nim: אבל זה המים המינרליים הכי עיקריים בארצות הברית, אוקיי? אז כאילו, ברור! ואני מסתובב איתם, אז כבר אני אומר להם, תקשיבו, הפרופסור עשיר טחון, כי Omri Dvir: היי וברוכים הבאים לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב, קריירה ורעיונות עבודה, בשיתוף עם קהילת סטארט-אפ דיזיינרס. אני עמרי דביר, Head of Yorks בנוקס, והיום עמידה על במה, איך להיות כוכב, והיום חוזר אלינו דביר מספר אחת, ואח שלי, פרופסור באוניברסיטת אולבני, נמרוד דביר. הרווחת. בואו נתחיל. טה אז נימס בתור בן אדם שחי על הבמות, גם קטנות, בינוניות וגדולות, היום מחמיאים לך. זה הסשן. nim: איזה מחמיא ממש, וזה מצחיק, וזה מצחיק כי בדיוק הבוקר אני כאילו קיטרתי על זה מה הדבר שהכי כואב לי, וזה פשוט, אני רואה עקרות הבית האמיתיות של סולט לייק סיטי, ואני אומר, Omri Dvir: חחח nim: אני בחיים לא אהיה עקרת בית של סולט לייק סיטי, עכשיו מה קשור עקרת בית? לא הייתי בחיים בסולט לייק סיטי, אבל זה מה שכאילו קשה לי עם זה, אז תודה Omri Dvir: זה כזה, זה החלום שלא יקרה. nim: זה, כאילו, אני אומר, אני בחיים, אני רוצה, וזה לא יקרה, אז תודה שאתה כאילו קורא לי כוכב, כי אני ממש הרגשתי לא כוכב הבוקר, כי אני לא real house wife. חד משמעית. Omri Dvir: לכל אחד יש את הבנצ'מרק שלו, אתה משווה לעשות לקסיטי. אוקיי, fair enough, אז בוא nim: כן. Omri Dvir: אני אשאל אותך בתור שועל במות, מה הדבר הכי מביך שקרה לך על במה? nim: אז מה לא קרה לי על במה? אז רגע, Omri Dvir: אהההה nim: מביך, אבל מה אכפת לי, אני קטי. זה Omri Dvir: אהה nim: הכי מביך. אבל קרו עוד המון דברים, אבל לקטי, עכשיו לא סתם מקטי, מגרש עשדים. כאילו זה אקססיסט. Omri Dvir: חחחח nim: יואו, זה היה נורא, זה היה נורא, זה היה נורא, זה היה נורא, כאילו. לא, לא. Omri Dvir: על התלמידים הם היו כאילו מול... לא חטפו את זה, אוקיי. nim: לא, כי אני עומד על במה. Omri Dvir: אה אוקיי, אז אין ספלש זון, הם לא צריכים לבוא עם מעילים. nim: תקשיב, אבל היה ספלאש, יואו. עכשיו, עכשיו, מה הקטע? גם, הקטע? עכשיו, ברוך השם, לא רציתי להקיא, כן? אז אני, אז אני חצי, אני חצי הרצאה, חושב בראש, כאילו, אל תקיא, אל תקיא, אל תקיא, תקיא, ככה, אז גם, Omri Dvir: אהההה nim: אז גם כאילו כל החצי של build up to that, הם כאילו לא הבינו מה עובר עליי, מבין? ואז כאילו, ברור, כאילו הגעתי לקראת הפיצוץ, זה פשוט היה נורא. כן. אה, יואו, אבל היו עוד, היו עוד, היו עוד. Omri Dvir: זה, זה, זה, רציתי להגיד אם זה, אם זה אפילו לא כאילו הלמעלה של הרשימה. nim: לא, לא, לא, אז הכי גרוע זה שבהתחלה, בהתחלה, בהתחלה הדגמתי להם עכשיו mind you, מדובר על 200 איש, אוקיי? הדגמתי להם בהתחלה איזה תוכנה לייב, בתוך כדי הניקולט בואנה אני שום דבר לא עובד, אני לא יודע כלום, אני לא זה, אז פשוט אמרתי להם טוב יאללה עופו מהחדר, עופו לי מהעיניים, עופו לי מהכאילו צעקתי עליהם, עופו לי מהעיניים, רבע שעה לתוך כאילו השיעור, אתה מבין? ואני יושב בחדר ריק, אני יושב בחדר ריק ואני אומר מה קרה פה כאילו, אז כאלה, כן Omri Dvir: זה החיים שלי, זה רגע אמיתי בחיים האמיתיים שלי, ועם זה אני צריך לחיות. nim: כן, זה קרה. לא, כי פשוט הכל לא עבד, הכל לא עבד, והדבר הראשון של הדבר, פשוט הם עופו מפה. כאילו, עופו. אז זה היה... וזה מה שכאילו יצא ממנו. Omri Dvir: זה מהרגעים שאני צריך להיות עם עצמי, זה אינטרוספקטיב הרגע הזה שכלום לא מצליח לי. nim: כן, אבל זה גם כאילו, אני חושב הטירוף שלי, שכאילו אני מסוגל לצעוק על 200 איש עופו מפה, וזה מאוד לגיטימי בעיניי. אז זה... Omri Dvir: אתה יודע מה, חצי בצחוק, אבל יש את כל הנושא הזה של לשלוט על חדר, וזה אחד מהם. לי זה לא היה עובד אם הייתי אומר לאנשים לצאת, אבל אתה בשליטה מוחלטת, אני... nim: מי אמר להם? אני צעקתי עליהם. כאילו ציוויתי עליהם. אמר זה נשמע נחמד. כן, טוב, זה גם לא מתורגם לאנגלית הדברים האלה, נכון? כי הבוסית שלי היא לא... אוקיי. את זה היא לא יודעת. היא לא יודעת שום דבר מהדברים האלה. לא. Omri Dvir: שלא תשמע. זה רק אני אתה ומיטב המוחות של עולם הייצוב הישראלי, nim: לא, כי אני אומר, דווקא עכשיו, באופן מאוד מפתיע, אז הם, הם כאילו פתאום אכפת להם, אז הם עשו סקר אמצע, אמצע סמסטר, אוקיי? עכשיו אני הייתי בטוח, הסטודנטים הולכים להרוג אותי, לרצוח אותי. ו... Omri Dvir: הומה הומה הומה nim: אבל אני חושב, יו, לא בא לי להגיד דברים טובים, אבל אני אגיד, כאילו זה מחמם את הלב, אני חושב שהסטודנטים, בגלל שהם ראו שזה סקר שמגיע מהאוניברסיטה, וכאילו, they stepped up, וכמה מחמאות, כאילו 90 ומשהו אחוז זה, והם כתבו שם, יש כאן שאלה, מה הוא צריך לשנות? תעזבו אותו, שלא ישנה כלום, כזה. לא, ממש, ממש Omri Dvir: קשה לו גם ככה, גם ככה קשה לו. nim: כאילו, הורידו את הלמעלה מהגב שלי, היא כפרה עליהם, אז כאילו, לא יודע למה, כן, כן. Omri Dvir: איזה יופי. אז נמזוש ידוע בתור נמרוד דביר, ידוע בתור אח שלי מאמריקה. בוא... אתה יודע מה? יום אחד. נגיע גם לשם. nim: לא אכיר את בית מסוטלייק סיטי, לא ידוע בתור זה. הלוואי. יואו, הלוואי. Omri Dvir: אז נמצא, בואו ניכנס לנושא העיקרי, ואנחנו הולכים לדבר היום על עמידה מול קהל, וחשבתי שאתה תהיה הבן אדם המושלם לדבר איתו, לא רק nim: חחח Omri Dvir: בגלל הסיפורים המביכים, אלא כי תכלס, אתה יודע, כשאנחנו חושבים על לעמוד מול קהל, אנחנו חושבים על כנסים או אירועים גדולים, אבל ביום יום שלך, כלומר בעבודה שלך, אתה מלמד, וללמד זה לעמוד מול קהל, זה להסביר, זה לדבר, זה לעניין. ואתה יודע, זה מצחיק, כי כאילו, כשאני מלמד, זה כזה כיתה של עשרה אנשים, חמש עשרה אנשים, אם יש עשרים, זה כאילו הופעה של איידי גאגה, אתה באופן קבוע ממלא אודיטוריום של 200, 300, 500 איש? nim: 200 קבוע, אבל זה 200 back to back שזה מכה וכאילו לעיתים נדירות הם מתאחדים ואז 400? זה יכול להיות, כן שאגב, אגב זה כאילו זה ה-fun