Omer: מת...

Omri: יכול להגיד לך, כל טמבל יכול לעשות פודקאסט.

Shay: אהההה

noam: אהההה

Omri: זה לא החלק הקשה.

Omer: אההה

Omri: היי וברוכים הבאים לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב, קריירה וראיונות עבודה, בשיתוף עם קהילת סטארט-אפ דיזיינרס. אני עמרי דביר, Head of UX בנוקס, והיום, תמר עסוקה בלייצר בן אנוש בבטן. אז מצטרפים אלינו אורחים מיוחדים, האנשים מאחורי הנודה, שי, נועם ועומר. בואו נתחיל. פאם אז שי, נורם ועומר, קודם כל ברוכים הבאים. עכשיו, אם אתם כבר פה, רציתי לשאול אתכם, קרה לכם פעם, ואתם יודעים, אנחנו כולנו מעצבים, ומעצבים הם חנונים, ובהוויה אנחנו אוהבים להיכנס לתוך נושא, אנחנו אוהבים כזה לטרוף נושאים, קרה לכם שלקחתם נושא את... תחביב, ספורט, משהו שנורא עניין אתכם, ופשוט כאילו נכנסתם אליו עמוק מדי, זה השתלט עליכם, והתחלתם כאילו ממש להיות חלק מהקהילה הזאת, ברמה שפתאום עצרתם ואמרתם אוקיי, אוקיי, אני חייב לקחת צעד אחורה מהדבר הזה.

Shay: קרה, לא בספורט, יותר בעולם הקפה. אז אתה קונה, כן, מתחיל מארומה, ואז לאט לאט לאיזה בית קפה מטורף בתל אביב, ולאט לאט אתה קונה מכונה ופולים הביתה, ואתה כל היום מסביב זה. אתה כל היום חושב, אתה כל היום מחשב מתי הקפה הבא, כמה פולים, מאיפה אני קונה אותם, מאיפה זה, זה לגמרי...

Omri: אוקיי, קפה שמעתי הרבה, קפה נשמע הגיוני. מה המכונה הכי יקרה שקנית? אתה יכול לחשוף, כולנו חברים.

Shay: אני רק, אני בהתחלה, אני במכונה של 2,500 שקל, והכי יקרה שאני יכול לקנות זה בכמעט 15, אבל אני לא אעשה את זה, לא בזמן הקרוב לפחות, כי אני כן רוצה לשמור על ה... פוטנציאל שם, כן.

Omri: פרן, אבל הפוטנציאל שם. עומר, נועם, מה איתכם?

noam: חחח אני יכולה לספר על תחביב חדש, כזה די לאחרונה, נראה לי בשנה וחצי האחרונות, אז התחלתי אולי יותר לבשל, כזה יותר ללמוד מתכונים, להסתכל בטיקטוק, והייתי רוצה נגיד לפתח את זה יותר, ללכת לסדנה, כזה פתאום גיליתי שזה ממש כיף לי. זה בסיסי אני יודעת, אבל זה כיף גם.

Omri: לא, זה... את צודקת לגמרי, כי אם את שואלת מה אני מבשל, אני אומר כאילו קורנפלקס. זה רמת הטיגון שלי, הבישול שלי. אז את לגמרי בדבר הנכון. עומר, אתה האחרון, תן לנו תחביב משונה.

noam: חחח

Omer: כל המשקל עליי. אז האמת שאני במאי היסודי עד החטיבה הייתי שוחה בתחרויות, ועכשיו אחרי המון שנים שלא הייתי שוחה, אז חזרתי לשחות כספורט, אבל זה גם חצי תחביב כזה, כי התגעגעתי לזה. אז אני לא בפורומים של שחייה עדיין, אבל כן עשיתי את הצעד הראשון של לקנות שעון חכם טיפש שמודד לי כמה בריכות אני שוחה, אז אני בהתחלה.

Omri: אז זהו, משם זה מתחיל, זה כזה 20 שקל באלי אקספרס, ואז אחרי חודש אתה כאילו אוקיי, אוקיי, תן לי את זה באלפים.

Shay: אגב, עומר גם מתקלט, כן, אז זה גם תחביב ש... חחח

Omer: אני הייתי די-ג'יי בעברי, תוך כדי התחלתי בצבא, ואז המשכתי עד איזה גיל 26, ואז אמרתי, אוקיי. כאילו, חילטרתי בדי-ג'יי, הציוד... אז עדיין, למזלי, יש לי עבודה שמאפשרת לי מדי פעם לנגן באירועי חברה, אז אני... יש לי ציוד ששמרתי עוד מאז, ומדי פעם אני גם קצת מתקלט בעבודה, או בימיונות של חברים וכאלה. או בחתונה שלי, כן. חייב.

Omri: ואיפה הציוד? איפה אתה שומר את הציוד?

noam: או בחתונה שלו.

Shay: אהה

Omri: הקלטת בחתונה של עצמך? איזה מלך. כל

Shay: הממ

Omri: הכבוד, וגם חסכוני. אני אגיד לכם מה זה קורה לי, כי אני, כמו כולם, אני חנון, ויש הרבה דברים שאני מתחנחן עליהם, ומדי פעם קורה שאני נכנס כזה לקבוצות פייסבוק, אני נכנס לצ'אטים, כי אני רוצה, כי עם מי אני אדבר על זה? עם מי אני אדבר על האהבה שלי לקומיקס מאוד מאוד מאוד ספציפי. ואז אני פוגש אנשים...

noam: חחח

Omri: שהם כבר שם אחרי עשר שנים, הם כאילו כבר הפכו ל... איך קוראים למפלצת הזאת משר הטבעות עם הטבעת? אבל אתם יודעים זה כבר...

noam: חחח

Omri: כן, כן, וכאילו התחביב כבר אכל להם את הנפש, ואז אני מיד כזה, נופ, נופ, נופ, נופ, עושה חור הפנה, אני אסור לקחת את הדבר הזה ברצינות מדי. אז לפעמים צריך לראות מישהו שלוקח משהו נורא ברצינות, כדי להבין כאילו, אוקיי, אני לא לוקח את זה ברצינות מספיק, אני לוקח צעד אחורה, התחביב הזה יישאר תחביב. יאללה, בואו ניכנס לנושא העיקרי. והיום אנחנו הולכים לדבר סוג של על האזור הזה, על הרעיון של פרויקט צד, החיבור של פרויקט צד עם קריירה, מה זה יכול לעשות עבור הקריירה, ולמאזינים הקבועים, אתם מוזמנים לחזור לפרק שבו דיברנו על פרויקט צד, דיברנו יותר ברעיון הכללי ומה זה יכול לעשות, וחשבתי שיש לנו הזדמנות, הנה חבורה של אנשים של... לקחו את הרעיון הזה, לא מאיתנו, את הקונספט של לקחת פרויקט סעד ורצו איתו בצורה שגם בואו נדבר על ההצלחה שלה ומה היא שנותנת לקהילה, אבל גם מה זה נתן לכם באופן אישי ולקריירה שלכם. אז רגע לפני שממש ניכנס לזה, בואו נציג אתכם כמו שצריך. אז יש לנו פה את האנשים מאחורי הנודה, ושוב, למי שלא מכיר את הנודה, קודם כל, נו נו נו לכם. אבל אני לא יודע, הוא מאגר הידע המקיף ביותר בעברית בתחום חוויית משתמש. עושים פודקאסטים, כתבות, ראיונות, תיקי עבודות, המון המון המון תוכן שאני חושב שהרבה מאוד אנשים משתמשים בו. והצוות המפואר מאחוריו נמצא איתנו, אז שי כהן אמבלו, שאתה מאפי ה-NUX בחברת UI. נועם חלק, פרודקט דיזיינר בחיל המודיעין, אני מקווה שנמצא זמן לדבר על זה, כי זה סופר סופר מעניין. ועומר, נדבר על זה ואז נשמיד את הקלטת ועומר אבירם שהוא סיניאר פולק דיזיינר וסימלר ווב חפפת עם תמר או...

Omer: אני שם שנתיים, אז נראה לי היא עזבה כבר long time ago. כן. כן.

Omri: אוקיי, אז מזל שהיא לא פה, לא היה לכם מה לדבר בכלל. אז קודם כל, ברוכים הבאים, כיף שאתם פה. ושוב, אנחנו סוג של כזה, כמו פלנטות שמסובבות אחד את השני כבר הרבה מאוד זמן, אתם מפרסמים את החומה שלנו, אנחנו מדברים איתכם, ועכשיו יושבים באותו חדר. אז בואו נתחיל, לפני שממש נצלול לרעיון של פרויקט צעד, ולמה לקחת את זה, מה לעשות, אם זה איך לקדם את זה, בואו נתחיל, בדקה ורבע נדבר קצת על הנודה, ובואו מהצד שלכם, תגידו מה זה הנודה, מה היה הרעיון מאחורי הפרויקט ולמה התחלתם אותו.

Omer: אז ענות בגדול כמו שהצגת, פלטפורמה, חינם מלגמרי למי שלא יודע, שמרכז את כל הידע בתחום חוויית משתמש. עושים זום אין אז זה ספציפית גם על התעשייה הישראלית ועל השוק הישראלי. כלומר, זה לא רק שרוב התכנים שם הם בעברית, אלא הם גם ממוקדים במה שקורה בארץ. לדוגמה, שכר, מה קורה בעבודה, עבודות, קורות חיים. בכל מקום בעולם זה טיפה שונה הניואנסים, מה רושמים, מה לא רושמים, איך מציגים את התיק עבודות, כמה, אתם מדברים על זה הרבה בפודקאסט, כמה עבודות לשים, זה קצת משתנה, מן הסתם השכר בארץ, קורסים, מקורות לימוד. אז אנחנו ממש בפוקוס על התעשייה הישראלית, ואנחנו בשאיפה כל הזמן להגדיל את המאגר, להביא עוד סוגי תכנים, אם הת לדבר על זה, על קצת פודקאסטים ומאמרים, זה לאט לאט יתרחב להרבה הרבה הרבה יותר, אנחנו כל הזמן בהקשבה, כמו שבמוצר עושים הקשבה למשתמשים שלנו, ולתעשייה ולמה משתנה, ולהבין מה אנחנו מביאים חזרה לאנודה כדי להעשיר את המשתמשים שלנו, זה בגדול.

