Tamar: ⁓ אתה ראית אי פעם מעצב מדבר על פיצ'ר שהוא עשה ונותן קרדיט לאנשים שעבדתם על זה?

Omri: לא, אבל גם אנחנו גם ה... הלמטה שלה למטה. זה כמו שמאפר בסרט, יגיד תודה רבה לטום קרוז, שנתן לי לאפר אותו, לשים לו, לשים לו כאילו סומק, אבל...

Tamar: אהההה היי וברוכים הבאים לרעיון טוב פודקאסט על עיצוב קריירה ורעיונות עבודה בשיתוף עם קהילת סטארט-אפ דיזיינרס אני תמר סגורה מעצבת בחירה בדרים ומרצה לעיצוב

Omri: ואני אומרי דביר, head of yaks at nukes ולמטרת יומן הדיאטה שלי הרגל להיות תות זה לגמרי פרי

Tamar: והיום, כאילו איכס, אבל בסדר והיום, בריאות נפשית, הצד האפל של החיים באייטקס

Omri: בוא אז תמר בדיוק סיימנו שיחה על החיים הקשים על הגג של הייטקס שיש יותר מדי אוכל ויותר מדי דברים ויותר מדי תורים ויותר מדי אנשים ואנחנו כשאנחנו מתלוננים אחד לשני אני יכול בלב מלא להגיד או תמר אני מבין איזה קשה שיש יותר מדי פיצות אני מבין לפעמים קורה לך ש...

Tamar: מה זה יותר מדי פיצות? היה תור ארוך בפיצות. היה ממש תור ארוך בפיצות.

Omri: ואני מרגיש את זה אני איתך אני מרגיש יש לי אמפתיה על הכאב הזה אבל לפעמים יוצא לך לדבר אתה בזה כזה הרי פוטר עם כזה מוגלגים עם אנשים שהם לא אנשי כסם כמונו הם מקבלים את התלונות שלך על זה שכאילו התור בפיצה בחינם עם הטבון היה ארוך ודאי

Tamar: אני משתדלת מאוד למנן את התלונות שלי על דברים כאלה מול אנשים שלא מי הייטק כי אנחנו באמת מבואה אנשים שאני אספרת להם סתם אחי בקטנה כזה על הארוחת בוקר אצלנו הם כזה לא אני חי ביקום מקביל איפה אני חי מי פעם הכין לי ארוחת בוקר מי כאילו הגיש לי פעם אז אני כזה ישר מרגישה שזה לא בסדר אז אני משתתלבת נורא לא לעשות את זה זה לא יפה לעשות את זה. זה לא יפה לעשות את זה. אנחנו באמת בבואה, ואני חושבת שרק כאילו לא סתם יש את הקבוצה המאוללת צרות באייטק, כי זה כאילו בין מגוחך לבין צרות, כאילו, התור הארוך בפיצה, היה קצת חם על הגעג, בו עוד היא עומדת בתור לפיצה. אז אני חושבת שאנחנו צריכים להחליט כחברה, כקהילה, אנשי האייטק. לשמוע אותה תלונות בתוך הקהילה. למען גם ככה כאילו יש איזשהו הייט על אנשים שעובדים בייטק, כאילו אנחנו עושים למישהו משהו רע, כאילו אנחנו לוקחים להם מהכסף או משהו כזה, זה ממש מרגיש להוסיף

Omri: שהפיצות שהגיעו אלייך, אל הגג, ⁓ הם... ⁓ עכשיו, הפיצות כי עברנו בבית יתומים, ⁓ ולקחנו זה מהמחסנים שלהם. ⁓ אני... כמה ימים, אני לא זוכר באיזה הקשר סיפרתי סיפור מממי הפייסבוק שלי, זה היה 2016, ⁓ יצא אימאל לכל העובדים באמריקה.

Tamar: לקחו אותם מילדים רעבים, סליחה ילד, תן את הפיצה.

Omri: שביקשו מהעובדים להפסיק לבוא עם המכוניות המרוץ שלהם לחניה של הבניין כי זה לא נראה טוב כי את מסתובבת בקמפוס של פייסבוק ובחוץ זה כאילו כל המקלרנס של כולם כל המכוניות המטרופות ואת יודעת מה התשיבה של האנשים היה? איך אתם מעזים להגיד לי איזה אוטו לקנות איך אתם יכולים לעצור אותי ולקנות את האוטו של

Tamar: ועכשיו תהיה איך אתם יעזים להגיד לי עם איזה מהרחבים שלי להגיע לעבודה אתם תגידו לי להגיע עם הפריאוס שלי סליחה עם האוטו הבינוני לא

Omri: כולם יודעים שיום שלישי זה יום ירוק ויום חמישי זה יום אדום אתם לא יכולים להרוס לי את הסדר אני מסכים איתך שלפעמים אנחנו מאבדים פרספקטיבה בתוך העולם הזה אני בטוח שאתה צלח כזה אתה במקרה מקבלים כזה אופגרד לביזנס ואז כזה וואז כזה את בא להוריד את המיטה ויורדת לא למאה שמונים שטוח זה כזה, מאה שבעים ואת כזה דיילת אני לא מוכנה ללשון ככה במאה השבעים מעלות לגיסה וכאילו קליפול לשקר הזה שזה העולם וכל דבר קטן שמרגיז בו הוא כאילו משהו להתלונן עליו

Tamar: למרות שיש צרות אמיתיות כאילו בהייטק זה קורה לפעמים, אתה יודע אני זוכרת שהיה פתאום אין מים במשרד יום שלם כאילו, מה? מה אנחנו הולכים לעשות? נהרד לבית קפה ואבקש כוס מים? מה אני אמורה לעשות? לא עובד זה צרות אמיתיות בקיץ כאילו אין מסגן לא אני לא באה כאילו עם כל הכבוד לא באה

Omri: באקבוקיי מים בדיוק אמרתי לך שאנחנו חגגנו את זה שהטמי 4 הפסיק לנזול וזה היה יום גדול אני חושב שזה גם אם אני יהיה במונית ואני אספר את זה לנהג מונית בדרך לאן שהוא הוא יבין אותי הוא לא כאילו ילך להתלונן על זה לחברים שלו יש צהרות אמיתיות אני מסכים איתך

Tamar: אין לי שצורות תמיד להיות. הלכנו לפני כמה זמן, מכונת קפה, כאילו, אתה יודע, עם כל ה... כל הלקפק. ובהתחלה ממש תור במכונת קפה, כי כאילו כולם רוצים להכינה את עצמם קפה, וזה לוקח עוד שנייה יותר מכאילו המכונות של אספרסו. ואז מהר מאוד, נגיד אני ואנשים שכמו אותי, שהם אנשים בינוניים שלא מבינים בקפה,

Omri: נגע פסססס

Tamar: הבינו שהטעם של התערובת לא טעים להם וחזרנו לנספרסו אוקיי? גש מכונה

Omri: מה זה מה זה המכונת שלושים אלף שקל יושבת שם

Tamar: כן, לא יש הרבה אנשים שמכינים לעצמם ונהנים את הערובת פירוטית וחמצמצה ואני אוהבת את הקפה שלי כמוני מר סור חזרתי לאנספרסו, יש הרבה אנשים ששתים לאנספרסו אנחנו כאילו מנעלים דיון, ⁓ את במכונת קפה היא לא... אנחנו נחזור לאנספרסו הפשוט

Omri: מזע, תמר, איך אני שמח שיהיה לכם פולבאק? אני לא יכול לדמיין סינריון ש... וואו, וואו. אוקיי, אז לפני שפיזית הזריקו עלינו אבנים, בדיוק, בואי נגיע, תמר, לנושא היקרי, והנה, אם מהשיחה הזאת לא היה לכם ברור שלפעמים קשה בהייטק ואנחנו מגיעים למצב נפשי מאוד ירוד.

Tamar: אתה מבין איזה מזל שלא העיפו את אנספרסו? אחת מיני עשר מכונות שפזורות במשרד. כן, לפני שסוקלירו אותנו באבנים, כן.

Omri: כשאין את הקפה שאנחנו רוצים. אז היום אנחנו הולכים לדבר בריאות נפשית, מה שנקרא, mental health, ⁓ ההייטק ובעולם העיצוב. ⁓ ההבנה, ושוב, ⁓ מגזר חשוב, הרעיון הזה של צרות בהייטק, אני חושב שאנחנו גם נדבר על זה, ⁓ הזה בין כאילו להיות בחיינים ולהיות big babies. שזה יכול לקרות, והנה דיברנו על כמה דוגמאות, אבל גם העובדה שגם בעולם, שאתה יודעת אנחנו במקום יחסי טוב וכלכלי טוב, ואיכותי טוב, גם שם מאוד מאוד קשה והצערות הן אמיתיות והלחץ הנפשי הוא אמיתי, אז שוב, בואו נשים את זה על השולחן כבר עכשיו, להיות חוטב עצים זה קשה ולעבוד במכרה. מאוד קשה, העולם שלנו הוא אחר, אבל גם בעולם שלנו אנחנו מגיעים ללחצים נפשיים, קשים, ותמר בואי ניקח את הדקות הקרובות, נפרוס איזה קצת, נדבר על זה, אולי נציע פתרונות כמה שנצליח, כמה שאני ואת מאוזנים נפשית, ואולי מי שרוצה ללמוד מאיתנו, עדיף שלא, אבל בואי נתחיל, בואי נתחיל מנקודת הפתיחה הזאת של כאילו כשאנחנו מדברים על mental health, בין אם זה... בתעשייה, בעיצוב, בחיים האישיים שלנו, מה זה אומר לך?

Tamar: כאילו, מינטל הילד זה מנעד סופר סופר רחב רוצה לשים בצד עד כמה שניתן את הדברים שאנחנו מביאים איתנו לא רק מהבית, אלא אפילו אולי מהבטן של אמא שלנו שזה בעצם המבנה האישיותי שלנו יכול להיות כזה או אחר אנשים שיכולים יותר או פחות להתמודד עם דברים מסוימים אז אני לא רוצה להתייחס לאנשים, נגיד, ואני מדברת על מצבים קצת יותר קיצוניים, למרות שכולם, כאילו, הכל ספקטרום, אבל אנשים שיש להם, נגיד, הפרעת אישיות גבולית, או מניה דיפרסיה, או מיני וסוגי דברים שיכולים באופן אולי יותר מורגש להפריע בחיי היום יום, אבל בוא נגיד שרוב האנשים נמצאים כזה יחסית במרכז הספקטרום, שוב, אני לא חושבת שאף אחד הוא כאילו 100 אחוז שפוי. כאילו אין, אין דבר כזה.