כאילו זה ה... כן Omri Dvir: לגמרי, לגמרי, אני לגמרי איתך, אני כאילו, זה כזה, לסדר את המספרים, אצלנו, אתה יודע, יש לנו כזה אירועי עיצוב של סטארט-אפ דיזיינרס, וזה כזה חדר עם 80 איש, 150 איש, ואנשים מזיעים לפני שהם עולים, כזה, אני אדמיין אותם ערומים, אני אקח כדור, איך אני עושה את זה, ואתה כאילו, nim: כן Omri Dvir: עם כאב בטן, עולה מול 500 איש, ואתה מריץ את זה בקלילות, ודברים גרועים יותר. nim: כאב בטן עם דבריו באמת אבל תראה, ברור שבהתחלה גם אני הייתי דופק לונקס לפני, כאילו, ברור, זה בא עם הניסיון, אבל, אבל, אבל יש בי זה משהו נורא כיף, שכאילו, לפעמים אני באיזה הופעות דלוחות כזה, אוף אוף ברודוויי, ואני מסתכל מסביב, אני אומר, בואנה, הקהל שלי יותר גדול, עם כל הכבוד, כאילו, כאילו, Omri Dvir: חחחח nim: בואי, שחקן שחקנית גרועים, אני כאילו, יותר טוב, לא, סליחה. Omri Dvir: אני חושב שבמקרה הזה, אז האשמה היא עליך, שאתה הולך לדברים האלה. אבל... אבל אז בוא נ... nim: אבל אני אגיד ברצינות, זה חוץ מהקטע של האגו שהוא מאוד מאוד חשוב, גם זה יותר קל לי, כי כאילו, הם מפחדים, הם לא יעצרו אותך באמצע אם אתה עושה טעות, או אתה יכול כאילו לעבור, אתה יודע, בכיתה של 20 איש זה כזה יותר פתוח לפישולים, בוא נגיד לך. Omri Dvir: לכניסות של אנשים, יש בזה משהו שהוא נכון, ומבחינת קושי מול קהל, וגם על זה נדבר, אני מוצא ש... אתה יודע, דיברתי בכמה כנסים, שזה כזה 800 איש, אלף איש, ועשיתי nim: עשית אלף איש? Omri Dvir: חתימות אחר כך, עשיתי אלף איש, אבל מה שקל יותר בזה, זה אני ולין nim: זה ברודווי, לא אוף ברודווי. זה הגדרה של ברודווי, כל הכבוד. Omri Dvir: מנואל מרנדה, שנינו כאילו עלינו, עשינו דאבל אקט, אבל מה ש... nim: את מי ראיתי היום ברחוב... סליחה, סליחה, עוצרים את הפרק. על מי Omri Dvir: חחח nim: עברתי... מול מי עברתי היום ברחוב? אתה לא מאמין. אה... אנדרו רנדל, אתה יודע מי זה? Omri Dvir: רגע, זה לא זה מ... אה... אה, לא. אני לא יודע מי זה אז. זהו, Book of Moments, משם אני מכיר אותו. nim: בנות, מבנות, מגרלס, כן, בבוק אוף מורמן, אתה זוכר שחשב, ואתה יודע שחשבנו, שחשבנו על כאילו לעשות סדרה על החיים שלי, על המרצה וזה, הוא מי שרציתי. Omri Dvir: אה, הוא השחקן? נו, נו, היית עושה פיצ'ינג על המקום. אז, אז, nim: זהו. Omri Dvir: שוב, בוא נו, בוא... האוטו הזה הולך לרדת מהפסים כל כך הרבה פעמים. אני מנסה, אני מנסה להחזיר... זה קשור. nim: סליחה. לא, אבל זה קשור, כי כאילו, הוא היה אמור לגלם פרופסור שחושב שהוא חי בסרט שהוא Omri Dvir: אהה nim: עופר ניסים, זה קשור. Omri Dvir: זה באמירת צד נימס ואני, כשהיינו על קרוז, היינו בים, ישבנו בלילה על כיסאות והבטנו לאופק וכתבנו סדרה על החיים שלו. והנה, בלי ספוילרים, כי זאת... עוד נגיע לזה. אז רגע, אז בואו נחזור לעניין של לעמוד מול קהל, כי בשביל זה התכנסנו, אבל אני מוצא nim: על חיי האומללים, כן, כן, כן, כן, כן, Omri Dvir: שבאמת לעמוד מול אלף איש, זה קצת להיות על אוטומט, כי באמת אף אחד מהקהל לא הולך לעצור אותך ולשאול שאלות. החוזה הוא די ברור, אתם יושבים ומקשיבים ומלכלכים עליי אחר כך. כשזה ככל שהקהל יותר קטן, הם מרגישים יותר זכות לעצור, לדבר, לשאול שאלות, ודווקא nim: אהה Omri Dvir: במקרה הזה, אני יותר נהנה מהקהל הקטן, כי אני אוהב, זה כזה כמו שיש סטנדאפיסטים שאוהבים כזה עבודת קהל, לי זה נורא כיף לדבר עם אנשים ולעשות את השיחות האלה, וכן, כן שיתקילו אותי, כן שישאלו. אז יש באמת הספקטרום הזה, ובואו ניכנס. מהחוויה שלך בתור מישהו שעושה את זה באופן קבוע. מה nim: אהה Omri Dvir: זה, ושוב עם עניין הפריימינג, מה זה לעמוד מול קהל? מה זה הרעיון הזה של לתקשר איזשהו מסר לקבוצה של אנשים? nim: אוקיי, אז בוא נראה. דבר שאנחנו עכשיו מתקשרים איזשהו מסר, לא? לקבוצה של אנשים. אבל אני אנסה להסביר את זה כי אף אחד לא מבין שאני אנסה להסביר את זה, אבל כמו שאני מדבר, או כמו שאתה, או כמו שכל אחד מדבר לבן אדם אחד, נכון? אין בעיה. דבר לשני אנשים. אוקיי, אוקיי, בסדר, אין בעיה. אז זה פשוט אותו דבר, רק עם כל כמות, many, לא משנה כמה. זה פשוט לדבר, לנהל שיחה, במקום בן אדם אחד, אתה מנהל שיחה עם אלף, אבל it's the same thing. כאילו, זה הגישה שאני חושב שצריך לבוא אליה. זה לא... מה ההבדל בינך לבין שעכשיו מאחוריך יהיו עוד 500? כאילו, זה העניין, אני חושב. Omri Dvir: אז זהו, כל כך הרבה מזה, זה מנטלי, ואתה יודע, יש, זה לא קשור לכלום, אבל יש את התנועה הזאת באינטרנט, כזה, לא אקרא להם ספורטאים, אבל אנשים שכזה, אתה יודע, עולים על מנוף ואז נתלים ממנו, כמו מתח, מעל כזה 200 קומות. עכשיו, הרעיון של זה, זה שכאילו, nim: מה זה טיק טוק כאילו? זה אתגר טיק טוק? Omri Dvir: בוא לא נגזים, אבל זה כזה אנשים שהם כזה, איך אדרנלין צ'אנקיז, והם הולכים למקומות נורא גבוהים, כזה נתלים מקצה של בניין, או יושבים על קצה של מרפסת, והפילוסופיה שלהם זה שאם nim: אהה Omri Dvir: אני יושב על, כאילו, אתה יודע, אם אני יושב על כיסא, או אני יושב על מרפסת בגובה 100 קומות, הפעולה הפיזית היא אותו דבר, אבל יש פה אתגר מנטלי. nim: וואי וואי Omri Dvir: שם האתגר, אני מאתגר את הפחד שלי, ואני חושב שמבחינת דיבור מול קהל, זה מאוד דומה לזה, כמו שאתה אומר, אם אני עומד במטבחון ומספר איך היה הבוקר שלי ואיך האוטובוס איחר לחמישה אנשים, אני לא חושב בראש שאני מדבר מול קהל עכשיו, אבל אם אני אגיד לו, בוא תספר בדיוק את הסיפור הזה מול 500 איש עם זרקור עליך, שם הפחד מתחיל להגיע, אז כל כך הרבה מדיבור מול קהל זה מנטלי. nim: בוא נדבר על המילה פחד רגע, כי יש... סקר, היה מחקר מאוד מאוד מפורסם, שכולם מצטטים אותו, למרות שאחר כך התגלה שהוא לא נכון, אבל הוא תפס, שאנשים יותר מפחדים מלדבר מול קהל, מאשר מוות. ואז Omri Dvir: אהה nim: אפילו, אני חושב, אני ארוס את הבדיחה, אבל סיינפלד עשה איזו בדיחה, שבהלוויה הבן אדם הכי מסכן זה שצריך