Omri: סופר מגניב, ואני נורא מתחבר לרעיון הזה. שוב, זה מתחבר לפרויקט צד שעשיתי לפני 45 אלף שנה, שעשיתי פודקאסט באנגלית, שהיה כזה פודקאסט זמן קורונה, והוא היה באנגלית, והרבה מהפידבקים ששמעתי, אנשים אומרים כאילו, אה, אבל מה עם עברית? אנחנו רוצים תוכן בעברית, כי באמת העולם מפוצץ בתוכן באנגלית, אפשר להשיג הכל. והחיבור הזה גם תוכן שמדבר בשפה שלנו, ששוב, לא, לחלק מהאנשים זה אנגלית ברמה גבוהה, לפעמים קשה עם זה, לפעמים לאנשים פשוט יותר נוח, לפעמים יותר כיף, אבל בעיקר יש את ה-localization הזה של, כמו שאמרת, מה שמתאים לקהילה שלנו, לא בהכרח נכון לכל מקום אחר, ולהפך, כלומר, יצא לי הרבה פעמים לראות כל מיני עצות. שאנשים מאנגליה, מצרפת, מגרמניה נותנים, ואני תולש את השערות, כי אני אומר, פליז, אנשים, אל תקשיבו לזה. זה לא נכון, זה לא נכון לנו. אנחנו בקהילה אחרת, אנחנו בתעשייה אחרת. אז אני נורא, כאילו, חושב שעליתם על גאפ, שהוא סופר סופר חשוב. עכשיו, בואו נעשה כזה, אתם יודעים מה, כזה, כמו ב-MCU, כאילו בואו נעשה אוריג'ינד סטורי. בואו נחזור אחורה כזה ליום שכל הדבר הזה התחיל. מה... מאיפה גרעין הרעיון הגיע ואיך זה התחיל להתגלגל?

Shay: קודם כל, אם אתה רוצה לעשות איזה סטייל מרוויל, הם עוד לא עשו אוריתינס סטורי כמו שצריך, נראה לי שזה ייקח עוד קצת זמן, לפחות ב-MCU, אבל אצלנו אנחנו פשוט, שלושתנו למדנו בתואר. למדנו פסיכולוגיה כתואר ראשון עם התמחות בחוויית משתמש וככה בסוף שנה ג' עומר ואני עומר אני ונועם בגדול עשינו המון כזה פרויקטים יחד בתואר ואנחנו הבנו שאנחנו עובדים טוב אבל לפני שנועם בכלל הצטרפה עומר ואני ככה נפגשנו במטרה ליצור איזשהו פרויקט שילווה אותנו אחרי התואר. דווקא כי אנחנו עבדנו טוב, דווקא כי אנחנו רצינו לתרום לקהילה לנו שאנשים מאוד תורמים, כאילו עושים דברים למען הקהילה. אז אנחנו רצינו גם לעשות איזשהו משהו כזה. ואנחנו ישבנו כזה ביפו, ואנחנו חשבנו כזה, מה אנחנו יכולים לעשות? ואז אנחנו כזה נזכרנו באיזשהו מקרה, שבאיזשהו קורס מאוד מתקדם, זה ככה בסוף שנה ג' כבר, לקראת סוף התואר, המרצה שאל איזושהי שאלה, מי יודע מה זה KPI? לדקלן כבר משנה א', כן? ואז אני, עומר ועוד איזה בן אדם, הרמנו את היד, כולם בשקט, כולם כזה בשוק, אנחנו כזה... וואו, מה קרה פה? אז כשאנחנו דיברנו על זה, אנחנו ממש נזכרנו, אמרתי לו, עומר, אתה זוכר את המקרא הזה? אתה זוכר שהיה את זה? כאילו, יכול להיות שיש פה איזשהו פער, יכול להיות שאנחנו, שיש איזשהו, אם יש קושי בלענות על שאלה כזאת פשוטה, יכול להיות שזה לא קורה רק אצלנו, יכול להיות שזה קורה לעוד ג'וניורים, יכול להיות שיש איזשהו בלבול, או איזשהו, להיות שאולי בכלל חסר מקום שמרכז את כל התכנים האלו, את כל הלקסיקונים האלו, את כל מה שקשור לתחום שלנו, וזה סתם הייתה שאלה, אנחנו לא ידענו באמת

Omri: חחחח

Shay: מזה. היה לנו כל מיני רעיונות, ליצור איזשהו hub, ליצור איזשהו newsletter, ליצור איזשהו משהו, אבל המקרה הזה הוא היה מאוד כואב, כי אנחנו בתוך התואר היינו מאוד אינטואיט, מאוד ידענו את הדברים, מאוד רצינו ללמוד, רצינו לדעת את התחום, ואז שאלה כל כך קטנה הציתה בנו את ה... לחקור את זה בכלל, לחקור אם ההיפותזה הזאת בכלל נכונה. שלוש שנים אחרי נראה לי שכן אבל זה זה בדיוק מה שמה שאני זה זה ה-Origin Story אין פה שום קפטן אמריקה כזה ב...

Omri: אהההה לא נשך אתכם מעצב רדיואקטיבי? ולא יודע, וזהו, ואז כאילו צריך ללכת לבית חולים. אבל מה שסופר מעניין פה זה דווקא, כאילו עבורי זה דווקא התזמון. יודע, אני מנסה לחשוב על כזה פירמידת הצרכים.

Shay: וואי, הלוואי.

Omer: חחח

Omri: זה כזה, כשמסיימים לימודים, או כשממש בתקופת לימודים, אז בפירמידת הצרכים, קודם כל זה כזה לאכול, למצוא עבודה ולהתחיל את הקריירה, אבל... ובדרך כלל הדברים האחרים נופלים מאוד מאוד נמוך. כלומר, אני לא נראה לי שנגעתי בפרויקט איצד, עד שכבר הקריירה שלי סוג של התחילה להתגלגל, ועכשיו אני במקום שאני גם יכול לעשות את הפודקאסט הזה, אבל דווקא אצלכם, הטריגר היה בשלב שהוא כאילו... המקום שאנשים מרגישים הכי פחות יציבים, ובכל זאת, כאילו, לקחתם את הזמן, ועוד רגע נדבר על מה זה לוקח מכם, כאילו, כמות האנרגיה, כמות הזמן השבועית, אבל בכל זאת, החלטתם שזה הזמן להתחיל את זה. אני כאילו, בוא ננסה לבנות שאלה, למה? מה חשבתם לעצמכם?

Shay: וואי, שאלה... שאלה מעניינת.

noam: אני יכולה להעלות השערה כי אני לא הייתי באותם הרגעים אני הצטרפתי מאוחר יותר אבל אפשר לומר שבמהלך התואר אתה רגיל שאין לך חיים שאתה עובד על עבודות בלילה שאין לך איזה שהוא סדר יום שהוא נגיד משמונה עד חמש ואז חוזר הביתה וכאילו הכל כזה שקט עם המשפחה כזה אתה בשלב בחיים שאתה רגיל לעשות דברים להרים פרויקטים לעשות עבודות אז כאילו זה זה נותן מוטיבציה לעשות דברים אתה רגיל לזה

Omri: זה, האמת היא, אני מבין את זה. כלומר, כשאתם על ההליכון ברמה הכי גבוהה, פתאום כאילו יורדים ממנו, אה, פתאום יש המון זמן. פתאום יש מלא זמן לעשות את הדברים האלה. אז האמת היא שזה נשמע די הגיוני, שמחפשים ממה למלא את הזמן. עכשיו, בואו עכשיו נגיע כאילו כזה, קצת פרקטיקה. אז ועומר, אתם התחלתם, נועם, את הצטרפתם אחרי. יש את הרעיון, יש את הקונספט, זה מין כזה, גילינו gap in the market, כן, עכשיו צריך כזה קצת למלא אותו. מה הצעדים הטכניים? כלומר, אתם יודעים, אומרים שכל כמה זמן אנחנו רואים כזה פוסטים או בפייסבוק, או שאני שומע מסטודנטים, הם כזה, וואו, יש לי רעיון מדהים, אני לא רוצה להגיד לאף אחד, כי כאילו זה, הרעיון הוא הכי מדהים, אני יכול לעשות מיליארדים, וזה כזה, תקשיבו, אני... אם אתם חושבים שתעשו מיליארדים מהרעיון אפליקציית טינדר למוליכי כלבים, אתם לא בכיוון. לא כי הרעיון לא טוב, אלא כי רעיונות יש שם מלא אנשים. אבל החלק הקשה זה הביצוע. כלומר, לרעיון אין ערך, אלא לביצוע יש. אז בואו, בואו באמת תכניסו אותנו לרגע הזה שאומרים, אוקיי, יש לנו רעיון. גילינו משהו, כנראה המון אנשים גם גילו אותו, אבל אנחנו הולכים לקחת, כאילו, to take action ולהתחיל לבצע. איך? איך בונים תוכנית לבצע דבר כזה שמן הסתם אין תקציב, אין ספונסר, אין דוד עשיר מאמריקה, אין משרד עם כיסאות מסאז'ים, אלא זה דבר שצריך להרים אותו מאפס. ושוב, בעולם שלי אני קורא לזה The Art of the Possible. זה מה שאנחנו מסוגלים לעשות, זה הכלים שלנו. מה היו הדברים שאתם תכננתם לעשות ואיך עשיתם את זה?