Omri: אני בחדר, אז אני לא צריך להגיד את זה, למה לא רואים אותי?

Tamar: כולנו נמצאים... אל תתעלמים ממני! תתייחס... אז אני חושבת שכאילו כולנו נמצאים על איזשהו ספקטרום יש לנו את הדברים שאנחנו יודעים להתמודד איתם פחות טוב או יותר טוב, ⁓ אבל הלס שלנו, שוב, יש את הדברים שאנחנו מביאים מהביתן של אמא, ⁓ יש הדברים שאנחנו מביאים מהבית של ההורים, מהבית... שאנחנו גרים בו כרגע יש לדברים שאנחנו אוספים מהסביבה כאילו אני לא יודעת אם אתה יודע אבל כאילו בעולם הפסיכולוגיה והדיכאון והחרדות יש כאילו אשכרה דרגים ואנשים שהצטרפו במרכאות אני עושה הרנבים קבוצה מאוד גדולה שהצטרפה סביבה קורונה וקבוצה מאוד מאוד גדולה בארץ הצטרפה סביב השביעי טנדופיס שאפילו אומר שאר ישראל כאילו יש את האנשים שהיו שם לפני יש את האנשים שהיו בשביעי לעשירי בקורונה ואז יש שאר ישראל שהצטרפו בשביעי לעשירי אז כאילו העולם החיצוני משפיע עלינו מאוד ואז יש את גם את העולם בעצם של העבודה שמשפיע עלינו מאוד שוב מיותר ומפחות אבל האופן שבו אנחנו מתמודדים עם דברים

Omri: נה

Tamar: נקלים אותם, לוקחים אותם ללב, לוקחים אותם מבחינתי עולם המנטל הלפס שלנו שוב זה כאילו סופר סופר רחב זה תולוי בעמון המון המון דברים יודעים כמה המלחמה האחרונה עם איראן זאת שעוד שניה מתקרה שוב כמה יש פייה לנו, כמה היא שיגעה אותנו אני רואה כאילו אנשים יש לי איזה קבוצת פייסבוק של כזה אמהות תל אביביות. אמהות בכלל, קבוצות רק של נשים זה תמיד טוב. רואה הרבה שם שמדברות על זה שהן כאילו מרגישות שהן עוד לא הצליחו להתאושש מהדבר הזה. כי זה היה כזאת מכה נפשית עבורנו. זה ממש שמעת את הקרקע מתחת לרגלם של המון המון הנשים.

Omri: נשמע שקפשם

Tamar: שוב, שלא לדבר על מלחמות קודמות וישביעי לעשירי וכן אז המנטל היאז שלנו זה היכולת שלנו להתמודד עם החיים, עם המציאות. לאן אנחנו לוקחים את זה, מה אנחנו עושים עם זה. ⁓ שלנו לעבל את הדברים, כן או לא להמשיך הלאה. זה של... מגנית? ⁓ כן.

Omri: אני חושב שזו הגדרה לא רעה. אני אוהב חלק מהמסגרות, אני אוהב את כל המסגרות, אבל אני אוהב חלק מהמסגרות שאת אמרת פה, שזה מין כזה מה קורה בעולם שמסביבנו ואיך אנחנו, how do we internalize it, איך אנחנו מתמודדים, איך אנחנו מרגישים כלפי מה שקורה בסביבנו בעולם החיצוני, בין אם זה האירועים הגדולים לאירועים הקטנים, ואני חושב שאנחנו, אנחנו גם נדבר על הדברים היותר קטנים, אני מסכים כאילו... אני, אני, אני מרגיש שיש לי פיטי-אס-די מתקופת הקורונה. היה הידע של הילדה השנייה שלי והייתי תקוע בבית בלי הורים, בלי פארקים, בלי לצאת לגינה, ⁓ פשוט לקפוץ מהחלון. ⁓ אז את הדבר הזה, אני חושב שיש אנשים שמורדו שפעו מהמלחמה, תבחרו איזה. ⁓ יש כאילו סריה, מה שאתם רוצים, אני מדבר הרבה על ה... ג'נרצ'נל טראומה שאנחנו כל הזמן מעניקים לילדים שלנו כאילו אני ואת במלחמת המפרץ ואז הילדים שלנו שחווים את זה כאילו הנה כאילו לא קרה כלום ב-40 שנה אז גם הדברים האלה נורא משפיעים כל אחד בצורה אחרת ו...

Tamar: זקייטה, אתה היית בתור ילד במלחמת המפרץ נגיד? חשת סכנה קיומית לחייך בערב מלחמת המפרץ?

Omri: אני חושב שהתחלתי להיות מודע לזה, הסכנה הקיומית האמיתית זה כששכחתי להפעיל את המשאף, יש כזה ונטילטור קטן במסכה וכמעט הרגתי את עצמי והגננת הייתה צריכה להציל אותי, זה היה הסיכון הגדול, שוב, אני לא פסיכולוג, אני לא יודע, אני בטוח שהצלקות הקטנות האלה הולכות איתנו כל החיים, אני לא יודע באיזו רמה.

Tamar: שוב, אני לא חלילה מזלזלת ממלחמת המפרץ, אבל באמת המלחמה שאנחנו כילדים זאת הייתה המלחמה שאנחנו חווינו. ⁓ לא, היא אפילו לא מל... רשומה ברשימת מלחמות ישראל, היא לא הייתה מלחמה שלנו. ⁓ סתם היינו תקועים שם באמצע, ובדיעבד באמת, הזכרונות שלי מהדבר הזה היו הריח של המסכת האבך. ⁓ זה קלסטרופובי וטירוף, כאילו, התחושה של הדבר הזה. ובדיעבד כאילו אני אומרת, לא הם אמור לנו לשים כאילו מגבת מתחת לחריץ של הדלת ולשים מאסקינטייפ על החלונות וזה היה אמור לשמור עלינו מנשק כימיוביולוגי כאילו זה... זה בדיעבד אתה מבין כאילו כמה תמימים היינו אבל אני לא חושבת שהרגשתי אז סכנה ממשית לחיים שלי, כאילו לא פחדתי במלחמה הזאת ואז אתה גדל ואתה כאילו מבין פחד אמיתי מהו

Omri: נה

Tamar: כאילו כן, המלחמות האחרונות גם באמת כולל הקורונה.

Omri: ואני חושב שזאת הנקודה, כלומר, אם אנחנו נעשה את המעגלים האלה, שאני חושב שעוד דבר שאמרת זה, כאילו, מה קורה בחוץ ומה קורה בפנים, הלחץ הנפשי הזה, ההתמודדות הנפשית יכולה לקרות מכל מיני כיוונים, ומתחילים מהמעגל הכי גדול, מהדברים הקיומיים, שגם זה המלחמות הגדולות, הטילים, איך אנחנו מתמודדים עם, אתה יודע, המצב הפוליטי במזרח התיכון, ואז אנחנו יורדים... למה מצב התעשייה ומה מצב ה... אתה יודעת, איך AI משפיע עלינו ופתאום פיתורים המוניים, ואת רואה אימייל של כאילו, אוקיי, הנה, 10 אלף איש פותרו מפייסבוק. והמעגלים האלה הלכו והגיעו לכל החברות בסופו של דבר, וזה גם מה שלא התמודד איתו, אנחנו עורדים מאוד יותר וזה כזה, מה יהיה עם החברה שלי? איך הולך לחברה אישית שלי? וכאילו, יגיע המימון, לא יגיע המימון, יהיה אקזיט, לא יהיה אקזיט. פתאום מישהי מפותר, פתאום מצמצמים, פתאום כאילו... אין את היום כיף שאפתיחו לנו, שזה לא שההתמודדות זה, אוי, אני רוצה, אני רוצה ממדיון. זה ה... אוקיי, מה המשמעות הכלכלית של הדבר הזה, כי אנחנו... זה משהו שאנחנו גם שבל לדבר עליו, כאילו, להיות עובד ב-2016 מאוד שונה מלהיות עובד ב... תדעת, 1985, שאנחנו מאוד, בגלל שהעולם כל כך מחובר וכל כך כאילו משפיע אחד על השני, ראית אנשים, התחילה מלחמה ברוסיה, ואנשים פותרו במזרח התיכון וכאילו, כן, השקעה, כי דברים משתנים. אז העודף מידע הזה, משפיע לנורה כי הוא משפיע על כל דבר. כאילו, משק כנף הפרפר באינדונזיה, משפיע האם הפורק שלי יוצא או לא. ואז אנחנו נכנסים למעגלים הקטנים יותר של כאילו, איך אני מרגיש השאיפות שלי, הרצונות שלי.

Tamar: כן, לגמרי.

Omri: האם הקריירה הולכת למקום הנכון? האם אני בכלל בקריירה הנכונה וכל מיני כזה existential crises שמגיעים או לא מגיעים בגיל לא 39? וזה גם דברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. אז באמת כאילו המעגלים שהולכים וסוגרים ואנחנו מנסים להקל את כל הדברים האלה בזמן שאנחנו יושבים על פיגמה ומנסים כאילו to ship products וזה הרבה.

Tamar: זהו, אנחנו, ⁓ כל הרצון הטוב וכל היכולת הבאמת מאוד אדירה, אני חושבת שיש לפודקאסט שלנו על המאזינים, ⁓ לא חושבת שיש ביכולתנו לתת הצעה לגבי דברים כמו קורונה או מלחמה או כאילו באמת, ⁓ חושבת ששוב, ⁓ העשירי פגש כל אחד במקום...

Omri: תספרי לנו עוד

Tamar: כל כך כאילו אמיתי ואישי וקרוב ואחר וכאילו אי אפשר באמת לגשת לדברים האלה ואני גם באמת חושבת שאנחנו עוד חצי בתוך הדבר הזה ואפילו לא יכולים אפילו להסתכל ברטרופרספקטיבה להתחיל להבין מה עבר עלינו או מה עבר אלינו אבל שוב בתוך המיקרו קוסמוס של העבודה פה אפשר כאילו לשים רגע את ציניות של צרות ב-ITEC בצד לפני כמה ימים ראיתי באותה קבוצה של אמהות, מישהי שכתבה שהיא עוזבת את ה-ITEC ורוצה לעבור לעולם אחר והיא רוצה יועצת קריירה או משהו כזה ומישהי אחרת כתבה איזה קטע כאילו, חשבתי שכולם מנסים להיכנס ל-ITEC כאילו, איזה מוזר זה שמישהי רוצה לצאת ואז אני אגבתי שזה באמת מרגיש ככה, שכולם רוצים להיכנס ל-ITEC אבל בסופו של דבר, העבודה ב-ITEC היא סופר אינטנסיבית והיא לא לכל אחד אנשים בסופו של דבר שרוצים לצאת מזה כי הם מרגישים שהם רוצים לעשות משהו בעל משמעות שהם לא חושבים שמה שאנחנו עושים הוא חסר משמעות אבל יש עבודות עם יותר שליחות ומשמעות בעולם הזה אני חושבת כאילו בסופו של דבר ⁓

Omri: אני מאוד הייתי מתקשה להגיד לך מה הן, אבל יכול להיות שהן קיימות.

