Omri: מה זה שתי העוגיות האלה? מה זה הקורנפלקס עם הסוכר הזה?

Tamar: מה זה הפיינט בן אנד ג'ריז באמצע הלילה? אני לא זוכרת, אני חושבת שישנתי בכלל. היי וברוכים הבאים לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב קריירה ורעיונות עבודה בשיתוף עם קהילת סטארטאם דיזיינרס, אני תמר סגורה, מעצבת בכירה בדרים ומרצה לעיצוב.

Omri: עכשיו אנחנו שוכחים ואני אומר he dvירי הד אוף ירקס בנוקס ומי האמין שיש לנו

Tamar: חחחח

Omri: את כושר הריכוז לעשות מהפרקים

Tamar: וואו, והיום עצות עיצוב טיפים וטריקים לגזור ולשמור.

Omri: בואו נתחיל. פו פו אז תמר, מי היה מאמין לפני ארבעת אלפים שנה, כשהתחלנו לדבר, ואמרנו בואי נקליט את הדברים שאנחנו מדברים עליהם, שאנחנו...

Tamar: בוא נגיד את השטויות האלה, אולי זה יהיה useful למישהו.

Omri: זהו, ואמרנו בוא נעשה איזה, בוא ננסה, בוא נעשה ניסוי, והנה, 100 שעות תוכן אחרי זה, תראי אותנו.

Tamar: חייבת להגיד שכאילו אני מרגישה שאתה באמת הקלטת מהפרקים, אני מרגישה שאני הקלטתי ארבעים כזה.

Omri: נהההה

Tamar: סתם, לא, מה, לא הייתי באיזה עשרים?

Omri: תאמר, אתה שותף השקט של המערכת הזאת.

Tamar: חושב שאנשים מרגישים שזה הפודקאסט שלך ואתה פשוט מארח אותי באופן קבוע ואז מדי פעם לא אותי.

Omri: הם צריכים לראות את החשבון בנק ולראות שאת לוקחת את ההכנסות ואני אחראי על ההוצאות. אז יש פה שותפות, אני חושב שאנחנו, כל אחד לוקח אחריות מסוימת. שאמרנו שגזבר

Tamar: כן, אני הגזבר, לא קרה באף עולם ever.

Omri: מנצל לרעה את המצב שלו.

Tamar: לא, ששמים אותי אחראית על הכסף.

Omri: אה, אוקיי, אוקיי. בסדר, אני גם, אני...

Tamar: זה מסביר את המצב בעו"ש של רעיון טוב האמת.

Omri: זהו, אני חדש פה, ובסדר, אנחנו... בוא, כשנגיע ל-200 פרקים נעשה

Tamar: אההה

Omri: רישאפל לתפקידים, נעשה כאילו, את יודעת, קידומים, הזזות...

Tamar: חושב שנגיע למאתיים? אתה חושב שיש לנו עוד... על מה לדבר מאתיים פרקים? עוד מאה פרקים?

Omri: אני חושב שבאיזשהו שלב זה יהפוך מכאילו, אוקיי, אין לנו יותר מה לדבר על עיצוב. בואי נרחל. זה יהיה פשוט כאילו רכולים, זה יהיה גיא פינס של עיצוב.

Tamar: שזה החלק השני של הדברים שאנחנו מדברים עליו, פשוט.

Omri: וזהו, זה הפודקאסט של אחרי הפודקאסט. אם נעשה אקסקלוסיב קונטנט, אנשים ישלמו על ה...

Tamar: ראיון טוב, after dark, אבל אני כן אגיד, אם יש לכם ראיונות טובים לפרקים שלא כוללים אתכם, לא שאתם רוצים להתארח, פרקים

Omri: חחחח

Tamar: טובים לי ולאומרי לבד ראיונות טובים, תשלחו לנו.

Omri: רעיונות עובדים עם א' או ע', אבל באמת הסיפור המפורסם הוא שכאילו באתי אליך ואמרתי לו את אמרת אולי, אולי יש לי איזה רעיון, אולי אפילו רעיון טוב, ואמרתי בוא נעשה 20 פרקים, זה יהיה כזה box set, זה יהיה כמו דיסק, נעשה אחד ואנשים יהיו כזה פרויקט של מוגבל בזמן, מוגבל בתוכן, נעשה כזה כל התהליך של רעיונות, ואז נעצור. אבל את יודעת, כאילו, כל פעם זה כזה, טוב, אבל יש לנו עוד דבר לדבר ועוד דבר לדבר, ואז כאילו, האינרציה הזאת, היא מאוד קשה לעצור אותה. אז אני מקווה שאנשים גם נהנים מזה.

Tamar: ופרא אנחנו מקבלים תגובות טובות מהסביבה, שזה כיף ומחמם את הלב וגורם לנו להמשיך. למרות שאנחנו לא סובלים אחד את השני. כבר ממש מזמן, זה קרה בפרק חמש עשרה בערך.

Omri: זהו, אנחנו כמו להקה שכולם שונאים אחד את השני, אבל כאילו, הכסף טוב מדי, אני לא יכול להגיד לא לכסף. ואני שלחתי לך ש... מזמן אני עשיתי כזה ברכת יום הולדת גרסת כוכב ילדים, למישהו שמכיר את הפודקאסט, אז זה גם נחמד לשלוח שטויות למעריצים. אני חושב שהוא הפסיק להקשיב, כי הוא כאילו, זה כזה, וואו, לא, לא, זה מערכת יחסים עמוקה מדי.

Tamar: אני מחבב אותך, אבל לא עד כדי כך.

Omri: זהו, אני אוהב אותך מרחוק. אז יאללה, תמר, בואי ניכנס לנושא העיקרי ונחגוג את הפרק מספר 100. ואמרנו, אמרנו, בואו נעשה, איך נעשה משהו טיפה יותר מיוחד, ומיוחד שלא כולל יותר מדי עבודה מאיתנו. ואמרנו בוא נעשה מין כזה פרק לגזור ולשמור, ניקח מין כזה את המיטב ממאה השעות האחרונות ובתוך מבנה כזה של מתחילת התהליך ועד סוף תהליך הרעיונות, בוא ניתן טיפ אחד שאנשים יכולים לשים בכיס, תמיד לחזור אליו. ו... ו- העצות האלה הם יחסית, כאילו evergreen, זה לא מין כזה, אתה יודע, חייבים לעשות תיק עבודות בפיגמה, לא יכול להשתנות אף פעם. לא, אנחנו ננסה לתת דברים קצת יותר כלליים, שכל אחד, בכל שלב של תהליך הרעיונות, יכול לקחת, להשתמש, לשלוח לחברים, ואת יודעת, זה מהדברים שאפשר לשים בבוקמרקס, ותמיד לחזור אליהם.

Tamar: אנחנו חילקנו את זה, רשמתי את הסלוגן הקאצ'י, טיפ זהב לכל שלב. אתה לא חשבת שאני אגיד את זה באמת, חשבת שזה סתם כתוב, אבל עכשיו זה יאללה, אהההה

Omri: קיוויתי, קיוויתי שתגידי ותוציאי מדבקות.

Tamar: טיפ זהב לכל שלב. אנחנו חילקנו את הכי בייסיק שיש, כאילו back to basics כזה, השלבים, שוב, משתנה ממקום למקום, אבל ה-common path של של להתקבל לעבודה חדשה, מה שכאילו דרוש מכם בסך הכל, ולכל שלב נתנו. טיפ אחד לגזור ולשמור. אם היית צריך לחזור ולדבר עם עצמך של בן חמש, מה היית אומר

Omri: אהההה

Tamar: לעצמך כזה? ציפרלקס מוקדם יותר.

Omri: תלמד להשתמש בשירותים, אתה בן חמש, זה לא מתאים. אז המלאכה מרובה ואנחנו נוטים לדבר המון, אז בואו ננסה לדחוס כמה שיותר מהעצות האלה בתוך השעה הקרובה. ובואי נחזור אחורה, אחורה, אחורה, ונתחיל מ... אם אנחנו נדבר על פרק, אני חושב שהיה מספרק מספר אחת, הנה אני יודע מי זה מספר, זה כבר לא קולולולו כי זה מספר אחת.

Tamar: לא, פרק מספר אחת היה איך הגענו לכאן. לא משנה, אל תתאמץ עם המספרים, זה לא בשבילך, אתה יודעת. בן אדם, כן.

Omri: God damn it. חדש, חדש, אני לא אוהב שם מספרים. אני בן אדם ויזואלי. אז בואו נתחיל

Tamar: לגמרי.

Omri: לדבר על קורות חיים, ועבורי, העצה מספר אחת שאני תמיד נותן לאנשים ששולחים לי קורות חיים לפידבק, זה מעבר ל... כאילו, יש דבר אחד, יש עצה אחת שאנחנו אמרנו מספיק פעמים ומספיק שנים, שאני חושב שהיא הצליחה, וזה תפסיקו לעצב את קורות החיים, אז אני חושב שאנחנו כבר לא רואים קורות חיים עם כזה... נחשים ושבלולים ופאי צ'ארטס, אז שם ניצחנו. המקום שאני חושב שאנחנו צריכים לנצח בו יותר, זה לא לדבר על מה עשיתם, אלא לדבר על האימפקט של מה שעשיתם. מה זה אומר?

Tamar: אהה

Omri: חושב שאנחנו רואים יותר מדי קורות חיים, שנראים כמו מראה של תיאור משרה. זה מבין כזה, עבדתי בחברה בשמו אוקטק, ואז יש כזה מלא בולט. הצבתי אתרים, הצבתי באנרים, הצבתי flows, עשיתי מחקר. עכשיו, מה שאתם מתארים פה זה את העבודה שלכם. מה ש... ו... למה זה לא טוב? כי כל אחד שהיה עובד בעבודה הזאת, היה לו קורות חיים נראים בדיוק אותו דבר. כאילו, מי לא מעצב אתרים? מי לא מעצב flows? מי לא עושה wire frames? מה שאנחנו ממליצים לעשות זה להתרכז, מה האימפקט של מה שעשיתם, מה היה המשמעות של זה, ומה מיוחד בכ... בתוך הדבר הזה שעשיתם.

Tamar: כן, אני... כאילו, יש באמת הרבה עצות טובות לקורות חיים. באמת חושבת

Omri: אהההה

Tamar: שכאילו, שוב, אנחנו אמרנו את זה המון פעמים, ואני עדיין רואה קורות חיים שזה לא קורה בהם. שלא כולם מאזינים לנו, חבל שלא כל המאזינים שלנו

Omri: חה חה חה

Tamar: מיישמים את העצות שלנו, אבל אני עדיין...

Omri: ואנחנו אומרים, אנחנו אומרים, אם אהבתם תשלחו לחבר, תשלחו לחבר, זה חשוב.

Tamar: אמר, אנחנו אומרים. רואה פורטפוליוס שאין בהם לינק קליקבילי ללינקדאין או לפורטפוליו. חבל, זה מבאס, אבל שוב, זה כזה לא דיל ברקר. אתם כרגיל, UX-UX, צריכים לחשוב על הפרסונה שמסתכלת לכם על הקורות חיים, שהיא בין היתר מגייסת ויכולה להיות גם מנהל מגייס או PM. ואתם רוצים כאילו להתבלט, אם זה סתם רשימה של... בסופו של יום, זה לא שכאילו אם עבדתם סתם לצורך העניין בחמש חברות מוצר שהייתם בהן כאילו דיזיינר, פרודקט דיזיינר, סיניור פרודקט דיזיינר, סיניור פרודקט דיזיינר ונגיד פרודקט דיזיינר. כמה שונה היה מה שעשיתם ביום-יום ממקום למקום.