Omer: אז אני יכול להגיד שאמרת הרבה דברים של מה אין, אני אתחיל ואני אגיד מה הכי היה הרבה, הכי הרבה מוטיבציה. אני גם אגיד פה כמה פרספקטיבות שונות. כל אחד מאיתנו נכנס לפרויקט הזה בפוזיציה קצת שונה. כלומר, אני עבדתי בתחום עוד לפני שבכלל התחלתי את התואר. שי ונועם היו ג'וניורים קלאסיים, כלומר, הם סיימו את התואר ורק רצו למצוא את העבודה הראשונה שלהם. אז כל אחד בא פה עם מוטיבציה קצת שונה. כאילו, שי ונועם, אני מדבר קצת בשם, אבל זה היה כזה, אוקיי, אין לי עבודה אמיתית. הנודה זה העבודה שלי, עד שיש לי עבודה אמיתית וגם נרחיב על זה בהמשך איך זה שירת אותם. אני זה באמת היה גם כזה פרסונל ברנד, גם כי גדלתי כזה עם סטארט-אפ דיזיינרס וראיתי מה זה התרומה לקהילה ואחרי זה הייתי שם מנטור, אז רציתי גם לעשות את הדבר הזה ולהחזיר לקהילה ורציתי גם לבנות משהו משלי. אז זה היה כזה המוטיבציה שלי ספציפית וזה ממש דחף אותנו, כלומר כל הפרספקטיבה על הפרויקט הזה זה איך אנחנו בונים אותו לבד ואנחנו לא נעזרים בשום דבר, כלומר כל אחד מאיתנו יש לו את היכולות ואת הסקילים שהוא יותר טוב בהם ואנחנו גילינו את זה על הדרך. אם זה שי שהוא מאוד בהתחלה לקח את כל הצד של הריסרצ' והמחקר ותפעל את זה קצה לקצה. ואני נגיד יותר הייתי בצד של ה-UI ולבנות אשכרה את האתר עצמו כזה ב-Webflow ואחרי זה נועם נכנסה והייתה כזה אול אובר על הכל. כל אחד לאט לאט לקח דברים, כמו שאתה יודע שי הוא הפיתוח עסקי שלנו עכשיו, הוא יוצר קשרים עם כל האנשים בערך בתעשייה כדי למצוא הזדמנויות לאיך אנחנו יכולים לתקשר את הנודע יותר טוב, בין אם זה פודקאסטים או הרצאות במוסדות לימוד, אז כל אחד מצא את מה שנוח ומה שבאמת עושה לו טוב בפרויקט הזה. אבל זה גם היה הרבה מוטיבציה, וגם כזה, אנחנו בונים את זה בעצמנו. כלומר, אנחנו עושים את הכל באפס תקציב, כי זה גם לא איזה פרויקט כלכלי, על הזמן הפנוי שאין לנו. והכל זה באמת כזה, זה גם מראה כאילו passion שיש לנו לתחום, כי כולנו באמת סקרנים, וכיף לנו לעשות את זה, וכיף לנו לבנות וליזום וליצור איזשהו מוצר ולפתח קשרים עם הקהילה. אז נראה לי שזה בעיקר המון מוטיבציה והמון passion למקצוע.

Omri: חחחח

noam: גם אפשר לומר שבאמת זה שזה היה בסוף התואר אז כל התכנים של איך עושים מחקר ואיך בונים מוצר דיגיטלי אז ממש היו לנו בראש והיה לנו את כל הסיכומים אז היה לנו ממה להתחיל זה היה ממש כזה טרי

Shay: אהה אני גם אגיד ש... אני חושב ש... דווקא תפרת את זה, נכון עמרי, שאתה אמרת תזמון, כאילו, ועומר הוסיף על זה, ואמר כל אחד היה פה באיזושהי פוזיציה שונה, זאת אומרת, נועם ואני לא עבדנו בתחום, היינו כזה בסוג של עבודות, סטודנטים כאלה, או שלא עבדנו, או שכן עבדנו, והזמן הפנוי, אתה רוצה לנצל אותו כמו שצריך, אתה אומר, רגע, זה גם ככה, אנחנו כזה מדברים על, מה זה, סוף 2000, סליחה, אמצע 2023, השוק כבר היה בסוג של קריסה כזאת, לא היו משרות ג'וניורים, לא היה כלום, נלחמנו בשיניים על כל איזה משרה ולבנות את התיק העבודות כמו שצריך, ואתה כזה אומר, טוב, אז הדבר הכי הגיוני לעשות, דווקא בגלל שיש לי את המוטיבציה הזאת, ודווקא בגלל שיש לנו פה עבודת צוות טובה, למה לא לעשות משהו? כאילו, נתחיל מזה, ניצור את העבודה שלנו מאפס, ואנחנו לא ידענו לאן זה ייקח אותנו, אנחנו רק התחלנו, אמרנו, נתחיל, ננסה. ולאט לאט גילינו עם הזמן, אגב אנחנו גם לא עשינו את זה לבד, כאילו המון אנשים חזקים בתחום שלנו עזרו לנו לבנות את זה וגם היששו לנו שאשכרה יש צורך לזה. זאת אומרת מעבר לכל הרעיונות, מחקרים שעשינו, אנחנו דיברנו עם באמת מומחי דעה, אנשים שכבר המון זמן ב... ואנחנו הבנו שבאמת יש פה איזשהו צורך כזה ואנחנו כן יכולים לכסות את הגאפ הזה וזה עבד לנו אבל אני חושב שגם בגלל התזמון וגם בגלל המוטיבציה אלו שני הדברים שהצלחנו באמת לפרוח איתם ובאמת ללמוד ככה בצעדים קטנים איך אנחנו באמת מתאימים את זה כל אחד ללו"ס שלו וכל אחד עם הסקיז שלו שזה היה בין הדברים הכי קריטיים שעשינו כאן. וככה הצלחנו לצלוח לזה כאילו עד היום עד היום אנחנו עובדים ככה.

Omri: לא, לגמרי, אני גם נורא מתחבר, כי כאילו, שוב, גם בעולם שלי, שאני... עכשיו, אנחנו בעולמות מקבילים עושים דברים נורא דומים, שכאילו, איך אנחנו משתמשים בזמן בצורה נכונה, ותורמים עם הסקילים שלנו, ותורמים עם אני ותמר, גם אם יש לנו סקילים משלימים, כאילו, תמר מביאה הרבה מאוד ידע והרבה מאוד כריזמה, אני מביא את המנוי שלי לריברסייד, ואז ביחד אנחנו כאילו מייצרים משהו. אז האמת היא שמה שרציתי באמת להתחיל לחפור בו, ושוב, אני בטוח שכל מי שמקשיב הוא כזה, לכל אחד יש פרויקט צעד שכזה יושב לו על הכתף, והוא כזה אומר, רגע, רגע, חכה, אנחנו נמצא את הזמן שלנו. ואתם יודעים, אין זמן טוב ואין זמן רע, פשוט יוצאים ועושים את זה. אבל נורא נורא רציתי להבין מכם איך הדבר הזה יתחבר עם... כל אחד מכם, במקום ובזמן שהייתם בקריירה שלכם, שחלקכם באותה תקופה הייתם כאילו עם התיק הכבד הזה של לבנות תיק עבודות, ללכת להתראיין, שוק שהוא לא תמיד הכי חזק והכי עוזר. עומר, אתה היית כבר בתוך העבודה, ואתה דווקא היית בראש של כזה, אוקיי, איך אני בונה את עצמי, איך הדבר הזה עוזר לי להתבלט ולהביא את השלב הבא. אז איך עיברתם את הרעיון הזה של... אוקיי, יש לי את הרצון לעזור, וזה מדהים, אבל איך הדבר הזה משתלב עם הדברים שאתם עושים גם ככה, ואולי אפילו איך הוא עוזר לי עם הדברים שאני מנסה להשיג.

noam: טוב אז אני יכולה להגיד שאיך שסיימנו את התואר אז ראיתי הזדמנות להיכנס כמילואימניקית כאילו כמעצבת חוויית משתמש וממש התחלתי בלי ניסיון לא הייתי צריכה תיק עבודות אבל ראיתי אופציה להתחיל בתחום וללמוד אז התחלתי הייתי מעצבת בודדה כזה הייתי כל מה שהייתי צריכה לאפיין אז הייתי מחפשת באינטרנט כל מיני תכנים רלוונטיים והייתי שעות על גבי שעות חושבת עם עצמי ולא היה לי את הצוות הזה וברגע שראיתי שעומר ושי שלחו כזה שהם עובדים על איזשהו פרויקט והם שלחו ממש את השאלון אז ישר פניתי אליהם ואמרתי כזה על מה אתם עובדים אם אפשר להצטרף כי זה מאוד עניין אותי להיות סוף סוף חלק מצוות והם ענו לחיוב נפגשנו וראינו שבאמת גם הדינמיקה שלנו היא מאוד טובה ואני יכולה להגיד שבמקביל לזה שהייתי מילואימניקית אז תוך כדי עבודה איתם למדתי המון כישורים חדשים וגם למדתי איך לקבל פידבק על הדברים שאני עושה ובאמת זה פותח להמון אופציות פתאום זה לדבר מול קהל וכדי לשווק את תן הודעה זה להתראיין להיות בפודקאסטים כאילו דברים שלא חשבנו שנעשה וגם זה ממש היה להקים אתר ולפתח אותו שביום יום אני רק מעצבת את זה ומעבירה למפתח אז זה פתאום כזה להתמודד עם אתגרים אחרים

Omri: סופר מגניב. עכשיו, להיות מעצב בודד בצבא זה כמו להיות חייל בודד, כאילו מקבלים הטבות, שמים אותך בבית של מישהו, מסיעים אותך. לא, זה מעניין לשמוע שכאילו, כאילו גם בצבא הרבה מאוד מהבעיות שיש לנו בתעשייה, כאילו זה אותו מקצוע, רק אם כאילו מדים, אני לא יודע, את לבשת מדים אז? זה היה לי במדים. אז לא משנה, הלכת. לא מעניין.

noam: חחחח חחחח

Shay: אהההה

Omri: רגע, שי, מה איתך? איך זה ישתלב בדברים שאתה עשית?