Tamar: כן, נו זה כמו בפרק הראשון אני חושבת, בסיליקון ואליה מדברים, יש כזה מסיבונת של כזה סטרטאפון שעשה אקזית והאורים כאילו רצינו לשנות את העולם, רוצים לשנות את העולם. כאילו סבבה עם כל הכבוד וזה, ויש גם באמת כאילו בעולם הייטק, אתה יודע, יש כאילו דברים ששונות לרפואה, כאילו אנשים באמת כאילו עוזרים ותעשיות צבאיות וכן הלאה. אבל כן יש דברים בעלי יותר משמעות. ואני חושבת שהעניין הזה, שהעבודה היא אינטנסיבית, זה חלק מאוד מאוד משמעותי מהעניין הזה של המנטל הילדס שלנו סביב העבודה. חולם בלילות? אתה זוכר לחלומות? זה קורה לך? אתה חולם על עבודה?

Omri: תמר אני מת מבפנים, מי חולם אני עוצמת העיניים ופתאום מתעורר בבוקר, כן זהו

Tamar: תערתי לה, הייתה להרגשה כמו רובוט, כמו רובוט. אני חולמת, אני חולמת כאילו, אני חולמת הרבה, אני זוכרת חלומות, גם בתור מישהי שקמה המון פעמים בלילה לעשות אז אני זוכרת הרבה מהחלומות שלי, ⁓ הרי אתה זוכר חלום... גם בתור מישהי שקמה המון פעמים בלילה לעשות אז אני זוכרת הרבה מהחלומות שלי, ⁓ הרי אתה זוכר חלום...

Omri: לכל מי שפחד שלא נדבר על פיפי פה לכל מי שפחד שלא נדבר על פיפי פה

Tamar: זה כמו, הסופרמן שלנו. ⁓ הרי איך אנחנו חלום? זה ברגע שכאילו, אתה חולם ניקטה ברגע של התעוררות. ואז את התמודה והמודה כאילו נפגשים ואז זוכרים את החלום אז לי זה איך שהוא קורה הרבה ואני זוכרת הרבה חלומות ואני חולמת על עבודה אם זה חלומות כאילו עלילתיים כמו דברים שקרו בעבודה לבין אם כאילו לפעמים יש לי מין חלומות פאטרן כאלה שאני מרגישה שאני כל הלילה מזיזה פיקסלים או כל הלילה קוראת פי ארדי או משהו כזה לא פעילה שאני אייפה כל יום כל היום מאז שנולדתי אבל זה מעיד על כמה העבודה חודרת לחיי היום יום שלנו. חושבת שיש אנשים אולי שיודעים יותר לעשות את ההפרדה. יש אנשים שבחרו עבודה שהם לא לוקחים אותה הביתה, אבל הייטק הוא, מתי והדברים נכנס אלינו הביתה, כי אנחנו גם עובדים מהבית. וגם כי זה נורא נורא אינטנסיבי. את החייב כל הזמן, רגע מה אני עושה מחר? יש את הפגישה הזאת מחר, אני הולך להעביר את הסנא הזאת, אני צריכה לעשות קיקוף כאילו. אנחנו נורא לוקחים את זה הביתה ואז אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת, אז זה כאילו... שם כל הזמן, בערוכת ערב, בחלומות.

Omri: אז אני חושב שזה, יש פה איזשהו אינסייט מאוד מאוד גדול כי אם אני עכשיו יושב חבר שעובד בכל עבודה אחרת, שהיא לא הייטקס, והוא אומר לי כזה, בוא ב-60 שנות הספר לי על החיים שלך, ואני כזה, ⁓ יודע, אני מגיע למשרד כזה, תשע וחצי, לפעמים עשר, לפעמים עשר וחצי, תלוי כמה כביסה יש לעשות. ואתה יודע, שלוש, שלוש וחצי אני כבר עם עתיק על הגב כי צריך לעשוף את הילדים והוא כזה אוקיי אבל בין לבין כאילו בטח את אז מה אתה כאילו יושב ומזיע על זה לא אתה יודע כזה יש עבור איזה שאלה או חצה או רעים ולפעמים עושים קפה ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... אתה יודעת, אני לוקח את האוטובוס לעבודה, ואני מסתכל, נהג האוטובוס, ואני אומר, כאילו, בוא הבן אדם הזה יושב, איזה עקבי הגב של השבט ולננהוג כל הזמן, נתמודד עם לקוחות מעצבנים, כי ישראלי מעצבנים, והוא לא יושב על יוטיוב כל היום, כאילו, בוא נה, ⁓ עבודות קשות, וזו עוד, כאילו, אחת מהעבודות, ⁓ אנשים שעובדים במפעל, אנשים, מורים, דוקטורים. יש עבודות ממש ממש קשות, אז היבש שלנו הוא שטויות. אבל אז מגיע הצד המשלים, שאני חושב שהרבה מזה הוא פנימי, והצורה שאנחנו את המיצויות מסובנו, שזה לחץ, ⁓ מכל הדברים שאנחנו מכירים של

Tamar: אהה?

Omri: ופוליטיקה והרעיונות שלי והמיצוב שלי והבונוס שלי ועם המנהל שלי אוהב אותי. והאם אני במקום הנכון ומה קורה עם AI? וכאילו יש כל כך הרבה דברים שהם... זה הגלים האלקטרומגנטיים מסביבנו שמשפיעים לנו על המוח, רק שהם לא גלים אלקטרומגנטיים, הם פשוט סיגנלים ודברים שהם... פשוט יוצרים כל כך הרבה לחץ אצלנו במוח וכמו שאת אומרת הסיבה שאנחנו בהייטקס היא כי היא אכפת לנו מהדברים האלה אני חושב להיות בעבודה שלנו בלי שהכפת לנו זה מאוד מאוד קשה ואני לא יודע אם זה כי זה הרבה עבודה להיכנס לזה או הרבה עבודה כדי להישאר בזה אבל אני חושב שסוג האנשים שהכפת להם ממי המצוב שלהם והבונוסים שלהם והקידום שלהם והיה מערכות יחסים שלהם והמצוב של היצוב ובגלל שהכפת לנו מזה אנחנו בזה, אנחנו בתוך העבודה הזאת עכשיו, יש לזה המון דברים חיוביים כי איזה כיף זה ותודה אני בטוח שתסכים איתי איזה מתנה זה לעבוד במשהו שהכפת לנו ואנחנו לא רק מחכים כאילו לצאת מזה כדי לחזור הביתה אבל הצל של זה, הצד האפל של זה זה כולה לחצים שמגיעים עם זה כשיחפת לנו ממשהו הנה דיברנו, אני בפרק הקודם דיברנו על להיות מאוהב וכאילו איזה דבר מדהים זה להיות מאבא, שומע, ככה מספרים לי, אף פעם לא הרגשתי את זה. אבל הצד האפל של זה, זה שזה בא עם המון לחץ, ועם המון כאילו תחושות רעות, אז אני חושב שהם, גם פה האור והצל של העבודה שלנו, מגיעה עם המון אור, ושוב, אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים, אבל הצל הוא הלחץ היומיומי, שכמו שאת אומרת, אי אפשר לחבות אותו. זה בלילה ששחובים מביטים בתקרה בארבע בבוקר, והמוח ממשיך לרוץ. שבע שנעבור על כמה מהדברים האלה שהם כן מייצרים את הלחץ הזה, ⁓ נוכל ניתן קצת אצות איך אנחנו מתמודדים עם זה, ⁓ או לא כולל כדורים, ⁓ בוא ננסה לעשות מין כזה את הרשימת מקולת של, למה אנחנו חושבים שהמנטל היילף בהייטקס ובעיצוב הם... מושפע בצורה שאולי במקומות אחרים זה לא.

Tamar: אז אחד הדברים אני חושבת שכי נוגעים לנו ספציפית כמעצבים, שוב אני לא חלילה אומרת שזה לא בא לידי ביטובים וקצרות אחרים, אבל זה כאילו מגדול עד קטן. אני רואה את זה אצל הסטודנטים שלי, אני רואה את זה אצל אצלי ואצל אנשים כאילו סביבי שהם מנוסים מאוד. היכולת להפריד בין... תפיד בכלל התוצר שלך עצמך כבעל מקצועה. או עצמך פשוט. ⁓ קשה מאוד מאוד, זה כאילו ממש שריר. ובאמת כאילו חושבת שזה... מי שלא לוקח את זה קשה, מי שלא לוקח את זה ללב... האם הוא יתקדם כמעצב? אתה מבין? כאילו, זה כזה טיפה הדלק שלנו והרל שלנו בו זמנית. דלק זה גם רל, אז כאילו הדלק שלנו פשוט. כן, אני חושבת שזה יושב על מקום שכאילו מקנה לנו מוטיבציה ואת היכולת והרצון להתקדם. זה שאנחנו לוקחים קשה אולי ביקורת ברמה האישית, אבל זה יכול לקלות אותנו.

Omri: אל תשתוד אלי כאלה

Tamar: כאילו ברמה ש... ואני שוב, אני רואה את זה על הסטודנטים שלי, ובא לי להגיד להם, אל, כאילו, מה אתם זה? כולה כאילו פרויקט בלימודים, אבל אפשר להגיד את אותו דבר גם לי. נכון? כאילו שום דבר... אף אחד לא נמצא פה על שולחן ניתוחים. וחזרי הביתה, תעשי חדש. כאילו, הכל טוב. אבל אנחנו נורא נורא לוקחים את זה לסלפס טימפ שלנו. אם זה לא טוב, האם אני מעצבת טובה בכלל? האם אני אמורה להיות מעצבת? כאילו אנחנו יכולים לקחת את זה למקומות ש... בדיוק, למקומות שהן מאוד מאוד מאוד קשים. עכשיו אנחנו... שוב, זה קצת נטייה של מעצבים או של אנשים שיוצרים, קצת להתאהב במה שאנחנו עושים ואז באמת נורא נורא להתאכזב כשאנחנו מקבלים... זה ממש דחייה. כאילו, פידבק יכול ממש להרגיש כדחייה. אני חושבת, ושוב, מדובר על שריר שצריך...

Omri: מי אני? מה אני?