לעשות את ההספד. אז Omri Dvir: ג'ן ג'ן nim: כן, אבל כי הוא אחר כך התגלה שזה לא נכון, אבל באמת יש פה את האלמנט של הפחד. עכשיו, כשאתה יושב על מרפסת או וואטאבר, אתה ליטרלי יכול למות, אוקיי? בהרצאה, מה כבר יכול לקרות, כאילו? זה גם, לא, מה יכול לקרות? אני אומר לך שאני הכיתי, כאילו, מה יכול לקרות? אז לא יאהבו אותך, כי באחי גרוע, שזה גם, אפשר לדבר על זה כמה זה, אין לזה, הסיכוי נמוך, אבל... אתה, בתרחיש הכי גרוע, כל חדר ישנא אותך, אוקיי? כאילו, באמת, Omri Dvir: חממ חממ חממ nim: זה לא... הסטייקים פה... אז אחד הפידבקים, כי דיברת על שיחה וזה, אז אני גם מאוד אוהב לדבר איתם, כי אתה יודע, גם שמהם לי, גם הגרון שלי מתייבש וכאלה. Omri Dvir: חחח nim: עכשיו, אחד הפידבקים הכי כאילו נגטיב שאני מקבל, זה ש... I'm shaming them, כאילו. אתה מבין? בכל זאת ג'ן זי, כאילו, אפילו, לא נראה לי שהם אפילו ג'ן זי, הם כאילו לטר מעבר, אני לא יודע מה הם. Omri Dvir: משהו חדש, עוד לא ראינו את הזן הזה. nim: יואו, ג'ן מיותר. בכל Omri Dvir: חחחח nim: מקרה, לא, הם חמודים דווקא. אז, אז, אז כאילו, הקטע הזה של השיימינג, וגם אם הם כבר כאילו מעיזים לדבר, אז, אז... שאני מבייש אותם. עכשיו, אני רוצה להגיד שזה הדבר הכי רחוק מהמציאות. אני כל כך גאה באנשים שיש להם את האומץ לדבר, ואני כאילו לא מתכוון, אבל ניסיתי לחשוב על זה, כי הרי בן אדם לא סתם כותב את זה, ואני פשוט חושב שהחוויה שלהם לדבר היא מאוד שונה, היא טראומטית. אתה מבין? כאילו, במיוחד אם הם אומרים משהו לא נכון, הם מרגישים, כאילו הלב צונח להם, משהו כאילו, משהו מאוד קשה עובר עליהם בקטע הזה. אז... Omri Dvir: יש משהו שדיברתי עליו באחד, פרק מספר, שיש דבר nim: אהה Omri Dvir: שנקרא אפקט הזרקור, וזה, כולם מכירים את זה, שאתה יודע, אתה כזה, אתה יוצא מהבית ויש לך כתם קטן על החולצה, וכל היום אתה כזה, כולם מסתכלים על הכתם, כולם חושבים שאני נראה כמו אידיוט, אני מושפע לנאורי, ותכלס, אף אחד לא מסתכל על זה, כי כולם מרוכזים בעצמם, ואני חושב שברגע הזה של דיבור מול קהל, ו... אגב, גם אני עושה את זה בכיתות שאני מלמד, כלומר, כל אחד חייב להציג את העבודה שלו מול הכיתה, ואתה יודע, זה 15 איש שהם מכירים, אבל כשהם מציגים את העבודה הסופית, הם עומדים, אני יורד כאילו לשולחנות, הם עומדים מול הקהל, כי אני חושב שזו חוויה שהיא חשובה לכל אחד לעשות את זה. nim: אני גם אומר להם, אני אומר להם, עכשיו, אגב, אני רוצה להגיד בהערת שוליים, שכאילו, הכיתות הגדולות האלה, it's my day job, כאילו, יש לי גם MBA וזה, כאילו, יש לי גם כיתות קטנות, כן? זה לא, זה לא רק, כאילו, אנחנו כאילו מתמקדים בגדול, כי זה מה שמעניין, ועשיתי כנס שבוע שעבר, כאילו, אני לא רואה, אבל אני אומר להם כל הזמן, אם אני זוכר אתכם, כי הרי מי זוכר עוד? אם אני זוכר את השם שלכם... יענו אם אתם כוכבים, אתם מצליחים לבלוט בחדר הזה? הצלחתם. כי כאילו זה החיים. זה החיים. זאת אומרת, אתם, אתם, אתם בתחרות בין אם תרצו או לא תרצו. בין, לא רק 200 איש בחדר הזה, בין כל בוגרי הזה. אז you have to stand out. אני חייב לזכור אתכם. Live an impression. עכשיו, וחוץ מזה, אתם גם צריכים. To have no fear. אתם צריכים לדעת לא לדבר. כאילו, אתם צריכים לדבר. Omri Dvir: בואו נדבר על הפחד הזה, וכשאני מדי פעם עושה כזה הרצאות הכנה לדיבור מול קהל, ואני עוזר לאנשים להתכונן, ואני אוהב לפתוח את ההרצאות האלה ולהגיד שדיבור מול קהל זה לא מפחיד, זה קשה. ואני חושב ששם יש הרבה מאוד הבדל, כלומר, לעמוד מול קהל ולהגיד דברים מעניינים, ולזכור מה אתה רוצה להגיד, וto hit all the nim: אהה Omri Dvir: points. ולדאוג שהקהל יהיה איתך. זה סקיל, זה רצף של סקילים שכולם ביחד הופכים אותך למרצה טוב, ואני חושב שהם... הפחד הוא לא להיות טוב בזה, ובאותה מידה, אם תעמיד אותי עכשיו מול אותה כיתה, אותם אנשים, ותגיד לי, אוקיי, עכשיו תשיר שיר, אני אשקשק, כי זה סקיל שאין לי, זה סקיל שאני לא מרגיש בו חזק, אז... nim: עוד חלום, עוד חלום שלי. אתה יודע שהלכתי, שקנו אליי מולדת שיעור, כי אני אוהב לשיר, שיעור פיתוח קול בברודווי. אוקיי? שלושה שיעורים. כן, עכשיו, כאילו, לפניי ואחריי נכנסים אשכרה כוכבים, ואני בא ואני אומר לה, בוא נעשה בריטני. עכשיו, הדבר Omri Dvir: חחחח nim: הכי טוב, כאילו, היא נתנה לי מחמאה אחת, וזהו, כל השאלה היה לא מחמאות, היא אמרה Omri Dvir: חחחח nim: שאני נורא יודע איך לזרוק את הקול שלי למרחקים, כי כאילו, זה כאילו בקטע של סכין, אני אגיד, אתה יודע, כמו שאתה יורה חץ, אז כאילו, לזרוק את הקול למרחק הזה, כאילו זה הדבר היחיד שאני יודע. סליחה ש... כן. Omri Dvir: אני, לא, לא, אני מת על זה, כי הנה, בוא נחזור לעוד דבר שאני מדבר עליו הרבה, ואתה בטוח מכיר את זה, הדנינג קרוגר אפקט, שלכל החדשים בזה, זה הרעיון של ככל שאתה יודע פחות, אתה בטוח שאתה יודע יותר, וככל שאתה לומד על מה שיותר, אתה מבין כמה אתה לא יודע. זה בגללו nim: אהה Omri Dvir: רעיון, ואני חושב שגם בדיבור מול קהל, ככל שנכנסים לזה, נגיד אחד הדברים שאתה מדבר על To project your voice ואיך להגיע ל-chipseats מה שנקרא, זה לא דבר שאנחנו יודעים אותו בהתחלה, אנחנו אפילו יודעים ש-it's a thing. כלומר, אני לא יודע כמה אנשים באים לדבר מול 20 איש כדי להציג את הפרויקט שלהם, הם חושבים בראש, אה רגע, איך אני אשתמש בקול נכון, ואם אני משתמש ב-chest voice או ב-head voice, אבל בגלל שאתה עושה את זה כל כך הרבה זמן, פתאום בראש שלך אתה חושב, אה רגע, אני משתמש בסקיל הזה. ואיך אני מסתכל על אנשים, ואיך אני זז על הבמה, ואיך אני משתמש במצגת. אז בואו נתחיל לפרוס את הדברים האלה, ובואו נתחיל לגעת באמת בסט הדברים, סט הכלים שיש לנו ולך כדובר, ואיך אתה משתמש בהם מההכנה להרצאה, לכנס, ל-whatever, ועד לרגע עצמו שאתה על הבמה. nim: אוקיי, אז דבר ראשון אני רוצה להגיד שאתה גורם לי פה להישמע כמו טיילור סוויפט ואני Omri Dvir: אהההה nim: רוצה לסייג את העניין הזה שכאילו I still bomb, אתה מבין? זה כאילו לא, באמת, Omri Dvir: חחחח nim: יש לי ימים שאני מרגיש ביונסה ואשכרה ויש לי ימים שאני כאילו ביונסה בהפוך בומב בומב בומב בומב אז אז כאילו זה לא שאני לא יודע אני תראה יש אנשים שפיצחו את זה לגמרי ואולי אותם אתה צריך להביא לפודקאסט כאילו אופה ווינפרי כאלה שאתה יודע שהם בחיים לא יפה לאופה לאופרה אני קורא לאופרה אני הייתי מקשר אותך אני צריך לבקש ממני ברור לא Omri Dvir: אתה יודע כמה אימיילים שלחתי לה? אני עוד מחכה. לאופרה. אולי בגלל זה היא לא עונה לי. אופרה, אופרה, ג'ימל. nim: עופרה ניצחתי, עופרה ניצחון חירות או משהו כזה. בקיצור, אז אני גם מפשל, זה לא שפיצחתי את העניין, אבל בוא נגיד כאדם ממוצע ולא עופרה וינפרי, אז הסקיל הראשון באמת הוא להתגבר על פחד, ואני אומר, אני גם זוכר כשהייתי אנדגרטו הראשון, פחדתי מהצל של עצמי, כאילו, אפילו לשאול שאלה בחדר, כאילו... Omri Dvir: אגב, כמה מזה זה היה בלוק של שפה? כי הרי אתה למדת בחו"ל והיית צריך לדבר בשפה שהיא לא הראשונה שלך. nim: כן, אוף, אוף, וואו, מלא, מלא, מלא, תראה, גם בעברית, הרי עשיתי, הייתי בצבא בקורס, וכאילו, אנשים ש... בכיתות קטנות מלא, אבל כשהיית את הכיתה הגדולה, זה היה גם כן איזה 200 מישהו, משהו כזה, היו אנשים שהיו שואלים ומדברים, ובחיים לא, בחיים לא, כשהייתי בן 18 כזה? לא. שזו טעות, Omri Dvir: חממ חממ חממ nim: אתה יודע, זה גם משהו שאתה... זה לא נכון, ואז תואר שני אתה כאילו טיפה יותר זה, ואז בדוקטורט אתה פתאום, אתה פתאום מבין כאילו, מה הקטע? זה כיף, זה כיף למרצה, זה כיף לך, זה כאילו, זה משהו שמתפתח. למה אמרתי את זה? למה אמרתי את על סקיל, סקיל, Omri Dvir: כולם שואלים. nim: על סקיל, כן, שואלים אותי כל הזמן, סקיל, אז הסקיל הראשון הוא באמת לא... להוריד את זה לקרקע, כאילו... Omri Dvir: זהו, אני מרגיש שכל כך הרבה אנשים נמנעים מהדבר הזה, ובגלל זה הם לא מצליחים ללמוד את הסקיל הזה. זה, שוב, דוגמה שלא קשורה לשום דבר, כי אני מגיע מעולם של קפוארה. וקפוארה הוא מנהל לחימה ברזילאייד, אנשים עומדים במעגל ועושים קפוארה, ובהתחלה זה מאוד מביך, אוקיי? nim: חשבתי על זה היום, חשבתי על זה היום, בהקשר של זה שאתה עושה ספורט. ואני לא, ואני לא. דבר, כן, כן. Omri Dvir: ש... זהו, זה כל מה שקשור. אז הרעיון שיש מעגל, ומי שרוצה נכנס, ועושה קפוארה באמצע, ובאמת בהתחלה, אם אתה לא נכנס, כי אתה מפחד, כי אנשים מסתכלים, זה אומר שאתה לא משתפר, זה אומר שאתה לא עושה את הדבר, וככל שאתה לא עושה את הדבר, אתה מרגיש פחות טוב. זה מין מעגל אכזרי כזה, של אנחנו נמנעים מלדבר מול קהל, ובגלל זה אנחנו לא משתפרים בזה, ו... משהו שאני חושב עליו הרבה, זה אנחנו כל הזמן, הרי אנחנו רוצים להיות טובים בדברים, כאילו מי לא רוצה להיות עקרת בית, מי לא רוצה לדעת ג'אגלינג, מי רוצה להיות מדהים בגיטרה. הבעיה היא שאנחנו מאוד מפחדים מהעשרה אחוז הראשון שבהם we suck, כי אין דרך להיות טוב במשהו ולדלג על הרגע שאתה לא טוב במשהו. ושם אנחנו צריכים כאילו לשבור את הקיר הזה, ורוב האנשים... לא כולם מוכשרים, איזה רוב האנשים ילכו לדבר על במה כלשהי, והם לא היו הכי טובים. וזה בסדר, זה חלק מהתהליך. nim: רגע, רגע, רגע, אתה מלחיץ. אני אומר, לא, באמת, אתה מלחיץ. אני אומר, רוב האנשים מסוגלים לנהל one-on-one. במיוחד אם הם הגיעו לאן שהם הגיעו, אוקיי? הם עברו רעיון, הם עברו זה, הם מסוגלים לזה, אוקיי? בוא נגיד שיש אחוז מהאוכלוסייה שלא מסוגלת, אז הם, באמת, ואין לי בעיה, להם יש בעיה. אבל אם אתה מסוגל להרשים 1, 2, 3, 10, אז לא צריכה להיות לך, כאילו, אתה הופך את זה למשהו נורא גרנדיוזי, כן? לא צריכה להיות להם בעיה כל כך גדולה. Omri Dvir: אני מסכים, אגב, גם באיזשהו מקום המספרים מתחילים לא להיות כאלה חשיבים, כי אני חושב שההבדל בין לדבר מול nim: הם לא חשובים בשום... כן, הם לא חשובים. Omri Dvir: בן אדם אחד, יש קפיצה ללדבר מול עשרה, אולי מול עשרה זה קפיצה ל-50, ואז אתה מגיע למספרים שזה כאילו 100, 200, 300, אתה לא רואה כל אחד ואחד, זה פשוט כזה קהל. אז הקפיצות האלה נהיות פחות מעניינות. עכשיו, דיברנו על הרעיון של הפחד והצורך בלעבור על הפחד. בואו ניגע קצת מבחינת ההכנה, איך אתה מכין nim: אהה Omri Dvir: את ההרצאה עצמה? כלומר, שוב, אחד מהדברים nim: אהה Omri Dvir: שלדעתי נותנים המון המון ביטחון, זה לדעת what the hell you're going to say, וככל שאתה יותר מוכן, ואגב, יש לי כאלה הרצאות מתגלגלות. הפעם הראשונה קשה, השנייה פחות, אתה יודע, אני nim: אהההה Omri Dvir: מגיע לשלב שאני יכול לעשות הרצאה מתוך שינה בתחתונים, ואין לי בעיה עם זה כי אני מכיר את התוכן כל כך טוב. nim: ספר לי על זה. אוקיי, אז בואו נתחיל מהסיפור, בואו נתחיל מהדוגמה הטובה, לא, בואו נתחיל מהדוגמה, טובה או רעה, מה אתה בוחר? Omri Dvir: שניהם כיפים, I'm in for it. nim: לא, אוקיי, אז בוא נתחיל מהטובה. אהההה, מתחיל מהטובה. אז הייתה לי הרצאה Omri Dvir: חה חה nim: בכנס שבוע שעבר, אוקיי? כנס מקצועי. והם הכריחו אותי לעשות חזרה לפני, כאילו, חזרות לפני, משהו שלא... תודה לאל, כאילו, באמת, זה לא... אבל Omri Dvir: הו הו הו הו nim: ממש הכריחו אותי, כי... כאילו, זה היה כזה... אז... החזרות האלה כל כך עזרו כי בוא'נה, היה פיצוץ, באמת, היה פיצוץ, אנשים באו להצטלם איתי אחר כך, כאילו ברמה כזו, היה Omri Dvir: חחחח nim: פיצוץ, אוקיי? עכשיו, אני, נגיד, יש לי קטעים, במיוחד הסמסטר הזה החלטתי כמו פגר, לעשות מתיחת פנים לקורס, וכאילו, במיוחד גם כשיש את ה-AI הזה, אז כאילו אני אומר, אז כל המצגות חדשות, אוקיי? הכל חדש. עכשיו, אל תיתנו לקלוד לעשות איתכם מצגת, ואז תעלו על הבמה, ופתאום אתם קולטים שאין לכם מושג, כאילו. אין לכם Omri Dvir: אהההה nim: מושג מה אתם מציגים, מה קורה, מה השקף הבא, אין לכם מושג, כאילו. אז, מומלץ. מומלץ לפחות לפתוח את המצגת