Shay: אישית.

Omri: או איך זה אפילו, איך זה ישתלב ב... שוב, עם שני הכדורים האלה באוויר, הכדור של כאילו, אה, שיפורי קצת, סופר מגניב, וגם את הכדור של כאילו, שמישהו ייתן לי עבודה, אני חייב כאילו להתקדם בחיים האלה.

Shay: וואו, זה היה סיפור מאוד... קודם כל חיפוש העבודה היה מאוד קשה, אנחנו מדברים פה על תקופה של תחילת המלחמה, כאילו, אנחנו בנינו, אגב, כאילו... הנודה הייתה באיזה השתק לאיזה כמעט ארבעה חודשים, חמישה חודשים, ואנחנו לא יודעים אם אנחנו בכלל נמשיך אותו או לא, וזה באמת היה מתחילת המלחמה. ובכל הזמן הזה אתה לא עסוק בכלום, אתה רק עסוק ברגל לשרוד את המצב פה. ועל כל זה יש לך גם את הנודה, ועל כל זה אתה לא מצאת עבודה עדיין, כאילו אני רק מדבר על עצמי. וכשהתחלנו להניע את העניינים בחזרה, אני חושב שזה דווקא הלך מהר מאוד ל... יש לנו את הפרויקטים מהתיק עבודות. המצב בשוק הוא לא הכי נחמד עכשיו, זאת אומרת, גם אם אני אעבוד על התיק עבודות, כאילו, אין סיכוי, אולי היו יחידי סגולה שאיכשהו הצליחו בתור ג'וניור. אני דווקא ראיתי את ההזדמנות עוד רגע שנייה לשחרר את הנודע, והפלא ופלא, זה הפך להיות התיק עבודות החי שלי. זאת אומרת, כל מקום שאני הגשתי אליו את ה... קורות חיים שלי, הרגשתי את זה בצד הנודה, כאילו אמרתי להם תראו יש לי את התיק עבודות שלי אחלה, פרויקט 2 מה... יש לי אחד שממש עובד עכשיו ויוזרים נכנסים אליו ואנחנו בודקים את האנליטיקס ואנחנו מקבלים ביקורות, רוצים ששנייה נדבר על זה וזה דווקא מה שגרם להרבה יותר שיח, זה מה שגם עזר לי למצוא אולי מקומות עבודה שאני אוכל לעבוד בהם בצורה, כאילו, בדרך הרבה יותר קלה, דווקא דרך הנודע. למרות שהיא לא הייתה כל כך מוכרת אז וזה, אבל זה דווקא עניין אנשים, לא כזה, רגע, יש פלטפורמה שזה ג'וניור מנהל? כאילו, אני? מי אני בכלל? אני סתם איזה פישר, כאילו, מאיפה הגעת אלינו? איך אתה בקשר עם ההוא, עם הזה, כאילו, עם מי אתה עושה את זה? איך אתה למדת דברים? אז כאילו, מעבר לזה שזה קידם אותי בפן האישי, אני גם חושב שמה שגם היה פה יפה, שזה גם מה שבא מבחוץ, כאילו, תראו, יש פה ג'וניורים, זאת אומרת, אני ונועם, שאשכרה מנהלים איזשהו... פרויקט כזה ענק, כאילו עומר הוא כבר מעבר, הוא כבר באיזשהו level אחר, אבל מה שגם קרה בפנים זה שאנחנו ממש לימדנו ואנחנו מלמדים אחד את השני, זאת אומרת למדנו לנהל את הדבר הזה בתוך notion, למדנו גם להעביר ביקורת כמו שצריך אחד על השני, גם לנהל את העבודה שלנו, זאת אומרת למדנו אשכרה לעבוד בעבודת צוות וזה גם, אלו גם הדברים שגם אומרים עליי בעבודה שלי היום, כן, שכאילו אמנם הגעתי ג'וניור, שכזה שאלו אותי, מאיפה אתה עם כל הסכים אלי? אתה רץ אל ה-Notion, אתה רץ אל הפוער, אתה גם מנהל את הזמן כמו שצריך, אתה יודע בדיוק כמה זמן, בדיוק כמה זה. ואני אומר, כי אלו דברים שאנחנו למדנו בתוך הנודה, היו לנו דדלנים, היו לנו כאילו דברים לעשות. אנחנו למדנו אחד את השני, כאילו, בלי שמישהו ינהל מישהו אחר. זה באמת היה בצורה כל כך סוציאליסטית, נקרא לזה ככה, בלי שום היררכיה. וואו וואו וואו, בלי פוליטיקה. כן, אבל...

Omri: וואו וואו וואו, בלי פוליטיקה, בלי פוליטיקה בפוסטגרס הזה. אני לא מוכן

noam: אהההה

Omri: לפופגנדה הזאת.

Shay: אבל כן, אבל זה איכשהו עבד ככה, והפלייאו האלה, אנחנו הצלחנו, הצלחנו לעשות את זה, וזה נטו כי אני חושב שאנחנו גם היינו טובים אחד לשני. זה גם חלק, כאילו, חשוב פה.

Omer: חחחח

Omri: ועומר, אתה במקום שלך, שכאילו, לא במקום של אני מחפש עבודה, אלא דווקא במקום של לפתח את הקרן, נכון?

Omer: כאילו, כמו שאמרתי מקודם, זה גם נופל על המון תשוקה כזה. כלומר, אני תמיד הייתי עובד כזה במשרה מלאה, ותמיד הייתי עושה כזה פרילנסינג מהצד וכל מיני דברים כאלה, אז תמיד היה לי כיף כזה לעשות דברים מהצד, גם אם כזה סתם זה לבנות איזה אתר או איזה מיני מיתוג כזה לאיזה מישהו. אז פה זה סוף סוף היה משהו שאני יודע שאני יכול לאחז בו, כי הוא פרויקט קצת שהוא באמת מעניין אותי, והוא גם שלי, הוא לא כזה איזה עבודה לאיזה לקוח שכזה אני עובד עליה חודש-חודשיים ואמשחרר אותה. זה כ אז הייתה כזה הזדמנות לנצל את זה, וגם כל הקשר עם הקהילה פה, שידעתי שזה גם יתרום לי בסופו של דבר. ואני גם אוסיף על מה ששי אמר מקודם, שכאילו כל הדברים שזה תרם לנו ביכולות עבודה, אנחנו מתייחסים לענודה, כאילו, אנחנו מספרים את זה לפעמים לאנשים מאוד ברצינות. כאילו, יש לנו גם כזה שעה סינכרון בשבוע, שאנחנו כזה איזה בלוז, ואנחנו עושים אחת לכמה חודשים כזה פגישה פיזית, וממש כזה כמו תכנון כזה, אתה תראה, יש לנו כזה כמו גאנט כזה, של איזה דברים אנחנו רוצים להוציא השנה. ממש כן, כן, ממש ככה. ואנחנו מתעדפים, אנחנו אומרים, אוקיי, זה מגניב, אבל אולי זה קצת פחות מעניין, וזה ייקח לנו יותר מדי זמן פיתוח, אז בואו נוריד את זה קצת, או שנתעדף. כאילו, אנחנו ממש מתייחסים לזה כמו איזה מיני או וואטאבר, איך שנכנסה לקרוא לזה, כי זה גם כיף לנו, ואנחנו לומדים את זה, ואנחנו כאילו מטמיעים בזה כל מיני מתודות של עבודה של חצי יזמות וחצי שיווק, וחצי איך להסתכל על זה קדימה, אפילו שזה כאילו לא כלכלי ולא זה, אבל אנחנו אוה עוד פעם, כי זה באמת כיף לנו כל הדבר הזה.