Tamar: כמו בחדר כושר, צריך כאילו לעבוד עליו. אני זוכרת שהייתה תקופה, כשעבדתי ב-weeks זה היה מאוד מאוד אינטנסיבי, העניין הזה של ביקורת, כי על כל דבר שאתה עושה, עברו המון המון אנשים, עד שזה היה בסופו של דבר כאילו הרי לפתוח. היו המון איטרציות. כי יש המון stakeholders, המון אנשים חשובים, יש גם את ה-head of זה, וה-head of זה, וה-head of mama, וה-head of baba, וכל אחד היה צריך לעבור על זה, וכל אחד היה צריך לתת כאילו את ה-feedback, ודעתו של כולם חשובה, דעתם... זוכרת שבאותה תקופה הרגשתי שכאילו אם אני לא מבסת את העניין הזה, I'm losing my mind, והייתי, שאני עולה לפגישה שבה אני מציגה דברים שאני עושה, הייתי ממש כאילו מנהלת עם עצמי שיחה כמו שעושים עם קבוצה כזה של כדורסל ועושים כזה, break. אז הייתי עושה עם עצמי את זה, אתה עושה זה, אתה עושה זה, אתה עושה זה, את רושמת את כל מה שאנשים אמרו, את לא מגיבה להכין את עצמי לזה שזה מה שהולך לקרות עכשיו. עכשיו הולכים לתת ביקורת על מה שאני עשיתי. זה התפקיד שלהם כרגע בפגישה הזאת לעשות את זה, ואני חייבת עם כל הקושי לא להגיב, רק לקבל את הפיטבק ולראות אחרי זה מה אני עושה עם זה. עכשיו, בהתחלה, you're faking it, כי לא הייתי נושכת שפתיים, והיום, כמה שנים אחרי זה, אני מבריסינג את ההפקה. כאילו אני... שוב, זה עדיין יכול מאוד מאוד לפגוע בסיטואציות מסוימות, אבל זה במינון אחר לגמרי, אבל אני חושבת שככל שעובר הזמן, ואתה לומד לא להגיב, ורק להקשיב, ואתה אומר כאילו, כולם רוצים שהדבר הזה יהיה הכי טוב. זה האינטרס של כולם. אף אחד לא בא לפגוע בי. הם רוצים שהדבר הזה יהיה הכי טוב. ואולי יש להם משהו חשוב להגיד, ואם אין להם משהו חשוב להגיד, זה גם בסדר. אפשר להנהן ולא לעשות את זה. אבל זה משהו שאני חושבת, שהם מצליחים כאילו, master, זה כבר משמעותית משפיעה על ה-mental health שלך בעבודה, כמעצב.

Omri: לגמרי, לגמרי. אני נורא מסכים שאולי כי זה מקצוע שהוא נושק לאומנות, הרבה מאיתנו הגענו מאומנות ואנחנו עדיין מרגישים שכאילו הנשמה שלנו חיה בתוך הפיקסלים האלה ואני משאיר את עצמי על הקנדווס ואז מגיע איזה אנג'ניר וכזה, אני לא מבין. וכזה, מה אתה לא מבין? איך אתה יכול לא להבין? זה הרגל שלי. אז... אז זה קשה, זה נכון וגם... אז יש פה דם, הדם שלי, ילד מילדיי והדרך שאנחנו לוקחים את זה היא קשה. הפידבק זה קשה לכולם, כל פידבק הוא קשה ואני באמת חושב שלמהצבים, הפידבק המקצועי הוא עוד יותר קשה, כאילו אני לא יודע כמה...

Tamar: זה מי

Omri: כמה אינג'ינירסקש מקבלים כאילו שבודקים להם את הקודם, מוצאים בוגים, הם כזה, הנפש שלי, יש לי בוגים בנפש, לא, זה מה שעושים, אני חושב שהם יותר רגילים לזה. בדיב הזה.

Tamar: סעותי את הנשמה שלי בדיו הזה. זה לא סתם שיש מקצועות, אתה מכיר את זה, כאילו, אני לא יודעת אם הלכה ספציפית, אבל אני כאילו קורה בהרבה סטואציות שכאילו אומרים, את מעצבת, או אתה מעצבת, כאילו, שרואים את זה עליי. וזה לא סתם שיש את המקצועות האלה, מוזיקאי, טבח, שחקן, שאתה נורא מהר קולט שהבן אדם הוא בפילד הזה, ואני חושבת שמעצבים גרפים, כאילו, כל התחום שלי מעצבים גרפים, כל המטריה הזאת, זה ממש כאילו טייפ קאסט של אנשים שרואים את זה עליהם. זה לא סתם, זה חלק מהאופי שלנו, זה חלק מהאישיות שלנו, זה מי שאנחנו, וזה בא באמת באותו כנה עם הרבה אנשים שהם יוצרים, ולא סתם כאילו, אתה מכיר את זה כאילו הקלישאה הזאת של מישהו מחזיר מנה במסעדה ואתה שומע צלחת נשברת במטבח? How dare he? כאילו, אנחנו לוקחים את זה ללב, זה חלק ממש משמעותי מהסלפסטים שלנו, ואני חושבת שככל שנמהר לעשות את ההפרדה... כאילו, יוצא לי עכשיו נגיד לעבוד עם מישהי בעבודה קצת למנטר אותה, היא אמנם לא מעצבת, היא פיימת, אבל, אתה יודע, זה תהליך, היא מראה לי מה היא עושה, אנחנו נותנים פידבק וכן הלאה, וכל דבר היא רושמת וזה, ואני אומרת לה בסוף אני מצטערת, אם אני כאילו יורדת עלייך קשה מדי, או משהו כזה, היא אומרת לי, מה? תמר, תודה על הסבלנות, תודה שאת מלמדת אותי, את כאילו מלמדת אותי כל כך הרבה, ואני אומרת לה, תקשיבי, הגישה שלך היא מה שתהפוך אותך לטובה. כאילו העניין הזה של לבוא ופשוט לספוג לספוג לספוג זה כאילו אחד הסופט סקילס הכי היד שלהם להצלחה עברו, שוב הרבה בעלי מקצוע אבל גם מעצבים זה סופט סקיל מדהים לבוא לרצות את הביקורת לרצות ללמוד לרצות לשפר את הפיטשר כאילו כל כך הרבה יותר בריא לנפש

Omri: גם להבין שברוב המקרים הביקורת היא לא עלייך כבן אדם, היא ביקורת על העבודה, על הייצוב, על התהליך, אולי, אתה יודע, לפעמים זה הביקורת היא על הרעיון שלך, וזה גם בסדר, כלומר, ⁓ באמת שיריר להגיש משהו עם ההבנה שהוא לא יצא מהתנור כמו שהוא נכנס, זה חלק מהתהליך.

Tamar: ולא עלייך שקייבן אתם.

Omri: והאמת היא שאני רוצה לקחת את זה לנוסק קצת יותר רחב שזה... איך אנחנו תופסים את עצמנו ואני לא יודע אם זה אולי זה התפיסה של הערך שלנו לפי ההצלחה בעבודה וזה מתחבר לה המון המון דברים כאילו, אתה יודע אני בטוח שיש לך תאימים אני זוכר שכאילו את הצעת רעיון לזה משחק בעבודה כחלק מהפרויקט שלך ואת מיד כותבת לי כאילו הם כולם מתו על זה והם עפו על זה ואת רגש כמו מיליון דולר עכשיו... וזה עוד אינפלציה. ואז יש את הימים שזה הפוך, שזה כאילו... את מגישה משהו, וכשאת אומר מגיש, זה כאילו, הרעיון שלי, הנה העבודה שלי, הנה הסטטוס, והתגובה היא לא טובה, ואתה מרגיש כמו ההפך מיליון דולר, שזה מינוס מיליון דולר או משהו כזה, והעניין הוא ⁓

Tamar: מה שקורה?

Omri: אני חושב שהצורה, כאילו המשקל שאנחנו שמים עלינו, כשזה שלילי הוא הרבה יותר כבד מאשר שזה חיובי, זה כאילו 10X כבד יותר מאשר כמה שזה מגריע אותנו כשזה מצליח, בטוח הרגע שאיזה אלף פעמים, וכשאני אומר הרגע שאיזה אני מרגיש את זה כל יום, כשמשהו לא הולך כמו שאני כשזה מין כזה, היא נאוד חכה מהעולם שאני לא גאון, את יודעת, שאני לא... לא קולה עשר מעשר כל משחק. וזה... אתה נופל בספירל הזה, ואפשר ליפול עמוק. ומי רמה של כאילו... אתה יודע, יש את הרמה הגיוני של כזה, לא, למה לא הלך ליום? לא נורא. מחר, מחר. ועד לכאילו למה אני אוכל במקצוע הזה, מה אני עושה פה? נכשלתי, מצטער משפחה, עשיתי כל מה שיכולתי. וכאילו אני עכשיו אוזב את העולם הזה אז כאילו המקדשה הזאת היא מהירה והיא סטיפה

Tamar: יהיה שלום עולם אחזר, אהבתי אתכם. כן. בגלל זה אני באמת חושבת אנחנו צריכים לא להסתכל על חיי העבודה שלנו מיום ליום או משבוע לשבוע, אנחנו צריכים להסתכל על זה תקופתית או אפילו כזה נגיד פרויקטלית. אם בסופו של דבר, הרי זה בלתי נמנע שכשאנחנו עובדים כרגע על פיטשר, יהיו איטרציות, מטבע הדברים. זה יכול להיות דברים שהם טכניים, זה יכול להיות דברים שהם ברמת הוויזיון והרעיון וכן הלאה, אבל מטבע הדברים יהיו איתרציות. אם בסופו של דבר יצאנו עם פיטשר שהרד לפיתוח וכל הסטייק הולדרס היו בעדו, ו... יודעת, אפילו בוא נגיד במצב אידיאלי, המספרים כאילו ה-KPI, המספרים גם הם חיובים, אז זה לא משנה אם בדרך עשינו אלף איתרציות. מה שמשנה, מה שהזכר בסביבה שלנו, אולי אפילו לנו... זה השורת אחתונה, ואם התהליך היה נעים ומפרע, ובגלל זה אני חושבת כאילו ששוב, זה קשה, אני יכולה להגיד בתור מרצה, שאני נותנת לסטודנטים ביקורת, זה כאילו, אותו דבר. יש כאלה שאני נותנת להם ביקורת והם מענהנים, ואומרים כן, ויש כאלה שאני נותנת להם ביקורת, ואם יש הרגע, אבל זה, אבל עשיתי ככה, אבל... חיפשתי ולא מצאתי, אבל תקשיבי, זה זה. ואז אני אומרת, הם לא מקשיבים לנו ביקורת. הם לא מקשיבים לנו ביקורת. וזה קשה יותר ללמד אותם. זה כאילו פחות מהנגם ללמד אותם. אז כאילו תנסו להיות אנשים שסבבה לעבוד איתם, כי זה בסופו של דבר יותר חשוב מאשר כמה איתרציות היו, ופיקסלים, ותקנתם, והרעיון בלכתחילה. הבעתם לין זה כאילו זה ירד לפיתוח מספרים טובים או לא טובים, זה גם פידבק. איך היה כאילו התהליך, ואני חושבת שככל, שוב, אני לא חושבת שאני יכולה באמת להפריד לגמרי ולהגיד זה לא שלי, זה רק מה שיצרתי, זה לא שלי, זה רק מה שעשיתי, אבל להבין שהאיתרציות הן בלתי נפרדות, הן כאילו בלתי נמנעות ובלתי נפרדות מהתהליך, שואפים לזה שהשורה התחתונת היא הכי טובה שיש. ⁓ מה שחשוב. בואו נשפר את זה, בואו נעבוד ביחד לעשות את זה יותר.