Omri: אהה

Tamar: אתם הרי ממלאים את השורות האלה עם איזה שהם בולטים.

Omri: אהההה

Tamar: אז אתם כזה, כן, פה עבדתי קרוב עם ה-PMים ועם ה-Engineering, פה הייתי חזק על ה-KPI, לא צריך לחשוב, כאילו, אנחנו כזה מנסים לחרטט כאילו בבולט עם מה עשינו שונה ממקום למקום, אז לא, איפה הזזתם את המחט בכל מקום, וכן, כל חברה בנויה קצת אחרת, ויש כן דגש קצת אחר, אז זה לא יכול להיות כאילו ה-basic של מה מעצב מוצר עושה בכל חברה, כי זה ה-basic.

Omri: והנה רק דוגמה זריזה, בולט לא טוב, הצבתי פלואים לחוויות, או הייתי אחראי על האונבורדינג, לא מעניין, זה מה עשיתם. End to End E to E

Tamar: End to End, נכון? אנחנו מבינים שיהיה כתוב End to End. אה, הכל היה אצלך, לא באמצע העברת את זה למישהו אחר. יפה, זה טריק מגניב.

Omri: אני עושה הכל עד כאילו 50 % מהמסך, הלמטה עם ה-CTA זה עובר למעצב אחר. אז זה בולט פחות טוב, בולט יותר טוב זה ה-CT redesign לאונבורדינג שלנו, ששיפר המרה ב-15%. או, עכשיו אני רואה אימפקט, עכשיו אני רואה מה היה המשמעות של מה עשיתם, ואני חושב שזה שווה לכתוב שם, initiatives, רעיונות, דברים שאתם יזמתם, זה תמיד מדהים לראות, דברים, אני קורא לזה נאטים, דברים שהם לא כאילו העבודה, אלא אולי גם עשיתם הדרכות, אולי גם בניתם משהו, בניתם איזה פלואו. אז אני חושב שהדברים האלה הם חשובים, וזה בשבילי ההבדל בין קורות חיים טובים לקורות חיים גנריים, זה כאילו לא, הנה מה עשיתי, וזה חוזר לעולם הקשרת ישרוכים, הכנתי תה. זה לא מעניין, מה שמעניין זה מה המשמעות, מה אתם, ותמיד המחשבה היא מה עשיתם. שמישהו אחר לא היה מצליח לעשות בתפקיד הזה. נורא מחזק קורות חיים.

Tamar: נעבור באמת לשלב הבא והלא פחות חשוב שזה הפורטפוליו שלכם. באמת חושבת שכאילו גם קורות חיים שהם רבע ל... אם יש לכם כאילו רזומה

Omri: חחחח

Tamar: טוב, אם יש שם כאילו שמות טובים ואם יש לכם לינקדאין או נגיד הייתם הרבה זמן במקומות ויש לכם מספיק ותק אז כאילו הקורות חיים עוד יכול... יכולים להעביר אתכם גם אם הם לא מאה, אבל יקום ויפול דבר על הפורטפוליו. ושוב, אני חושבת שברבות הימים היה לנו המון המון המון המלצות שקשורות לפורטפוליו, ורק הפרק האחרון היה על פורטפוליו, תמיד כאילו מדברים על כזה לא לסבך ו-simplify, וכאילו באמת שיש, מוכן, תצקו את התוכן שלכם, שיהיה טוב לתוך המודול הזה. קצת שטיקים ושמיקים לא יותר מדי, you've got it. אבל התוכן, בואו נדבר על התוכן.

Omri: כן, אז דיברנו מלא על זה, אני חושב שהשיחות הפחות מעניינות על תיקי עבודות זה איך להכין את זה, איפה להכין את זה, באיזה וייב קודינג להכין את זה, וזה כאילו די, די, זה מהדברים שצריך כאילו כמה שיותר מהר לייצר, לשלוח ולשכוח מזה, המקום שכן צריך להשקיע בו זה כמו שאמרת, התוכן, ודיברנו מלא על איך לבנות סיפור, למה סיפור זה חשוב, ואני גם ניסיתי לשים את זה בתוך מסגרת, ואני אומר שהמה והאיך, הם נקודת הפתיחה, הם הבסיס, בשביל לדבר על הלמה. ועכשיו, מה אני מתכוון? אנחנו רואים המון תיקי עבודות נורא מתרכזים במה. וזה רשימת JPEGים, או שזה, כאילו, אנחנו היום בעולם הווייב קונינג, זה כזה, אז עשיתי פרומפט, וזה הוציא לי עיצוב, ואת העיצוב שעשיתי פי-אר, וזה כאילו, אוקיי, כל זה זה המה והאיך. זה כאילו, איך עשיתי את הדבר הזה, והנה מה עשיתי. ואנשים שוכחים, שהסיבה שאני מראה את המה, הסיבה שאני מראה את ה-JPGים, זה כי זה נותן הזדמנות לדבר על למה. ואת רצף ההחלטות שעשיתי, כי בסופו של דבר, במיוחד היום, 2026, את המה, כל טמבל יכול לייצר. כאילו גם ה-PM הטמבל ביותר, וזה רץ על ספקטרום, הם יכולים לשים פרומפט ולקבל משהו סביר. ובאמת הייתי מת לעשות את הניסוי הזה, כאילו להגיד כאילו לאימא שלי לייצר כזה אפליקציית כושר, ואז אני ייצר אפליקציית כושר ב-Vive Coding, זה יהיה % שונה, 12 % שונה, זה לא הדבר המעניין. הדברים המעניינים זה למה עשיתם החלטות, שם אתם מרוויחים את העבודה.

Tamar: רוצה להוסיף על זה כאילו משהו קטן, חושבת שדיברנו על זה בעיקר כשנתנו פידבקים לפורטפוליו, שראינו אותם, ובסופו של דבר הבן אדם שיעבור לפורטפוליו שלנו הוא כן אדם ויזואלי, וגם אם הוא לא אדם ויזואלי, מצופה מאיתנו להיות אדם ויזואלי. אני רואה לפעמים פורטפוליו שיש בהם כאילו כמות מאוד מאוד גדולה של טקסט. עכשיו, צריך להיות טקסט, צריך להסביר. את הלמה ואת האיך אבל אני ממש ממליצה לכם ככל שאפשר להוסיף דברים ויזואליים לפורטפוליו, זה עוזר לזה להיות קריא יותר. אם זה אייקונים, אם זה דיאגרמות, אם זה תמונות, אם צ'ארטס, כאילו כל דבר שיכול, כאילו אצלי ספציפית נגיד בפורטפוליו, לכל פסקה יש משהו ויזואלי שתומך בה, נותן מנוח לעיניים, כאילו אתה כזה וואו וואו וואו מלא מלא טקסט איפה אני? ואז זה נותן קצת structure, אז זה כזה עוד חצי טיפסיו.

Omri: לגמרי, אין דבר יותר מפחיד מספר, זה כאילו, כשאני רואה ספר אני כזה, וואו וואו וואו, זה

Tamar: איך אנחנו יוצאים כאלה אינטלקטואלים? לא, לא לקרוא!

Omri: המון מילים, זה כזה כזה כזה כזה כזה כזה אבל

Tamar: איפה התמונות פה?

Omri: זה נכון, ואני גם חוזר על זה הרבה, אולי זה גם סוג של טיפ, זה אני חושב שתיק עבודות טוב, הוא נראה כמו מגזין, ושוב, הכוונה במגזין זה ש... אני יכול לסרוק את זה עם העיניים ושהיא כותרת תמונה, כותרת תמונה, כותרת תמונה. מעניין מספיק, יש לי עוד זמן, הרכבת לא הגיעה, אני חוזר להתחלה ואז אני קורא את הכל. כלומר שוב, אנשים קוראים תיק עבודות ו-case studies לא מההתחלה לסוף כמו מכונה, אלא הם סורקים את הכל ואז סורקים פעם שנייה וסורקים פעם שלישית, כל פעם מתרכזים בעוד level של אינפורמציה. אבל כן, בשבילי, תמיד תחשבו על זה שהסיבה שאתם שמים JPEG, הסיבה שאתם שמים WIFM, הסיבה שאתם שמים כל דבר ב-case study הזה, זה כי זה נותן לכם תירוץ לדבר על למה עשיתם את זה, מה הייתה ההחלטה, מה בדקתם, איזה מסקנות הגעתם, מה היה המיץ שיצא מהדבר הזה. אז כל הזמן, כל הזמן, כל סקשן שאתם שמים, לחזור ולחשוב, כאילו, האם הסברתי את הלמה? האם הסברתי למה הדבר הזה קרה ומה ההחלטות שב-Human in the Loop, עשה בשביל להראות את היכולות שלו. ובואי נזוז לשלב הבא, שזה הרגע שבו אנחנו אומרים, אוקיי, יש לנו חבילת הגשה, יש לי הלינקדאין שלי בסדר, התיק עבודות מוכן, הקורות חיים מוכנים, הוצאתי את כל הקשקושים משם, בואו עכשיו נשלח ונתחיל כאילו, let's go dating, בואו נלך לבר ונתחיל

Tamar: יס.

Omri: כאילו to pick up some jobs. וגם פה יש המון המון טריקים ושטיקים, והאחד שאני רציתי לדבר עליו זה איך אנחנו מתאימים את עצמנו עבור המשרה בשביל להימנע ממה שאנחנו קוראים לו spray and pray, לשלוח לכל הכיוונים ולקוות לטוב.

Tamar: אני חושבת ש... שככל שמעצב הוא יותר סיניור, אז מטבע הדברים יש איזשהו סינון טבעי שקורה, כי אתה כבר יודע מה לא מתאים לך. כמו בדייטינג, עם הזמן, אתה כזה... אתה כזה... אמנים, לא. טבחים, hell to the no.

Omri: אתה מדייק, אתה מדייק. עד כבר מאוחר מדי עם שניהם. אתם נתקעתם עם זה.

Tamar: רק שתדע, פאנפקט, הכרתי את אוהד דרך חבר משותף במסיבה, ואמרתי לו, הוא אמר, מי זה הבחור הזה? והוא אמר, כן, זהו, חדש, בלה בלה, טבח, אני כזה, הלו, די. כאילו, עכשיו,

Omri: בהההה

Tamar: טבחים זה הטייפ שלי, חד משמעית. יש לי כאילו היסטוריה עם טבחים, והייתי כזה, לא, לא, לא, לא עוד. And baby, look at me now. כן. כן.

Omri: את רואה צריך לסמוך על אינסטינקטים, תסמיכי על עצמך.