Omri: זה סופר מגניב, וזה גורם לנו לחשוב על שלושה דברים, כשאני הקשבתי לכם, וכל אחד מזווית החטא, אבל אני חושב שבשבילי הכל מתחבר לכמה רעיונות זריזים, וקודם כל, יש מילה שאני מאוד אוהבת, שנקראת agency, ושוב, אנחנו אומרים agency, זה לא מדבר על כאילו סטודיו, אלא agency זה היכולת של בן אדם לשלוט על העתיד שלו, לשלוט על ה-circustances שלו, ו-to take action, ואני חושב שיש דבר נורא מדהים, בסוג הזה של האנשים, שיוצאים ועושים דברים, ושוב, כן, אני גם מכיר את הצד השני, ואילו כמה פעמים אנחנו רואים שאלות גם בסטארט-אפ דיזיינרס, גם מחוץ לזה שכזה, אני רוצה, אני רוצה לדבר מול קהל, או אני רוצה יותר ניסיון עם AI, אבל לא נותנים לי, למה לא נותנים לי, למה המנהל שלי לא נותן לי, וכאילו, אז קום, ותעשה את זה. אולי זה לא בעבודה, אולי זה במקום אחר, אולי זה בפרויקט צעד, אולי זה... אולי זה בטח במשחייה שלך, הכל בסדר, אבל יש כל כך הרבה דברים בעולם שאפשר לצאת ולתפוס, הם פשוט שם, וממש רואים את ההבדל בין אנשים שיוצאים ועושים את זה, לאנשים שרק חושבים על זה. שוב, יש רעיון ויש ביצוע, וזה סופר מעניין לראות לאן הדברים האלה יכולים להתגלגל, אז אני חושב שאייג'נסי הוא סופר מעניין, ומה שעוד רעיון שהולך עם זה, לפחות אני, כשאני מראיין מעצבים, אחד הדברים שאני מאוד מאוד אוהב, אני קורא לזה דמות עגולה. וזה האנשים האלה שהם, ושוב, זה לא חייב להיות עיצוב בדיוק, זה יכול להיות גם עיצוב adjacent, אבל אנשים שהם לא רק עושים מה שאומרים להם, כי זה שוב, מה שאנחנו מדברים על קורות חיים, זה כזה, אל משרה. אני הצבתי אתרים, אוקיי, זה המשרה, על זה משלמים לך, אבל אני אוהב את המעבר, וכשאני רואה אנשים, גם אנשים כמו הסיפור שלכם, שכאילו, תראו פרויקט שהתחלתי, תראו תרומה שעשיתי, תראו... משהו שעשיתי מעבר לזה, איך השקעתי את הזמן האישי שלי, אני חושב שזה מייצר איזושהי דמות או מועמד או מועמדת שהם עומדים מעל אנשים אחרים. כלומר, האקסטרה הזה, הנתינה הזאת, הפאשן הזה, אני חושב שהוא מדהים. ואני תמיד אסתכל על המועמדים האלה לפני מועמדים אחרים, כי יש בזה משהו אקסטרה. ובאמת, הדבר השלישי, וזה גם מוביל לשאלה הבאה שלי, זה עוד מילה שאני מאוד אוהב. למדתי אותה עוד בבית ספר אומנות בימי אנגליה, העליזה שלי, זה הרעיון של סרנדיפיטי, שזה להתחיל מסע לכיוון אחד ולגלות משהו אחר לגמרי. ואני מוצא שבפרויקטי הצד האלה אנחנו מתחילים ללכת לאנשהו, ובלי לשים לב, אנחנו מגלים אוצרות אחרים, סקיל חדש, תוכנה חדשה, כמו שאתם אומרים, פתאום, אה רגע, זה כמו סטארט-אפ, אנחנו מתאמנים. בלעשות Q-Planning ו-Priortization, הופכים למיני PMים, הופכים למיני VP Marketing. זה סופר מעניין, וזה באמת, הנה, עכשיו אנחנו... זה הפודקאסט שלי, אז אני מפתקסט. אבל עכשיו אני מגיע גם לשאלה של אם במהלך השנים האלה, במהלך הפרויקט הזה, יש משהו שהפתיע אתכם, משהו שגיליתם, שלא ציפיתם שתגלו אותו. שוב, מעולם הסרנדיפיטי, יצאתם לאיזשהו מסע ובמסע הזה גיליתם דברים שלא ציפיתם.

Shay: אני חושב שיש משהו חדש עכשיו שאנחנו הולכים לגלות, זאת אומרת, אם אתה כבר מדבר על זה. אני, יש לי בטן אחרת, אבל...

Omri: מי מכם בהיריון? עד קדימה, בואו תצאו מזה.

noam: אהה

Shay: אבל אנחנו, האמת שכשיצאנו למסע הזה של הנודה, אנחנו לא ידענו שהנודה תיראה כמו שהיא תיראה היום. חשבנו שזה יהיה כזה בתחום המאמרים, פודקאסטים, סרטונים וכו', וזה הגימל גימל שלנו. וזהו, כאילו, פתאום גילינו שאנחנו יכולים לפרסם שם גם את הסקר השכר, וגם לפרסם תיקי עבודות, שאנחנו הבנו שיש איזשהו צורך בזה. זאת אומרת, אנחנו גילינו פה איזשהו צורך, גילינו שאנחנו יכולים להשנים את זה יחד עם קורות חיים, זה נגיד בתוך העולם של הנודה. אבל פתאום גילינו, גם כשיצאנו לזה שאנחנו יכולים להרצות על הנודה בכל מיני מוסדות לימוד. זאת אומרת, לבוא ממול סטודנטים, להציג להם את הכלי הזה, שנקרא הנודה, ומצד שני לתת להם את כל הסיבות ללמה לעשות פרויקט קצת דווקא עכשיו, דווקא בטיימינג הזה. זאת אומרת, זה עוד דבר שאנחנו כזה, גילינו שאנחנו יכולים לעשות, ולא יודע, אנחנו לא באנו עם איזה יכולות של הרצאה וכאלה, למדנו לאט לאט ממוסד למוסד לעשות את זה כמו שצריך. ועוד דבר שפתאום הגיע אלינו, כן, זה שיש אוניברסיטה בארץ ביקשה מאיתנו לקחת חלק מאיזושהי תוכנית הכשרה של מנטורינג לסטודנטים שלומדים חוויית משתמש, יחד לצד חברות מאוד כזה גדולות, אנחנו כזה... אנחנו, אני לא יודע, לצד איקס איקס איקס, כן, כן, אתם, ומחר אנחנו הולכים להתחיל את המסע הזה של למנטר סטודנטית שהולכת להתחיל אצלנו, ואנחנו הולכים ללמד אותה את כל התורה של התחום שלנו. אז כן.

Omri: איזה מגניב, זה כזה הנודה אחד על אחד, זה כאילו הנודה ברמה אישית, איזה מגניב זה

noam: גם באמת מה שעוד מפתיע זה שאנחנו לא צריכים לראות את המומחים הכי גדולים או עם שמות מוכרים כדי להתחיל זה שאנחנו כמעט באותם הגילאים שלהם כאילו שרק סיימנו גם את התואר אז זה מאפשר לנו ממש לדבר איתם כזה בחופשיות ומרגישים בנוח לפתוח בפנינו מלא דברים שאם אנחנו ג'וניורים ואנחנו מדברים איתם והם גם עוד שנייה ג'וניורים אז יותר קל להם כאילו אנחנו גם יכולים להזדהות איתם ויותר קל להם לשאול אותנו כל מיני שאלות ‫הוצא.

Omer: אני אגיד גם שאם אני חוזר לשאלה שלך, של המסע, אז נזרוק פה כמה זה... כאילו, אנחנו התחלנו את הנודה, הסקופ, בכלל בשם אחר, שאסור לנו להגיד אותו, שהוא נגנז במהלך הדרך. כן, אסור לנו... נראה לי שהחברה השנייה...

Shay: נראה לי כבר מותר להגיד את השם, לא? לא. וואו, זה שאסור להגיד. אה, היא קיימת, אוקיי. נכון.

Omer: לא, כי החברה השנייה נראה לי עדיין קיימת, אז אסור לנו להשתמש עם השם הקודם של הנודה, אבל זה יצא לטובה. אבל בגדול זה התחיל בזה שהנודה הייתה מיועדת רק לג'וניורים. וככה התחילה כמעט השנה הראשונה, שיעדנו ממש את כל התכנים. כל מה שהנודה הייתה אמורה להיות רק לג'וניורים. ואז במהלך השלבי מחקר שעשינו, דיברנו עם כל מיני דינוזאוויים בתחום, וכולם אמרו לנו, אוקיי, אחלה רעיון, אחלה זה, אני גם רוצה את זה. כאילו, למה תכננתם את זה רק לג'וניורים? אני גם רוצה, פתאום אני הולך לעשות איזה משהו, איזה מחקר, או איזה משהו על פונטים, או משהו על אייקונים, או וואטאבר. בא לי רגע להיכנס ולצרוך מאמרים, אז כאילו, למה רק לג'וניורים? ואז אמרנו, אופ.

Omri: אהההה

Omer: יש פה אפילו משהו יותר גדול ממה שחשבנו. אז עשינו כאילו רגע חשיבה מחדש, חזרנו לשאלונים ולכל הנתונים שעשינו ואמרנו, אוקיי, גם הסיניורים שהצביעו בסקרים גם רוצים את אותם דברים, אולי קצת בזווית אחרת. אז כל הנודע קיבלה תפנית, ועוד פעם, הקשבנו למשתמשים מתוך המחקר ומתוך התובנות, וראינו שהדבר הזה נפתח והרבה יותר אנשים משתמשים בו, בין אם זה... בכל מקום יש את כל הנקודות האלה, בין אם זה סקרי שכר, אז אנחנו יודעים איך לדבר גם לג'וניורים וגם לסניורים, וגם אם זה בתכנים, וגם אם זה עוד דברים שאנחנו עכשיו עובדים עליהם מאחורי הקלעים, שאיך לקחת את הנודה ל-next step שנראה בחודשים הקרובים של מיני מוצרים שאנחנו רוצים לתפור מתוך הנודה, אז בכל דבר כזה אנחנו מסתכלים על איך אנחנו יכולים באמת לקחת את הידע של הנודה ולפזר אותו להרבה כיוונים, אז זו תפנית נראה לי יחסית משמעותית שלא נערכנו אליה בתחילת הדרך, אבל אנחנו שמחים שהיא קרתה.