Omri: זה כאילו זה... זה פיצ'ר, זה לא באג. זה כמו להגיד, למה כל פעם שאני יוצא לריצה אני מיוזק כל כך? זה פיצ'ר, זה בין זה. הפידבקים, היערות, לזרוק עשר פעמים ולקלוע כאילו אחד מעשר זה חלק מזה, זה העבודה.

Tamar: ושוב, זה הדלק שלנו להבין שזה שאומרים לנו כאילו... זה לא עובד לי וזה מרגיש כמו חץ בלב זה מה שיגרום לכם לקום אחר בבוקר ולהגיד איך אני עושה שזה יעבוד איך אני גורם לזה לעבוד לטעל את זה למקום הזה זה הדלק שהופך אותנו לטובים יותר ולא לתת לזה כאילו לקחת אותנו למקום שזה גורם לנו לשקוע נברג על דברים קצת יותר כזה שלא של מעצבים של הייטק בכללי אלף אנשים ממטה קיבלו אימייל אני חשבתי על זה בהמים שלפני שכאילו חברה שלמה עם עשרות אלפי עובדים יודעים שהדבר הזה הולך להגיע זה כאילו מורד צערות

Omri: את זוכרת, כי נגענו במלחמות, את זוכרת את הלילה האיראני שהם כזה אמרו, בעוד שמונה שעות, בעוד שני שעות, בעוד שעה...

Tamar: אהוווו זה אמרתי לבעלי באותו היום, תקשיב, זה אחת הסיטואציות הכי אירוניות, כאילו, היו כותבים על זה ספר, זוהי אירוניה. אנחנו יודעים שזה מגיע, זה בדרך אלינו פיזית. אין לנו מה לעשות עם זה, אנחנו לא יודעים מה יקרה כשזה יגיע, אבל אנחנו יודעים שזה קורה. זה מאוד דמיון לזה, באמת, אבל אחר, זה ממש מורד, זה ארות, כאילו, ואתה אומר, כאילו, אני הולך לישון, אני לא הולך לישון, אני הולך לישון ולא קם בבוקר, כאילו, מה...

Omri: חזויות וזה רק, זה אם זה אנשים שמושפעים מזה וכאילו, יושב, ה-hearts go out לאנשים שמעבדים את העבודה בצורה כזאת, התמונה הגדולה יותר זה, את יודעת, זה הצונמי שבא אחרי רעידת אדמה, הפיתורים האלה, זה רעידת האדמה, זה המוקד. הצונמי זה הגלים שבאים אחרי זה ו...

Tamar: איך מתמודדים חד משמעית

Omri: בין, אני חושב שגם דיברנו על פיתורים בעבודה ודברים כאלה בפרק בלולולולול את יודעת, מה... לא יודע אם קרה לך שפתאום כזה, זה חבר, חבר מפעם, או קרוב משפחה רחוק, שפתאום כזה אומרים לך, תאמר, שמעת שזה וזה מת, אתקף לב, ככה סתם באמצע היום, והכאילו, המחשבה השנייה והשלישית זה, מה הייתי? מה אם זה קרה לי?

Tamar: אתה יניח טוב את כיף לב

Omri: כי ככה המוח האנושי עובד, הוא מחפש, אנחנו מספרים לעצמנו את הסיפורים הכי גרועים לרוב, ובמקרה הזה גם זה לא רק עניין רגשי, זה גם עניין כאילו... הסכלתי. זה כאילו, יש גם האינטלק נכנס פה שכאילו, או-קיי, קורה פה אירוע. ועם שלהבת נפלה בפייסבוק, מה יגידו הסטארט-אפים? והלחץ הזה, אתה יודעת, כאילו, לטייל בעולם,

Tamar: לגמרי

Omri: עם הפיצות, עם הקפה, עם הכיסאות מסאז'ים, כשיש חרב שיושבת על הצבר, זה מין לך, זה כזה... שעושה, שיושב לך ברקע הזמן, כל הזמן, ואתה מנסה להתרכז ואתה לא יכול, ⁓ כי זה כזה... למי יכפת עם הכפתור בצד שמאל או ימין כשיכולים עכשיו לפטר חצי מהחברה, know?

Tamar: לגמרי, אני חושבת שכאילו, זה לא הגל הראשון שאנחנו חווים לסיוננו, כאילו... קודם כול היה את כל התקופה של הקורונה ואז הייתה התקופה אחרי השבועה שהקורונה התפוצצה. אני נגיד אז הייתי בשימי להווב ואני זוכרת שפיתרו, היו פיתורים של 10 אחוז מהעובדים ואתה יודע, המנהלת מתקשרת וימרת לי, תמר... צריך לספר לך משהו, יש פיתורים, את, אה, you're safe, אבל שתדעי שזה קורה, ואז אתה מתחיל להגיד כאילו, מי, מי פותר, זה מי שאני מכירה, וזה, אתה פתאום רואה אנשים לא חוזרים למשרד, ומצד אחד אתה כאילו, יש לך איזושהי הכלונת שאתה safe, מצד שני אתה אומר... אם מסיים בעשרה אחוז כאילו זה לא שאתם מפתרים עשרה אחוז והופ החברה הייתי העלה והמצב טוב והדולר כבר לא בירידה לא ובאמת במקרה ששימן הרויב אני כבר לא הייתי שם אבל היו אז עוד סבבים הרבה פעמים כאילו מכריזים עכשיו אנחנו יודעים שמטה כאילו שהיה את הסבב המאוד מאוד גדול הזה אבל היו סבבים קטנים לפני ואולי היו גם סבבים קטנים אחרי פשוט אין איזה הצהרה תקשורתית סביב הדבר הזה המון המון המון חברות מקציצות כרגע בין עם גדולות ובין עם קטנות. כרגע ספציפית זה נורא סביב האיי-איי ומצב הדולר. גם במידה מסוימת. ⁓ מלחמה, דלק, מייצרים וכל הלאה לקפק. ⁓ כמובן משפיע ועוד ישפיע. וכן אומר, ⁓ זה סתם שאני צריך לחפש אחרי זה עבודה, זה לחפש עבודה במצב מאוד קשה בתעשייה. זה קיומי, זה לא היפיד בקלות טוב על הפיצ'ר. זה כאילו, לא יהיה לי כסף להביא הביתה?

Omri: כן, ואני חושב, בואי, עכשיו כל מי שבוחה בבית, קודם כול אני מבין אתכם, אבל בואי ננסה גם לצאת את הצד החיובי פה, ולא נדמו את הצד החיובי, אבל הוא צד שכאילו, אוקיי, מה עושים עכשיו? ו... א', אני אתן כמה עצות שאני קיבלתי, אז אחת, יש עצה, שיש שבע, תזריקו על היבנים והגווניות, אבל זה עצה ששמעתי... דווקא מאנשים שהם יותר בעולמות האומנות. שחקנים, עמנים, ציירים, מוזיקאים, שאומרים להם שתמיד יהיה בבנק הוצאות לחצי שנה. כי אתה יודעת, אם אתה שחקן ב... כאילו, struggling actor, ב-Hollywood, אתה לא יודעת מתי יהיה התפקיד הבא, אתה לא יודעת מתי יהיה הצלחה הבאה. ויכולים להיות חודשים שבהם אין הכנסות. ואפילו אם אתה... אתה יודעת, אתה מעצב פרילנס. יש חודשים טובים, חודשים פחות טובים, אבל כשיש חצי שנה של הוצאות שיושבות בבנק, זה לפחות נותן לך את השקט הנפשי הזה של כאילו, גם אם יהיה חודש קשה, אנחנו נסתדר, ואני חושב שגם בהייטקס, במיוחד בתקופה כזאת, שאתה מגיע איי ודברים לא בטוחים, פתאום פיתורים, זה טוב שהבנק הוא... פדד, שיש איזה שהיא כאילו... הגנה, יש איזה שהיא חגרות בטיחות, אז אני... וזה לא קורה ביום, זה קורה לאורך שנה או שנתיים, שאתה יודע, את חותכים לצאת לסרט פה וחותכים כאילו נטפליקס כאן, וחותכים חופשה אחת, אבל אפשר להגיע לזה. אז אני חושב שלהתחיל לבנות את הבאפר הזה, זה משהו שנותן שקט נפשי, כי גם אני לפעמים, אני כזה, אני בוהה בתקרה, ואני אומר, בוא נה, אם אחר אין לי עבודה, הילדים לא אוכלים, איזה פחד. וזה לא הרגשה טובה, זה לא בונה כאילו מוטיבציה חיובית. אז זה דבר אחד שאני ממליץ, אני חושב ש... ידע זה כוח לידע זה כאילו איבוד שביעות ואני זוכר, אגב שוב בתקופת המלחמה שאני כן ישבתי איזה 20 שעות ביום מול החדשות עד שהבנתי שזה לא עושה לי טוב יותר מדי ידע זה פוגע אז אני חושב שצריך לעשות מינון של שכמה איזה מה האינפוט, מה דייט התיידה שלנו, שאלף זה טוב לדעת מה קורה, טוב לדעת שהיו פיתורים, טוב לדעת שזה גם יכול לקרוא במקומות אחרים, ואז להמשיך עם החיים, לא צריך כל היום לשבת על כלכליס, ועל זה ועל זה, גם החברה הזו נסגרה, והחברה הזו נסגרה, זה לא בכך עושה לנו טוב במקום זה להשקיע את האנרגיה בהכנה. אני חושב שב-2016 כמעט כל בן אדם צריך להתחיל לעבוד על המצנח. כולנו צריכים להסתובב במטוס הזה מחוברים למצנח ומה זה אומר מצנח? תיק עבודות טוב, קורות חיים טובים להתחיל לדבר עם אנשים, לראות איפה יש מקומות אחרים לעבוד בהם AI AI AI AI להיות כאילו up to date בטקנולוגי דיברנו על זה אין אימבריים עבודה שלא מתחיל ונגמר באיך אתה משתמש ב-AI או איך את משתמשת ב-AI בלי זה אתם אתם... זה כמו לבוא לרעיון בהייטק עם כאילו מקלות ואבנים, אתם לא בכיוון. אז גם אם טוב לכם, גם אם הולך לכם, גם אם החברה עושה מסיבות על הגג, איפה שהוא בראש להגיד, אני במחלקה ראשונה, כיף לי, יש לי המון סרטים, מצנח, שיהיה. זה יוריד, לדעתי זה מוריד הרבה מהלחץ.