Tamar: אז ככל שאנחנו יותר מנוסים, אז אנחנו יותר ספציפיים במה שאנחנו רוצים, כי אנחנו יודעים מהניסיון שלנו, מה מתאים לנו, בטח נגיד מבחינת גודל חברה והבשלות שלה ודברים כאלה, שאנשים שכאילו פורחים בקורפורציה, שאנשים שרוצים להיות סולוד דיזיינרס, דברים כאלה. ועדיין, אני חושבת שאתם צריכים להתאים עד כמה שניתן את מה שאתם שולחים למה שיכול

Omri: אההה

Tamar: להתאים לכם. אני מרגישה, שוב, עוד משהו שקורה זה שאתה מתחיל את החיפוש עבודה ואתה כזה, אני, B2B, SAS, מרכז תל אביב, פינטק, אני מכוון. ואחרי חודשיים אתה כזה, אוקיי, ישראל, כן... נכון,

Omri: יש פה... לא כזה נורא לעבוד בסטודיו באילת, זה גם בסדר.

Tamar: אני כזה שלוש פעמים בשבוע, זה היה ממש בקטנה, לא כזה מחבב את המשפחה שלי, כאילו, כמה אני צריך לראות אותם. כן.

Omri: למה להיות כזה ספציפי? אז אני נורא מסכים, ויש פה שתי דרכים להסתכל על זה, אז אחת זה כמו שאת אומרת, זה להיות חד לגבי איפה שאני שולח, ואני יודע שזה משהו שקשה לג'וניורים בעיקר לשמוע, כי הם כזה, אם אני אשלח 200, זה מעלה לי את הסיכוי. האמת שלא באמת, והדבר היחיד שזה מעלה, זה את הסיכוי שלכם, כאילו, ליפול לתוך דיכאון, כי... כן, כן, ושוב, דיברנו על זה, הנה, כמו דייטינג, כאילו, אם אני אקח טינדר ואני אעשה סווייפ רייט על כל תמונה שעולה לי, האם זה יעלה לי את הסיכויים? לא בטוח, כי אנחנו מחפשים פה התאמה, אז אני חושב ש... אני מסכים איתך, ככל שעולים ויש יותר ניסיון, כנראה ששולחים קורות חיים לפחות מקומות, כי אנחנו מתחילים להבין מי אנחנו ומה אנחנו, וכשאתה ג'יוניור אתה מין כזה, כל דבר, כל דבר, כתוב עיצוב, כתוב עיצוב גרפי, אני שולח.

Tamar: שזה גם כאילו קצת מחייב המציאות, אבל כן.

Omri: אז כן, אז אני פשוט חושב שיש פה את האיזון הזה, כאילו... ואילו רק כדי ש... את יודעת, גם אם את שולחת למקום הכי דרק, ואת אומרת לא בא לי עליו בכלל, הוא לא מעניין אותי, אני סתם אשלח, ואז היא מקבלת אימייל שלילי, הורס לך את היום. זה הורס לך את היום.

Tamar: אפילו מי שאני לא רוצה, לא רוצה אותי? לאן הגענו?

Omri: אז זה החצי הראשון והחצי השני, כשאתם מתחילים להיות מדויקים יותר, אז אני, דיברנו על זה גם באחד הפרקים של איך אני מתאים את עצמי עבור המשרה הספציפית הזאת, ושם זה באמת ההפך מ-Spray and Prey, אלא אני רואה, הם מדברים על design system, איך אני יכול להדגיש את זה שעבדתי על design system, או הם עובדים עם מנהל שהוא עובד בחו"ל? האם אני יכול לדבר על זה שהמנהל שלי גם פעם עבד בחו"ל? אני יודע איך לעבוד עם מנהלים בחו"ל. כל דרך לראות, ושוב, זה גם טינדר כזה, זה כזה, אה רגע, היא אמרה שהיא אוהבת אנימה? האם אי פעם ראיתי אנימה? האם אי פעם ראיתי אנימציה? כל דבר שאני

Tamar: אהה

Omri: יכול כזה לפתוח את השיחה, אז זה דבר שנורא עוזר, ואמרנו אלף פעם, תיצרו קשר עם המנהלת המגייסת, עם המנהל המגייס, עם מישהו שעובד שם, תשלחו בלינקדאין, תמיד טוב להיכנס בדלת הצדדית. וזו גם הזדמנות בשביל להגיד כאילו, היי, מה נענים, תודה, תודה, תודה. אני רואה שאתם מחפשים מישהו שעבד בצוות גדול, אני הגעתי מצוות גדול, אני חושב שיש פה כפופה ליד, זה כל דבר כדי להרים אתכם מעל כל הדרקים האחרים, סליחה, ששולחים, שעושים can't spray and pray, אז תתאימו את עצמכם, את הסיפור שלכם, עבור אותה משרה. זה לא לוקח הרבה זמן ויש לזה המון אימפקט.

Tamar: בואו נעבור לחלק הבא. אנחנו רוצים לברך אתכם. מזל

Omri: מזל טוב.

Tamar: טוב, בפייפליין, שלחתם קורות חיים, שלחתם פורטפוליו למשרה הנכונה, ועכשיו יצרה אתכם קשר מגייסת, ואתם הולכים לדבר איתה בטלפון. קצרה של כרבע שעה, חצי שעה, לפעמים זה זום. והיא הולכת ללוות אתכם גם בכל התהליך. מה הייתה אומר לילדים שהולכים לדבר עם המגייסת?

Omri: אז העצה המקורית שלי הייתה אל תהיו פסיכים, ואני חושב שהיא עדיין רלוונטית, כי פרק

Tamar: גם בטינדר.

Omri: 100, אנחנו הכל הולכים לדבר על דייטינג. זהו, גם

Tamar: לא בכדורגל, אבל גם בדייטינג, כן.

Omri: לזה נגיע. אז באמת 90 אחוז מהשיחה הזאת זה לדאוג שהבן אדם הזה הוא לא פסיכי, וזה כחצי צחוק, אבל יש אנשים שצריכים להתאמן על איך לתקשר במשך חצי שעה בלי כאילו לאבד את זה. אז אז אני חושב שלעבוד על זה, דיברנו הרבה על, תדעו את הסיפור שלכם, כאילו אתם חייבים לשלוף מהמותן תוך כדי שנע בשלוש בבוקר את הסיפור שלכם בשלושים שניות דקה, כאילו,

Tamar: אהה

Omri: אז הייתי בצבא פה, ואז למדתי כאן, ואז עבדתי פה, בעל פה, לא יכול להפתיע. אני רוצה לתת עצה קצת שונה ולהגיד, אנחנו נורא משקיעים בלדבר, בכלל, בכל התהליך הרעיונות, אנחנו כל הזמן מדברים, כל הזמן מתקשרים, כל הזמן רוצים שיבינו עלינו. במקרה הספציפי הזה, אני מאוד רוצה להמליץ להקשיב. כי המגייסת, בדרך כלל השיחות האלה הולכות, הן כזה חצי-חצי, זה כזה רבע שעה, אתה מדבר על עצמך, ואז רבע

Tamar: אהה

Omri: שעה היא מדברת על החברה, על המשרה. זה השלב שבדרך כלל אנחנו כזה מנתקים את האוזניים, ורק חושבים כאילו, האם הצלחתי, האם הסברתי את עצמי בסדר? יש לי משהו בשיניים? למה השיער שלי נראה וחייבים לרגע להוריד את הזרקור מעצמנו ולהקשיב, כי היא הולכת לתת לכם עצות, בלי לשים לב, על כל התהליך. כי היא הולכת לדבר על מה הבעיות שלהם, מה חסר להם, מה מעניין אותם, מה המצב של החברה. כל הדברים האלה, זה דברים שאתם אחר כך יכולים לדבר עליהם ברעיונות הבאים, וכמו שאמרנו, להתאים את עצמכם עבור משרה עם המגייס. זאת אומרת, כן, אנחנו בדיוק במצב של... ריאורג, החברה קצת בשינויים, אתם יודעים, הרצפה קצת רועדת, אז אנחנו מחפשים מישהו שהוא יכול להתמודד עם זה. איזה עצה מדהימה. אחר כך כל הזמן נדבר על איך עבדתם בחברות משתנות, בעולם לא בטוח. כלומר, היא כל הזמן מספרת לכם מה הבעיה שהם מנסים לפתור, וזה נותן לכם הזדמנות להתאים את עצמכם.

Tamar: כן, דיברנו על זה לא כל כך מזמן בעצם, שאתם לאורך התהליך גם אוספים בעצם אינדיקטורים לאיך לעבור את השלב הבא. היא בעצם, כשהיא מספרת לכם על המשרה, היא מספרת לכם מה היא תכף רוצה לשמוע ממכם. ובהקשר הזה צריך להיות very adjustable, אני כבר אמרתי את זה פעם, זה כאילו מרגיש לי הכי obvious בעולם, אבל כשאני יושבת לשיחה עם הגסט, אני בדרך כלל יושבת עם עכברת, ואני רושמת לעצמי בבולטים את הדברים... שהיא אומרת, הדברים המשמעותיים, כדי שאני אדע to think on my fit ולחזור אליהם מאוד מאוד מהר. כמו שאמרת, אם אומרת אנחנו מחפשים עכשיו את המעצב הראשון שלנו, כן, הייתי מעצבת ראשונה פה ופה ופה. גם אם אפילו לא באמת הייתם מעצב ראשון, אתם יכולים להגיד, עבדתי בתוך הקורפורט הזה, אבל זה היה כאילו ממש כמו סטארט-אפ בתוך הקורפורט, והייתי מעצב יחיד, כי בניתי את הכל מאפס. אז לדעת איך להתאים את מה שאתם מספרים בהתאם למה שהיא אומרת, ולא רק בריאיון איתה. שוב, היא הולכת לתת לכם את הטיפים לגבי מה הם מחפשים. זה מה שאתם הולכים אחרי זה להדגיש גם בריאיון עם המנהל המגייס. היא אפילו כנראה תרמוז לכם במידה מסוימת איזה case study לבחור. אם היא הולכת להגיד, אנחנו, דנננה, מובייל, דננהנה, B2C, דננהנה, מערכות מורכבות. הנה, זה ה-case study שאתם בוחרים. אני יודעת שכאילו כולנו שואפים להכין case study אחד ולרוץ איתו. אבל זה לא תמיד ריאלי וזה בטח לא תמיד משרת אותנו. אז זה הטיפ שלנו, להקשיב.

Omri: אין לי מה להוסיף, אמרת את זה מעולה, אז באמת הגמישות הזאת, להתחיל להתאים את עצמכם, זה לא רק כאילו לשים דיסק וללחוץ פליי, כלומר אנחנו חייבים להתאים את עצמנו למה שקורה בכל תהליך, בכל סיפור, וזה נורא קל להקשיב, ברגע שמתחילים להקשיב, אנחנו מגלים עולם שלם של סיגנלים שנותנים לנו. אז בואו נעבור, אוקיי, מזל טוב, משנים מספר 2, אתם לא פסיכים, יופי, ה-70 % מכם שעברו את זה. ואז אנחנו מגיעים לרגע שמזמינים אותנו להציג את הפורטפוליו, דיגיטלי או פיזי זה לא משנה. ואתה יודע, אמרנו המון פעמים, כאילו, דיברנו על איך להכין פורטפוליו, ומה ההבדל בין הפורטפוליו שמציגים לפורטפוליו ששולחים. אנחנו שוב, אנחנו טוענים שזה ארטיפקטים קצת שונים, כי לרוב כשמדברים יהיה פחות טקסט, אולי זה יהיה יותר מחולק לפריימים יותר איטיים, כלומר, זה ממש כזה הופך לסטורי בורד. שעובד עם הסיפור שלכם, תכינו סיפור, תכינו את התסריט. עכשיו, החלק החשוב הוא Review, לרוב גם הוא בנוי משני חצאים. החצי הראשון זה אתם יושבים ומציגים בשקט. בישראל קצת קשה לאנשים לשבת בשקט, אז הם יתחילו להפציץ אתכם בשאלות משקף שתיים. אבל שווה להכין את הסיפור, כאילו, תכינו. פעם הייתי מת לעשות ניסוי, להכין כאילו שלום, באתי עם 50 שקפים להכין באמת שלוש. ולראות שאנחנו בחיים לא נעבור את שקף הארבע. אבל

Tamar: כן.