לפני, כאילו. מומלץ. עכשיו, ברור, כן, חד משמעית, הכנה, עכשיו... אין מה לעשות, כאילו, כי כל הספיקר נוטס האלה וכל זה לא עובד, לא עובד, לא עובד. אתה צריך באמת, כאילו, you have to rehearse, כאילו. Omri Dvir: זהו, ואני זוכר שבכנסים הראשונים, בואו ניקח את הכנס הראשון, הכנס הגדול הראשון שדיברתי פה, וזה היה איזה אלף איש. עכשיו, nim: מלחץ, כן, כן. Omri Dvir: אני הגעתי, דווקא אני הגעתי עם המון, עם ביטחון מוגזם, ואני כאילו, אתה יודע, אתה מגיש אבסטראק, בעולם הדיבור בכנסים זה נקרא אבסטראק, שזה כאילו, הנה השיחה שלי, הנה הטוק שלי, והנה כל הנקודות שאני הולך לדבר עליהן. ואז הכנס מקבל או לא מקבל, וזה התקבל, ואמרתי, אוקיי, ניפגש עוד חודשיים על הבמה, אני אכין את העניבה. ואז אומרים לו, לא, לא, אדוני, שנייה, קודם תבוא, אנחנו עושים וורקשופ, נדבר על זה, נעצב את זה, נכין את זה, אתה הולך להגיד לנו את זה בפאנל קטן, אחר כך אתה תגיד את זה מול כל הדוברים, אחר כך נביא, הם עשו גם כזה כנס מזויף, הם הביאו כזה, כל אחד יביא כמה חברים, ואז ממש הריצו את כל הכנס מול קהל שהוא לא לקח את הכרטיסים. ושוב, nim: בישראל זה קרה? וואו, איזה מקצועיות. Omri Dvir: כן, כן, ושוב, בעולם הדאנינג קרוגר, אני ככל שלב, אני כזה, אה וואו, אין לי מושג מה השיחה שלי, אין לי מושג מה אני מדבר, ואתה טוחן את זה וטוחן את זה, ואז כשאתה מגיע לכנס, אתה כבר עשית את זה על רטוב כל כך הרבה פעמים, שעכשיו אתה יכול לרוץ עם זה, וזה באמת משהו שאני נורא מסכים, שככל שיש לך יותר ביטחון בחומר, אתה מרגיש יותר טוב על הבמה, ואגב, אולי זה ייקח אותנו לנושא הבא. שיש, אתה יודע, כל אחד והמוח שלו, שלי בגודל מאוד ספציפי, מיניאטורי, יש גבול כמה אתה יכול להתמודד ברגע אמת על ה... nim: אני מחזיק זה קיט, כאילו, בוא נדבר. אוקיי? כאילו... במוח שלך, כי אני ככל הנראה לא הכי קטן בשיחה הזאת. כן, אוקיי. Omri Dvir: אבל אתה יודע, כשאתה על במה, הקפסיטי של המוח שלך הוא מוגבל. ואם רוב המוח מתרכז ברגע, מה אני רוצה להגיד? מה השורה הבאה? מה הולך להיות הסלייד הבא? מתי ללחוץ? מתי לא ללחוץ? אתה מתעלם מהמון דברים אחרים, ולצורך העניין, אני אפתח אותנו לדברים כמו שפת גוף, להשתמש בכל, להסתכל על הקהל, לראות אם יש שאלות, לאלתר כשצריך, לפעמים צריך לזוז מתוך הסקריפ שלך, אז... שם גם ההכנה הזאת פותחת אותך להמון סקילים אחרים שגם עליהם אפשר לדבר. nim: יאללה. אבל בלי קשר, נזכור את הקטע הזה של ההכנה, כי בסופו של דבר אנשים, אתה, זה מקצועיות, כאילו, אין מה, אנשים כביכול שילמו, לא שילמו, אפילו שילמו בזמנם, אז אתה מכבד, כמו בכל עבודה, לא? כאילו... Omri Dvir: כן, כן, נכון, זה אחריות, כאילו, וזה גם משהו שאני מדבר עליו מבחינת דיבור מול קהל, שאחד הסודות המלוכלכים של דיבור מול קהל, זה, אני אומר שהקהל לא חייב לך את תשומת הלב שלהם. ושוב, אני הייתי בכנסים, גם על הבמה וגם כקהל, ששילמו, אנשים שילמו אלפי שקלים בשביל להיות שם, הם, אתה יודע, קיבלו בייביסיטר, עזבו את העבודה, הלכו, התיישבו, וחצי מהיום היו על הוואטסאפ. ואתה אומר כאילו, מה זה הטירוף הזה? אתם משלמים כדי לא להקשיב. וזה לא אשמתם, זה אשמת המרצים. המרצים הם אחראים על תשומת הלב הזאת. וזה מה שכמו שאתה אומר, חלק מהמקצועיות. זה ככל שאתה מגיע יותר מוכן, ככל שהחומר שלך יותר מוכן, יותר מהודק, יותר בדוק. הרבה פעמים אנחנו, אני nim: ‫הצעה Omri Dvir: מכיר את זה מכל מיני הרצאות שלי, שאני כאילו בונה הרצאה ואני בונה חומר שהוא סופר מעניין בשבילי. אבל הוא לא בנוי עם מחשבה על הקהל, ואז צריך לעשות וורקשפינג. אז הרעיון הזה של אני חייב להיות מקצוען, כי אני כל הזמן נלחם על תשומת לב. nim: כן, אבל גם את זה למדתי, שלא... לא לקחת את זה יותר מדי אישית, נגיד אם אתה רואה אנשים על הלפטופ, או אנשים, אתה לא יודע מה עובר על אנשים, ואתה לא יודע, כאילו, אתה יודע, אפילו היו סיטואציות שאני, כאילו, אתה לא יודע, זה נראה כאילו הם מזלזלים בך ולא מקשיבים, אבל איך אתה יודע, אולי יש להם איזה קרייסיס, אולי זה, אולי זה, אולי חלוקת הקשב שלהם היא כזאתי, ש... בקיצור, בתור ספיקר עדיף לא... לא להתאבסס על זה, כאילו, כי זה לא מקום טוב. Omri Dvir: ואני הראשון שאני אגיד שאני יכול לעמוד מול קהל של 100 איש, כולם נהנים, שוב עושים גל כזה מקסיקן ווייב מכמה שהם אוהבים את זה, ויש אחד בפינה שהוא עם פרצוף עגום ויושב על הטלפון ואותי זה מרסק, אני נורא גרוע. nim: יאו, אז אני ההפך, אז אני, בקטע הזה אני ההפך, אני כאילו מוצא את האחת שמסתכלת עליי בשורה הראשונה, ועל זה אני כאילו מחזיק. Omri Dvir: ואגב, בלי צחוק זה טיפ מעולה. להשקיע את האנרגיה באנשים שמחזירים לך אנרגיה, כי שוב, לא משנה אם זה הרצאה של עשר דקות או שעתיים, כזה שיעור של שעתיים, אנחנו כמרצים, אנחנו צריכים לבנות את האנרגיה שלנו, וכל כך הרבה מזה מגיע מהקהל. אחת הסיבות nim: אהה Omri Dvir: שאני אוהב שאלות, ואני אוהב שמתקילים אותי, כי זה בונה אנרגיה, פתאום היא שיחה, פתאום אני צריך לחשוב על דברים nim: אהה Omri Dvir: אחרים. שמעתי פעם איזה... ראיון עם להקה, שהיא סיפרה שלפעמים הם עולים לבמה והם קוראים לזה The Pretendies. וזה הזמנים כשהם עולים, הם שרים את כל השירים שהם מכירים, ובראש הם כזה, מתי אני הולך לעשות כביסה? לאיפה נאכל ארוחת צהריים מחר? וזה לא להיות ברגע, ואני מרגיש ש... אני לא יודע אם קרה גם לך, אבל אתה יודע, אתה עולה על אוטומט, ובראש אתה במקום אחר, ואני חושב שהקהל יכול להרגיש את זה. nim: אז זה בדיוק הקטע שאני כל כך, אני תמיד בראש, כאילו כשאני חי, החיים שלי אני בראש במקום אחר, חוץ Omri Dvir: חהההה nim: מכשאני, כי אני צריך להתרכז בזה, אז חוץ משם, כי אני באמת לא מסוגל לעשות שני דברים ב... האמת שתקשיב, כל הציון, זה הוריד את השיחה, אבל הפעם היחידה שכאילו הראש לי היה במקום אחר, היה שהיה איזה אירוע, האירוע בישראל, כאילו זה הטריד אותי, מן הסתם, אבל הייתי כאילו, Omri Dvir: צ'אנ nim: זה הפעם היחידה, כאילו, וגם