Tamar: אני סופר סופר מסכימה עם זה. אני חושבת שאני אדם שנותה לזבון מחרדות. היום אני מטפלת בזה תרופתית כבר המון המון זמן. אני מאוד ממליצה אגב. אני זוכרת שכשאמרתי לפסיכולוגית שלי שאני רוצה ציפרלקס, והיא כאילו שאלה אותי למה, למה עכשיו? זאת אומרת לי, את לא בעד? אז היא אומרה, אני בעד לשים ציפרלקס במים. לישראל. אז כן, אני אומרת שכל אחד יכול to benefit, אבל אני חיה עם בן אדם שאכיל לא סבל מחרדות, והרבה פעמים הוא נותן לי כאילו איזשהו ראי, כזה, לפעמים זה אובויסטי מעצבן במצב יוסיומי, אבל לפעמים זה כזה, ⁓ אני זוכרת שהיה איזה מה שערתי לו, אתה לא מפחד? אז הוא אמר לי, ממה? אז אמרתי לו שזה וזה יכול לקרות, אז הוא אמר, מה זה?

Omri: מהקול

Tamar: מה זה יעזור לי לשבת עכשיו ולהיות בתוך הפחד? זה לא ימנע מזה לקרות? זה לא יעיץ בזה לקרות? אם זה יקרה, אני צריכה להתמודד עם זה, אבל כאילו, זה לא לשבת בפחד, כאילו, לא יגרום לזה לא לקרות, והדבר היחיד שאפשר לעשות, במקום לפחד, זה באמת להכין את עצמך לזה. שוב, אני לא אומרת כאילו, שבו בממד כאילו בחושך ותפחדו, אבל כאילו שימו שישיית מים בממד, אז כזה. אז אני באמת חוש

Omri: איזה תשובה של גבר זה? זה כאילו... אתה יודעת, אל תהי בחרדה, תעשי משהו כאילו, בגלל זה... גברים פותרים בעיות, לא בעניין של רגשות.

Tamar: נכון, אבל הוא גם ספציפית באמת נורא לא סובל מחרדות. זה לא מעסיק אותה, אין לי מה להצטייק בזה אם זה לא קרה. אני מאוד חושבת שכאילו כן צריך להיות ערוכים וכן צריך להיות מוכנים, ובהקשר הזה חיימת להגיד, שוב, אני יוצא לי הרבה לראיין בזמן האחרון, ואני רואה הרבה תרגילי בית, אני רואה, אני בעד להשתמש ב-AI מאוד. ⁓ אני תרגילי בית שה-AI נחך בתהליך בצורה כבדה מדי וזה משפיע לתוצר זאת אומרת הייתה מישהי שהרתה לי תהליך מדהים כאילו מדהים היא הגדירה נכון את הבעיה, היא הגדירה נכון את הפרסונה היו לה כאילו גיידליינס סופר כאילו לעניין כאילו ראית שהיא באמת מתוך הבעיה ומתוך הפרסונה הוציאה לנו את הגיידליינס וכאילו יש לה עקרונות והערכים שהיא רוצה להחלפיהם ואז זה לא בא לידי ביטוי וויזואלי כאילו בממשק ואז אמרתי מה קרה שם בדרך מישהו הפזיק לחשוב שם בדרך מישהו חשב לא טוב שם בדרך ואתה וזה מפיל אנשים כאילו עכשיו אי ספציפית לא נפלא אבל כאילו אני רק אומרת אתם תשתמשו באיי איי אבל אל תפסיקו לחשוב להכין את עצמכם לעולם האמיתי זה להיות עם היד על העליונה עם האיי, זה אומר לדעת להשתמש בו ולדעת מתי לא להשתמש בו. מתי לשים אותו בצד ולחשוב לבד, כי המחשבה שלנו, היכולת שלנו להיות יצירתיים, ודיברנו על זה בפרק הקודם על יצירתיות, זה מה שהאיי נופל בו, ואנחנו כדי לנצח את האיי צריכים להמשיך להיות טובים ממנו. שוב, כן להשתמש בו, אבל לא להפוך את עצמנו למישהו שפשוט כאילו... mastering AI puppets. כי זה לא שם לדעתי נמצא עתיד כי המוח החשיבתי שלנו חייב להיות נוכח שם רק ככה לדעתי אנחנו כאילו כאילו אתם רוצים יצנח תלמדות ומאסטרית אבל גם כאילו לדעת להגיד לא פה הראש שלי נכנס

Omri: וזה הולך נורא נורא להתחבר לשלם הקהל שאנחנו ניגע בעוד דקה וחצי. אם כבר נכנסנו ככה חמוק בכלים ואיי-איי, אז רק רציתי בדקה לגעת בצד ההפוך בסקלה, שזה כאילו, ויש את כל הדברים באמצע, כאילו גם לא הספקנו לדבר על מערכות יחסים. ⁓ יש לנו פרק שלם על עבודה מונהל ומה זה אומר שיש לנו מנהל או מנהלת שעושים לנו את החיים קשים ולפעמים מערכת יחסים אחת לא טובה, יכולה ממש לה, כאילו, גם לזרוק אותנו עמוק בספירל הזה כי אי אפשר לצאת מזה, זה כמו כזה, הבולי בתיכון. אבל אני חושב ששווה שניגע בדקה בצד ההפוך של הספקטרום שזה שאנחנו שמים על עצמנו מול עצמנו. ו... את יודעת, כתבו אין סוף מאמרים על ההשפעה למנטל הילף שיש לאינסטגרם וטיק טוק ובגדול, יודע, סווישל מידיע וקבוצות וואטסאפ, לא חסר הלחץ הזה שמגיע מהחברה וזה מה שאנחנו שגדענו על מערב לנוער וכאלה ואז כאילו היום, המערב לנוער של היום זה כאילו אינסטגרם. ואיך זה משפיע על נערות ואיך זה משפיע על אנשים, אבל גם אנחנו בגילנו וכאנשים מקצוע, אנחנו מאוד מושפעים מהציפייה שלנו מעצמנו. היה לנו פרק שלה מספר ושבו אנחנו דיברנו על קנאה מקצועית ואיך אנחנו משווים את עצמנו לאנשים כל הזמן ואז זה קיבל קידום. וחבר אחר שלי עכשיו הוא דרקטור, ולמה אני לא דרקטור? ואיך אני תופס את עצמי במעגל החברים שלי? שנהיה עוד יותר גרוע זה את אזנד נכנסת ללינקטין, ובלינקטין, everyone is delightful, וכולם קיבלו קידום, וכולם שמחים לדווח, וכולם שמחים לבשר, ואזנד מוסיפה את הלבל החדש של כזה, של האיי-איי, שכולם מדברים על איך הם בנו אייג'ן שמחובר לאייג'ן שעושה 40 דברים ובזמן שאני אשן כולם עושים דברים ואני מתעורר והכל מוכן ואתה כזה אוקיי, אתמול המטיאות עולה עוד, ⁓ מה איך אני על זה ואני חושב שכל כך הרבה מהלחץ הנפשי מגיע בלי התערבות חיצונית אמיתית זה עולמות שאנחנו מייצרים מסביבנו, אני לא יודע אם זה קורה לך גם.

Tamar: אז אני חושבת שבאמת מדברים הרבה על כאילו טיקטוק ואינסטגרם אבל פחות מדברים על כמה לינקטין זה לא בריא בדיוק ראיתי לא מזמן מישהי שכתבה שלינקטין הוא בעצם הפייקסט סוו של מידיעה כי באמת הכל שם חיובי ומצענו עבודה ורוצים להודות ואיך אני שמח ואיך הפידביק גרם לי לגדול שזה בדיוק כשאני אמרתי לפני עשר דקות וכאילו אתה באמת זה באמת גורם לנו להרגיש שאנחנו לא מספיק טובים ולא מספיק על זה ולא מספיק התקדמנו וכולם יוצרים דברים ורק אנחנו לא יוצרים דברים וכולם נורא מבינים ב-AI ורק אנחנו לא מבינים ב-AI אז א' אתם חייבים למנן את זה כאילו אי אפשר לשאוט באף סור של מדיה כל יום כל יום זה סופר לא בריא כמו גם בחדשות גם להבין שכאילו זה סופר פייק כאילו זה כמו שאתה רואה את הזוג הזה באינסטגרם שהם כאילו בחופשה פה ובמיסדת ופה עם הילדים ואיזה חיימודים ואיזה מתיקוד ואז הם נפרדים ואתה כזה מה? אבל הייתה להם זוגיות כזאת מהממת ואתה כזה אתה לא מכיר אותם אתה לא יודע איזה זוגיות הייתה להם אתה לא יודע מה קרה שם בבקסטייג' כי זה כל מה שחר

Omri: ואז הפוסט הבא זה כאילו אנחנו, we are excited to say שישנו פרדה בהסכמה ואנחנו מאכלים אחד לשני טוב זהו נכון

Tamar: בדיוק ואנחנו נשאר חברים טובים זהו אז אני חושבת שהדבר הזה אנחנו שוב אנחנו שואבים המון מהסלפסטים שלנו מהמקצוע שלנו ומהצלחה שלנו אני חושבת שבהקשר הזה זה מרגיש שוב שכולם מצליחים ואנחנו לא גם יכול לבוא אפילו מהצביבה הקרובה שלנו כאילו נראה לי דיברנו הרבה פעמים על לא יודע חבר שמתקבל איזה חברה וואו ועשתה כזה קצת מקנה אולי

Omri: יפ, יפ

Tamar: כאילו זה גם דברים שהרבה פעמים בשווים עלינו ואני חושבת שכנעה שוב אפשר לנתב את זה למקום בריא אם אתה אומר אוקיי האם יש שם משהו שאני באמת רוצה האם יש שם משהו שאני רוצה עכשיו לשאוף אליו וליצור תוכנית איך אני משיג אותו כי שוב זה ה... זה מה שבעלי היה עושה זה מה שהאדם השפעוי היה עושה אומר כאילו איך אני פותר את הבעיה הזאת בוא נראה איך אנחנו משיגים את מה שאנחנו רוצים וזה באמת דרך שוב, בריאלית מודדים זה ולא לשביל שזה כזה אוף! אין לי מכונת אספרסו בכל קומה! אז אתה אומר, לא, אני שואף להגיע לחברה שיש במכונת אספרסו בכל קומה שזה באמת פשוט חשוב לשוף אליו.

