ'רים שעבדתי עליהם לאחרונה, והאמת שזה אפילו, אפילו קצת כמו בתיק עבודות, בסדר? כי אתם, כשאתם באים להסביר, אחרי זה להנהלה, למה אתם חושבים שמגיע לכם סיניור? כי אם תבואו רק תגידו, תראו, עשיתי פיצ'ר ממש טוב. אבל אם הפיצ'ר הזה, כמו בתיק עבודות, הוא כלל מחקר, והוא כלל איטרציות, והוא כלל סטייק הולדס, והוא כלל שיחות, תנהלו עצמכם איזשהו מין יומן מסוים על פיצ'רים קטנים, גדולים, שאתם עובדים עליהם, ותכללו בהם את הדברים גם הקטנים. שנעשו, כי אחרי זה שאנחנו באים לדבר עם שהוא, להסביר לו, כן, מגיע לי, המילים נעלמות. אז בעצם, כאילו,

Omri Dvir: אהה

Omer Morag: יותר קל לתעד לעצמכם מה עשיתם, מה עשיתם מעבר, או בהרבה מקומות, מה שחשוב זה גם איזה אימפקט מוצרי עשיתם, איך זה השפיע על החברה, איך זה השפיע על המוצר, מה התפקיד שלכם בעיקר בדבר הזה. זה כאילו כמו תיק עבודות, אבל בתוך החברה.

Omri Dvir: כן, ואני לא יודע אם יצא לך לעבוד במקום כזה, אבל אני זוכר את זה מימי הפייסבוק ומייקרוסופט, שהייתי חייב לכתוב כזה דוח שבועי. בהתחלה, בהתחלה

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: זה הותר דוח אישי, ואחר כך דוח על הצוות שלי, וזה היה אחד מכאבי ראש הכי גדולים. כי אתה יודע, אתה מגיע כזה יום חמישי, וכזה שלוש וחצי, והיה השתייה, והיה, אתה יודע, החלב, וכל הממתקים, ואתה כזה בא עם התיק, ואומר כזה, גאד, אני צריך לשלוח את הדוח החודשי, את הדוח השבועי, אבל שזה עוזר, זה באמת, אתה יודע, בסוף השנה אתה כזה, אוקיי, איך אני מדבר על כל ההצלחות שלי? אין בעיה. הנה, שבוע אחרי שבוע, כל הניצחונות שלי, כל הפישולים שלי, כל היוזמות שלי, כל הרעיונות שלי, כל הדברים שקידמתי, כל הדברים שעשיתי, ואני חושב שזו המלצה מצוינת, כלומר... כמה פעמים קורה לנו שאנחנו מגיעים, אגב, case study ותיק עבודות, שאנחנו מגיעים אחרי שנה וכזה, רגע, אני לא זוכר מה היה שם, ואין לי את המספרים, ואין לי את ה... תאספו את זה, תאספו

Omer Morag: בדיוק

Omri Dvir: את זה, זה מרגיש מאוד יוטיליטריאן, מאוד כזה עני לעצמי, אבל שימו את זה בכיס, כל הזמן, כל הזמן, הנה, הנה הצלחה, הנה אחוז, הנה דיון שהיה לנו, הנה רעיון שהיה לי ועכשיו כולם עושים אותו. תאספו, תאספו,

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: תאספו, ואז כשמגיע הזמן לדבר על סיניור, שוב, אתם רוצים במקום ש... ברור שאני סיניור, בגלל הרשימה הענקית הזאת. אתם רוצים קצב? הנה הקצב שלי. רוצים עצמאות? הנה העצמאות שלי. רוצים יוזמה? הנה היוזמות שלי. הכל שם, וזו אחריות שלנו. לא כל המנהלים יודעים לדחוף את זה, לא כל חברה יודעת לדחוף קידומים. לפעמים אנחנו צריכים להיות הצ'מפיונים של עצמנו. ואם אנחנו יודעים, אם סוגרנו מעגל, אם אנחנו יודעים לדבר על זה ולהציג את זה, הכל נהיה הרבה יותר קל. ואז אנחנו יכולים להגיע למקום המדהים הזה, שאני לא מכיר סיניור בלי שש טסלות. אין דבר כזה, נכון? זה פשוט, זה בא עם המקצוע. אז עומר, אני

Omer Morag: לגמרי.