Omri: הדבר הכי חשוב בשבילי, זה ברגע שאנשים מתחילים לשאול אתכם שאלות, תכינו סיפורים ותכינו תשובות בכיס. כלומר, זה לא אמור להיות הפתעה, אתם לא אמורים לשבת כאילו ארבע דקות וכאילו רגע, וואו איזה שאלה טובה, אין סיבה. תכינו את הסיפורים האלה, תכינו סיפור על פעם שלא הסכמתם עם ה-PM שלכם, תכינו סיפור על... למה החלטתם דבר אחד ולא דבר אחר? תכינו סיפור על פעם שאתם באתם עם פתרון והוא לא הצליח בגלל בעיה טכנית, בגלל בעיית תקציב, בגלל בעיית זמן. כלומר, כל השאלות, אני חושב ש-60 % מהשאלות אנחנו יכולים כאילו לצפות להן, וכבר תכינו את התשובות מראש. זה יגרום לכם להיות מקצוענים, זה יחסוך לכם את הזמן של העם ועם, וזה גם... שכל סיפור בא להגיד עליכם משהו, אז אתם כבר בונים את הברנד שלכם.

Tamar: כן, אגב, הטיפ שלה להקשיב, כמו שאמרת, הוא טיפ מצוין לאורך כל הדרך. גם פה, ושוב, בגלל שאני כרגע בתוך הקלחת, אז זה משהו שאני מאוד מאוד מרגישה, אני מרגישה שאני שואלת שאלות, והמועמד לא עונה על השאלה, הוא כאילו אומר איזה משהו, ואני כזה, אבל לפי מה זה היה מפולטר? זה? לפי מה? ואתה

Omri: חחחח

Tamar: יכול להגיד, זה ממש בסדר להגיד, אני לא זוכר זה היה לפני שנה, או להגיד, זה היה מפולטר לפי איקס, וזה לא היה נכון, כאילו, בדיעבד זה לא היה נכון, או כאילו, לא כל דבר שאתם אומרים זה כזה, צריך להיות התשובה הנכונה, המושלמת והזה, כאילו, זה case study שברור לכולנו שבניתם אותו בתוך איזשהו מערך קבוצתי, שיש לו כוחות, שאתם לא היחידים שמקבלים החלטות, זה ממש בסדר להגיד, אני חשבתי אחרת, וזה לא מה שעשינו, זה ממש ממש בסדר. אז כנראה תבוא השאלה איך אתם מתמודדים עם דבר כזה, וצריך להיות מוכנים לזה. אבל תקשיבו לשאלות ששואלים, ויש לי עוד טיפון קטון קטון קטון, תכינו עוד case study, יוצא לי לפעמים שכאילו ה case study לא מספיק קולע או לא מספיק מעמיק, ואנחנו מבקשים לראות עוד משהו, ואז מישהו מוציא איזה פתק משורבט מהכיס כאילו, אתה מכיר? כאילו אוקיי, אני אוציא איזה, יעלה איזה משהו מהאוב, כן, איזה מקצועי זה, בטח יש לי עוד משהו קצר בשבילכם, אחר.

Omri: אני מוציא את הפלג הזה, אני רק אראה את המאסטיק מפה, והנה אם את רוצה, זהו,

Tamar: בדיוק, יש פה איזה ווייר פריים ששירבתתי במסעדה.

Omri: תעבירו ביניכם. אני חושב שזו עצה מצוינת, זה קורה הרבה. אני לא עושה את זה בתור מראיין, כי אני מרגיש שזה קצת לא הוגן לבקש ממישהו, כאילו, אוקיי, תשלוף לי עוד קייס סטאדי. תודה, תודה,

Tamar: אומרי, אתה כזה טוב לב ומתחשב, זה באמת כאילו...

Omri: מישהו צריך להגיד את זה. אבל אני מסכים, זה קרה לי הרבה פעמים, כשראינו איזה משהו, ואז כאילו, תוך כדי שאני מציג, אני רואה על הפרצוף שלהם, שזה כזה, עכשיו אני צריך לשבת, להקשיב לזה 20 דקות, וזה עוד חלק מלהקשיב, לראות את הקהל, ואז אני אומר, כאילו, אתם רוצים לראות משהו אחר? זה כאילו, זה לא השיזוון שלכם? ואמורים כאילו, אה, כן, אם יש לך עוד משהו, ואת צודקת, מה יותר מקצועי מלהגיד, אה, אוקיי, לשלוף כאילו עוד תיק, עוד case study מוכן, יפהפה, זה יצאה מסוימת. אז בואי נעבור לדבר הבא. עברנו את ה-Portfolio Review, אנחנו חגגנו לבדיוק חמש דקות, כי בדקה השישית קיבלנו באימייל תרגיל בית, עשרה עמודים, תרגיל קצר ייקח לכם שעתיים, הנה 18 כאילו שאלות, ופה

Tamar: אהה

Omri: גם עשינו פרק שלם על איך לפתור תרגילי בית, שווה לחזור ולהקשיב, אבל אם אני יכול לתת עצה אחת, ואני גם רוצה לדבר על זה הרבה, אנשים נורא מתרכזים ב-Quote on-Quote לפתור את התרגיל בית, כי הם חושבים שזה כמו תרגיל במתמטיקה, שאם הם יבואו עם הפתרון הנכון, אז הם ינצחו. אבל אני טוען שתרגיל בית, בדומה למה שאמרתי על פורטפוליו, תרגיל הבית הוא כלי. זה הבסיס. בשביל לתת לכם הזדמנות, להראות איך אתם חושבים. ובגלל זה אני חושב שהדגש כשאתם ניגשים לתרגיל בית, הוא לא צריך להיות על איך אני פותר את הבעיה הספציפית הזאת של המשתמש הזה, זה יהיה שם. אני חושב שאתם צריכים להתרכז באיך אני משתמש בתרגיל בית הזה, בשאלה הזאת, בטאסק הזה, בשביל להחצין את התהליך שלי, את צורת העבודה שלי, את הגישה שלי.

Tamar: להראות את עצמי בצורה הטובה ביותר.

Omri: כן, אני חושב ששם... אם הדגש הוא שם, גם אם הפתרון הוא ככה ככה, אני חושב שעדיין אפשר לתקשר המון דברים עליכם כמועמדים.

Tamar: כן, בגלל זה אני חושבת שבאמת הדגש צריך להיות על התהליך שאתם מראים, על להראות באמת את אופן החשיבה. אתם כאילו, הייתם אמורים עד עכשיו לקבל סיגנלים של מה הם מחפשים ומה הדברים שצריך לשים עליהם דגש, זה איזשהו פרוטוטייפ שמראה את כל הסנריאו או UI שהוא כאילו הכי מרשים שיש. אז כאילו, אתם די יודעים על מה לשים דגש, אבל אני חושבת שאתם צריכים לבוא לדבר הזה ולשאול את עצמכם כאילו, רק כאילו מה אני מביא לשולחן איתי כמעצב, איך אני מראה להם שאני מביא איתי לשולחן כמעצב את מה שהם אמרו לי שהם צריכים. שזה לא, שזה משהו שהוא לא כתוב בתרגיל. זה משהו שנאמר בין השורות. אני הרבה פעמים כשאני... שולחת, מעצבים למסע הכיפי הזה של התרגיל. אני נותנת להם בעל פה כמה טיפים מאוד חשובים. אני רואה שיש כאלה שמקשיבים להם יותר ויש כאלה שמקשיבים להם פחות.

Omri: חחחח

Tamar: אתם, הרבה פעמים אנחנו מדברים על לשאול שאלות לגבי התרגיל, אז זה גם משהו שאתם יכולים לשאול, לא כאילו מה אתם רוצים לראות או מה חשוב לכם לראות, אבל כאילו אם הייתם ממליצים לנשים דגש על אזור מסוים, איזה אזור זה היה או משהו כזה. חשיבה, זה מה שנשאר לנו בעידן ה-AI. ממש, כאילו ממש ממש ממש, ואני שוב, אני מוצאת אנשים שכנראה זורקים את הבריף של התרגיל לצ'אט, ואומרים לו, נגיד, מה היית בוחר? במה היית בוחר להתמקד? והוא נותן לכם עצות. אני אפילו אגיד לך יותר מזה, היו אנשים שכאילו ראינו תרגילי בית, שאנחנו יודעים שהצ'אט מציע אותם די מהר. כאילו, יש קורלציה בדבר הזה. תחשבו בעצמכם, תהיו רגע היוזר, תנסו להבין באמת מה הבעיה. זה, שם, שם הז'יטונים כאילו.

Omri: יס, יס. ובואי נעבור לחצי השני. זה, אם לא היה לכם

Tamar: חלק היותר כיפי, כן.

Omri: כל כך כיף לשבת 16 שעות, כאילו, אחרי שהילדים הלכו

Tamar: על תרגיל של שעתיים.

Omri: לישון, אחרי שניקיתם את השטיחים, ואז יושבים לעבוד עד 4 בבוקר, אז מזמינים אתכם, נותנים לכם את ההזדמנות להציג את זה. ושם, אני חושב שאנחנו... עכשיו שנינו כמראיינים אנחנו חווינו את זה שאנשים חושבים שלהציג תרגיל בית זה בית משפט. והם באים להגן על הרעיונות הגאונים שלהם. כי משום מה התרגיל בית הקטן הזה הפך להיות הבייבי שלהם ולעזאזל העולם אם מישהו ייגע בבייבי הזה. ובגלל זה ההצעה שלי היא שהפתרון שאתם ממלאים להציג זה נקודת הפתיחה. זה נקודת הפתיחה לדיון, זה נקודת הפתיחה לשיחה. זה כל כך הרבה, בוא נגיד, חצי מהדיון על תרגיל בית, אחרי שמציגים אותו, זה בוא תסביר לי למה, למה עשית את זה, למה עשית

Tamar: אהה

Omri: את זה, ואז החצי השני הוא להתחיל להזיז את הפאזל הזה, ולהגיד כאילו, ומה אם זה היה פה, ומה אם היינו משנים את זה, ומה אם היינו שואלים משהו אחר. שוב, זה עולם האלתור, זה ה-yes end, ו... העבודה שלכם היא לא להגן על משהו ש... ושוב, אנחנו מזכירים עוד פעם, 16 שעות או 10 שעות או לא משנה, זה פחות או יותר כאילו, אתה יורה לכל הכיוונים ואומרים ש... אתה בוחר את הפתרון הראשון, כאילו יש לך מחשבה, אין לי זמן, זה המחשבה שאני הולך לשים על השולחן. זה לא אומר שהיא בהכרח נכונה. והמון מהדיון זה... אוקיי, בוא נמתח את זה, בוא נכווץ את זה, בוא נשנה את זה. אז העבודה שלכם היא לא להגן על זה. העבודה שלכם לקחת את זה כחומר גלם, ועכשיו נהיה פה משהו שהוא שיתופי. אנחנו ביחד חושבים על הדבר הזה.