Omri: זה מצחיק איך אי אפשר לבחור את הקהל, וכאילו, אתה מושך את מי שאתה מושך. ושוב, אני, תמר לא כאן, אבל לי ולתמר יש את הדיונים האלה גם, אנחנו מסתכלים על אנליטיקות, מדברים עם אנשים מסגנים. התחלנו את זה בתור, כאילו, איך אנחנו עוזרים לג'יוניור, היה לנו באותו מקום. שוב, העולם מלא במחשבות. שהן קורות במקביל, ואני ותמר, הייתה לנו את השיחה של כאילו, איך אנחנו יכולים לעזור בסקייל? הרי מה קרה עד עכשיו, אני ותמר מסתכלים על הודעה בסטארט-אפ דיזיינרס, ואז עולים בטלפון ומתחילים לצעוק אחד על השני, כאילו, מה אתם עושים? למה אתם לא יודעים? למה אתם לא מבינים? ואז אנחנו רואים איך אנחנו עוזרים בסקייל, ובאמת מה שקורה זה שהחלוקת ידע הזאת, שאנחנו חולקים את הדברים שלמדנו, כל אחד יכול ללמוד מזה, לא רק הג'יוניורים, גם הסניורים, גם כאילו אנשים שמנהלים. זה סופר מעניין איך מוצאים השראה בכל מיני מקומות, וגם נועה, מה שאת אמרת, אני חושב שזה סופר מעניין, זה מתחבר למילה אחרת, שאני חושב שאולי דורשת פרק משלה, אבל הרעיון של representation, והרעיון של איך אנשים רואים את עצמם בנקודות של הצלחה, וכן, לראות... לראות סניורים ולראות אנשים שהם עשר שנים, חמש עשרה שנים בתעשייה, אוקיי, זה נחמד, מגניב, בוא תחתום לי על הפוסטר, וכאילו אני אתלה את זה כמו מעריב לנוער מעל המיטה שלי. אבל לראות אנשים שהם שנה קדימה בקריירה, שנה וחצי קדימה בקריירה, וכן עברו את המחסום הכמעט בלתי אפשרי של לעבור מסטודנט להיכנס לתעשייה, אני חושב שזה סופר חשוב. ולראות את זה, לדבר איתם, לעשות, כאילו, to make yourself available לדברים האלה. סופר דופק חשוב. אז שוב, אני נורא מסכים איתכם שהמסע הזה לפעמים לוקח דרך משל עצמו. כאילו, אנחנו מנסים, הסוס הזה קשה לפעמים to rain him in, כאילו, הוא נוסע לאן שהוא נוסע, ואנחנו צריכים, ואנחנו, we there for the ride. עכשיו, בואו כזה נסגור את הדבר הזה, אני אוהב להגיד, אתם יודעים, אנשים מקשיבים ושכנענו אותם. וזה, הם שמעו את ההצלחה, הם שמעו את היכולות, הם אומרים, איך אני בונה דבר כזה לעצמי? אז בואו ניקח את זה כנקודת פתיחה, ואתם עם הניסיון שלכם, ושוב, המסע לאן שהוא לקח אותכם, ונראה למקומות מאוד מאוד טובים. מישהו שמקשיב, יש לו הרעיון משל עצמו, יש לה רעיון משלה, איזה עצות אתם יכולים לתת? או מנקודת התחלה או מאיפה שהייתם היום, כל מיני דברים שלמדתם, ש... מין כזה, מה הייתם רוצים לדעת אז, שאתם יודעים היום, שאתם יכולים להעביר לאנשים אחרים.

Omer: דבר ראשון זה שלפעמים אנשים מסתכלים על הנודה והם רואים מפלצת, כן? הם רואים כזה סקרי שכר ותכנים ופה ושם וכאילו ככה בדברים והם כאילו מסתכלים על זה ואומרים וואו איך אני אמור לעשות דבר כזה. אז תמיד אנחנו אומרים להם דבר ראשון הנודה נבנתה ש-chat gpt רק התחיל. היום יש את לאב-אבל ויש את בייס אז כנראה הייתם יכולים לעשות את כל הדבר הזה הרבה יותר מהר. דבר שני, הנודה שעיראק יצאה היה בה אזור אחד, היה בה אזור של תכנים עם איזה כמה פודקאסטים וכמה מאמרים. הנודה היום קיימת כבר שלוש שנים והדבר הזה נבנה פיצ'ר בי פיצ'ר כמו במוצר קלאסי, כל פעם הקשבנו למשתמשים, חשבנו, זיהינו צרכים ופיתחנו את זה. אז כאילו לא צריך לחשוב על איזושהי מפלצת ולהגיד אני לא אגיע לזה ולוותר, אלא להגיד איך אני מתחיל מאיזה משהו שיש לו איזה MVP או POC או וואטאבר, הוכחת יכולת כזאת קטנה שהוא גם מספיק מעניין אותי כדי שאני אדבוק בו ולהתחיל איתו פשוט, לא לפחד מאיזשהו משהו שנראה גדול ולהתחיל כאילו לפחד מזה.

noam: גם תהליך חיפוש העבודה הוא נורא בודד ובדיוק בתקופה הזאת כל הביטחון יורד ומרגישים שנכשלים בהכל אז באמת אולי כדאי לחפש אנשים שהם באותו מצב כמוני ולעבור את זה איתם ביחד כאילו זה גם איזשהו משהו שדוחף קדימה שיש אנשים שמאמינים בי והם לידי והם עוברים בדיוק אותו דבר

Shay: טיפ שאני גם אולי יכול להגיד זה קודם כל תתחילו, כאילו להתחיל ממשהו, להתחיל עם ת'עט, להתחיל לעשות איזשהו משהו וליצור איזושהי תוכנית שאתם תעשו בה נקודות עצירה ואתם תבינו אם אתם בכיוון או לא. ועוד דבר, זה אני גיליתי לפחות, כן, רק לעצמי, אני יכול להגיד שאנשים בתעשייה ובתחום שלנו מאוד רוצים לעזור, כאילו, אז אל תפחדו להיות חוצפנים, אל תפחדו לשאול, אל תפחדו ל... כי כולם רוצים יותר רק מלעזור, הם רק מחכים לזה, הם רק מחכים שמישהו יפנה אליהם דרך הלינקדאין, דרך שיחת טלפון, דרך מייל. עשיתי את כל זה, בינדר דנדת, כאילו דיברתי עם אנשים, אמרתי כזה... טוב, פשוט, אני אעשה לו טלפון, אני אצור קשר ואני אראה מה יקרה. וזה פתח לנו המון המון המון דלתות, ובאמת אנשים רצו לעזור לנו, אז אני גם כאילו חושב, אם אתם צריכים התייעצות וכו', כאילו, כולם פה, אני יכול להגיד גם עלינו, אבל מההתנסות שלנו, לגמרי יוכלו לעזור לכם להבין אם אתם בכיוון או לא, או לעזור לכם בכלל לפתח את החשיבה של מה שאתם רוצים ליצור.

Omer: אני אוסיף גם שפרויקט צעד הוא יכול להיות באמת כל דבר. כלומר, עוד פעם, אנשים לפעמים רואים את הדבר הזה ואז הם נוטים כזה להתקבע ולהגיד, אוקיי, מה, נבנה עכשיו אתר או אפליקציה? ואנחנו אומרים להם, תקשיבו, פרויקט צעד יכול להיות כל כך הרבה דברים, פרויקט צעד יכול להיות פודקאסט. אם פודקאסט גדול עליכם או שאין לכם את היכולות, את הרצון, אתם יכולים ללכת, וכמו שאנחנו רואים שהרבה אנשים עושים, מת...

Omri: יכול להגיד לך, כל טמבל יכול לעשות פודקאסט.

Shay: אהההה

noam: אהההה

Omri: זה לא החלק הקשה.

Omer: אההה

Shay: אההה

Omer: אנחנו רואים אנשים שהולכים וחוברים לאיזה פודקאסט ומתמללים אותו, או פתאום עושים לו את הסושיאל, אז כאילו אנחנו רואים כל דבר כזה, זה איזושהי אבן דרך שאתה יכול פשוט להיכנס אליה. והתהודה שזה עושה, כאילו בתעשייה, זה כל כך גדול, כי גם אם אנחנו בתעשייה יחסית קטנה, אז פתאום יודעים לקשר את... שי או נועם או עומר הקטנים שאף אחד לא הכיר אותם לפני זה פתאום לעומרי דביר או למישהו מרדיו בתן או לסהרגיל ואז כאילו הדבר הזה יוצר קונקשנים עם הרבה כאילו אנשים אחרים מהתעשייה כלומר אנחנו באנודה התחלנו מכלום ופתאום אנחנו בקשר עם סטארט-אפ דיזיינרס ואיתכם ועימהם וכל אחד זה רשת של קשרים כשאם ומתי שהוא נרצה וכל אחד במצב שהוא יצטרך לחפש עבודה זה משהו שהוא בונה לך גם אסמכתה בתעשייה ואז כאילו מאוד כבר מכירים אותנו, עובדים איתנו, יודעים שאנחנו בתקווה אנשים שנחמדים וכיף לעבוד איתם ואולי גם קצת מקצועיים. אז זה בונה לך רשת של קשרים שהיא מאוד חזקה ואפשר לנצל אותה בעתיד. ואפשר להתחיל גם מקטן, זה היה הנקודה שלי בהתחלה.