Omri Dvir: מקווה שעזרנו קצת לפרוס מה זה סיניור, איך זה סיניור, למה זה סיניור, כל הכיף שיש בעולם, הסיניוריות, ובמיוחד

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: איך להגיע לשם. ואגב, מה שדיברנו עכשיו בסוף, הנה אנחנו עוברים לפינה רבה על כולם, שבה עומר ועומרי, עומרי ועומר, עונים על שאלה שאף אחד לא שאל אותם. השבוע שאלה אנונימית מסטארט-אפ דיזיינרס כרגיל, ואגב, אין לי מספרים ואני לא זוכר, והכלב אכל לי את השיעורי בית, הנה שאלה בדיוק על זה. מה עושים אם אין לי מדדים ומספרים ב-case study שאני מציג? עבדתי על מוצרים שלמים מ-0 ל-1, אבל אין לי תוצאות. זה לא היה בזמנו משהו שהיה לי זמין. היינו בעיקר עסוקים בלרוץ קדימה הרבה דברים מפידבק של לקוחות עומר. הגיע הזמן לבנות Case study, יש לנו את כל ה-JPEGים והקבצים והסרטונים. מה אין לנו? מספרים. ואנחנו יודעים ש- Case study צריך להיות עם קצת, אתה יודע, קצת תוכן. מה עושים?

Omer Morag: כן. אוקיי, אז מספרים לא מגיעים רק אחרי, מספרים גם מגיעים תוך כדי. זאת אומרת, שווה כבר לתעד ולהציג מספרים שלמדנו לאורך הדרך. זאת אם עשינו מחקר מקדים, אם עשינו מחקר תוך כדי, אם עשינו usability. אלה נתונים שחשובים. עכשיו, בעבר, בואו ניקח, היה לי דוגמה שאני לא יודע כמה היא טובה, אבל לצורך העניין,

Omri Dvir: היא חוקית? חוקית? בוא נשאיר את זה ב... אוקיי, כי לא חתמת על שום דבר עם עורך הדין של הפודקאסט.

Omer Morag: היא חוקית, היא חוקית, לא, לא, הכל טוב, פשוט, כשאתה עובד בחברת פרויקטים, הצרה הזאת היא לרוב מגיעה מחברת פרויקטים. עכשיו, למה היא צרה? כי בעצם מגיע לך לקוח, אומר לך, שלום, יש לי איקס כסף, אני רוצה לעשות POC לאיזושהי אפליקציה, ואתה עושה לו את העבודה, בסדר? אתה אומר לו, הנה, קח שלושה קילו מסכים, הוא נותן לך את הכסף, והוא הולך, אוקיי? עכשיו, אין לנו מושג... מה קרה עם המוצר הזה אחר כך? אין לנו, אם היום, ביום יום שלנו יש לנו מיקס פאנל ופול סטורי וכאילו כל מיני כלים שעוקבים אחרי מה שהמשתמשים שלנו עושים, לרוב יש מקרים שבחברות פרויקטים בעיקר, שבעצם זה קצת כמו אם פונדקאית, אתה מגדל את המוצר הזה בתוכך וברגע שהוא נולד ויוצא החוצה אתה נפרד ממנו, אתה מוסר אותו

Omri Dvir: כן, ואז מעניק אותו לעולם. יס.

Omer Morag: להורים שלו. וזהו, ופה זה נגמר, אתה לא שומע ממנו יותר. אתה לא יודע אם זה הצליח, לא הצליח.

Omri Dvir: לא, הוא לא, הוא לא בא לפסח, הוא לא, הוא לא בא להדליק נרות בשבת.

Omer Morag: הוא לא מתקשר.

Omri Dvir: לא מתקשר.