באיזשהו, גם איזה מישהו כזה שאל אותי אם הכל בסדר איתי, כי... Omri Dvir: כי שמים לב, רואים את זה. nim: אני כל הזמן החזקתי את הלב, כאילו, כזה החזקתי את הלב, כאילו, כאילו, הייתי במין הלם כזה, אז זה לא, אבל לרוב אני כאילו, אני שם. הישרדותית. עכשיו, עכשיו אני גם רוצה להגיד שכאילו, בתור, זה גם הופך אותך בתור, כשאתה קהל, אז נגיד, אחת המחמאות הכי גדולות שקיבלתי מאיזה פרופסורית, שאמרה לי שאני אקטיב ליסינר, כי אני ממש מנסה לכבד את ה... אני גם קהל הרבה פעמים, המון פעמים, אז אני מנסה לכבד את המרצה בזה שאני מסתכל. כאילו, קשר עין, כמה זה חשוב, ובלשאול Omri Dvir: אהה nim: שאלות, כאילו, It karma, it goes both ways, you know? Omri Dvir: אני נורא מסכים, ושוב, בעולם הסטנדאפ, כאילו, גם סטנדאפיסטים יגידו לכם, איזה כיף זה כשהקהל נותן לך משהו חזרה, כי אחרת זה אותו חומר, אתה עובר על החומר. ושוב, אני לא יודע אם זה קורה אצלכם, אבל אי פעם עשית הרצאה מול, אתה יודע, הרצאה כזה בזום, שזה קורה לפעמים, ואף אחד לא nim: מלא אני עושה ארצות מלא ארצות בזום Omri Dvir: פתח את המצלמה, ואתה פשוט... אז... nim: אז אני אוסר על זה. הם חושבים שיש לי דרך to monitor אם הם פותחים את המצלמה או לא. כאילו זה מה שהם בטוחים. ושזה כאילו הולך על ציון שלהם. אתה מבין? Omri Dvir: אבל איזה מדכא זה כשאתה, וגם יצא לעשות את כמה פעמים, אתה מול פסיפס של ריבועים שחורים, ואתה, באמת, אני לא יצאתי מהרצאה בדיכאון, כמו מול זום על ריבועים שחורים, כי אני כאילו מדבר לעצמי, אין ספייס, אני לא מקבל nim: מי הם? Omri Dvir: שום דבר חזרה. זה כל כך הרבה מדיבור מול קהל, זה האנרגיה הזאת שבאה והולכת. זה כאילו החלופת אנרגיה בין הדובר והקהל. nim: אגב, הדבר הכי קול שראיתי בכנס שבוע שעבר, זה הקטע הזה של ה-Digital Avatars, שאתה יוצר קלון של עצמך, ואז אתה פשוט נותן לו תסריט גם ב-AI, וזה נראה אש, וזה, אתה יודע, זה להקלטות, כי אני שונא להקליט. אז, וואו, זה ממש עשה חשק. כאילו, להרצאות Omri Dvir: נהההה nim: דיגיטליות כאלה, זה עשה חשק. אני רוצה לעשות. Omri Dvir: זה מצחיק אתה מדבר על זה שכאילו הזמן היחיד שאני אני in the zone ואני מפוקס זה כשאני מדבר מול קהל בוא ניתן בוא ניתן את זה לAI. nim: אה, זה נשמע כאילו כיף לי? לא, לא, לא, לא, לא, בוא נתחיל מזה שלעבוד זה לא... זה נב... זה... אני רוצה להיות עקרת בית, בוא נחזור. אז לעבוד זה אף פעם לא כאילו השאיפה שלי, אוקיי? אבל אני פשוט אומר שאם אני כבר עובד, נגיד, לצורך העניין, מפנה זבל, ואני מפנה את הזבל, מרוכז בלפנות את הזבל, כי אני לא מסוגל... לא, אבל אני מדבר על הקטעים המפגרים האלה שצריך להקליט וידאו עם כאילו... tutorials. לא, עכשיו... Omri Dvir: כן, כן, כן, וזה בדיוק העניין, כי זה בעצם לעשות הרצאה מול אף אחד, ואין לך אנרגיה, אין לך, אתה לא מקבל שום פידבק, אני מבין את זה לגמרי, ובואו ניגע ברעיון הזה של... אוקיי, nim: הפרפורמנס של העניין, כי אתה קצת הזכרת את זה, אבל לא דיברנו על בכלל. וכן, לדעתי, אתה כן צריך לראות את עצמך כפרפורמר, כי זה פרפורמנס, וזה אומר תזוזה, אתה צריך לזוז כאילו על הבמה, אתה צריך להיראות בצורה מסוימת, אתה צריך שהקול שלך לא יהיה מונוטוני, כאילו שזה הכי כואב. חס וחלילה שאתה קורא את השקף, כי כאילו אתה משעמם אותם, זה כזה, אז, אז, לא, זה דבר Omri Dvir: סינג את סיסטר סינג nim: שאני, אם קורא, אסור, אז, אז יש פה מרכיב של פרפורמנס חד משמעית, וזהו, כאילו, אתה, אתה לא רוצה לשעמם. עכשיו, אתה לא ברודוויי, אבל אתה לא רוצה לשעמם. Omri Dvir: אבל הקטע המצחיק הוא שאני חושב שהמון דברים שמגיעים מפרפורמנס ארטס מגיע גם פה, ואתה יודע, דיברנו על הכל, דיברנו על התנועות, איך אתה משתמש בידיים, איפה אתה מסתכל. nim: אפילו תאורה, אני, אני, התאורה, נגיד, נגיד, צריך לפשל כדי זה, אבל נגיד אני מתייבש לי הפה נורא, כי אני חייב מים, אוקיי? מים כל הזמן. עכשיו גם מה הקטע? שקלטתי שהם שופטים אותך לפי הבקבוק שאתה מחזיק. אז כאילו, אז כאילו, כי לפני זה הייתי מחזיק איזה מים, אז תקשיב, אז יש לי את הבקבוקים האלה, הם לא רואים, אבל זה המים המינרליים הכי עיקריים בארצות הברית, אוקיי? אז כאילו, ברור! ואני מסתובב איתם, אז כבר אני אומר להם, תקשיבו, הפרופסור עשיר טחון, כי הוא מוציא עשרה Omri Dvir: חחחח nim: דולר על בקבוק, זה גם נראה כמו, כאילו, כאילו הוא יכול להרביץ להם עם זה. אבל אני חייב מים תוך כדי, אתה יודע, זה חובה, כאילו, זה סורי. Omri Dvir: אז אני אשאל אותך משהו שהוא נורא נורא ספציפי, איך אתה מרגיש עם שתיקות? כי אני... קשה לך עם זה? כי אני מוצא המון המון nim: צרצרים קריקטס, כאילו, זה... בטירוף, בטירוף. Omri Dvir: נורא מתקשה לרעיונות עבודה. לבני אדם קשה עם שקט. כששני אנשים יושבים בשקט, או במיוחד מול קהל שכולם מסתכלים עליך, לאנשים מאוד קשה, והם נורא רוצים למלות את החלל הזה, ואגב, זו הסיבה שהרבה אנשים, אתה יודע, מתחילים מה שנקרא vocal tics, קוראים כזה ו-AM, והם חוזרים על אותה מילה כמה פעמים, כי קשה להם עם השקט הזה. ולמשל, אני חושב שלשתות מים זה אחד מהרגעים שאתה יכול לתת זמן, אתה יכול לתת שקט, זה כזה, סליחה, שנייה, ואז יש את הטקס הזה, אתה כזה לאט לאט, איקי איקי סקוויקי סקוויק, אתה פותח את הבקבוק, גלוג nim: חחחח Omri Dvir: גלוג גלוג גלוג גלוג גלוג גלוג גלוג. ואני מוצא ששקט, א', הוא בונה קצת דרמה, 2, הוא מראה את השליטה שלך על החדר, כי אם אתה יכול לעמוד בשקט וכולם איתך, זה... יש שם כזה משחק של כוח קטן, ו-3, זה נותן גם לקהל רגע לעכל. אתה יודע, אנחנו נותנים כל כך הרבה תוכן מדי פעם, אנחנו צריכים לתת nim: כן, כן, Omri Dvir: להם זמן, כאילו, אה, רגע, מה בכלל שמעתי עכשיו, מה אני לוקח מזה? אז שקט זה כלי נשק מדהים בתוך הארסנל שלנו. nim: אוקיי, אגב, אגב שקט, פישולים, אוקיי? לא, Omri Dvir: נהההה nim: אני אומר כי זה שקט, לצורך העניין, כמה פעמים קרה לי וגם כמה פעמים אני