Tamar: זהו, אני, אני, זה, זה עצה ממש ממש ממש חשובה, כי... אנחנו, אף אחד לא מצפה שב-16 שעות תצליחו לפתור משהו שבמציאות מישהו כנראה באמת יצא למחקר ובאמת דיבר עם משתמשים ובאמת עשה איטרציות בצורה מושלמת, קודם קוד. אז כאילו... שוב, אנחנו בודקים חשיבה, ואנחנו בודקים את החשיבה הזאת גם בלייב, שזה אומר שיכול להיות שפתאום מישהו זורק לכם מידע חדש, או פתאום מישהו מביע את דעתו על משהו, וזה מדמה את המציאות. נכון, אנחנו לא בתרגיל לוח, אבל השלב הזה קצת מדמה את הסיטואציה הזאת, וזה שלב מאוד מאוד חשוב, שבו אתם צריכים לקרוא את החדר ולהתאים את עצמכם. ואם מישהו אומר, לא מרגיש לך שזה כאילו פעולה קלה מדי לעשות, ואתה אומר, האמת שיכול להיות שכן, האמת שהיה אפשר אולי באמת ליצור כאן קצת יותר פריקשן, אם היינו עושים איזה פופ-אפ או משהו שכאילו, הנה, זה לא אומר שאתם לא עומדים מאחורי מה שעשיתם. זה אומר שאתם יודעים לחשוב על הרגליים, זה אומר שאתם שומעים קולות של אנשים אחרים, וצריך לעבוד עם זה. אם אתם כל היום רק מגינים על מה שעשיתם והודפים את השאלות, אז זה לא מצייר תמונה של מישהו שיהיה אחרי זה נעים לעבוד איתו, כי חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו הוא פידבק.

Omri: אנשים שוכחים, כאילו, שוב, הם כל כך מתרכזים, ואנחנו באנו לבחון את הפתרון שלי, והם שוכחים שאנחנו בעצם בוחנים אותם.

Tamar: אהה

Omri: וכמו שאת אומרת, אני לא רוצה לעבוד עם מישהו שלא יודע לקבל פידבק, או שהוא לא גמיש, או שהוא רואה כל עיצוב שלו כהתינוק שיצא מחלציו, וצריך להגן עליו מהעולם, וכאילו, זה לא מועמד טוב. אז הגמישות הזאת היא חשובה, ושוב, הדבר הזה לא יוצא למשתמשים, זה לא דבר אמיתי. זה חומר גלם, אנחנו אומרים את זה כבר כמה פעמים, כל הדבר הזה זה תיאטרון כזה, זה הכל חומרי גלם, בשביל להראות מי אתם ומה אתם ואיך אתם עובדים, אז גמישות.

Tamar: אל תשכחו גם שהתרגיל בית, גם אם הוא לא על הדומיין של החברה, עדיין מי שמראיין אתכם ויושב מולכם על התרגיל בית ראה כבר נגיד 30 כאלה. אז לנו יש כבר עין יותר מיומנת על הדבר, אנחנו קולטים דברים שאתם לא תקלטו בכמה שעות שעבדתם על זה, אז כאילו תנו לבן אדם את הקרדיט שהוא נותן לכם פידבק שהוא מכיר, שהוא מעמיק ושהוא לא כזה סתם כלאחר יד. אנחנו שוב לא באים לבדוק אתכם על אם זה היה טוב או לא טוב. כאילו, כבר לא תשכנעו אותי שזה היה טוב. אני כרגע שואלת אתכם שאלה על משהו שאני מאמינה שהוא לא נכון. אל תשכנעו אותי שזה נכון. תנסו לחשוב איתי איך היה אפשר לעשות את זה טוב יותר. ממש כמו בתרגילוח. ובו באמת...

Omri: מעולה. מעולה, מעולה, ואו, תמר, את? עשית את זה, רואים שעשית את כבר לפחות 99 פעמים. בואו נדבר על תרגילי לוח.

Tamar: כן. תרגילי לוח, לנו לא מזמן מישהי שביקשה לא תרגיל בית, אלא תרגיל לוח, ואמרתי, אם מישהו מבקש את זה, הוא צריך לעשות את זה ממש ממש טוב. אני עדיין עומדת מאחורי האמירה שאנשים חושבים שזה קל יותר ממה שזה. אצלנו כרגע בחברה עושים תרגיל בית, אחרי שהיה רצף של תקופה שעשינו תרגילי לוח, וראה לי שלאנשים מאוד מאוד קשה לעבור אותם. זה

Omri: אהה

Tamar: מעמד מאוד מאוד מלחיץ. גם אם אתם מעצבי על חלל, המעמד, עצם המעמד שם אתכם בדיס אדוונטג' לפעמים. ולכן, כן.

Omri: זה ספורט אחר, זה פשוט ספורט אחר.

Tamar: וכאילו, תחשבו שאתם, אתם מכירים את זה שאתם רואים נגיד מונית הכסף, ואתם כזה שולפים, שולפים, שולפים מים, אני A.T.M. אבל בסיטואציה דברים

Omri: חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה

Tamar: כאילו פתאום בורחים לך, המילים בורחות לך, זה מלחיץ אותך, כאילו מצלמים אותך, אתה... כזה תצחיק על הרגע, תדע את התשובות. אז זו סיטואציה שהיא אחרת, זה ממש אמנות האלתור, ואני חושבת שבאמת הטיפ הטוב ביותר בדבר הזה, ודיברנו עליו גם בפרק על תרגיל לוח וגם בפרק לייב שעשינו, זה להתכונן עד כמה שאפשר להתכונן. אם אתם תגיעו, כאילו ככל שתעברו יותר תרגילי לוח, כנראה יהיה לכם יותר קל בתרגילי לוח, לא משנה מה ה... דומיין של התרגיל, ובדרך כלל דווקא בתרגיל ללוח בוחרים משהו שהוא קצת יותר קליל, כי אין זמן עכשיו להתעמק בזה, אני ממש רק רוצה לראות איך אתם חושבים. טיפים אגב שאמרנו על התרגיל בית, על הפרזנטציה שלו, על הלהקשיב, הכל גם קביל על התרגיל לוח. אבל בהקשר של התרגיל לוח באמת כאילו, עד כמה שאפשר להגיע מוכנים לדבר הזה, יעזור.

Omri: ואני חושב שפה, זה קצת כמו אנשים שהם בדיאטה, ובראש שלהם חושבים, אני אוכל מצוין, עשיתי שינוי נקי. אם נבקש מהם לשבת ולעשות יומן ולכתוב בדיוק מה הם אוכלים פתאום, אה רגע, מה זה שתי העוגיות האלה? מה זה הקורנפלקס עם הסוכר הזה?

Tamar: מה זה הפיינט בן אנד ג'ריז באמצע הלילה? אני לא זוכרת, אני חושבת שישנתי בכלל.

Omri: זהו, אז אני חושב שאנשים מדמיינים את עצמם בשונה מאיך שהם באמת מתנהגים, וכשמישהו אומר, אה, כן, התכוננתי, מה זה אומר? הלכתי ל-ChatGPT, אמרתי, תכתוב לי כמה שאלות, ואתה מסתכל על השאלה, ובראש אתה כזה, אוקיי, אני חושב שאת זה אני אפתור עם אפליקציה, ואת זה אני אפתור עם ווב, אוקיי, אני מוכן. זאת לא הכנה. אני מאוד ממליץ לאנשים לשים את עצמם במצב, לשים שעון, הדבר הזה לוקח בין 40 ל-45 דקות, לקחת את השאלה. ולפתור על באמת אם אתם יכולים לשבת בחדר ולדבר את זה, אגב, כש...

Tamar: אידיאלית מול מישהו, כאילו אם אתה מוצאים מנטור שיעשה את זה איתכם, זה כאילו הכי...

Omri: זה באמת הגולד סטנדרד, אם אתם מוצאים מישהו שהוא מגייס והעביר את זה פעם, כי אחרת זה שני עיוורים שמחפשים את הדלת.

Tamar: אהה

Omri: אם אתם מצליחים, את זה מדהים, אם לא, אז תעשו את זה כמה שיותר על רטוב, כשאנחנו מתכוננים להרצאות, גם תמר וגם אני דוברים, גם אם לא מבקשים מהם, אז בשביל לדעת שאתם באמת מוכנים על הרצאה, זה לעמוד... לפעמים אני עושה את זה כמה שיותר כאילו על רטוב, אני עומד עם מסך מאחוריי, עם קליקר, החדר ריק, ואני אומר את זה, להוציא, אני ממש משתמש בשרירים של הגרון, בידיים, מתהלך. לא שאני מתכונן לתד-טוק, אבל ברגע שעושים את זה על רטוב, זה כל כך שונה מלשבת באוטובוס ולהריץ את זה בראש. אז כשאנחנו אומרים להתכונן, להתכונן, להתכונן, לעשות את זה, לעשות, תפתחו ויידבורד.

Tamar: לעשות את זה, וגם לעשות את זה עם טיימר, ולצייר את הדברים, ולכתוב את הדברים, כי אני חושבת שחלק גדול ממה שאנשים נופלים בו, זה זה שכאילו יש להם ישר את התשובה בראש, אבל גם אם יש לכם ישר את התשובה בראש, אתם צריכים לשחק את המשחק של התהליך. אתם חייבים לשחק את המשחק של התהליך, ולתהליך הזה יש structure, שאני מוצאת שהרבה מהעצבים הולכים בו לאיבוד. שנייה בואו נגדיר ביחד את הבעיה, שנייה בואו זה. אתם לא יודעים מה התשובה להתחלה, תעשו את התהליך. הסטרקצ'ר, זה הדבר שצריך להתכונן אליו. אתם צריכים לבוא לשם וממש לשפוך כאילו מידע בעל פה לתוך המודולים האלה של כאילו הגדרת הבעיה, מי המשתמש, מה הפתרון וכן הלאה. אז ממש שיהיה לכם תבנית בראש כאילו של איך הלוח הזה צריך להיות בנוי בסוף, ולתוך זה כאילו ליצוק את התרגיל.

Omri: והמבנה הקבוע שתמר ואני נותנים, שלושה שלישים. שליש ראשון, exploration, שוב, זה העולם הגדול, מה זה יכול, מה זה בכלל בן אנוש? מה זה החוויה האנושית? אנחנו מדברים בגדול. שליש שני, ideation, אוקיי, הגדרנו מה הבעיה, הגדרנו את היוזרים, עכשיו בואו נראה איך אני פותר את זה, האם זה באפליקציה, האם בדבר כזה, האם זה בלייזרים, האם זה ברובוטים, אוקיי, בסוף השליש השני, אנחנו נסגרים על זה הפתרון שלי. יכולים להגדיר אותו במילים. שליש שלישי, אקסקיושן. עכשיו אני יושב ועושה ריבועים ועיגולים, כל הזמן מסביר למה ולמה ולמה ולמה, וכשאנחנו באמת יושבים על המבנה הזה, אנחנו לא הולכים לאיבוד. ראינו המון המון אנשים, שאת יודעת, מגיעה דקה חמישים וחמש, והם כזה, אוקיי, נראה לי שאני מוכן לחשוב על פתרון, ואנחנו כזה, אבל אדוני, כאילו, די, נגמר. אז טיים

Tamar: אהה

Omri: מנג'מנט, זה גם חלק מהאימון, להתאמן על טיים מנג'מנט.