Omer Morag: אתה לא יודע בעצם אם המוצר שלך הצליח, מה היה הפידבק של לקוחות. יש מקרים שבהם הלקוח אומר לך, אוקיי, אני רוצה להמשיך איתך לעוד פיצ'ר ועוד פיצ'ר, או שעובדים צמוד, ואז מן הסתם הלקוח משתף אותך במה הלקוחות שלו אמרו, או מה המספרים אמרו, כי הרבה פעמים זה לא אצלנו, זה אצלו. אין לנו מושג, אנחנו עיוורים לחלוטין לדבר הזה, וזה בסדר, כאילו אם... אם מציגים מקרה מחברת פרויקטים, זה לגיטימי גם להגיד. המוצר עבר ללקוח, לא קיבלנו פידבק, זהו, הוא המשיך הלאה בדרכו. כן חשוב לציין, כי אם זה מ-0 ל-1, לא היה כלום, ואז היה מוצר, יש גם מספרים לאורך הדרך, יש תהליך שעברנו לאורך הדרך, ואת זה כן חשוב לציין ולדבר עליו.

Omri Dvir: מסכים מאוד, כן, אני לגמרי מכיר את העולם הזה של, כמו שאתה אומר, חברות פרויקטים, שאנחנו לא שם ללוות, זה לידה של איקס חודשים, ואז אתה נותן את זה ואתה מקווה לטוב. בחברות מוצר, ושוב, דיברנו על ה... הנה, חוזרים להבדל בין ג'וניור לסניור, הג'וניורים הם קצת כזה, אה, מספרים, אני אמור לדעת, מספרים, כן. סניורים זה נורא טבעי להסתכל על המספרים, להסתכל על הדשבורדים, וזה עוד אחד מה... צמיחות שצריך לעשות. אני אגיד שלושה דברים קצרים. א', אני שמח שיש לנו פה מה שנקרא cautionary tale. יש פה סיפור שאמור לבוא כאזהרה לכל האנשים שם בחוץ. תבקשו מספרים, תרצו מספרים, אם אתם יוצאים עם מוצר מעולה ואין לכם מספרים. כי שוב, חושב שבראש אנחנו תמיד צריכים לחשוב על הדבר הבא. זה מין כזה, אוקיי, אני מת על המקום עבודה, זה כיף לי כאן. מה יקרה ביום שאחרי? כי אנחנו לא כולנו נהגי אגד, שכאילו 40 שנה ויוצאים לפנסיה, אלא אנחנו צריכים לחשוב, ושוב, אנחנו אוספים בכיסים, כזה, אתה יודע, קצת דאטה, קצת ווינס, קצת כל מיני דברים, אז הנה, לכל מי ששם בחוץ ואין לו מספרים, אז תתחילו לאסוף אותם. דבר שני שאני אגיד, זה מספרים זה לא רק מספרים, כלומר, זה אפילו מצחיק אותי לשמוע, כי היא אומרת פה שבעיקר היינו עסוקים בשינויים על פי פידבק של לקוחות. פידבק של לקוחות זה סוג של דאטה, זה דאטה פוינט. זה דאטה, עכשיו, הוא דאטה קצת יותר חלש, ואני חושב שאפשר לשחק עם איך מציגים את זה, אבל הנה, יש לכם פידבק, זה זה basically usability, זה basic כאילו UX research. אז יש פה, יש פה דברים, אני חושב שחבל לאבד אותם. אז שוב, אני חושב שזה דרך אחרת לחשוב על זה, כאילו פידבק שמנהל, פידבק של אנשים, Usability שעשיתם עם אימא, כל הדברים האלה הם נכללים פה. והדבר האחרון שאני אגיד, ופה באמת אני מבקש מהעורך דין של הפודקאסט להוריד את האוזניות רגע, אני חושב שיש מקומות שאפשר קצת להיות קריאטיבי, ובעולם, בעולם ההגיוני לשים מספרים, חלק מהמשחק פה זה מה זה מספרים הגיוניים. כלומר, לבוא ולהגיד, שיניתי את הכפתור מכחול לאדום והעליתי כאילו conversion ב-48,000 אחוז, זה כאילו, אוקיי, זה נשמע מרשים, אבל זה לא יכול להיות, ולמצוא את המספרים הנכונים. אז זה החצי הראשון, אני מאוד מאמין בכאילו, אני קורא לזה גומיית האמת, ואיפה אנחנו יכולים לשחק איתנו, והחצי השני, הרבה פעמים, וגם לי יצא להציג מוצרים, שאני אומר, אוקיי, עוד לא, אנחנו תוך כדי בנייה, עוד לא הוצאנו אותו, אז אין לי מספרים, אבל הנה המספרים שמעניינים אותנו. הנה ה-KPI, כלומר, איך אנחנו נדע