Omri: אני אוהב את תמר עשה חיקוי של תמר. ה... אוף! וזה את, זה את, זה הכל שלך. אני חושב שבסופו של דבר וזה משהו שהם... את יודעת, באיזה שיר אנחנו עוד לא שם, כי יש לנו ילדים יחסית קטנים, אבל אנחנו נצטרך ללמד את הילדים שלנו על לחיות בעולם של סווישל מידיע, שאנחנו לא גדלנו ככה, אבל גם העבודה היא איזושהי מיקרו-קוסמוס של סווישל מידיע, כי כולנו יודעים מה כולם עושים, וכולנו שומעים אחד על השני, ואנחנו מקבלים... אני יכול להגיד עליי שכל כך הרבה מה... התפיסה העצמית שלי מגיעה גם מהעבודה ומה המשרה שלי ומה התואר שלי וכמה אני מרוויח וכמה אוהבים אותי וכמה לא אוהבים אותי וכמה רואים אותי בתעשייה ולפעמים אני צריך להזכיר לעצמי שכאילו זה אחד מהעולמות יש עוד עולמות והעולם הזה הוא כל כך... אני לא יודע אם זה קשור אבל אני לא יודע אם יצא לך פעם שאת כזה... אתה עובד במקום שנה, שנתיים, שלוש ואת יודעת הכל... כמו תיכון, כולם מכירים את כולם ויש לך מחשבות על כולם ואז ביום אחד את עוזבת ופתאום כאילו שום דבר לא חשוב יותר כאילו הקרב הפנימי הזה שהיה לך עם המפתח פרונטן בצוות שעשב לאד פתאום זה כזה אבל למה זה היה לי כל כך חשוב כשאני כבר לא שם? כאילו יש כמה חברים מעגלים מזויפים כאלה שכשאנחנו יוצאים מהם פתאום מקבלים פרספקטיבה, אז אני מנסה להזכיר לעצמי שכאילו זה רק עבודה, ואם אני מחר עובר עבודה, כל מה שהיה שם לא מעניין יותר, ובסופו של דבר יש את המשפט הזה של כאילו... המרוץ הוא ארוך והוא רק עם עצמנו. אז את יודעת, כאילו אני לא באמת בתחרות עם אף אחד, ואני לא בתחרות עם החברים שלי, ואני לא בתחרות עם האנשים שאני מכיר, ועם אנשים בלינקטין. המרוץ של הקריירה שלי הוא עם עצמי, לא משנה מה הוא בסדר. יש אנשים שבגיל שלי הם מיליארדרים, ויש אנשים בגיל שלי שהם מתחשים נורא. הכול בסדר, אנחנו לא בתחרות אחד עם השני, אני חושב. ⁓ אומר את זה לכם המאזינים, אני אומר את זה יותר לעצמי, כי אני זה שצריך לשמוע את זה, זה כאילו פרספקטיבה. פשוט פרספקטיבה זה כאילו עד כמה שאנחנו אוהבים את זה ומאמינים בזה והנה אנחנו פה מדברים על זה It's a job It's a job

Tamar: כן, זה באמת קשה להכניס את זה לפרספקטיבה, זה דוגמה קצת טובה, כאילו, אתה יודע, בתיכון הבחור הזה שלא רצה אותי, אני זוכרת שבחיתי לחברה, כאילו, על איזה מישהו שהייתי אוהבת בו והוא לא היה בעניין, ואז היא אמרה לי, עוד שניה תשכחי בכלל מהקיום שלו, ואני כזה, בחי, אם לא אשכח מהקיום שלו, ואני, איך קוראים לו הבחור הזה היום? מי הוא? מה הוא? אז, ובאותה תקופה זה באמת היה. כאילו, the tragiest thing in the world. והיום, כאילו באמת, מי זה? ובכלל, תיכון, צרות של תיכון, הלוואי עליי עכשיו צרות של תיכון. אז זה נורא נורא נורא עניין של פרספקטיבה. כמו גם להסתכל אחורה על מחמת המפרץ ולהגיד כאילו, שמנו מסקינטה פה לחלונות, זה הכל, הכל מחזיר אותנו חזרה.

Omri: ש... אז אני אוהב את הגרסה הישראלית לדקן קווה, שאמריקאים התחבורים מתחת לשולחן כדי להתמודד עם פצצות אטום, זה אותו דבר. כן. אז אני חושב שלפני שאנחנו נוברים לנושא הבא, רק נגיד, אנחנו לא פסיכולוגים, אנחנו לא פסיכיאטרים, אנחנו לא מומחים לנושאים האלה, מי ש...

Tamar: אז כן, זה המסקן טייפ שלנו ואנחנו גם לא מזלזלים באף צרה של אף אחד משום סוג שהוא.

Omri: להפך אנחנו מנסים להגיד שאנחנו חווים את זה בעצמנו יש לנו, יש לי מספיק כדי לחלק עם מישהו, אם למישהו חסר בעיות נפשיות קחו ממני קצת אני ישאיר לכם ואם אתם צריכים לדבר עם אנשים, דברו אם אתם צריכים לדבר עם משפחת, תדברו אם אתם צריכים לדבר עם מקצוענים, דברו אם אתם צריכים תרופות, תיקחו תרופות יש כאילו המון פתרונות שהן לא בהכרח כאילו אז טוב רות

Tamar: יש המון סוגי תרופות. המון. באמת, לכל אחד.

Omri: לא כל פתרון זה אז תעבור צוות או אז תעשה שלא יהיה לך אכפת כל כך כאילו יש דברים שדורשים טיפולים אמיתיים שאנחנו לא מוכשרים לתת אותם אז תמצאו את הפתרונות שלכם כי אני חושב שנקודה היא שמאוד קשה לחיות ככה זה באמת כמו להישכב עם תיק מאוד כבד לכל מקום ו... ועכשיו מורידה את התיק זה כיף

Tamar: כן

Omri: פתאום כאילו אפשר לזוז. אז אני ממליץ לכולם לקחת את זה ברצינות, כי אנחנו לוקחים את זה ברצינות, ותמר, בואי נעבור לפינה הובה על כולם, שבא תמר ואומרי, יונים על שאלה שאף אחד לא שאל אותם, ועד כבר חצית ענית על השאלה הזאת, אז אני חושב שאני אעשה כזה קופי פייסט לכל מי שרוצה, אבל הנה שאלה בנושא AI ורעיונות, והיא הולכת ככה. רוצה להעלות כאן שאלה, סלש דיון. ⁓ קיבלתי מטלת בית. אני מעצב סיניו רימי הלעשר שנות ניסיון ואחרי כל הדיונים והמחשבות על מטלות בית קיבלתי אחד כזה למשרה בחברה המגניבה. כל הכבוד מזל טוב. החלטתי שאת כל מטלת הבית אני עושה בעזרת AI, בסוגריים שולט בתחום ומכיר את כל הטריקים. יצא שיצרתי מטלת בית מטורפת בשבוע עבודה ואני שואל למה? למה בעידן של AI כשהכל זמין ומהיר כל כך עדיין ממשיכים על מטלות הבית האלה ולא מבטרים על זה לגמרי? ועוברים לתרגיל ווייטבורד שבאמת יכול לתת פיד בקטוב האמיתי למבצע ולמבוצה. אשמח לשמוע את דעתכם, תמר, הנה גרסת 2026, לתרגיל meeting could have been an email, של כאילו, למה עם AI שיכול לייצר דברים מדהימים בשתי לחיצות, אנחנו עדיין מבקשים אנשים לעשות תרגיל לבית, במקום לבדוק את היכולות בווייטבורד, שהוא חותך את הטכנולוגיה. ואתה יודע, תראו כזה הלו טק של הבדיקות האלה למה את חושבת ואם את חושבת שזה נכון

Tamar: למה את חושבת? למה את חושבת?

Omri: היום בשירו פילוסופיה

Tamar: אני אתחיל עם זה שכאילו אני מרגישה שגם בעוד 200 שנה כשכולנו כבר נהיה, ⁓ בנו סייבורגים של AI, ⁓ אנשים שישאלו למה תרגילי בית. ⁓ תרגילי בית? ואני את השאלה הזאת בקבוצה, אני גם ראיתי חלק מהתשובות.

Omri: עדיין נשאלת את השאלה הזאת?

Tamar: אני חושבת שאינה, חברתנו, ענתה מאוד יפה וכתבה בתור מישהי שמגייסת שהיא הרבה שהיא מעדיפה בווייטבורד והרבה אנשים מבקשים אם אפשר להחליף את זה לתרגיל בית כי ווייטבורד זה קשה ומלחיץ מאוד אני ארחה להגיד לך שאצלנו... אני כשהתמיינתי לדרימן, לאף שאני עובדת

Omri: יייפ, יייפ, יייפ, יייפ, יייפ, יייפ,

Tamar: עשיתי תרגיל בית, עשיתי תרגיל לוח תקופה שהמנהלת כאילו רצה עם תרגילי לוח, הייתה תקופה שהיא נתנה את האפשרות של גם וגם ואז היה את המלחמה ואז חזרנו קצת כזה לתרגילי בית נופלים הרבה יותר בקלות בתרגילי לוח כי יכולים להיות מעצבים מאוד מאוד טובים שפשוט המעמד הזה הוא לא בשבילם אתה חייב להיות נורא נורא מפוקס ומסודר עם התהליך עבודה ולשלוט בדיוק באיך אתה ניגש לזה עכשיו יכול להיות שהמחור הזה ספציפית היה יכול להיות כאילו Master of the whiteboard אבל בשביל הרבה מאוד אנשים, whiteboard זה ממש לא מציג את היכולות שלהם בצורה חיובית ויש אנשים שמעדיפים תרגיל לבית נשים את זה בצד כל הנושא של AI ואמרתי את זה תוך כדי הפרק ואני אחזור על זה אני חושבת ש... זה בסדר להשתמש ב-AI בתרגיל בית, ואני חושבת שאם אתם תשתמשו יותר מדי ב-AI, זה מאוד מאוד יבלוט ויהיה באוכריכם, ולכן תרגיל בית עדיין בא לבדוק את מה ש-AI לא יכול לעשות, שזה את תהליך החשיבה שלכם. אז אין לי בעיה שאתם עושים בריינסטרומינג עם AI, בוודאי מחקר עם AI, אין לי בעיה שאני אנסח לכם את הסליידים שאנחנו אייאלוויי לא קוראים, אבל בסוף, אם אתם מג'נרטים משהו, בקלוד דיזיין וקצת משפצים אותו בפיגמה, אז פשוט לא יעבור. אני אגב כאילו... אנחנו עדיין רואים שזה ג'ונרט על ידי AI, הם עדיין לא נותנים את התוצאות הטובות ביותר. יש הרבה דברים שהם מפספסיים ושחסר ושכפילות, התשובות שלהם הם עדיין לא התשובות הטובות ביותר. אנחנו עדיין, כמעצבים, ניתן פתרון יותר טוב. וזה מה שאנחנו באים לבדוק בדיוק את מה שהאיי לא עושה ולכן לא בדיוק בדיוק לא