Tamar: כן, לגמרי.

Omri: ובואי נעבור לדבר הבא, בהנחה שעברתם גם את זה. בואי, יש פה אנשים נורא מוכשרים. תראי איך הם קופצים שלבים כל... חמש דקות, חמש דקות. תראו

Tamar: כן, רצים, רצים, טק, טק, טק. ואתם אומרים שהתהליכים ארוכים.

Omri: אותנו, אנחנו רצים על כל ה-life cycle. אז

Tamar: כל המגרש, כן.

Omri: בואי נעבור לדבר הבא, ועכשיו יש אחד מהרעיונות הכי חמקמקים, שאנחנו לא יודעים בדיוק מה לעשות איתם, וזה מין כזה רעיון. רעיון בכירים, רעיון מנכ״ל, רעיון ויפי, תלוי מי, זה בדרך כלל יהיה מה שנקרא סקיפ לבל, זה כאילו המנהל של המנהל העתידי, לפעמים אפילו סקיפ,

Tamar: אהה

Omri: סקיפ, סקיפ. וזה מהמקומות שאתם הולכים לשבת עם בן אדם, שזה כנראה הבייבי שלו, כל החברה הזאת היא הבייבי שלו. לא בהכרח מבין בעיצוב, כנראה חושב שהוא מבין בעיצוב. ופה העצה שלי היא, אנשים כאלה, לא, כאילו זה פשוט, את יודעת, כמו שאת אמרת, יש פרסונת שף, ואת קצת יודעת למה לצפות, ויש פרסונת

Tamar: אה?

Omri: מעצב, אנחנו יודעים. פרסונת מנכ״ל זה בן אדם שאוהב לדבר, והוא כנראה ימלא את רוב התוכן, לא היה לי הרבה שיחות מנכ״ל שהייתה שתיקה מביכה. אני מאוד ממליץ להקשיב, להקשיב אקטיבית. ולראות איפה אתם נכנסים בשיחה הזאת. כי רעיון מנכ"ל זה פחות, אוקיי, בוא נראה שהוא יודע design system, בוא נראה שהוא מבין vibe coding, אלא יותר, האם הבן אדם הזה מתאים לחברה שלי? האם אני רוצה לתת חלק מהבייבי שלי, לתת לו לעשות בייביסיטר לכמה שעות, לבייבי שלי? ואני חושב ששוב, להתאים את עצמנו, לעשות מראה למה שהבן אדם הזה צריך, והוא הולך להגיד לכם. גם אם אתם לא רוצים, הוא יגיד לכם בדיוק מה הוא רוצה.

Tamar: כן. זהו, אז קודם כל, הרבה פעמים אני מרגישה שברעיונות כאלה אנחנו צריכים קצת לעשות או ואה ודברים כאלה, כי כאילו הולך לדבר על הישגים, על העבר, על דברים כאלה. רעיון שאתם מספרים על עצמכם מאוד מאוד בקטנה, אז צריך להיות מאוד מאוד בהיי-לבל, קצת רזומה, קצת אימפקט. קצת מה אתם מחפשים, ופה ממש כאילו תתאימו את זה לכאילו אתם, החברה הזאת, אבל אני לא אגיד את זה בשם. זה בן אדם שמאוד מאוד חשוב איזה שאלות תשאלו אותו, וכאילו קצת קשה להתכונן על זה. אתם יכולים קצת לקרוא על הבן אדם ולדעת מה העבר שלו ואיפה החברה עומדת בעיקר. השאלות שאתם תשאלו אותו לא יהיו על הצוות, ולא יהיו על, אתה יודע, design system, collaboration עם PMים, אתם שואלים פה שאלות שהן כאילו הכי כזה היי לבל, שאלות שהן אסטרטגיות. אתם יכולים לשאול אותו על הקלצ'ר, כאילו הוא בן אדם שיהיה מאוד מאוד אכפת לו, שהוא מכניס לתוך המשפחה מישהו שמתאים למשפחה הזאת מבחינת האופי, והוויז'ן של האופי הוא הוויז'ן שלו. כל השאר יודעים ליישם את זה, אבל הוא מחזיק בראש שלו את איך הוא רואה את החברה מבחינת חומר אנושי. זה ממש... זו שיחה שהיא כאילו מאה אחוז soft skills כזה?

Omri: לגמרי, לגמרי, עצות מצוינות, ואני חושב שאם אנחנו מדברים על הסנדוויץ' הזה של תהליך רעיונות, מאוד בדומה לרעיון עם מגייסת, זה כזה, you have everything to lose, כאילו, אתם מגיעים לרעיון הזה בהבנה שכאילו, אתם כבר ניצחתם, אתם כבר עברתם, במהלך השיחה שלכם סיכוי להפסיד את זה, בשונה משאר השלבים, שאר השלבים זה כזה, אתם מנסים לפתוח את הדלת, פה הדלת פתוחה,

Tamar: אהה

Omri: אבל אם תדברו שטויות ותראו רע, הדלת תיסגר. אז אני חושב ששם בערך האיזון.

Tamar: רעיון שמטרתו להעביר אתכם, כאילו, זה רעיון שמטרתו לעשות כאילו צ'ק אחרון, אחרי שהאנשים הקטנים בדקו את הדברים הקטנים בניטפיקינג כזה, אני רק באה לעשות את האוקיי האחרון ולראות שהחבר'ה שלי כאילו... יצא לי שוב לא מזמן מישהי שהתווכחה עם ה-VP פרודקט ברעיון. וכזה, לא, וכזה הגעת עד לכאן, למה?

Omri: הנה עוד מבט מבפנים, אם מגיעים לרעיון מנכ״ל או רעיון בכירים ואתם לא עוברים, מה שקורה בשנייה שאתם יוצאים מהחדר זה שהמנכ״ל קורא לו לחדר את כל האנשים שהיו חלק מהתהליך הזה, והוא אומר, חבר'ה, מה אתם, למה בזבזתם לי את הזמן? כן, כי זה, כי זמן שמנכ״ל הוא חשוב, ואם מביאים לו מועמד לא טוב, זה טעות של התהליך. אז גם תהיו נחמדים לכל האנשים שגייסו אתכם, הם לא רוצים לחטוף על הראש. אז בואו נעבור לשלב הבא, נשאיר עוד שניים, אנחנו ממש לקראת סיום. והשלב הבא, כנראה יגידו לכם, אוקיי, חבר'ה, אנחנו ממש אוהבים אתכם, בואו רק כזה בקטנה, רק תשלחו לנו ממליצים. ואז הרבה אנשים מתחילים להזיע, כי זה שלב מאוד מוזר, ושוב, מין כזה, אז לפני שאנחנו נכנסים למיטה, אפשר לדבר עם האקסים שלך, רק כדי להבין שכאילו... הכל פה בסדר, ופה אנחנו, שוב, בעולם ההכנה, לא שולחים ממליץ שלא הכנתם אותו, לא בניתם איתו בדיוק מה הוא הולך להגיד עליכם. אין דבר כזה להביא ממליץ שלא יודע שהדבר הזה הולך לקרות.

Tamar: כן, יותר מזה, אני כאילו בתחילת תהליך מדברת מראש עם כמה אנשים שמספרם יותר גדול כנראה ממספר הממליצים שהולכים לבקש ממני. אני כנראה שירצו, או כנראה בטוח, כנראה שירצו מישהו שניהל אתכם באופן ישיר וסיכוי לא זעום שירצו מישהו שהוא עבד איתכם בצוות כדיזיין, כאילו מנהל עיצוב זה אידיאלית, אבל נגיד בוא לצורך העניין המנהל האחרון שלכם היה, הייתם סולו דיזיינר, אז הוא היה כזה ה-CTO או הוטאבר. הם רוצים את הפרספקטיבה של מנהל, והם הרבה פעמים גם ירצו את הפרספקטיבה של דיזיין. כאילו אולי זה יכול להיות טימייט או משהו כזה, יצא לי כאילו גם את זה לתת. תדברו עם כמה אנשים, זה צריך להיות אנשים די מהמקומות האחרונים, כאילו הגננת שולה יכולה להגיד שאתם כאילו ילד מקסים. לא נשכתם אף אחד, אבל זה פחות עוזר. אז זה צריך להיות אנשים מהעבודות האחרונות. ברור שאם אתם כרגע מתמיינים ולא יודעים בעבודה הנוכחית שלכם שאתם זה, אז כאילו, לא לתקוע לאף אחד פה גול עצמי. אבל זה צריך להיות כזה כמה שיותר ריסנט, ואנשים שעובדו איתכם קרוב, בין אם זה PM שעבד איתכם, או מנהל שלכם וכן הלאה, שוב, תכינו מראש כזה bucket של נגיד 4-5 אנשים שמסכימים ויודעים שיש מצב שהדבר הזה הולך לקרות. כשאתם נותנים את השם, אתם באותו יום אומרים להם, אוקיי, הולכים להתקשר אליכם, בחברה ככה וככה. זה גודל הצוות, זה מה שהם רוצים לדעת, זה מה שצריך לשים עליו דגש. לעשות להם כאילו בריף קטן של מה כן ומה לא להגיד. אל תזכיר להם את הפעם הזאת שגנבתי את העוגיות מהמטבח, הם ממש, יש להם אפס סבלנות לגניבה. זהו, כאילו, שזה לא ייפול עליהם. כאילו, מי? תמר, מאיפה? שכנה שני?

Omri: ואת צודקת לגמרי, אני בעבר אמרתי לממליצים ממש, ושוב, הנה ההקשבה, אמרתי להם, תקשיבו, מאוד אכפת להם, מישהו שיודע להתמודד עם שינויים, תדברו על הפעם הזאת שעשינו re-org ואיך עבדנו, כאילו, תכינו אותם, תכינו אותם, תכינו אותם, בהכרח אנשים שרוצים בטובתכם, אני חושב שעדיף להביא מנהל engineering שהוא חבר שלכם מהחברה הקודמת, מהמנהל הישיר, שהוא כאילו, סיימתם לא בטוב. אז תהיו חכמים, אין סיבה להביא מישהו שאתם יודעים, או אין סיבה להביא, אין סיבה להביא מישהו שאתם לא יודעים שהם ווילד קארד, אין ווילד קארד בשלב הזה, אתם מביאים אנשים מוכנים, מבחינתי תשימו להם יד ככה בתוך הלא אגיד איפה ותדברו במקומם.

Tamar: כן, אם אתם שואלים מישהו, אם אתם שואלים מישהו אם הוא יכול להיות ממליץ לכם, והוא אומר כזה, כן, אני יכול. אוקיי, תודה. תודה, אני לא אשלח את המספר שלך,

Omri: תנתקו, תנתקו את הטלפון.