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: שזה מצליח? על ידי זה שזה יעלה קונברג'ן, על ידי זה שזה יוריד טיקטים, על ידי זה שזה יעלה כמות אנשים שעושים קניות גדולות במהלך החודש הראשון, וזה סוג של, לפחות אם זה לא מוכיח את הרעיון של מספרים, זה מוכיח את ההבנה שלנו. אנחנו מבינים KPIs, אנחנו מבינים...

Omer Morag: אגב זה טיפ מעולה גם לתרגלי בית, כאילו מה קורה ביום שאחרי, לדבר על KPIs? מן הסתם כשאתם עושים תרגל בית אין לכם מספרים, אבל מה הייתם מודדים?

Omri Dvir: בחלק מהשיחות הכי מעניינות שיש לי בראיונות לכל כיוון, כמתראיין ומראיין, מסביב ל-KPI.

Omer Morag: אהה

Omri Dvir: אתה מקבל תרגיל בית, תרגיל לוח, מה אתה מנסה לשנות פה, מה אתה מודד פה, וזה בודק הבנה מוצרית, הבנה עסקית, מה נכנס ביניהם, איך עיצוב נוגע בדברים האלה. אז אני חושב שאם אין מספרים זה בסדר. הנה עוד דרכים לכפר על זה, יש פה מחקרים, יש דברים שכן קרו ואפשר לאסוף. יש לדבר על מה הייתי רוצה לבדוק, אז אני חושב שלא הכל אבוד, it's not all doom and gloom, ובמקרה הכי גרוע אתם יכולים להמציא, אני... בעדינות, בעדינות, בעדינות. אז עומר, אתה מוזמן להתרחק מההצהרה הזאתי, ואני אהיה בכלא לבד, רק תבוא לבקר אותי עם עוגה, עם הזמירה כזאת בפנים, ועם עומרי

Omer Morag: עמרי, נכון? כן. אוקיי.

Omri Dvir: דביר, גר בצפון תל אביב. אז מקווה שעזרנו בין תשובות חוקיות ללא חוקיות. ועומר, לפני שנגיד לך תודה רבה ונשחרר אותך לביתך, בוא נעשה עם עובדה מעניינת, השבוע זה יהיה אני, ובוא, אני אחזיר אותך לימים המדהימים של 1995, שנינו היינו בבית ספר יסודי, ואני אחזיר אותך למחקר יפני. שבעצם רצה לבדוק כמה UI משנה, כמה יופי של מוצר משנה איך אנשים משתמשים בו, והניסוי היה די פשוט, לקחו כספומט, ילדים כספומט זה המכונה שמוציאה בכסף, דבר אמיתי לגמרי, הוא פשוט נותנת לך כסף, ובדקו כל מיני גרסאות של UI, ומה שהם ראו זה שכשה UI, שקווט אנקווט מכוער, לעומת UI מאוד מרשים ומודרני, אנשים תפסו את זה בתור חוויה יותר טובה. כלומר, הם אמרו שהחוויה יותר מהירה ויותר קלה, למרות ש-UXIT זה היה בדיוק אותו דבר, אבל ככה זה נראה. בואו ניקח כמה שנים אחרי זה, מגיע פרופסור ישראלי ואומר, לא יכול להיות שזה יעבוד על ישראלים. אנחנו אנשים חדים, אנחנו מבינים, אין סיכוי שזה יעבוד עלינו. עשה אותו ניסויים, כל מיני שינויים קטנים, מה ההוראה? אותו אפקט, רק הרבה יותר חזק. משום מה, הישראלים עוד יותר נפלו לדבר הזה, וככל שה-UI היה יותר יפה, הם קבעו שזה מוצר יותר טוב, וזה מה שנקרא ה-Ethetic Usability Effect, כלומר, החיבור בין יופי לאפקטיביות של UX.