Omri: לגמרי. אני, כל הדברים שאתם אומרים זה כאילו, זה בדיוק הדברים שאני חושב עליהם כשאני מתחיל כל מיני פרויקטים ויש לי, יש לי פרויקט קצת חדש, שאני, הוא כזה על אש, או אש כל כך קטנה שהוא כאילו, עוד לא קרוב לבקוע, אבל כשאני חושב עליו, ואני אדבר עליו כשאני מוכן, כשאני מוכן, אוקיי? תעזבו אותי, תפסיקו ללחוץ עליי, אוקיי? אני לא מוכן. אבל כשאני אהיה מוכן, אדבר עליו קצת יותר, לא פודקאסט, לא קשור לזה בכלל, אבל גם

noam: חחח

Omer: לא פרשר

Omri: כל הדברים שאתם אומרים, אני גם חושב עליהם, כאילו, מי השותף שאני מביא, ויש את האמירה המפורסמת הזאת של, אם אתם רוצים לזוז מהר, תלכו לבד, אתם רוצים ללכת רחוק, תבואו עם אנשים, והנה, אתם מרגישים את זה אצלכם, אז כאילו, למצוא את השותף הנכון, במקום הנכון, היכולות הנכונות, המוטיבציה הנכונה, להתחיל בצורה, art of the possible, מה אני יכול לעשות עכשיו, בקטן, ולבנות על זה. כלומר, אם... אם אתם חייבים תקציב של 4 מיליון דולר בשביל להתחיל, אולי זה לא הפרויקט צעד הכי טוב והכי לגיטימי? אז כל הדברים שאומרים הם סופר סופר הגיוניים, ואני גם נורא אוהב את הנקודת סיום של כאילו, יש פה קהילה, אנחנו כולנו אוהבים לעזור אחד לשני, אנחנו נשענים אחד על השני, גם לי עזרו, ואני כל הזמן שאוה אנשים או רעיונות, והנה כאילו, אנחנו פה עכשיו, תראו אותנו, עוזרים אחד לשני. יש בזה המון המון ערך. אז חברים, אני מקווה שא' מוזמנים לבקר באנודה, ושוב, למי שעכשיו רק מגלה את היקום הזה, מה ה-URL?

Omer: אני

Shay: אני לא יודע שזה יראי אל. מה?

noam: נהההה

Omri: כעסתם עליי. גוגל, גוגל, גוגל, אני אני יודע, זה לא בשבילי. חדש, חדש, חדש. על הפנים. אז כולם...

noam: אורי, לא עשית עלינו מחקר?

Shay: אהההה חחח

Omri: מוזמנים להיכנס לבקר, שימו בפייבוריטס המון המון תוכן מעניין, במיוחד פודקאסטים, במיוחד פודקאסט ספציפי, במיוחד פודקאסט על בניית קורות חיים ורעיונות עבודה. אבל בואו נעבור לפינה חדשה, חדשה עד הנדשה, עוד לא קראת אף פעם, שבה עמרי, שי עומר ונועם הולכים לענות על השאלה שאף אחד לא שאל אותם, והיום יש לנו שאלה אנונימית כרגיל מסטארט-אפ דיזיינרס, והיא הולכת ככה. לאחר סיום עבודה בחברת פרויקטים, הגיע הזמן לעבור על הפרויקטים המיועדים לתיק עבודות. אז הנה יש לנו פה שאלה, על בניית תיק עבודות אחרי עבודה בחברת פרויקטים. במבט לאחור, יש לא מעט דברים שהיום היו נעשים אחרת. גדול מהפרויקטים פותח תחת אילוצי זמן משמעותיים, ולכן יש פלואים, מסכים והחלטות UX, שהיום היו זוכים לפתרון מדויק יותר. יש פרויקטים שבהם התחושה היא שלא מדובר בליטושים, אלא בפער אמיתי בין מה שנבנה בפועל למה שהיה נכון לבנות. כדי שיוכל להציג אותם בתיק העבודות בלב שלם, נדרש redesign משמעותי. מצד אחד, יש כאן בסיס חזק ל-case studies שיכול להציג תהליך חשיבה, מחקר והחלטות עיצוביות. מצד שני, אם אני אציג את המוצר כפי שעלה לאוויר, הוא פשוט לא מייצג את רמת העבודה שאני רוצה לעמוד מאחוריה היום. השאלה היא בעיקר אתית, עד כמה מקובל לבצע שינויים מהותיים בפרויקט קיים לצורך תיק עבודות? האם נכון להציג גרסה משופרת, תוך כדי שקיפות לגבי מה שונה ולמה, או את המוצר כפי שהיה ולהתמקד בניתוח ותובנות? חברים, הנצחית של... מה שיצא בעולם האמיתי הוא לא משהו שאני בהכרח עומד מאחוריו בגלל אלה סיבות, המנהל הזה, המנהל הזה, המנהל התקציב, התקציב, התקציב. האם אנחנו מחויבים להציג בתיק עבודות מה שקורה באמת, או מה שהיינו רוצים ושאנחנו מאמינים שמייצג את היכולות שלנו? שאלה אליכם.

Omer: חושב שדווקא אפשר לקחת את זה כיתרון, כלומר, כש... אם מישהו בא עם case study בתוך התיק עבודות שלו והוא מראה פרויקט שהוא אמיתי ולא בבועה, לדוגמה פרויקט לימודים, ודווקא הוא מראה אילוצים של משאבים, זמן, וואטאבר. הוא אומר, תראו חברים, זה מה שהגעתי בהינתן האילוצים האלה. וכמו שכולנו מכירים, אילוצים קיימים בכל פרויקט, בכל חברה, בין אם זה סטארט-אפ או חברת ענק, תמיד יש אילוצים. אז דבר ראשון, יודעים שהבן אדם לא משקר, הוא מספר את האמת. כלומר, זה פרויקט אמיתי שחווה אילוצים כמו כל פרויקט בעולם האמיתי. דבר שני, הוא יכול להגיד, אוקיי, הפרויקט הזה הגיע עד לסף מסוים באילוצים שעמדתי בהם, בלוחות זמנים האלה, במפתחים שהוקצו לי, עם ה-PM שעבדתי, וואטאבר, ואני חושב שהפרויקט הזה היה טוב מ-XYZ כשהוא עלה לאוויר, וזה ה-ABC שהייתי משפר אם היה לי עוד זמן ועוד משאבים. אני חושב שעוד אקסטרה נקודה שמראה לו עוד קצת סקילסט אפילו עוד יותר מהדבר הזה, להגיד, בהינתן והיה לי עוד X משאבים, לדוגמה עוד חודש, עוד חודשיים פיתוח, הייתי יכול לקחת את כל ה... שלושה, ארבעה הצעות לשיפור שאני חושב, ואפילו לתעדף אותן. זה מראה גם על יכולות קצת פריוטיזציה, ולהבין את העולם שאתה חי בו, שזה עולם אמיתי, ועם אינסוף משאבים, לא באמת משהו שקיים. אז מראה על זה שגם עבדת על פרויקט אמיתי, אתה גם מבין שאילוצים תמיד קיימים, וגם על זה שאתה יודע איך לגשת לזה ולחיות עם זה, שהמוצר אף פעם לא יצא מושלם.

Omri: קדימה.

Omer: אני יכול להוסיף עוד אנקדוטה, זה שאת השאלה הזאת גם שואלים, אני ושי גם מתרגלים באקדמית תל אביב יפו, באותו תואר שאנחנו עשינו בהתמחות, והרבה פעמים סטודנטים, אתה יודע, משפצים אותם בחברה שהיא לפעמים לא החברה הכי וואו שהם היו רוצים לקבל, והם שואלים, הם כאילו מתוסכלים, אומרים לנו, תשמע, אבל הפרויקט לא כמו שהיינו רוצים, או אנחנו, הלקוח מאוד רוצה איקס, אבל אנחנו חושבים שלפי כל המתודולוגיות שלמדנו וכל המחקר צריך לעשות וואי. תקשיבו חברים. הכל טוב, גם את זה אתם יכולים למנף. דבר ראשון, לא תמיד יודעים מה המוצר האמיתי שקיים. אז אתם יכולים פשוט לקחת ולעשות את הדבר הכי טוב בתיק עבודות שאתם חושבים. ותראו את התהליך הזה אם אתם חושבים שהוא הכי אידיאלי. או לחלופין, לעשות את מה שאמרתי. כלומר, להציג את המוצר האמיתי ואת מה שאתם הייתם יכולים לקחת משם. כלומר, את אותה בעיות כביכול חווים גם אנשים שהם עובדים על פרויקטי דמה, או גם אנשים שעובדים כבר המון שנים בתעשייה. תמיד אפשר לקחת ולמנף את זה, ולא פשוט כא כאילו או לגמרי להוריד את הקייס סטאדי או כאילו להתבאס עליו

Omri: כן. אני אגיד לכם מה, ושוב, למאזינים הקבועים, הם יודעים שאני חושב שאני ותמר די חופפים פה, כאילו האתיקה שלנו היא גמישה, היא נמתחת, גומייה, ומאוד קשה לי עם האמירה הזאת של כאילו, האם זה אתי להראות משהו שהוא לא בדיוק הפיסות קוד שיצאו בעולם האמיתי, וזה כאילו, פה תמר אומרת, אני מדבר בשביל תמר, שתמיד אומרת כאילו, הרי הפיגמה שלך והקוד הם לא בדיוק אותו דבר, נכון? אבל מה אתה מראה? אתה מראה את הפיגמה, אתה לא מראה סקרין שוטים מהקוד. אז כבר אתה יצאת מהעולם האמיתי, נכון? סופר לגיטימי, ועכשיו אנחנו מתחילים למתוח את הגומייה. ואם אני אזיז את הכפתור קצת, ואם אני אכהה את הכחול קצת, הרי באיזשהו שלב הגומייה הזאת קרה, אבל אני חושב שהיא הרבה יותר גמישה ממה שאנחנו חושבים. עכשיו, שאני, אני מתחבר גם למה שאמרת, ו... והנה, אני ממש סוגר את המעגל הזה עם מה שדיברנו על תחביבים, כי אני, אחד התחביבים שהיה לי זה קוסמות. ישבתי ולמדתי לעשות קסמים, הייתי בטוח שזה המקצוע שאני הולך לעשות אותו, אבל יש, אתם יודעים, כשאתם מסתכלים על קוסם כזה ומנסה לנחש את הקלף שלכם, לפעמים כחלק מהקסם הוא פעמיים מוציא את הקלף הלא נכון, נכון? זה הקלף שלכם? לא. זה הקלף שלכם? לא. תסתכל בנעל. ועכשיו,