Tamar: אבל תודה. אם מישהו אומר, כן, בטח, בשמחה, אז זה האנשים שאתם רוצים. אתם רוצים אנשים שמרגישים שלמים עם זה שהם הולכים להמליץ עליכם. כי מי שמהסס, גם אם הכוונות שלו טובות, המגייסות יצליחו להוציא ממנו...

Omri: זה כמו לעשות הייסט, זה כמו כזה לשדות בנק, ואתם רוצים להוריד את החוליות החלשות. אם יש מישהו שאתם מרגישים שבקצת לחץ הוא יוציא את הסיפור על איך כאילו הורדתם את המכנסיים במסיבת פורים, לא, לא להביא את האנשים האלה. ובואו נגיע לשלב האחרון, והנה הגעתם, הגעתם כמעט, אתם כבר רואים את ארץ הקודש, אתם מרחק נגיעה מכד הזהב, ועכשיו שלחו לכם חוזה. והגיע הזמן לדבר על חוזה. תמר, בוא נדבר על חוזה.

Tamar: חייבים? אני לא רוצה.

Omri: אנחנו, אבל אם לא נסיים את הפרק הזה, אז ניתקע פה.

Tamar: בואו נדקה בפרק 100 לנצח. חוזה, וואו, זה כאילו באמת החלק הכיפי, המרגש, אולי יש בזה אלמנט קצת מלחיץ, כי אתה פתאום כזה, אני צריך לעבור על מידע שהוא כזה קצת ליגל והכל נשמע לי מלחיץ,

Omri: אהה

Tamar: ואני, האמת, הטיפ שלי זה להתייעץ עם חבר עורך דין, אבל אתה עושה את זה לבד, אז כאילו...

Omri: את צודקת לגמרי, ואנחנו ניגע בזה בשאלה מהקהל, אבל לדבר עם עורך דין זה תמיד טוב, זה באמת כלום כסף יחסית לכל האימפקט שיכול להיות על זה. אני אישית, רוב החוזים שראיתי, הם היו בסדר, הם די בוילפלייט, כאילו הם די טמפלייטים, אבל משפט צבאי ידוע, אם יהיה ספק, אין ספק, העצה שלי היא, כל חוזה הוא ניתן למשא ומתן. אנחנו אוהבים, לא אוהבים, אבל אנחנו נוטים לחשוב שאת יודעת, יש כזה, זהו,

Tamar: אם זה כבר כתוב.

Omri: יש שם כזה חדר מרופד ויושב שם העורך דין הראשי ואז כזה מישהו כזה נכנס בפחד כזה, עומרי רוצה להתחיל לעבוד פה, ואומרי, אוקיי, קלק, קלק, קלק, קלק, קלק, יושב וכותב את החוזה במיוחד עבור עומרי, זה לא עובד ככה. איך חוזים נולדים? מישהו כזה, תגיד, יש לנו חוזה עבודה למעצב? בוא ניתן לו את החוזה עבודה לאנג'יניר. והם, אתה יודע, הם רוצים כזה, שמעיפים את האבק, ומחליפים את השם, מחליפים את המספר, ושולחים. אף אחד לא יודע מה כתוב שם, אף אחד לא יודע מה זה, כאילו, סעיף 2.4, הם שולחים את זה. התפקיד שלנו זה לקרוא את זה, ואם יש משהו שלא נראה לנו, לדבר עליו. אף אחד לא יזרוק אתכם מכל המדרגות, כי אמרתם שסעיף מספר 6.2 נראה לכם קצת מוזר, ואם אפשר בבקשה לשנות את המילים. כן, זה כאב ראש בשבילם, כי עכשיו שוב צריך להביא את העורך דין, אבל זה נורא נורא חשוב. בסופו של דבר, מה שאתם חותמים עליו, זה מה שאתם חותמים עליהם. אתם מצהירים שאתם בסדר איתו. אם אתם חותמים על משהו, ואחרי שבועיים באים למנהל ואומרים, תגיד, אגב החוזה שלי, אני יודע שכתוב ארבעה ימים מהמשרד, אבל זה בסדר אם אני אעשה שלושה ימים מהמשרד? זה לא, אין איזה צורה, אין איזה, אין

Tamar: אהה

Omri: איזה היגיון. אתם לא רוצים, דברו על הדברים האלה לפני, כאילו, כל השלב הזה, השבוע, שבועיים של ה-Negotiations, זה הזמן לחדד בדיוק, וכשאתם חותמים, תדעו שמה שאתם חותמים, אתם מרגישים איתו בסדר.

Tamar: כן, אנשים מרגישים מאוד לחץ, ואני גם חייבת להגיד שכאילו, החברות הרבה פעמים מפעילות לחץ, כי

Omri: אהה

Tamar: בשלב הזה, they have everything to lose, כי הם כבר יודעים שאותך הם רוצים, ושחס וחלילה לא יהיה מצב שבטעות אתה כאילו בעוד שלב מתקדם עם עוד חברה ואתה הולך להגיד לחברה האחרת לא, הם רוצים שתחתום, הם רוצים שתחתום עכשיו, אבל...

Omri: או שתבוא עם החוזה הזה ככלי נשק מול החברה השנייה, ואז יש כזה חברה מול חברה ואף חברה לא רוצה את זה, אז הם יפעילו עליכם לחץ, בהחלט.

Tamar: כן. אז יפעילו עליכם לחץ וזה בסדר, מותר להם להילחץ, זה כמו עם ילדים, אני מבינה את התסכול, אני מבינה את הקושי, נכון, אנחנו קודם כל נאכל את השניצל, אז זה בסדר שהם מפעילים לחץ, הם לא כאילו, אגב, הרבה פעמים נותנים חלון זמן ללחתום על החוזה, it's also negotiable, כן, אתם יכולים להגיד... סורי, העורך דין שלי בהוואי, אני צריכה עוד כמה ימים, אבל כאילו אני, זה רק כדי לבדוק את זה.

Omri: כן. והם יוציאו חוזה חדש, הכל בסדר, הלחץ הזה, א', הם לא רוצים שהמידע הזה יהיה פומבי, כי ברגע שהם שולחים לכם חוזה, פתאום הכל על נייר והכל פומבי. הם

Tamar: אהההה

Omri: לא רוצים שתלכו לחברה אחרת, אבל כן, הם יגידו, החוזה הזה הוא טרי לשבוע, ואתם אומרים, אוקיי, אבל אני לא הולך להחליט עד יום חמישי הבא, אז אם אתם רוצים להוציא עוד חוזה, בואו נעשה את זה. זה בסדר. לא לעשות החלטות על לחץ.

Tamar: חד משמעית, מאוד מאוד חשוב.

Omri: אז הנה ממש שתי עצות, לא חותמים בלחץ. ותמר, אנחנו עכשיו עברנו על כל התהליך, נתנו קצת עצות, קצת רעיונות, ראינו גם כל מיני פימים, איך דברים מתחברים. אז באמת מוזמנים לשים בבוקמרקס או איפה ששמים פודקאסטים שאוהבים. תמיד אפשר לחזור. וכמו שאמרנו, הסיבה שאנחנו אומרים את כל זה, ואולי זה גם סיכום טוב למאה השעות האחרונות שאנחנו יושבים מדברים, אנחנו עושים את זה כי חשוב לנו, כי אנחנו רואים אנשים מתקשים. אין דבר שכואב לי יותר מלראות מישהו שכאילו, את יודעת, אני כבר חצי שנה מחפש ואני לא מצליח, אני לא מבין מה הבעיה, אז הנה, הנה מלא מלא טיפים שיכולים לעזור לכם. אם אתם צריכים עוד טיפים, לכו לפרק שמוש מוש מוש מו, מה מה מה, גלה גלה גלה, בלו בלו בלו בלו, יש לנו מלא מלא מלא מידע, ומקווה שהפרק הזה הוא מין כזה דבר כזה שאפשר כל פעם להפעיל כשמחכים לאוטובוס, שאתם ממונית, לחזור ולעבור על כל הטיפים האלה. ותמר, בואי נלך לפינה האהובה על כולם כבר מהפרקים, שבהם תמר ועמרי עונים על שאלה שאף אחד לא שאל אותם, והשבוע, כמו כל שבוע, שאלה אנונימית מסטארט-אפ דיזיינרס. אגב חוזה, הנה שאלה על חוזה. היי כולם, צריכה עזרה לפני חתימה על חוזה. התקבלתי לעבודה כמעצבת בסטארט-אפ קטן וקיבלתי חוזה לחתימה. כמו שאתם בטח מדמיינים, אני מאוד רוצה להתחיל לעבוד, אבל כשעברתי על החוזה, היו בו כמה דברים שלא נראו לי כל כך טוב. אני כמובן לא באמת מבינה בחוזים, ולכן אשמח להמלצות על מישהו שכן מתמחה בזה, ויכול לעזור לי להבין האם הכל בסדר, ואם יש משהו שצריך להתמקח עליו. אז תאמר, שוב עם האמירה שאנחנו לא עורכי דין, התואר שלנו הם בציור וקשקוש, ו...

Tamar: אהה

Omri: לשים 500 שקל, 700 שקל, רוצים עורך דין כריש שגם יוציא אתכם מרצח, שימו 1000 שקל, יעבור על החוזה, אגיד לכם אם הכל בסדר, in-lose of that זורקים את זה ל-chat GPT, אומרים תעבור על זה, תגיד לי אם יש פה red flags, אבל מה, ושוב, אנחנו לא ראינו את החוזה הספציפי הזה, אבל מה עבורך יכולים להיות כאילו red flags, דברים שצריך להסתכל עליהם, ואיך להסתכל על חוזה.

Tamar: רדפלגס, עמרי, למה את שואלת את השאלה הזאת?