Omer Morag: שזה, כן, אנחנו אנשים נוטים להיות יותר סלחניים, לומר. זאת אומרת, יש אפליקציות שעל השטות הראשונה אתה תזרוק אותה לפח, ויש כאילו, אם אתה מוריד אפליקציה והיא נראית פיין, איכותית כזאת, יוקרתית, אתה כזה, אוי שנפל להם מסכנים, לא, בוא ננסה שוב, לא, לא, לא יכול להיות שאין להם קונקשן. זה אני, אני הבעיה, אני לא בטווח, אין לי קליטה. ומחזיק

Omri Dvir: ניתן לב, אני מחזיק את הטלפון לא נכון, זה עליי.

Omer Morag: את הלוחות. או יש לנו עוד פעם ביד שמאל, רגע, מחזיק אותך, כן כן

Omri Dvir: סורי, סורי, סורי. ואגב, אנחנו רואים את זה בכל מיני דברים, כלומר, כשמגיעה לך מנה מצולחתת מאוד יפה, אתה תופס אותה כיותר טעימה. אפילו, אפילו, וזה אני מצטער לומר, בעולם העבודה, אנשים יפים, אנשים אסתטיים, זה מחקר אמיתי אמיתי, הם נתפסים כיותר competent, ואנחנו רואים...

Omer Morag: וואי וואי

Omri Dvir: אנחנו רואים, ושוב, מועמדים לנשיאות, לראשות ממשלה, ככל שהם יותר מושכים, ככל שהם יותר, כאילו, אתה יודע, the golden ratio,

Omer Morag: כן

Omri Dvir: תופסים אותם כאנשים יותר חזקים ויותר מוצלחים. אז החיבור אצלנו בראש בין במירכאות כפולות לבין UX במירכאות כפולות, הוא מאוד מאוד קשור. אז הנה, פעם הבאה שמישהו אומר לכם, כאילו, עזוב, מה חשוב הצבעים והאיורים והאנימציות? הנה, הנה, אפקט אמיתי. האסתטיק יוזיביליטי אפקט, מוזמנים להשתמש בזה בפגישה הבאה שלכם.

Omer Morag: עכשיו אנשים יקחו את זה ויגידו, אני רוצה להיות סיניור. למה? אני יפה. כאילו, אני חתיך. יפה.

Omri Dvir: כי אני חתיך, מה זאת אומרת? אז עומר, כיף שאתה פה, תמיד מרגיש כמו פגישת מחזור, כשאנחנו ביחד. אז תמיד מוזמן וכיף, כיף, כיף. שוב, מזל טוב, איזה כיף, שני ילדים, איזה מתנה, מהאלים, איזה כיף. נתראה בעוד שנה כשתחזרי לישון. אז תודה שהצטרפתם לרעיון טוב, פודקאסט על עיצוב קריירה ורעיונות עבודה. אל תשכחו לעקוב אחרינו בספוטיפיי, יוטיוב או כל מקום אחר שיש פודקאסטים, נהניתם, למה שלא תספרו לחבר. שבוע הבא, בניית Case study, איך בונים סיפור מאלף עד תף. נתראה שם. חושב שיש לי, לא הראיתי לך את העמדת איקאה שבניתי. כי אתה ילד. כי אתה ילד. לא זו, אני אראה לך. בוא נשאר.

Omer Morag: איך בניתי את הסטודיו הפרטי שלי? בבקשה.

Omri Dvir: זה התוכן, התוכן אוני פנס שלי.

Omer Morag: וזה רק מאווררים שם. מפחד לדעת איזה תמונה הולכת להגיע. אהההה

Omri Dvir: אני שולח לך בתמונה נעלמת.