Omri: ולכן לא. אנחנו אמרנו את הדעה שלנו על תרגילי בית מול תרגילי לוח הרבה פעמים, מה יותר קשה, מה יותר קל, אני חושב שיש תורנות וחסונות לכל אחד. אני כן אגיד, ואולי, כאילו, אם לא זרקתם עליי מספיק כוונים בהתחלה, אז אולי בשלב הזה, אבל אני חושב שתנסו לדמיין מה יקורה עם מישהו היה... בא לעשות נגיד תרגיל בית והוא בא ואומר כאילו אז אתה מ... אגב כחלק מזה גם יצרתי פונט חדש לגמרי ויצרתי סט אייקונים ביד, ידנית היית אומרת למה? למה אתה עושה דברים שמכונות עושות הרבה יותר טוב ואני מרגיש שאנחנו מאוד מתקרבים לאינפלקשן פוינט הזה שבו... אם מישהו יבוא ויגיד, אה, את הפלוא הרשמה הזאת בניתי לבד ואנחנו נגיד לו, למה? אנחנו יודעים איך הרשמה נראית, אנחנו יודעים איך פופ-אפ נראה, אנחנו יודעים איך כפתור נראה, למה אתה יושב ועושה את זה בידיים? זה יהיה איזה קרייזי? כמו מישהו שיושב וכאילו יכין עכשיו 22 מותיות בשביל כאילו לשים פונד בתוך אפליקציה ו... ובגלל זה אני חושב שמצד אחד אני נורא מסכים... AI צריך להיות חלק מהתהליכי העבודה של תרגיל בית. אני חושב שהיופי בתרגיל בית שמבוסס AI זה שאפשר לבדוק את השימוש ב-AI. אני באמת חושב שאנחנו הגענו היום למקום שאם יש שני מועמדים, אחד עובד כאילו ספץ בפיגמה והשני ספץ בקלוד ותואםיו. הבן אדם של הקלוד, כאילו יש לו יתרון ענקי, עכשיו זה לא מוריד מהצורך, ופה מגיע העניין של התקשורת, איך אנחנו מתעקשרים את ההחלטות שכן עשינו? מה היה החלק? איפה הבן אדם בתוך המכונה הזאת? ואיפה המחשבה הגיעה? ואיפה ההחלטות הגיעו? כי אני מסכים שאם קחו פומפט, כאילו קחו תרגיל, שימו אותו בתוך קלוד, הוא יוציא לכם משהו, הוא יוציא לכם פתרון. וכנדירי הפתרון יותר טוב, ממה שהיינו עושים לבד בעשר שעות. ופה הכסם קורה. איפה אני, איפה ההחלטות שאני אעשה, משנות את מה שהמכונה מוציאה? איפה אני מחבר בין כלים? איפה הריסרס שנכנס? איפה האנושיות נכנסת? כי אם אתם מייצרים משהו שכמו שאומר פה, שהוא סופר סופר רמה גבוהה ב-AI, אבל הוא חסר אנושיות, אז אין פה, אז למה אני צריך אותך כבן אדם? אז אני לא אקח אותך, אתה ביא את המכונה. ושם הכסם. ונכון, אני רק אסגור עם זה, שנכון, וייטבורד זה כאילו 100 % אנושיות, אנחנו בודקים אך ורק את התכונות האנושיות. אני חושב שכן אני אעניין לבדוק שימוש ב-AI. הייתי רוצה לראות מה בן אדם עושה עם AI, ו-hopefully זה ייקח הרבה פחות זמן. דיברנו הרבה על את הגילי בית שלו, ככה 20 שעות, אולי עם AI זה ייקח חצי, אולי זה ייקח רבע, אבל כל עוד נהיה חכמים ונראה מה הצד האנושי בזה, אנחנו נהיה במקום טוב. שיש לו גם ערך לתהליך

Tamar: יש

Omri: יש אז חבר יקר מקווה שעזרנו אני שגם אם היה היה דעה שלנו על תרגילי בית ותרגילי לוח לא השתנתה היא פשוט כאילו הטכנולוגיה השתנתה אז מוזמן לעבור על 80 הפרקים הקודמים שבו אנחנו מדברים על זה בלי סוף ואתה אומר לפני שאנחנו הולכים הביתה בואי נסיים עם הפינה הובה על כולם שאנחנו

Tamar: תהנשעת על עובר

Omri: טכנית אני לא בבית שלי אז אני באמת צריך ללכת הביתה אבל בוא נדבר על פאנפקט שהוא גם פאנד והוא גם פאקט היום תורי אני רוצה לדבר על דבר שנקרא hot cold empathy gap ותמר יקרה תגידי את האם... הנה הסטנדאפ שלי את מכירה שאת הולכת לסופר מרגט את מתה מראה ואת פשוט ממלאת את האגלה עם כל מה שיש מימין ומסמול ואז את חוזרת הביתה, את אוכלת ארוחת הרב, ואת כזה... למה קניתי חבילה משפחתית של צ'יטוס כאילו ורוד? אין לזה שיהיה מגיון. וזה סוג של הבסיס של ה-Hot Cold Empathy Gap, הרעיון שאנחנו עושים החלטה כשאנחנו במצב ספציפי, וכשאנחנו יוצאים מהמצב הזה אנחנו תקועים עם ההחלטה שעשינו. כלומר... יש את הרגש שממש בא לי משהו ממש חם על זה אני ממש מלא מוטיבציה עשיתי החלטה וכשההרגשה הזאת עברה אני פתאום כזה למה הרגש היא כל כך כאילו פשנט לגבי המוצר הזה שקניתי או לגבי הבגד הזה אתה יודע את בקנן כזה יואו אני חייב את הסמלה הזאת וחוזרת הבאת וכאילו מה חשבתי לעצמי למה כל כך רציתי את זה ובקלקלה התנהגותית כאילו חלק גדול מזה זה נגיד כל העולם הזה של אתה אתה אחד בינואר ואנשים כזה אני עכשיו אדם חדש מכון כושר ועושים מנוי ואז מפברואר והלע לא הולכים אפילו פעם אחת כאילו כל המודל של מכון כושר בנוי על זה אז יש את הצד הזה וכבוני מוצרים בוא נחזיר את זה לעולם שלנו אנחנו בונים לפעמים מוצרים שזה כזה בוא נגרום לבן אדם סתם להירשם לשנה נכון, תמיד שנרשמים למה שיש כזה, אתה רוצה לשלם כל חודש, או בהנחה קטנה, תשלם כל השנה, ואנחנו כזה, בטח שאני אשלם כל השנה. למה ש... מפתחתי שאני הולך ללמוד צרפתית השנה, ואז אחרי חודש וחצי, אתה כזה, אוף, למה, למה חשבתי שאני יושב כל לילה באחצר וכאילו, ילמה צרפתית? וזה מהצד של הבניית מוצרים, אני חושב מהצד שלנו, ואולי זה גם מתחבר למנטל הילף, אני חושב שאנחנו צריכים להיות קצת יותר רכים עם עצמנו, שבין אם זה כי אנחנו, אתה יודע, עולה לנו רעיון ודיברנו על השרות ודברים כאלה, ויצירתיות, שאני פתאום רואה אפליקציה אחרת, ואני אומר, הם עושים פופ-אפ שהופך לאיגול, ומהאיגול הוא הופך לכדור, אנחנו חייבים כזה, ואז אתה הולך לפיהם, ואנחנו צריכים פופ-אפ שנראה כמו כדור. ואנחנו מרגישים כאילו כזה פשנט ואז עובר שבוע ואני כזה, למה אני לחמתי על זה כל כך חזק? למה כאילו הרגשי כל כך חזק לגבי הנושא הזה? וזה נוגע לרעיון של כאילו להעריך רגש כלפי משהו עם פרספקטיבה של זמן. והדבר השני גם קשור לציפיות מעצמנו שבאמת, אתה יודע, אתה מסיימת כזה שיחת חתך עם המנהל והוא אומר כאילו, אני ממש רוצה לראות אותך. אתה יודע, אם קצת יותר יוזמה ואתה אומר השנה זה שנת היוזמות, אני יהיה בן אדם שיוזם. ואחרי שבועיים אתה פתאום מגלה שאתה מי שאתה, ואי אפשר להחליף את מי שאתה בגלל שהחלטת. וזה מאוד כואב וזה שם עליך המון המון לחץ, אז אני חושב שאיתה הוויי להזכיר לעצמנו שכאילו יש רגעים שאנחנו הוט ואז רגעים שאנחנו קולד, והאמת כנראה איפה שהוא באמצע, אז גם לא לשים על עצמנו המון המון לחץ. בגלל שברגע אחד עשינו החלטה, כי היינו כאילו לגמרי אינט ואז אחרי הם המשיכו וכאילו חזרנו לממוצע. אז הנה לכם, Hot Cold Empathy Gap.

Tamar: אינטרסטינג מאוד אנחנו אוהבים אוהבים ללמוד על התנהגות אנושית

Omri: המון פסיכולוגיה בפוטקאס הזה, כל הפרק הזה היה פסיכולוגיה אז תמר בשלב הזה אנחנו נגיד תודה שהצטרפתם לרעיון טוב פוטקאס על ייצוב קריירה ורעיונות עבודה אל תשכחו לעקוב אחרינו בספוטיפא יוטיוב או כל מקום אחר שיש פוטקאסטים ואם נהנתם למה שלא תספרו לחבר

Tamar: שבוע הבא לדבר על ייצוב, ממילים לפיקסלים וחזרה.

Omri: נתראה