ראיתי שפתאום תח המצגת קורסת, עכשיו זה שלושה מסכים מאחוריך. או, עכשיו אתה צריך להיות פתאום IT מול חדר, או Omri Dvir: חחחח nim: המיקרופון מפסיק לעבוד, או המחשב, באמת ראיתי הכל, אני ראיתי ואני חוויתי הכל. והקטע הזה של ה... וגם ראיתי איך אנשים אחרים מגיבים לזה, ואיך אני... אמר לך שצעקתי עליהם, אופו, אבל הדבר הנכון Omri Dvir: אהההה nim: הוא פשוט כאילו לתקן את זה בצורה רגועה. אתה צודק, יש בזה כוח, זה באמת משהו שלומדים אותו. נגיד לעשות ריסטארט למחשב, אז אתה פשוט עומד ורואה מחשב ועושה ריסטארט. כאילו, אבל לפעמים, אתה יודע, זה קורה. Omri Dvir: ואז הווינדוס שלך עושה, עושה אפדייט, ואז אוקיי, סורי חברים, 20 דקות, דברו nim: חחח Omri Dvir: אחד עם השני. לא, אבל, אבל נגיד, אחד הדברים שאני למדתי, ספציפית מספר על קוסמות, היה שם חלק שדיבר על מה שנקרא גרייס, היה לי, הייתי, שהייתי בטוח שאני קוסם, אבל יש משהו שנקרא nim: נכון, הייתה לך תקופה, הייתה לך תקופה, לכולם הייתה תקופה, כן, כן. כן. Omri Dvir: גרייס אנדה פייר, כלומר חן תחת אש, ו... והרעיון הוא שבכל, בכל שלב, ולכולם זה קורה, משהו הולך להשתבש. המצגת תפסיק לעבוד, הקליקר לא יעבוד, המיקרופון לא יעבוד, אנשים בזום יתחילו לכתוב, אני לא שומע, אני לא שומע. וכל העיניים עלינו, וזה הרגע שאנחנו צריכים, בגלל זה המוח צריך להיות נקי, כי אנחנו צריכים לתפעל. nim: יש לי סיפור מצחיק, לא אני, אבל זה Omri Dvir: חחחח nim: סטודנטית, זה קרה בגללי. אני שאלתי שהיא, דוקטורט, אתה צריך להציג וזה אירוע גדול, לא משנה, אני אמעיט בכמה הרסתי לה את החיים, אוקיי? ובקיצור, שאלתי את השאלה שהובילה אותה באיזה רבט הול, כי היא כל כך נלחצה, שהיא רצה החוצה והיא ברחה מהחדר, כאילו, ואני יודע, והיא לא עבורה, עכשיו, לא לעבור את הדוקטורט, זה כאילו... כי אתה מגיע לזה כבר, כולם כבר אישרו, אז זה קיצוני, אבל באמת היא ברחה מהחדר. עכשיו, הפתרון לכל פאשלה הוא to acknowledge כי זה אנושי, אתה יודע, להגיד להם וואי סליחה וזה כאילו קורה. Omri Dvir: אני nim: רגע, סליחה, אתה זוכר שראינו אופרה באוקראינה ונפלו לו המכנסים בארץ ההוא? אתה לא זוכר את זה? שלזעורי היינו באופרה בקייב ולזמר והצהר הוווו Omri Dvir: גם סיפור, זה לא קרה לי, אבל הייתי, nim: אהההה Omri Dvir: הייתי בכזה כנס קטן nim: חחחח Omri Dvir: של עיצוב מול איזה 100 איש, ואתה יודע, אתה יושב מול מלא מלא מעצבים, ואתה מכיר את זה שאתה מעביר מצגת ממחשב למחשב, וזה בא בלי הפונטים, ומעצבים, יש להם עין עיצובית, אז זהו, אני מתחיל להציג, nim: אהההה Omri Dvir: כזה מעביר שקף, מסתכל אחורה, והכל כזה על הצד, כי אתה יודע, אני מיישר את התמונה עם הו שתהיה מעל הלמד. וכן, ומגיע הרגע שאני לא הולך לתקן את זה עכשיו, זה לא הולך להשתנות, ואני פשוט אומר להם, תקשיבו, זה כפי שהיה לי בפונטים, אל תשפטו אותי, ואתה, you make a joke of it, או שאתה איך, אני מסכים, אתה, you acknowledge it, עכשיו, עכשיו זה, כי זה מוריד לחץ מהחדר, כמו שאתה אומר, זה, זה, כשכל החדר מסתכל על מישהו ויש לו, אתה יודע, נייר טואלט תקוע בנעל, יש לחץ, החדר בלחץ, אבל עם מה הוא אומר, אתם יודעים מה? כן. nim: אוקיי Omri Dvir: כולם רואים שיש nim: אוקיי Omri Dvir: לי נייר טואלט על הנעל, עכשיו בוא נתקדם. nim: אוקיי, זה דווקא מה שאמרת עכשיו זה טיפ מה זה חשוב, כי גם, גם עזוב לראות, להסתכל עליהם מרומים. צריך לבוא לזכור שבסופו של דבר כל החדר רוצה שתצליח. אלא אם כן, Omri Dvir: אהה nim: אלא אם כן הם סדיסטים, אבל אנשים רוצים גוד, Omri Dvir: חה חה חה nim: אנשים רוצים גוד טיים. אנשים לא רוצים לראות מישהו סובל, אנשים לא רוצים לראות סטודנטית רצה בורחת מהחדר, הם רוצים... אז החדר בעדך. הם לא נגדך, כאילו, וזה גם כן חשוב, חשוב לזכור אותו, חשוב לזכור את זה. Omri Dvir: ואגב, טיפ-טיפה מתקדם, אבל אתה יכול לקבוע את האנרגיה בחדר לפי האנרגיה שלך, כי יש פה עניין של מירורינג, כלומר, ואגב, אם אתם רוצים לראות איך זה עובד, לכו תתחילו לעבור על כל מיני TED-talks, כי הם מכינים אותם מאוד מאוד טוב, וזה אנשים מיומנים, אבל אתה רואה איך, אתה יודע, מגיע דובר אחד, והוא כאילו, חברים, אני הולך לספר לכם על רגע קשה בחיים שלי, משהו שהתמודדתי איתו, וכולם, ואתה יודע, כולם כאילו... הרגש שלהם יוצא, מגיע דבר אחר, והוא כאילו, חברים, אנחנו הולכים לשנות את העולם, ופתאום יש אנרגיה בחדר, אז אנחנו כדוברים קובעים את האנרגיה בחדר. ואם אנחנו רוצים שיהיה, אם אנחנו טובים בבדיחות, אנחנו יכולים לעשות את זה קליל, ואם אנחנו רוצים שזה יהיה מקצועי, אנחנו נהיה מקצוענים, אבל אני מוצא שככל שנבוא יותר אינטנשיונל לדבר הזה, ונגיד, זה האנרגיה שאני רוצה בחדר שלי, זה מה שאני רוצה שיקרה, זה נורא עוזר. nim: יש לי קטעים, אמרתי לך, זה לא מפוצח עד הסוף, כאילו, יש קטעים שאתה לא משנה כמה אתה בא, וזה פשוט לא. עכשיו זה גם קצת מנחם אותי, כי אני אמרת סטנדאפיסטים, הקונספט הזה של בומבינג, הוא קורא לגדולים ביותר, הרי זה הבדיחות Omri Dvir: 10 10 nim: שלהם, ראייה לאחרונה, אתה יודע מי זאת טיפאני הדיש? אז היא בומבד כנראה משהו קיצוני, ואז היא כתבה על זה, ואז כל הגדולים התחילו להגיב לה על כמה הם בומבינג טו. אז יש בזה משהו שמנחם, שזה קורה, כאילו. ואני חושב, אני חושב, אגב, ברודווי, אני חושב על ברודווי, נגיד ברודווי לא יכולים טו בומב. הם לא יכולים. מה פתאום יש לו ערב לא טוב? יש לה ערב לא טוב? אתה, אתה... אז אני חושב איך הם עושים את זה. כאילו... Omri Dvir: זהו, יש לנו את המזל של אנחנו, כאילו יש מקומות שאם מישהו מפשל קצת, יש בזה חן, ויש מקומות שמישהו מפשל, זה הרסת למאה איש את הערב, אז זה נורא נורא מש... אז nim: או הרסת על עצמך את הקריירה, כאילו, זה ה... Omri Dvir: עם נימה אופטימית זה עוד נימס, בוא תן לנו, האנשים ששומעים ורואים, כאילו, אתה יודע, גם אנשים עם הרבה מאוד ניסיון, לפעמים נופלים, אבל... יש פה המון המון מה להרוויח, למישהו