Omri: הנה תמר עורך דין הלוקאלי. אני אגיד לך, אני חושב ש... שוב, כמו שאמרתי, מהניסיון שלי, כמעט, רוב החוזים שאני הסתכלתי עליהם, הם היו סבבה, הם היו די בוילה פלייט. להפך, ברוב הפעמים אני הכנסתי סעיפים לחוזה, וגם חשוב להגיד, מה שבחוזה זה מה שיהיה. אנחנו אוהבים לדמיין שמה שלא בחוזה, גם יכול להיות, אבל לא, רק מה שבחוזה יהיה. ולמשל, כל פעם, כל פעם, אם אני בא לחתום על חוזה, אני אומר, אני רוצה בחוזה שמותר לי ללמד. למה? כי אני מלמד, ואני מסביר שזה שעה, שעתיים בשבוע, זה לא על חשבון העבודה, אבל אני רוצה שיהיה לי את היכולת ללמד למה, כי אם זה לא בחוזה, הם יכולים לעצור אותי. מאוד לגיטימי לחברה להגיד, אני לא מרשה לך לעבוד במקומות אחרים, אפילו אם זה פרילנס לשעה או שעתיים. אני כותב שמותר לדבר באופן פובי, אני אוהב לדבר בכנסים, אני אוהב לדבר בהרצאות, אני אוהב לדבר פה כבר המון המון שעות, ואני אומר, אני רוצה שיהיה כתוב בחוזה. שמותר לי לדבר ולייצג את עצמי ולא את החברה. למה? כי אם אני עובד בשמוקטק, שמוקטק יכולים לבוא ולהגיד, תקשיב, אתה בפודקאסט, אתה אומר דברים שהם לא בהכרח מוסכמים עלינו, לא רוצה את זה. אז הדברים האלה חייבים להיות בחוזה, דברים ששווה להסתכל עליהם. אני חושב שנון-קומפית זה משהו שאפשר אולי להתמקח עליו קצת, לפעמים הנון-קומפית הוא, לפעמים הוא סוג של הגיוני, מין כזה, אתם לא יכולים לעבוד עם אף מתחרה ישיר שלנו במשך שנה. אוקיי, אני סוג של יכול להבין את זה, לפעמים זה כאילו, אתם לא יכולים לעבוד בשוב חברה שמסתכלת על פיקסלים. ואז זה כאילו, אוקיי, כאילו. בואו נדבר על זה, אם זה באמת צריך להיות שם. אני חושב שצריך להסתכל על... לפעמים הגדרות של שעות עבודה, הן יכולות להיות בעייתיות, אתם תראו דברים כמו כאילו... העבודה כוללת סופי שבוע. למה? בואו, אני רוצה להבין את זה, אני רוצה לדבר על זה. עכשיו, זה שונה מנושא של מה שנקרא אוברטיים, שהמבנה השכר הישראלי הוא בנוי מכאילו... תשלום על שעות עבודה רגילות, ואז תשלום על אובר טיים. לא באמת אובר טיים, זה פשוט דרך to maximize את הכסף שאתם מקבלים. וכל הרעיון של אובר טיים זה פשוט להגיד שכאילו, נכון, אם אתם עובדים באוטובוס בדרך הביתה, אם אתם עושים פגישה בערב, אנחנו לא נתחשבן על זה, זה סטנדרטי. אבל אם אתם תראו דברים שמו כאילו, העבודה גם כוללת עבודה בסופי שבוע, אולי צריך לדבר על זה. אני חושב שדברים כמו קניין רוחני. הוא חשוב, ושם באמת יכולים לדפוק אתכם. ראיתי חוזים, לא שלי, אבל של אנשים אחרים, שאומרים, זה קצת כמו באוניברסיטה, שכל רעיון שיש לכם, כל אינישטיב שיש לכם, שייכים לחברה. לא מקובל, לא הגיוני. כלומר, הדברים שאתם עושים מחוץ לעבודה, המשימות שאתם, כאילו, אם זה לא משימה שקיבלתם מהעבודה, אין לעבודה זכות לקבל את זה, אז שימו לב, לפעמים ה... החוזה הוא קניין רוחני כל כך חזק, שהם יכולים ללכת לפרויקט צד שלכם ולהגיד, אבל בחוזה כתוב זה שלנו. אז שימו לב לדברים האלה, תמר משהו שאני מפספס.

Tamar: שאלה לעצמך, אני לא עוברת על חוזים. אני אומרת,

Omri: חחחח

Tamar: אני עורך דין, חבר של מישהו שהוא עורך דין, אבא של מישהו שהיה עורך דין, או שפשוט תדברו עם עמרי.

Omri: אוי אוי, לא, נגמור בכלא. כן, ושוב, אם יש ספק, אין ספק, 500 שקל, תביאו עורך דין, hopefully אחד שמתמחה גם בנושאים של תעסוקה, הוא ייתן לכם את הרעיון הכי טוב. וכן, הרעיון הוא, שוב, הרעיון הגדול הוא חוזה, לא כתוב באבן, חוזה הוא גם מנקודת פתיחה לדיון, אז קחו את הזמן, אל תיתנו לו לחץ להרוג אתכם. ותבדקו את זה. אז תמר, בואי נסיים עם פאנפק, שהוא גם פאנפק, הוא גם פאקט, היום תורי. אני רוצה לדבר על משהו שנקרא Uncertainty Aversion, על התחמקות מאמביגיוטי, התחמקות מחוסר בהירות, אני אוהב לקרוא לזה The Uber Effect, ובגדול מה שזה אומר זה שאנשים, בעיון הפסיכולוגי הגדול, זה אומר שאנשים נוטים לעשות החלטות לכיוון דברים. ברורים מאשר לקחת סיכון. כלומר, זה מין כזה, אם השאלה הזאת של כאילו, אתה מעדיף שקל ביד, או להטיל מטבע ואולי לקבל שני שקל, והם כזה, אני לא רוצה את הריסק, אני רוצה מה שאני מכיר. עכשיו, אני קורא לזה The Uber Effect, כי אחת הדרכים שזה נכנס לעולם שלנו, יש את הניסוי או הידיעה הגדולה הזאת מאובר, שאם אני מזמין מונית, אני אעדיף לחכות שמונה דקות. כשאני מסתכל על השעון ואני רואה שמונה דקות וטיימר יורד למטה, מאשר לחכות ארבע דקות, אבל אין לי מושג מתי המונית תגיע. כי ברגע שאני יודע מתי דבר קורה, אז זה מוריד את הלחץ מהמוח, אני לא צריך לחשוב על זה, אני לא צריך לדאוג לזה, כלומר אין דבר שמפחיד אנשים יותר מחוסר ידע. אבל אם אני לא יודע, אני כל הזמן, למה המונית לא פה? לא יודע, קרה לך פעם שאת כזה עומדת באור אדום, ואחרי איזה 12 שניות את כזה, הרמזור מקולקל? זה לא הולך להתחלף אף פעם, אני הולך לגור פה, אני הולך לגדל פה את הילדים.

Tamar: זה קורה לי עכשיו בהקשר של ההריון, שאני צריכה לקבוע תורים, אז יש כאלה שאתה מתקשר לקבוע תור ואומרים לך, מקומך בתור הינו 200. ואתה כזה, אוקיי, יש שם מישהו, הם הולכים לענות לי עוד שנה. ויש כאלה שאתה פשוט מתקשר ואתה אומר כאילו, יענו, לא יענו, יש שם מישהו, אין שם מישהו, כאילו...

Omri: זהו. אז זה בדיוק הרעיון שאנשים מעדיפים לדעת, וגם זה מין כזה, אם אתם מאחרים לפגישה, אנשים מעדיף לדעת, אני מעדיף להגיד, אני הולך לאחר ב-20 דקות, ואז, אתה יודעת, להגיע ב-18, מאשר להגיד, אני בדרך, אני עוד מעט שם, ואז הלחץ הולך והולך והולך. אז הדבר הזה הוא נורא רלוונטי אלינו בשני מקומות, א', בחוויות שאנחנו מעצבים, ו... שוב, לתת, אנשים יעדיפו לחכות יותר זמן, ברעיון של ספינרים ופוגרסברים וכזה, האימייל יגיע אליך תוך שמונה דקות, למרות שאנחנו יודעים שבמערכת זה ייקח 12 שניות, אבל עדיף שאנשים יחכו קצת יותר ואז זה יפתיע אותם לטובה, מאשר כאילו, it will arrive shortly, ואתה כזה מרפרש, מה זה shortly? shortly זה דקה, shortly זה שעה, אז... לתת לאנשים את הידע הזה, זה טוב. הדבר השני, זה איך אנחנו עובדים מול הפרטנרים. ושוב, הרבה פעמים שואלים אותנו מתי יצאו ויהיה מוכן, וזה הנקודה שאנחנו יכולים או להגיד, תקשיב, זה יהיה עד יום שני הבא, זה מוכן. אפילו שאני יודע שאולי זה יהיה ביום חמישי, אחלה. זה הרבה יותר מרגיע את הפרטנרים, מאשר להגיד, תשמע, אני עובד על זה הכי מהר שאני יכול. זה, עוד מעט זה אצלך. ואז יש לחץ, אנשים לא יודעים למה לצפות, הם לא יכולים לבנות לו"ז מסביב לזה, אז...

Tamar: אתם גם כאילו גורמים לעצמם, אתם מסיימת את עצמכם במצב שישאלו אתכם שוב ושוב ושוב מה קורה עם זה, בעוד שאם אמרתם יום ראשון, עד יום ראשון כנראה לא ינדנדו לכם עם זה, אלא אם כן הם באמת מאוד נודניקים. אבל בהקשר הזה, כאילו, אני מוצאת הרבה פעמים שאנשים רוצים להגיד את הזמן הכי קצר כדי לרצות. אל תגידו את הזמן הכי קצר כדי לרצות. קחו לעצמכם זמן פציעות ותצאו בסדר אחר כך.

Omri: איך סיימנו עם מספורט? את אמרת מקצוענית מהדרגה הראשונה. מי יתן ויהיו לנו עוד 100 פרקים כאלה. אז תמר, בואי ברגע הזה אנחנו נגיד תודה שהצטרפתם לרעיון טוב, פודקאסט על עיצוב קריירה ורעיונות עבודה. אל תשכחו לעקוב אחרינו בספוטיפיי, יוטיוב או כל מקום אחר שיש פודקאסטים, וגאד דמט, אם נהניתם, תשלחו לאנשים אחרים שידעו את הדברים האלה.

Tamar: שבוע הבא, לחץ בעבודה. מה עושים כשהכול עולה באש?

Omri: נתראה שם. פי פום

Tamar: היי וברוכים הבאים לרעיון טוב.

Omri: היום כולם צריכים להקשיב ב-0.5. אתם לא צריכים לעזור לבד. עכשיו,

Tamar: היום אנחנו מדברים כפול שתיים מלכתחילה. אתם לא צריכים לעשות את זה בספוטיפיי.

Omri: תגידי, מי הפסיכופטים שמקשיבים לפודקאסטים על אחד וחצי? אני לא מבין. באמת? לשאלה ספציפית, או...

Tamar: גם. למרות שאני חושבת, אני כאילו, היא יחסית לפודקאסטים אחרים, חושבת שאנחנו מדברים יחסית מהר, יש אנשים שמדברים הרבה יותר לאט, ולפעמים אפילו לדעתי מקשיב על שתיים. ואז הוא אמר לי לפני איזה שבוע, בטעות, כאילו, התחלתי להקשיב לפודקאסט, וזה היה על אחד, ואני כזה, מה קורה פה? למה הכל בסלואו מושן, מי מדבר ככה? ואני כזה, אנשים מדברים ככה. ככה אנשים מדברים. אבל נגיד

Omri: ככה ככה ככה העולם זז.

Tamar: הודעות קוליות אתה לא מקשיב באחד וחצי?

Omri: אני כן, אבל בשביל להיות דעות קוליות זה עונש. כשאנשים שולחים

Tamar: זה עונש, חד משמעית.

Omri: לנו דעה קולית, אני מרגיש אילו שמו אותי בכלא. הייתי מקשיב לזה בארבע אם הייתי יכול.

Tamar: חד משמעית, כאילו, fuck ג'ן זיז. כן. אין

Omri: כי הוא לא אמון

Tamar: לי כוח לכתוב, אז אני אפיל עליך את ה... ברשותך, אני אגלגל את המועקה אליך.

Omri: זהו, זה כאילו, כל העולם הוא המנהל שלי, והוא מפיל עליי משימות, עכשיו אתה תשב ותקשיב, ואז חצי מזה, רגע, רגע, רמזור מתחלף, שנייה, למה? למה?

Tamar: זהו, אני חושבת ש... תראה, תראה.

Omri: רגע, איפה המטען שלי? ואז כאילו... איפה המטען שלי? די, די, עזבו אותי. טוב, יאללה. אני בומר, אני יודע.