noam: חחח

Omri: מן הסתם, הטעויות האלה הן חלק מהסיפור, ולמה הם עושים את כי לפעמים הטעויות עושות סיפור יותר מעניין. וזה אני נורא מתחבר, לפעמים להראות את הקשיים, להראות למה זה לא יצא בדיוק כמו שאתם רוצים, להראות למה למה הייתה פה פשרה בין הפתרון שאתם חושבים שהכי טוב לבין משהו שהלקוח רצה או צרכים עסקיים? אם הסיפור הזה הוא מעניין, לגמרי תספרו אותו. וכמו שאתם אומרים, ההבדל בין תיק עבודות של סטודנט, שהוא כזה, הנה העיצוב החדש שעשיתי ל-Airbnb. וכזה, אוקיי, אנחנו יודעים שלא, הם לא שילמו לך לעשות פה פרויקט של עיצוב מחדש ל-Airbnb. אז יש פה המון דברים שהם לא אמיתיים, כלומר, אנחנו שנינו פה בפנטזיה זוגית שהדבר הזה קרה. מצד שני, ובגלל זה אני גם אומר, צאו ותעשו עבודות אמיתיות, אתם תגלו דברים הרבה יותר מעניינים בלפתח אתר לפיצה מתחת לבית, מאשר לעשות אתר מזויף לאיירביינבי, כי יש לכם את כל המקומות שהלקוח רוצה דבר, או אין כסף, או... לא היה לנו תקציב לקנות את האייקונים שרצינו, אז אנחנו משתמשים בספרייה הקיימת, נכון? זה לא מה שרציתי, אבל תראו עם כמה חיכוכים אמיתיים, וזה גם מה שאני אוהב להגיד הרבה, עדיף לסחוט כאילו בשלילית, מאשר ללמוד לסחוט ביוטיוב, כי אתם בחוץ, אתם עושים את זה, אתם זזים, אתם חלק מהעולם הזה. אז אני חושב שאם זה עוזר לסיפור, תשאירו את הדברים האלה, מה שלא עוזר לסיפור, תשפצו אותו. אף אחד, שוב, ונועם את במקרה מאוד ספציפי, אבל אתם לא מתמיינים למוסד. אף אחד לא ילך ויחפש את הקוד האמיתי ויעשו... רגע, רגע, רגע, רגע, 40 פיקסלים, פה זה 38. אדוני, אתה רוצה להסביר את עצמך? זה לא הולך לקרות. תעשו משהו שמציג את עצמכם, ומבחינתי, אתם רוצים לזרוק הכל לפח ולעצב מחדש? תעשו את זה, אין עם זה שום בעיה. שוב, עם האתיקה שלי.

noam: חחח

Omri: אתם תעשו מה שאתם רוצים, אבל למתוח את הגומייה, בסופו של דבר, כל המטרה שלנו זה להיות המועמדים הכי טובים. אם עיצוב חדש עושה אותנו מועמדים טובים, לכו על זה. אם לספר את האמת עושה אותנו מועמדים יותר טובים, תספרו את זה. אז הכל בשירות הסיפור. אז אני, בתור ג'ימני קריקט, נותן לכם את למתוח את הגומייה קצת, אל תדאגו, כל עוד הסיפור עובר, זה מה שחשוב, ואז יהיה לכם עבודה, תקבלו כסף, ואני מבטיח לכם שכיסא מסאז' סופר סופר שעוזר להרגיע את המצפון. אז חברים, מקווה שעזרנו קצת עם השאלה הזאת, שגם חוזרת המון המון המון, ובואו, ממש לפני שאנחנו סוגרים ומודה לכם שוב באופן אישי לכל אחד מכם, בואו נגיע לפינה הקבועה שלנו, שאיתה אנחנו סוגרים את כל הפרקים, שאנחנו נדבר על איזשהו fun fact, שהוא גם fun והוא גם fact. שוב, הנה יש פה פרויקט קבוצתי, ושר עומר ונועם, בואו תחלקו איתנו משהו שאנשים יכולים לקחת איתם הביתה.

Shay: אז עובדה מעניינת על אנודה האמת היא שלאנודה כנראה היה צורך לפני שבכלל קראו לה אנודה. זאת אומרת, אנודה הייתה קיימת לפני שבכלל יצרנו אותה מאפס, כי לכל אחד מאיתנו הייתה אנודה קטנה משלו. אני זוכר שכאילו כמעט לכל אחד מאיתנו ולעוד סטודנטים ש... למדו איתנו וגם סטודנטים מ... מוסדות לימוד אחרים שלמדו חוויית משתמש, כל אחד, היה איזשהו מאגר בדוקס או באיזה נוטיין של כל מיני לינקים להרצאה מעניינת, לכלים מעניינים בתחום שלנו, לכל מיני פודקאסטים מעניינים. עומר ואני, שרק התחלנו להניע את כל התכנים בתוך האתר לפני שנועה בכלל הצטרפה, כאילו אנחנו הגענו את כל התישורים האלה, שאנשים שלחו לנו, אנחנו שם לבוא נראה, כאילו, לאנשים אשכרה יש להם אנודות משל עצמם, אנשים שמרו את זה כדי שהם יוכלו להשתמש בזה מתישהו, מתישהו יצטרכו לראות את הפודקאסט, מתישהו יצטרכו לראות את ההרצאה הזאת. וגם המרצים שלנו, בזמנו היו להם גם מאגרים כאלה, בדיעבד הבנו שהנודה הייתה קיימת, שבכלל אותה וזה עוד דבר שתארנו להבנה שיש בזה צורך.

noam: זה היה ממש מתחת לאף משלנו כל הזמן הרעיון הזה.

Omri: סופר סופר מעניין, כי כאן כשאני עושה הרצאות ומדבר על עיצוב מוצר ועל איך בונים מוצרים, יש כל כך הרבה מקרים שהמוצר נבנה לפני שהמוצר נבנה, כלומר אנשים עושים כבר את הדבר וכל מה שנשאר זה to facilitate, ואני מדבר הרבה על הרעיון, סתם נגד הרעיון של נטפליקס, של בינג' וואצ'ינג, כאילו אנשים כבר עשו את זה, אנשים ושוב, סורי לזינליוז, ולג'ן זיז, חכו שנייה, בואו נדבר דודו מרי הזה, כן? אבל פעם היינו, מה היינו עושים? היינו יושבים ומחכים ועוברים שבועות, שבועות, שבועות. למה? כי אנחנו רוצים לאגור את כל הפרקים ולראות את זה במכה. עכשיו, הנה התנהגות שקיימת, ואז נטפליקס וחבריהם ראו ואמרו, רגע, רגע, יש פה התנהגות, יש פה איזשהו צורך, משהו שאנשים עושים. בואו ניקח את זה and will facilitate, בואו פשוט נשחרר עונות. כבינג' וואץ אקספיריאנס, והיום ככה רוב האנשים צורכים היום בצורה הזאת. אז אני חושב שזה סופר מעניין לראות שכאילו אתם כבר עשיתם את זה, זיהיתם את זה, ואז אמרתם, כל מה שצריך זה to facilitate, ורק לבנות מקום שאנשים יבואו אליהם. אז... סופר מעניין, וחברים, אמרנו הנודה מספיק פעמים, אתם יודעים איפה למצוא את זה. מקווה שלא גיליתם את זה, וזו פשוט עוד הזדמנות להיזכר להיכנס לשם. שי, עומר, נועם, תודה רבה שבאתם, סופר כיף לדבר איתכם. מקווה שאנשים יוכלו לקבל קצת השראה גם מהפרויקט שלכם, גם מהעשייה שלכם, וגם מכם. אנשים שכמו שאמרתם, אנשים רגילים, שפשוט יצאו לאיזשהו מסע, שיגיע למקום סופר מעניין, אתם תורמים, אתם עוזרים, ונשמע שיש לכם בשרוול, אז יהיה נורא מעניין גם לראות לאן זה ימשיך. אם אנשים רוצים ליצור איתכם קשר, או איתכם כאנודה, או עם כל אחד מכם באופן אישי, מה הדרך הכי טובה לעשות את זה?

Shay: לינקדאין, ודרך האמת שיש לנו בתוכה נודע, לגמרי.

Omri: מדהים, אז שי כהן-אמבלו, נועם חלק ועומר אבירם, מוזמנים למצוא אתכם בלינקדאין, או ליצור קשר דרך, דרך אנודה. ובשלב הזה אני הולך להגיד תודה שהצטרפתם לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב קריירה וראיונות עבודה. אל תשכחו לעקוב אחרינו בספוטיפיי, יוטיוב או כל מקום אחר שיש בו פודקאסים, אפשר גם באנודה, אנחנו גם שם. ואם נהניתם, למה שלא תספרו לחבר? שבוע הבא, בחילות הקאות וכאבי גב. אולי הריון לא מתאים לכולם? נתראה שם. פעם פעם פעם פים פום נעצור את השעון.

Shay: וואי, עכשיו אני נזכר במשהו

noam: תודה רבה.

Shay: שאני שכחתי להגיד, זה שכחלק מהתהליך חיפוש עבודה, אני רציתי פשוט להביא את זה איכשהו, שהפודקאסט שלכם ממש ליווה אותי. כאילו, אתם רק יצאתם, וכל פרק היה בדיוק בשלב שהייתי צריך, כאילו, הייתי שומע את זה לפני ראיון, לפני פה, לפני שם, זה ממש...

Omri: עצרו הכל, פודקאסט מחדש. אם יש מחמאות אני רוצה, אז חייבים להכניס את זה. אוקיי, היי, ברוכים הבאים לראיון. טוב, יש לכם זמן, יש לכם עוד איזה שעה. איזה כיף, כיף לשמוע, מאוד שמח.

Shay: אההה וואו כן