שרוצה לנגוס בעוגת הדיבור מול קהל, איך הכי טוב להתחיל? nim: לעקוב אחריי באינסטגרם. ניר, לייקה סוגה. Omri Dvir: נאהההה nim: שטרודל ניר דביר, לקוות Omri Dvir: אהההה nim: שנהיה קראת בית. איך להתחיל בלדבר מול קהל? דבר רגע, להתחבר לעצמך, לדעת מי אתה, להרגיש בנוח, להתבגר, להבין Omri Dvir: אהה nim: את כל הדברים שהבנו עכשיו, ולעשות באמת איזושהי מין ראייה עם עצמך, כאילו, האם אתה מדבר בשולחן בארוחת ערב, האם אתה, זה הכל, כאילו, ברור! Omri Dvir: זה הכל דיבור מול קהל, ובגלל זה אמרתי, ללכת למטבחון, להכין קפה ולספר לאנשים על הפאנצ'ר שהיה לך בבוקר, זה דיבור מול קהל, זה אימון מעולה. nim: להעלות פוסט לאינסטגרם זה דיבור מול קהל, כאילו, אז אני Omri Dvir: לגמרי, לגמרי. nim: אומר, אני אומר זה, ו... ולהבין את הפרופורציות גם של העניין, שיש בזה משהו גם נורא המבלינג, בזה שיש לי קבוצה גדולה שחלק גדול מהם לא רוצים להיות שם, וחלק גדול, הם לא רוצים, ניקוז חובה, וחלק גדול מהם סתומים רצח, כאילו, אז, אז, אז, והם כותבים עליך ביקורת אנונימית, אין מה לעשות, עשרה עד עשרים אחוז, לדעתי, בכל סיטואציה, לא יאהבו, לא יאהבו. Omri Dvir: אהה. אההה. nim: And take it, כאילו, אז גם לדעת, גם להיות בטוח. אני יודע, ואני אומר את זה, כאילו, זה כל כך קל, אבל לקח לי המון זמן. אתה יודע, הייתי צריך לעשות דוקטורט, רק כדי שאני אוכל סוף סוף להגיד לעצמי, וואלה, אני חכם, אז אני גם יכול להגיד על עצמי שאני רוצה להיות עקרת בית, מה אכפת לי, כאילו. מה אכפת לי, אתה יודע, כאילו, זה הוכחתי, די, נקסט. Omri Dvir: לא, I love it, ואגב, אתה ממש, אתה מצטט מהמצגת שלי, כי אחד השקפים אומר, know they self, ואני נורא מסכים כשאתה יודע מי אתה, ואיך אתה מדבר, ומה, אתה מאמין בדברים שיש לך להגיד, הכל נהיה קל יותר, ושוב, זה מגיע עם ביטחון, זה מגיע עם הניסיון, אז אני... nim: מאמין בדברים? כמה אני משקר? אוקיי, בסדר. וואו! אבל אוקיי, כל אחד עם הגישה שלו. אוקיי, כן, כן, מאמין. Omri Dvir: וזה לפרק הבא, רגע אז נימס, בוא, אני יודע שיש לך hard stop, בוא nim: אהה Omri Dvir: נסגור עם איזושהי שאלה לנימס עומרי, שאף אחד לא שאל אותם, והשבוע יש לנו עוד שאלה אנונימית מסטארט-אפ דיזיינר, אני חושב שזה יכול להיות מעניין מהזווית שלך, וזה הולך ככה. בניתי עכשיו אתר ראשון ב-Vide Coding, מהפרומט ועד לעלייה לאוויר, ובאמת היה כיף ושונה ממה שאני רגיל. מסקרן אותי לשמוע ממעצבים שהכניסו את זה לעבודה שלהם, מה הדבר העיקרי שגרם לכם להכניס את זה לתהליך, ואיזה אפשרויות זה פתח לכם. nim: אז תקשיב, לא רק זה, אני בניתי אתר שלם לספר שלי, שהשנה השקתי אותו. כתבתי ספר ובניתי רידר, שכולכם, זה היה הפקפן, אבל כולכם מוזמנים, נשים אולי לינק בקומנס או משהו כזה, כאילו זה database Omri Dvir: יאללה! nim: at deemapublishing.com, משהו כזה. אז, אז, ובקיץ, אז כן, אז עשיתי את זה, ואני באמת לא מעצב ולא מתכנת, ולא זה, ולא זה, ולא זה. ווואלה, מלא דברים. עכשיו, אני חשבתי חשבתי שכאילו אני אוכל ללמוד עליהם המון דברים אני עשיתי לא נכון המון דברים אז כאילו הגרסה הראשונה הייתה לא טובה וחשבתי שהיא טובה וזה היה וזה היה גם בעייתי כי כי הסטודנטים לא רוצים שתעשה עליהם ניסויים הם באו Omri Dvir: אהה nim: אתה יודע הם שילמו Omri Dvir: ותביא לי את הסטייק, מה אתה עושה לי פה? nim: כן, אתה מתנשא עליי, ואני חשבתי, אז המון דברים לא קראתי נכון את המפה, אני לא יודע אם זו התשובה לשאלה, אבל רציתי לחלוק את העניין הזה, כאילו. Omri Dvir: לא, I love it, ואני קצת מאוד, מדי פעם אתה שולח לי לינקים ודברים שאתה עושה, ולי זה נורא מעניין כשמדברים על הדמוקרטיזציה של עיצוב, או דמוקרטיזציה של יצירה, ופתאום, אתה יודע, גם, שוב, אתה לא מגיע מרקע תכנות, לא מרגע עיצובי, אבל הנה, אתה מייצר אתרים, ואתה מייצר כאילו ויז'ואלס, וזה מעניין לראות באיזה רמה, שכאילו, עם קצת אימון וקצת עבודה, כל אחד יכול להתחיל לייצר דברים. עכשיו שוב, אם היה לך מעצב פרטי, לא אני כי אין לי זמן, אבל יכול להיות שזה היה נראה אולי, אתה יודע, יותר מקצועי, יותר כזה מפונפן, אבל שוב, אנחנו בעולם שלפעמים Good enough is Good enough, אתה יכול לייצר משהו שיפגוש קהל ואנשים ייהנו ממנו. אני חושב שזה סופר מעניין איך שהכלים האלה פתאום פתוחים לכל המייקרים. אז נימזוש, אני יודע שאתה חייב לרדת, איזה כיף, איזה כיף. nim: לא אמרת איפה, איפה תמר? קוראים לה Omri Dvir: תמר, תמר, תמר מגדלת ילדים עכשיו, בדיוק היא ילדה לפני איזה חודש, אז היא בהפסקה. אני, פעם, זה פעם שנייה, היא מריצה את זה כמו nim: היא כל הזמן יולדת, מה קורה פה? זה לא, זה כל הזמן לפני לידה, אחרי לידה, זה כאילו מין מוטיב חוזר. Omri Dvir: רכבת כדי שהיא תאכל אחר כך של השקט. אז נמזוש, כל הזדמנות לדבר איתך, כשאתה כל הדרך שם באמריקה, אני חושב שהסיפורים שלך הם עוזרים ומפחידים באותה רמה. ואני מקווה שאנשים יקראו את זה בפרספקטיבה. אם אנשים מחפשים אותך, איפה מוצאים אותך? nim: בנים דביר באינסטגרם. בוא נתחיל שאני... די פשוט כאילו, לא? אגב, גם נים זה בחירה כאילו לעמוד מורכב. במקום לסבך אותם, הרי באים להם לפעמים אנשים ג'אנג ג'אנג ג'אנג ג'אנג ג'אנג אתה יודע כאלה. אתה גם צריך לדעת על זה נים, נו אני לא אוהב את זה, אבל זה עובד כאילו. Omri Dvir: חיכיתי לרגע ש-we will get canceled ולא you didn't fail. אז נמזי, ברגע הזה נגיד לך Thank you very much nim: ג'אנג ג'ונג, יאללה. Omri Dvir: ותודה שהצטרפתם לראיון טוב, פודקאסט על עיצוב קריירה וראיונות עבודה. אל תשכחו לעקוב אחרינו בספוטיפיי, יוטיוב או כל מקום אחר שיש פודקאסטים, ואם נהנתם, למה שלא תספרו לחבר? שבוע הבא, אומנות ועיצוב, האם השניים עדיין חברים? נתראה שם. nim: סגור, אבל אין לי תשובה Omri Dvir: אז... nim: מצחיקה לפדיחה, אני אנסה לחשוב. זה נכון, זה בדיוק העניין, אבל זה לא מצחיק, זה פשוט עצוב. Omri Dvir: לך זה עצוב, לנו זה מצחיק.